מוות תאי מתוכנת
מוות תאי מתוכנת (Programmed cell death, PCD) הוא מצב שבו תא משמיד את עצמו בצורה מבוקרת. מוות תאי מתוכנת קשור להפעלה של מסלולים גנטיים ומתבצע בתהליך מבוקר. מוות תאי מתוכנת משרת תפקודים בסיסיים בתהליכים של התפתחות רקמות בצמחים ובמטזואה (בעלי חיים הרב תאיים) וכן בתהליכים של הומאוסטאזיס. הפעלה ביתר של המוות התאי המתוכנת עלולה להוביל להתנוונות תאים בעוד חסר יכול להוביל לסרטן או למחלות אוטואימיוניות.
ישנם מספר סוגי מוות תאי מתוכנן:
היסטוריה עריכה
את המונח "מוות תאי מתוכנת" טבעו לראשונה ב-1964 בהקשר של התפתחות של תאי חרקים, שמונה שנים לפני טביעת המושג "אפופטוזה". "מוות תאי מתוכנת" הפך בהמשך למושג הכללי יותר. המחקר הראשון לגבי המנגנון המניע את התהליך נעשה בשנת 1988 ומצא את משפחת ה-Bcl-2. מוות תאי מתוכנת נעשה עם השנים למושא למחקר מתמשך, דבר שזיכה את חוקריו הראשונים, סידני ברנר, ג'ון סלסטון ורוברט הורביץ בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2002.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Nirmala JG, Lopus M, "Cell death mechanisms in eukaryotes"., Cell Biology and Toxicology, אפריל 2020
- ^ Tessa Bergsbaken, Susan L. Fink & Brad T. Cookson, Pyroptosis: host cell death and inflammation, Nature Reviews Microbiology
