פתיחת התפריט הראשי
המוזיאון תחת בנייה כפי שנראה מכיכר החתולות, דצמבר 2018
מודל של המוזיאון על פי התכנון הראשוני
מודל של אולם הכנסים על פי התכנון הראשוני

מוזיאון הסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל, הוא מוזיאון המתוכנן לקום במרכז ירושלים.

המרכז, יכלול מוזיאון, אולם תיאטרון וקולנוע שיכיל כ-380 מושבים, אולם כנסים, ספריה ומרכז חינוכי. מחוץ למבנה תוכנן בחצר אמפי פארק פתוח של כ-1,000 מקומות שישמש להעלאת מופעים קטנים או הקרנת סרטים בקיץ. הוא נבנה ברחוב הלל פינת רחוב מנשה בן ישראל, מול כיכר החתולות ושכונת נחלת שבעה הסמוכה, ויגבול בבית הקברות המוסלמי בממילא ובגן העצמאות. הקומפלקס יבנה במימונם של מרכז שמעון ויזנטל ותורמים נוספים.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

עיצוב המוזיאון בתכנונו המקורי של האדריכל פרנק גרי נחשב לייחודי בישראל, ועל כן זכה לתומכים ומתנגדים רבים, עוד בטרם נבנה. עיצובו נודע עקב צורתו האמורפית והמיוחדת כמו גם עקב ציפויו בזכוכית ובטיטניום; עיצוב המזכיר את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו. עלותו הגבוהה של המוזיאון, עקב עיצובו הייחודי, הגיעה עד לכ-200 מיליון דולרים המגיעים מכספי תרומות ומכספי מרכז שמעון ויזנטל.

בין תומכי העיצוב הייחודי המקורי של המרכז ושל המוזיאון, נמנו ראשי העירייה לשעבר אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי. תומכיו טענו כי עיצובו ימשוך תיירות למרכז ירושלים ויחזק אותה במבקרים רבים ובתמורה כלכלית. מתנגדי התוכנית טענו, כי ירושלים אינה זקוקה למונומנט נוסף ומוזיאון בעיצוב זה, המצופה בחומרים שאינם נפוצים בעיר, יהיה נטע זר בהשוואה לבנייה בנחלת שבעה, המאופיינת בבניית אבן נמוכה וברחובות צרים.

בניית המרכז החלה ביוני 2005 לאחר קבלת השטח מעיריית ירושלים,[1] שחלקו שימש במשך עשרות שנים חניון ציבורי. עם התחלת הבנייה, התנגדו לה ארגונים מוסלמים נוכח הקמתו של המוזיאון על חלק משטחו של בית קברות מוסלמי עתיק, בית הקברות ממילא. ארגונים אלו תבעו את הפסקת העבודות וזכו לצו הקפאת תהליכי בנייה מבית המשפט העליון, שדרש תהליך גישור בין הצדדים.[2] נציגי המוזיאון הציעו לשפץ ולהעביר את הקברים למקום אחר על חשבונם. ב-29 באוקטובר 2008 פסק בית המשפט העליון וקבע כי אין מניעה להמשיך בבניה.[3]

בינואר 2010 הודיע האדריכל פרנק גרי כי בחר לא להיות מעורב יותר בעיצוב ותכנון המוזיאון.[4] בחודש ספטמבר באותה שנה התפרסם כי משרד חיוטין אדריכלים זכה בתחרות פנימית לתכנון מחודש של המוזיאון בעיצוב פשטני בהרבה מן העיצוב שבתכנון המקורי.[5]

ב-12 ביולי 2011 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את הקמתו של מוזיאון הסובלנות על פי התוכנית החדשה[6] ועבודות הכשרת השטח באתר חודשו. בינואר 2012 נודע שגם משרד חיוטין אדריכלים נטש את הפרויקט בשל עיכוב בתשלומים ובשל סכסוך עם מרכז שמעון ויזנטל, שעומד מאחורי הקמת המוזיאון, דבר שהביא להשהייה נוספת של הפרויקט. הפרויקט עבר לתכנון משותף של משרד האדריכלים יגאל לוי מירושלים בשיתוף עם משרד האדריכלים Aedas הבריטי-סינגפורי וביולי 2013 התקבל היתר הבנייה למוזיאון בעיצובו המחודש. המוזיאון כולל בתוכו אולם אירועים, בית כנסת, אודיטוריום בעל 380 מקומות, מסעדות, כיתות לימוד וחללים עבור 2 מוזיאונים- אחד עבור מבוגרים ואחד עבור ילדים. המוזיאון צפוי להיפתח בתחילת שנת 2019. בהמשך צפויה בנייה של אגף חיצוני נוסף למוזיאון מעבר לכביש באזור "כיכר החתולות" שיכלול מבנה ציבורי בן 4 קומות ובו מלון בוטיק קטן לשימוש אנשי רוח וכן חדרי סדנאות ופעילות לצעירים מטעם המוזיאון.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ השטח ניתן חינם כתרומה למוזיאון בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש עיריית ירושלים
  2. ^ את הגישור הציע השופט בדימוס שמגר. את פסק הדין להמשך הבניה קיבלה השופטת בדימוס פורקצ'ה
  3. ^ בג"ץ 052/06 חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בע"מ נ' SWC Museum Corp
  4. ^ Gehry leaving Jerusalem museum project, באתר JTA, ‏18 בינואר 2010
  5. ^ פרסום אודות בחירת התוכנית החדשה באתר arcHeb
  6. ^ רונן מדזיני, למרות המוסלמים: אושרה בניית מוזיאון הסובלנות, באתר ynet, 12 ביולי 2011