מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח

מוזיאון וִילְפְרִיד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, נוסד בשנת 1951 וממוקם בקיבוץ הזורע. המוזיאון, שהתבסס תחילה על אוספיו של וילפריד ישראל, מציג כיום שתי תצוגות קבועות: תערוכת אמנות המזרח הרחוק העתיק, תערוכת אמנות המזרח הקרוב העתיק. כמו כן המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית.

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח
מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע
מוזיאון וילפריד ישראל בקיבוץ הזורע
מידע
סוג מוזיאון לאמנות המזרח הרחוק
אדריכל אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב
תאריך הקמה 1951
תאריך פתיחה רשמי 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת קיבוץ הזורע
קואורדינטות 32°38′46″N 35°07′30″E / 32.645988888889°N 35.124922222222°E / 32.645988888889; 35.124922222222
http://www.wilfrid.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תערוכה במוזיאון בשנת 1958

ייסוד המוזיאוןעריכה

וילפריד ישראל היה בן למשפחת סוחרים אמידה ממוצא גרמני, בעלי בית המסחר "נתן ישראל". לאחר מלחמת העולם הראשונה החל להסתובב בעולם ולהתעניין ביצירות אמנות של המזרח הרחוק (הודו, סין, קמבודיה ותאילנד) והמזרח הקרוב (מצרים, יוון, חבש ופיניקיה). בשנות ה-30 התיידד עם מייסדיו לעתיד של קיבוץ הזורע ובצוואתו הוריש את אוספיו לקיבוץ.

המוזיאון תוכנן כ"בית תרבות" באמצע שנות ה-40 על ידי האדריכלים אל מנספלד ומוניו גיתאי ויינראוב בדגש על פונקציונליות באמצעים מינימליסטיים, בהתאם לגישה המודרניסטית הארץ ישראלית באותה העת. הקמת הבניין החלה ב-1948 ועקב מלחמת העצמאות, הושלמה רק ב-1951.[1]

התפתחות המוזיאוןעריכה

  • ב-1958 נוסדה חברת "וילפרד ישראל - לנאמנות וידיעת המזרח בע"מ". החברה נוסדה בשל קשרי המוזיאון עם גורמי חוץ ובגלל הצורך לרשום את פעילותו כמפעל עצמאי.
  • ב-1970 תוכנית האדריכל רוזוב להרחבת המוזיאון: יבנה מקלט תת-קרקעי ואגף תצוגה אחד.
  • ב-1989 בודקים את הרחבת פעילות המוזיאון מסיבות כלכליות לקבלת קבוצות במוזיאון.
  • ב-1991 רותי גושן אוצרת שכירה במוזיאון.
  • ב-1993 מאשרים תוכנית להפיכת המוזיאון למרכז תרבות לתלמידים וגביית דמי כניסה.
  • ב-2001 דיון על עתיד המוזיאון והחלטה להקים הנהלה ציבורית למוזיאון.

המוזיאון כיוםעריכה

המוזיאון מציג תערוכות משתנות של אמנות מודרנית, בצד אוספי האמנות מהמזרח הרחוק והקרוב שהורחבו מאז ירושתו של וילפריד ישראל. המוזיאון הציג בעבר גם אוסף ארכאולוגיה מקומית מתל זריק ועין אל-ג'רבה שנחפרו ונחקרו על ידי עזרא מאירהוף (חבר הקיבוץ) והארכאולוגים עמנואל ענתי, ז'אן פרו, יעקב קפלן ואמנון בן תור. במקביל לתצוגות מתקיימת פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים, הכוללת הדרכה בתערוכות הקבועות והמתחלפות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.

לקריאה נוספתעריכה

גליה בר אור, חיינו מחייבים אמנות - בניין תרבות כבניין חברה: מוזיאונים לאמנות בקיבוצים, 1930 - 1960, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010, עמ' 95 - 152

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מוזיאון בהזורע, דבר, 27 בפברואר 1953