מודק (מחוז)
מחוז מודק (באנגלית: Modoc County ⓘ?) הוא מחוז בצפון-מזרח מדינת קליפורניה בארצות הברית. המחוז מאוכלס בדלילות, ורק שני מחוזות אחרים בקליפורניה מכילים פחות תושבים. נכון למפקד האוכלוסין של 2020 היה גודל האוכלוסייה 8,700 תושבים, ירידה מ-9,686 תושבים שנמנו במפקד האוכלוסין של 2010. מושב המחוז והיישוב העירוני המאוגד[א] היחיד הוא העיירה אלטורס (אנ'), והנקודה הגבוהה ביותר בו היא פסגת איגל (Eagle Peak) בגובה 3,016 מטרים. המחוז גובל במדינות אורגון ונבדה.
 חותם מודק | |
   | |
| מלמעלה למטה, מימין לשמאל: עמק הנהר פיט, פסגת איגל, מעבר פנדנגו המשקיף על עמק סרפרייז | |
| מדינה |
 ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה |
 קליפורניה |
| בירת המחוז | אלטורס (אנ') |
| העיר הגדולה | אלטורס |
| תאריך ייסוד | 17 בפברואר 1874 |
| על שם |
מודק  |
| שטח | 10,890 קמ"ר |
| ‑ שטח ואחוז מים | 740 קמ"ר 6.7% |
| ‑ הנקודה הגבוהה | 3,016[1] |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 8,700 (2020) |
| ‑ צפיפות | 0.8 נפש לקמ"ר (2020) |
| קואורדינטות | 41°36′N 120°43′W / 41.6°N 120.72°W |
| אזור זמן | UTC -8 |
| אתר האינטרנט של המחוז | |
  | |
חלק גדול ממחוז מודק הוא אדמה פדרלית. מספר סוכנויות פדרליות, לרבות שירות היערות של ארצות הברית, לשכת ניהול הקרקעות של ארצות הברית, שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית, הלשכה לענייני אינדיאנים ושירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית, מעסיקות עובדים במחוז, והפעילות שלהן היא חלק משמעותי בכלכלה ובשירותים של האזור.
הסיסמאות הרשמיות של המחוז כוללות "המקום האחרון הטוב ביותר" ו"היכן שהמערב עדיין חי".[2]
היסטוריה עריכה
לפני הגעתם של האירופאים לאזור התפתחו באזור המחוז של ימינו תרבויות שונות של עמים ילידים במשך אלפי שנים. בזמן המפגש עם האירופאים, חיו בני המודק במה שהוא כיום צפון קליפורניה, ליד נהר לוסט ואגם טולי. המחוז נקרא על שמם.[3] האצ'ומאווי (Achomawi, האינדיאנים שעל נהר הפיט, שעל שמם קרוי הנהר פיט), והפאיוט הצפוניים חיו באזור גם הם.[3] מצפון היו בני הקלאמת באורגון של ימינו.
החוקרים האירופאים הראשונים שביקרו במחוז מודק היו במסגרת המשלחת של ג'ון פרימונט האמריקאי (כולל קיט קרסון) ב-1846, שיצאו ממצודת סאטר (אנ') ליד מפגש הנהרות אמריקן (אנ') וסקרמנטו (היכן שסקרמנטו ניצבת כיום).[3]
הגבול הצפוני של קליפורניה, ובסופו של דבר מחוז מודק, נקבע כקו הרוחב 42 מאז התקופה שקליפורניה הייתה שייכת למקסיקו. בהיעדר סקר מהימן של קו האורך 120, היה הגבול המזרחי של צפון קליפורניה נושא למחלוקת לפני הקמת מחוז מודק. טריטוריית יוטה ביקשה סמכות שיפוט עד לפסגות הסיירה נבדה. בזמנו, האמינו שהרי וורנר (אנ') הם חלק מסיירה נבדה, כך שדרישה זו כללה את עמק סרפרייז (Surprise Valley), אבל קליפורניה דחתה את הבקשה.
בשנת 1856 העריכו תושבי האני לייק ואלי (Honey Lake Valley) שקו האורך 120 עובר מערבית לעמק שלהם, מה שהציב אותם בטריטוריית יוטה, וניסו להתנתק וליצור טריטוריה שהם כינו נטאקואה (Nataqua). נטאקואה כללה את מחוז מודק. ב-1858 נפרדה טריטוריית נבדה, שבירתה הייתה בעיר קרסון סיטי, מיוטה, ולקחה על עצמה את סמכות השיפוט עד לפסגות הסיירה נבדה עד שקו האורך 120 נמדד במדויק ב-1863.
לאחר שנבדה קיבלה מעמד של מדינה ב-1864, הוצב אזור מחוז מודק הנוכחי בתחומי השיפוט של מחוז שסטה בקליפורניה. מחוז סיסקיו נקרע עוד קודם לכן, ב-1852, ממחוז שסטה.
הגברת התנועה על שבילי המהגרים, פשיטות של מיליציות ללא התגרות על בני המודק חפים מפשע ופשיטות תגמול שלהם הגבירו את מעגל האלימות בין מתנחלים לשבטים באזור. בשנת 1864 חתמו שבטי הקלאמת, המודק והיאהוסקין, קבוצה השייכת לשושוני (אנ') על הסכם לוותר על אדמותיהם הן באורגון והן בקליפורניה, והשבטים הועברו לשמורת קלאמת. עקב הצקות מבני הקלאמת, שהיו יריבים מסורתיים של המודק, עזבה קבוצה של בני המודק בראשות קפטן ג'ק את השמורה בדרכה חזרה לקליפורניה ולאזור אגם טולי.
מלחמת מודק (אנ') של 1872–1873 פרסמה את המודק בקרב הציבור האמריקאי. מעמדות הגנה חזקות בצינורות הלבה, עצרו 52 לוחמי מודק מאות חיילים של צבא ארצות הברית, שהזעיקו ארטילריה לעזור. שיחות השלום ב-1873 נתקעו כאשר המודק רצו שמורה משלהם בקליפורניה. המיליטנטים בין לוחמי המודק דחקו להרוג את השליחים לשיחות השלום, מתוך מחשבה שכתוצאה מכך האמריקאים יעזבו, וקפטן ג'ק ואחרים ירו והרגו את הגנרל אדוארד קנבי והכומר אלעזר תומאס, וכן פצעו אחרים. חיילי צבא נוספים נקראו להטיל מצור על המעוז של קפטן ג'ק. התעוררה מחלוקת, וכמה מלוחמי המודק נכנעו. לבסוף, רובם נתפסו, והאחראים לחיסול של גנרל קנבי נשפטו והוצאו להורג. יותר מ-150 מבני המודק הועברו לטריטוריה האינדיאנית כשבויי מלחמה. מאז הוגדר האזור כ"המונומנט הלאומי שכבות הלבה".
ההתיישבות של אירופאים במחוז התגברה בשנות ה-70 של המאה ה-19, כאשר תעשיות העץ, הזהב, החקלאות ומסילות הברזל הביאו את רוב המתיישבים לאזור. המחוז היווה צומת דרכים עבור שביל אפלגייט (אנ'), שהביא מתיישבים צפונה מנבדה לשביל אורגון ודרומה לשבילים המובילים אל העמק המרכזי של קליפורניה.
מחוז מודק נוצר כאשר מושל קליפורניה ניוטון בות (Newton Booth) חתם על חוק של בית המחוקקים של קליפורניה ב-17 בפברואר 1874, לאחר שתושבי אזור עמק סרפרייז לחצו ליצירת מחוז חדש מהחלק המזרחי של מחוז סיסקיו. תושבי המחוז שקלו לקרוא למחוז החדש שהוקם על שם גנרל קנבי, שאותו הרגו המודק שנה קודם לכן במארב בשיחות שלום. התושבים חשבו גם על השם סמיט (Summit, "פסגה"), אבל האוכלוסייה החליטה בסופו של דבר על מודק.[4]
סניף הדואר של דוריס ברידג' (Dorris Bridge) נפתח ב-1871 ושמו שונה לדוריסוויל (Dorrisville) ב-1874. בשל מיקומו המרכזי, הוא הפך למושב המחוז כאשר מחוז מודק נוצר באותה שנה, אף על פי שגם אדין (אנ') וגם סידרוויל (אנ') היו יישובים גדולים יותר. בשנת 1876 שונה שם היישוב לאלטורס, מספרדית - "הרמות".[5] במפקד האוכלוסין של 1880 היו ביישוב 148 תושבים. ההתיישבות נמשכה במשך 20 השנים הבאות, עד שהעיירה התאגדה[א] רשמית ב-16 בספטמבר 1901 (העיירה המאוגדת היחידה במחוז).
במהלך מלחמת העולם השנייה, פיתחה ממשלת ארצות הברית כמה אלפי דונמים דרומית לניואל (אנ') כמחנה מעצר לאמריקאים ממוצא יפני. מרכז עקורי המלחמה של אגם טולי (Tule Lake War Relocation Center) היה אתר הגלות הזמנית של אלפי אזרחים יפנים-אמריקאים, שחיו בעבר באזורי חוף, ואיבדו עקב כך את רוב עסקיהם ונכסיהם. שלט ציון היסטורי מסמן את האתר לאורך כביש 139 (אנ') של קליפורניה בניואל.
מחנה אגם טולי היה הגדול מבין "מחנות ההפרדה הגזעית". ב-8 בנובמבר 2005, קראה הסנאטורית דיאן פיינסטיין להכריז על המחנה כנקודת ציון היסטורית לאומית. בדצמבר 2008 הנשיא ג'ורג' ווקר בוש ייעד אותו לאחד מתשעה אתרים שיהיו חלק מהמונומנט לאומי חדש: המונומנט הלאומי גבורה באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה (אנ'). המונומנט פורק ב-2019 לשלושה מונומנטים לאומים שונים, ומחנה העקורים הפך למונומנט הלאומי אגם טולי.
גאוגרפיה עריכה
על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, שטחו הכולל של המחוז הוא 10,890 קילומטרים רבועים, מתוכם 10,150 קילומטרים רבועים הם יבשה ו-740 קילומטרים רבועים (6.8%) הם מים.
במחוז יש 0.8 נפשות לכל קילומטר רבוע, אחד מהמחוזות דלילי האוכלוסין ביותר בקליפורניה. זהו גם (כמעט) המחוז המלבני היחיד בקליפורניה; יש סטייה קלה סביב מקלט חיות הבר הלאומי של אגם טולי (אנ').
המחוז מגוון מאוד מבחינה גאוגרפית. הנוף בקצה הצפון-מערבי של המחוז נשלט על ידי הרמות של הר הגעש מדיסין לייק (אנ'), חרוט מגן הגדול ביותר בחוף המערבי של ארצות הברית. המונומנט הלאומי שכבות הלבה שוכן בחלקו בפינה הצפון-מערבית של המחוז. כמו כן, לאורך הקצה המערבי של המחוז מצוי "קילוח הלבה של הר הזכוכית" (Glass Mountain lava flow) המסיבי. הפינה הדרום-מערבית של המחוז היא מערכת אקולוגית ייחודית של עצים רחבי-עלים (אלונים) מבודדים והרים געשיים עם עמקי נהרות בין הרים.
המחצית הצפונית של המחוז היא רמת מודק (אנ'), שטח נרחב בגובה של 1.6 קילומטרים של קילוחי לבה, חרוטי אפר, מישורים של יערות ערער, יערות אורנים ואגמים עונתיים, ואגם גוס (אנ') האלקלי (אנ'). כמעט 4,000 קילומטרים רבועים מהיער הלאומי מודק (אנ') שוכנים על הרמה שבין הרי מדיסין לייק במערב לבין הרי וורנר (אנ') במזרח. ברמה משוטטים עדרים גדולים של איילים פרדיים שחורי-זנב, אייל הרי הרוקי (Cervus canadensis nelsoni), תת-מין של אייל קנדי ואנטילוקפרה אמריקנית. יש גם כמה עדרים של סוסי בר על הרמה. מקלט חיות הבר הלאומי קליר לייק (אנ') ומקלט חיות הציד המדינתי לונג בל (Long Bell State Game Refuge) ממוקמים גם הם על הרמה. אגן הניקוז של הנהר לוסט, שנשפך מאוחר יותר לנהר קלאמת, מנקז את חלקה הצפוני של הרמה, בעוד המים מאגני הניקוז הדרומיים נאספים במאגרים מקומיים או זורמים למאגר ביג סייג' (אנ') הגדול, השוכן במרכז המחוז, שמימיו זורמים בהמשך לנהר פיט.
מתחת לשפת הרמה נמצא העמק "ביג ואלי" (Big Valley) בפינה הדרום-מערבית הקיצונית של המחוז, ו"עמק המעיינות החמים" (Warm Springs Valley) הגדול שמהווה את קרקעית אגן הניקוז של נהר הפיט העובר דרך המחוז. היובלים המזלג הצפוני (north fork) והמזלג הדרומי (south fork) של נהר הפיט מתאחדים ממש דרומית לאלטורס. הנהר אוסף מאות נחלים קטנים אחרים כשהוא זורם דרומה לכיוון אגם שסטה (אנ'), שם הוא מצטרף לנהר סקרמנטו ומתנקז אל מפרץ סן פרנסיסקו.
הנוף של הקצה המזרחי של המחוז נשלט על ידי רכס הרי וורנר. מקורו של הנהר פיט ברכס הרים זה. מאות אגמים אלפיניים פזורים ברכס, כולם ניזונים מהפשרת שלג וממעיינות טבעיים. מזרחית לרכס וורנר נמצא עמק סרפרייז והקצה המערבי של האגן הגדול.
יש במחוז מודק מעיינות חמים ומערות לבה. ישנם כמה משאבי אנרגיה גאותרמית זמינים במחוז, אם כי כדאיותם הכלכלית משתנה מאוד.
מגוון גדול של צמחים נמצא במחוז מודק, מכיוון שהוא ממוקם בממלכת הצמחייה של קליפורניה (אנ'), ממלכת צמחייה של מגוון ביולוגי. עצים מקומיים רבים נמצאים במחוז כולל עצי אלון אורגון לבן (אנ'), אורן ג'פרי ואורן הזפת.
מחוזות סמוכים עריכה
- מחוז קלאמת, אורגון – צפון
- מחוז לייק, אורגון – צפון
- מחוז ואשו, נבדה – מזרח
- מחוז לאסן – דרום
- מחוז שסטה – דרום-מערב
- מחוז סיסקיו – מערב
אזורים מוגנים עריכה
- מקלט חיות הבר הלאומי קליר לייק (אנ')
- המונומנט הלאומי שכבות הלבה (חלקית)
- היער הלאומי מודק (אנ') (חלקית)
- היער הלאומי שסטה-טריניטי (אנ') (חלקית)
- מקלט חיות הבר הלאומי מודק (אנ') (חלקית)
- מקלט חיות הבר הלאומי אגם טולי (אנ') (חלקית)
- המונומנט הלאומי אגם טולי (חלקית)
דמוגרפיה עריכה
2000 עריכה
נכון למפקד האוכלוסין של שנת 2000, התגוררו במחוז 9,449 נפשות ב-3,784 משקי בית ו-2,550 משפחות. צפיפות האוכלוסין הייתה אדם לכל קילומטר רבוע. היו 4,807 יחידות דיור בצפיפות ממוצעת של 0.5 לכל קילומטר רבוע. ההרכב הגזעי של המחוז היה 85.9% לבנים, 0.7% שחורים או אפרו אמריקאים, 4.2% אינדיאנים אמריקאים, 0.6% אסייתים, 0.1% תושבי האיים של האוקיינוס השקט, 5.7% מגזעים אחרים ו-2.8% משני גזעים או יותר. 11.5% מהאוכלוסייה היו היספנים או לטינים מכל גזע.
הקבוצות האתניות הגדולות ביותר במחוז מודק כוללות: 15% אנגלים, 14% אירים ו-13% גרמנים, מתוכם 90.4% דיברו אנגלית ו-8.8% ספרדית כשפתם הראשונה.
היו 3,784 משקי בית, מתוכם ל-29.1% היו ילדים מתחת לגיל 18 שגרים איתם, 54.6% היו זוגות נשואים שחיו יחד, ל-8.8% הייתה בעלת בית ללא נוכחות בעל, ו-32.6% היו רווקים. 28.1% מכלל משקי הבית היו יחידים, ול-12.7% היה מישהו שחי לבדו בן 65 ומעלה. גודל משק הבית הממוצע היה 2.39 וגודל המשפחה הממוצע היה 2.91.
במחוז הייתה תפרוסת הגילאים הבאה: 25.6% מתחת לגיל 18, 5.7% מ-18 ל-24, 23.3% מ-25 ל-44, 27.7% מ-45 ל-64, ו-17.6% שהיו בני 65 או מבוגרים יותר. הגיל החציוני היה 42 שנים. על כל 100 נקבות, היו 102.4 זכרים. על כל 100 נשים בנות 18 ומעלה, היו 98.7 גברים.
ההכנסה החציונית למשק בית במחוז הייתה 27,522 דולר, וההכנסה החציונית למשפחה הייתה 35,978 דולר. לגברים הייתה הכנסה חציונית של 30,538 דולר לעומת 23,438 דולר לנשים. ההכנסה לנפש במחוז הייתה 17,285 דולר. כ-16.4% מהמשפחות ו-21.5% מהאוכלוסייה חיו מתחת לקו העוני, כולל 29.7% מאלו מתחת לגיל 18 ו-8.6% מבני 65 ומעלה.
למחוז מודק יש את ההכנסה החציונית הנמוכה ביותר של משק בית מכל מחוז אחר בקליפורניה.
בשנת 2005, מחיר הבית החציוני הגיע לראשונה אי פעם ל-100,000 דולר, עלייה של 40% מאז 2000.[2] חלק ניכר מכך ניתן לתלות בהגירה של תושבים מאזורים אחרים במדינה, אשר מוצאים את עסקאות הדיור אטרקטיביות. חלקם הם גמלאים שמכרו את בתיהם עבור רווחים גדולים בחלקים אחרים של המדינה, תוך שימוש בהכנסות כדי להתקיים, בעוד שאחרים הם עובדים מרוחקים. העלייה הפתאומית הזו במחירי הדיור הופכת לבלתי ניתנת להשגה עבור המקומיים, אשר מוצאים שאינם מסוגלים לרכוש בתים בהתחשב בהכנסה המוגבלת שלהם.[2]
2010 עריכה
מפקד האוכלוסין של ארצות הברית 2010 דיווח כי במחוז מודק יש אוכלוסייה של 9,686 תושבים. ההרכב הגזעי של מחוז מודק היה 8,084 (83.5%) לבנים, 82 (0.8%) אפרו-אמריקאים, 370 (3.8%) אינדיאנים, 78 (0.8%) אסייתים, 21 (0.2%) תושבי איי האוקיינוס השקט, 680 (7.0%) מגזעים אחרים, ו-371 (3.8%) משני גזעים או יותר. היספנים או לטינים מכל גזע היו 1,342 אנשים (13.9%).
פוליטיקה עריכה
מבחינה פדרלית, מחוז מודק נמצא במחוז הקונגרס הראשון של קליפורניה, המיוצג על ידי הרפובליקני דאג למלפה. בבית המחוקקים של המדינה נמצא מחוז מודק במחוז הסנאט הראשון, ומיוצג על ידי הרפובליקני בריאן דאהל, ובמחוז האספה הראשונה, המיוצג על ידי מייגן דאהל הרפובליקנית.
במשך חלק ניכר מהמאה ה-20, מחוז מודק היה מחוז שניבא בהצלחה את תוצאות הבחירות במדינת קליפורניה, והצביע למנצח בכל הבחירות למושל קליפורניה מ-1912 עד 1990, למעט שני הניצחונות של ג'רי בראון במדינה (הסלידה של המחוז מבראון נובעת ממדיניות הסביבה שלו, מדיניות שהשפיעה לרעה על תעשיית כריתת העצים של המחוז).[6]
עם זאת, במאה ה-21 הפך מחוז מודק לרפובליקני, ואחד המחוזות השמרניים ביותר במדינה. ב-4 בנובמבר 2008, מחוז מודק העניק בבחירות לנשיאות ארצות הברית את ההצבעה המובהקת ביותר לטובת ג'ון מקיין מכל מחוז בקליפורניה, כאשר 67.4% מהמצביעים בחרו ברפובליקני. המחוז גם הצביע ב-74.2% בעד הצעה 8 ששינתה את חוקת קליפורניה כדי לאסור נישואים חד-מיניים; רק מחוזות קרן וטולארי הצביעו בשיעור גבוה יותר, שניהם בחרו בהצעה עם 75.4% מהקולות.[7] בבחירות להדחת מושל קליפורניה ב-2021, הצביעו מחוז מדוק ומחוז לאסן השכן בעד הדחת גווין ניוסם באחוז הגבוה ביותר מכל המחוזות במדינה.
ב-4 בספטמבר 2013, התקבלה החלטה של כל ארבעת המפקחים במועצת המפקחים של מחוז מדוק להתחיל בתהליך התנתקות ממדינת קליפורניה כדי להקים מדינה מוצעת בשם ג'פרסון.[8]
תחבורה עריכה
כבישים ראשיים עריכה
.svg){kind=small}
תחבורה ציבורית עריכה
"Sage Stage" הוא שירות בחיוג המספק נסיעות בתוך מחוז מודק. הוא סיפק גם נסיעות למקומות רחוקים כמו קלאמת פולס באורגון ורינו, בנבדה.[9]
נמלי תעופה עריכה
ישנם שדות תעופה כלליים ליד אלטורס (שדה התעופה העירוני של אלטורס ונמל התעופה קליפורניה פינס). נמלי תעופה אחרים כוללים את נמל התעופה סידרוויל, נמל התעופה איגלוויל, נמל התעופה פורט בידוול ונמל התעופה העירוני של טולילייק.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מודק (באנגלית)
- h2g2 Guide Entry A1065278: Modoc County, California, USA
- OpenRoad.TV (Modoc County's Living West video story)
ביאורים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ "Eagle Peak, California". Peakbagger.com.
- ^ 1 2 3 La Ganga, Maria L. (13 בינואר 2006). "Housing Bargains, at a Price". Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Douglas E. Kyle, Hero Eugene Rensch, Ethel Grace Rensch, Mildred Brooke Hoover, William Abeloe, Historic Spots in California: Fifth Edition,Stanford University Press, 2002, ISBN 9780804778176
- ^ "Modoc County History". Alturas Chamber of Commerce. Modoc County Government. 2009. אורכב מ-המקור ב-17 ביוני 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Erwin Gustav Gudde, 1000 California Place Names, University of California Press, 1949
- ^ Stall, Bill (19 באוגוסט 1991). "As Modoc County Goes, So Goes California". Los Angeles Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "California results". Los Angeles Times.
- ^ Butler, Kristen. "Another county votes to secede from California". UPI.
- ^ "Sage Stage".