מוזיאון בארדו (תוניס)

מוזיאון לאומי בתוניס, תוניסיה

המוזיאון הלאומי בַּארדוֹ בתוניס, בירת תוניסיה[1]ערבית: المتحف الوطني بباردو, בצרפתית: Musée national du Bardo), הוא מוזיאון לארכאולוגיה, השני בגודלו בצפון אפריקה אחרי המוזיאון המצרי בקהיר. נודע באוסף העשיר של פסיפסים רומיים.

המוזיאון הלאומי בארדו
المتحف الوطني بباردو
"אולם קרתגו"; במרכזו מזבח של פולחן הקיסרים הרומים משושלת אוגוסטוס (אנ'); המאה ה-1 לפנה"ס–המאה ה-1
"אולם קרתגו"; במרכזו מזבח של פולחן הקיסרים הרומים משושלת אוגוסטוס (אנ'); המאה ה-1 לפנה"סהמאה ה-1
מידע
סוג מוזיאון לארכאולוגיה ולאתנוגרפיה
תאריך פתיחה רשמי 7 במאי 1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תוניס, תוניסיה
כתובת רובע לה בארדו
אוצר ראשי מֻנסף בן מוסא (צר')
מבקרים בשנה 664,891 (2005)
39,501 (2015)
קואורדינטות 36°48′34″N 10°08′04″E / 36.809386°N 10.134508°E / 36.809386; 10.134508
www.bardomuseum.tn
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מצבת אבן מהתופת בקרתגו נושאת את סמלהּ של האלה הפונית תנית
"אולם סוסה"; על רצפתו פסיפס "ניצחון נפטון" (צר') מהמאה ה-3, שממדיו 13.40 מ' × 10.25 מ'
"פסיפס ורגיליוס" (אנ') המתאר את המשורר הרומי מחזיק במגילת הפואמה אינאיס ומוקף במוזות קליאו ומלפומנה; הפסיפס נתגלה בסוסה ותוארך למאה ה-3
דף של הקוראן הכחול מקירואן (פסוקים מסורת פאטר); מתוארך למאה ה-10

היסטוריהעריכה

המוזיאון נוסד אחרי הפיכת תוניסיה למדינת חסות צרפתית, ובעת פתיחתו ב-1888 היה המוזיאון הראשון בעולם הערבי ובאפריקה. הוא מוקם בארמון שראשיתו במאה ה-15, בימי השושלת החפצית (الحفصيون; 1229–1574) ועיקרו נבנה באמצע המאה ה-19. הארמון שימש כמשכן שליטי תוניסיה בני השושלת החוסיינית (الحسينيون; 1701–1956) בתקופה העות'מאנית ובתקופת החסות הצרפתית אחריה, עד מהפכת בורגיבה ביוני 1957.[2] שמו הראשון היה "המוזיאון העַלַוִי" (المتحف العلوي),[3] והוא שוּנָה רשמית לשמו הנוכחי אחרי הכרזת העצמאות ב-1956. במתחם ארמון בארדו שוכן הפרלמנט של תוניסיה (אנ').

המוזיאון עבר שיפוצים נרחבים בסיוע הבנק העולמי שהופסקו ב-2011 בגלל אירועי המהפכה בתוניסיה. ב-18 במרץ 2015 אירע במוזיאון פיגוע חמור, שבו נהרגו 24 בני אדם, בני אומות שונות. ארגון הטרור המדינה האסלאמית נטל אחריות על כך.

האוספיםעריכה

אוספי מוזיאון בארדו כוללים אלפי פריטים, שרובם עלו בחקירות הארכאולוגיות בתוניסיה מאז שלהי המאה ה-19 ויש בהם כדי לשקף את תולדותיה.[4] התצוגות ערוכות בסדר התרבויות, החל בממצאים מאתרים פרהיסטוריים וכלה במוצגים אתנוגרפיים מהדורות האחרונים.

הפריטים הייחודיים מהתקופה הפונית מקורם באתרים הלובי-פיניקים, בעיקר מקרתגו ומאוטיקה,[5] בהם מצבות אבן נושאות כתובות, מסכות פולחניות, פסלי חרס, והם ממחישים את הקשרים עם ציוויליזציות אחרות באגן הים התיכון. אחד המוצגים הבולטים הוא אסטלה מן התופת של שלמבו שעליה חרות כהן נושא ילד לקורבן. חפצים המיוחסים ליוון העתיקה נמצאו בחפירות הימיות של הספינה הטרופה במהדיה (אנ'). הממצאים – פסלי ברונזה ושיש, חלקים אדריכליים ורהיטים, מתוארכים לאמצע המאה ה-2 לפנה"ס עד לרבע הראשון של המאה ה-1 לפנה"ס. תהילתו של מוזיאון בארדו היא על האוסף העשיר של פסיפסים שמקורם באפריקה הרומית.[6] לוחות הפסיפס ממלאים אולמות מרכזיים במוזיאון ומוצגים בהם דמויות ומחזות מיתולוגיים ואלגוריים בצד תמונות מחיי היום-יום – הצגות תיאטרון, משחקי קרקס, מרוצי מרכבות, משתאות, תיאורי ספינות, מראות בניינים ומחזות ציד ודיג. מלבד הפסיפסים כולל המוזיאון אוסף פסלי שיש של אלים וקיסרים רומים, מצבות וסרקופגים. במוזיאון הוקדש אולם לחפצי אמנות נוצרית מהתקופה הביזנטית שנמצאו בתוניסיה. עם הפריטים הבולטים נמנים רצפת פסיפס מקרתגו שבה עוצבו ראשי שבעה מרטירים וכן אגן הטבילה מקֶבּיליָה (צר'), המכוסה סמלים נוצריים וכתובות הקדשה ומתוארך למחצית השנייה של המאה ה-6. המחלקה האסלאמית מחולקת לשניים: אמנות אסלאמית ואמנות עממית מסורתית. היא כוללת כתבי יד, מטבעות, תכשיטים, רהיטים וכלי נגינה, אריגים רקומים ממצרים הפאטמית ועצים מגולפים מהמסגד הגדול בקירואן, כלי קירמיקה מהמגרבּ ומאסיה הקטנה, אצטרולבים, שעוני שמש ומצפנים מהמאות ה-16 עד ה-20. הפריט הבולט באוסף האסלאמי הוא קובץ דפים מתוך הקוראן הכחול מקירואן המתוארך לראשית המאה ה-10. אחד החדרים במוזיאון בארדו הוקצה לפריטים יהודיים, בהם ספרי תורה.

בתוניסיה מוזיאונים ארכאולוגיים לא מעטים, בהם המוזיאונים באל-ג'ם, בקרתגו (אנ'), מהדיה (אם כי רוב מטענהּ של הספינה הטרופה אצוּר במוזיאון בארדו), קרקואן, גאפסה, סוסה, לַמטָה (אנ'), סלקטה (אנ') וספַֿקס. מוזיאון לאומי לאמנות אסלאמית מצוי ברקאדה הסמוכה לקירואן.[7]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוזיאון בארדו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ באלג'יר קיים מוזיאון בשם זהה (Musée national du Bardo (Algérie))
  2. ^ במרס 1956 הוכרז על עצמאות תוניסיה בראשות הביי אל-אמין שהוכתר למלך; ביוני 1957 בוטלה המלוכה ונוסדה הרפובליקה
  3. ^ על שמו של הביי בעת ייסוד המוזיאון – עלי השלישי בן חוסיין; "בארדו" הוא שמו של הפרוור
  4. ^ סקירה נרחבת ומפורטת של אוספי מוזיאון בארדו מצויה בערך הויקיפדי "Musée national du Bardo (Tunisie)" (בצרפתית)
  5. ^ חלקם אצורים במוזיאונים אחרים בתוניסיה, דוגמת המוזיאון לארכאולוגיה של קרתגו (אנ')
  6. ^ אוסף הפסיפסים של מוזיאון בארדו נחשב לגדול בעולם בצד אוסף מוזיאון הפסיפסים של זאוגמה, שנפתח בטורקיה ב-2011
  7. ^ פירוט המוזיאונים באתר משרד התרבות של תוניסיה


 
אגן טבילה נוצרי; נמצא בקליביה (אנ'), קוטרו 3.3 מ'; המאה ה-6
 
כתובת ההקדשה של יוליאנה ל"בית הכנסת הקדוש של נארו" (ובסופהּ מנורת שבעת הקנים); נמצאה בשרידי רצפת בית הכנסת בחמאם ליף; מתוארכת למאה ה-6