מוזיאון טייט מודרן

מוזיאון בריטי לאמנות מודרנית בלונדון

מוזיאון טייט מודרןאנגלית: Tate Modern) הוא המוזיאון הלאומי הבריטי לאמנות מודרנית, ויחד עם מוזיאון טייט בריטניה הוא חלק מגלריית טייט. גלריות המוזיאון בקומות השלישית, הרביעית והחמישית מאורגנות בצורה תימטית (על פי נושא), בשונה ממוזיאונים אחרים בעולם המאורגנים לפי תקופות. כך, למשל, ירוכזו יחד תמונות ופסלים הנוגעים לטבע. אל המוזיאון ניתן להגיע דרך גשר המילניום המוביל מקתדרלת סנט פול שבסיטי אל הגדה הדרומית של התמזה, או דרך תחנת הרכבת התחתית סאות'ארק.

מוזיאון טייט מודרן
Tate Modern
Tate Modern viewed from Thames Pleasure Boat - geograph.org.uk - 307445.jpg
מידע
סוג אמנות מודרנית
אדריכל הרצוג ודה מרון עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פתיחה רשמי 11 במאי 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בנקסייד, הממלכה המאוחדת
כתובת בנקסייד עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהל פרנסס מוריס עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 4,712,581 (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 51°30′28″N 0°05′57″W / 51.507777777778°N 0.099166666666667°W / 51.507777777778; -0.099166666666667
www.tate.org.uk/modern
(למפת לונדון רגילה)
Greater London UK district map (blank).svg
 
מוזיאון טייט מודרן
מוזיאון טייט מודרן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

המוזיאון נמצא בלונדון, מדרום לתמזה באזור בנקסייד, במבנה תחנת הכוח של בנקסייד, שתוכנן על ידי האדריכל סר גיילס גילברט סקוט. התחנה נבנתה בשני שלבים בין השנים 1947 ו-1963.

לאחר שתחנת הכוח נסגרה בשנת 1981, היה המבנה נטוש במשך כ-15 שנים. לאחר בחינה של הצעות שונות לעתיד המתחם הוחלט לשמר את המבנה ולהסב אותו למוזיאון, בתכנון משרד האדריכלים השווייצרי הרצוג ודה מרון. עבודות ההסבה החלו ב-1995 והסתיימו, עם פתיחת המוזיאון בשנת 2000. הם כללו הוספת שתי קומות על גג המבנה עם מעטפת זכוכית.

ביוני 2016 נחנך אגף חדש מצידו הדרומי של המוזיאון הכולל מבנה חדש, בעל עשר קומות, שגובהו 65 מטרים ובראשו מרפסת תצפית. המבנה הגדיל את שטח התצוגה הכולל ב-60% והפך את ה"טייט מודרן" למוזיאון האמנות המודרנית הגדול בעולם[1]. המבנה נבנה מעל מרתף, חלל תת-קרקעי שבו היו מכלי הדלק של התחנה, שמעליו היה מבנה של תחנת משנה שעדיין הייתה בשימוש. משרד האדריכלים הרצוג ודה מרון תכננו גם את הבניין החדש. תחנת המשנה נסגרה ונהרסה אך המרתף נשמר כחלל להופעות. עלות הכוללת של הפרויקט ההרחבה הגיעה לכ-260 מיליון ליש"ט[2]. איש העסקים הישראלי אייל עופר תרם 10 מיליון ליש”ט לטובת הפרויקט[3]. האגף החדש קרוי על שמו של איש העסקים לן בלווטניק (Blavatnik Building), שתרם את הסכום הגדול ביותר וגם מממן את תחזוקת המבנה[4].

אולם הטורבינהעריכה

בקומה הראשונה של המבנה ניצב אולם גדול אשר שימש את הטורבינה של תחנת הכוח. אולם זה, המכונה "אולם הטורבינה" (The Turbine Hall) מאפשר הצגת יצירות רחבות ממדים. גובהו של האולם כ-5 קומות, ושטחו 3,400 מ"ר.

סדרת יוניליוורעריכה

באולם הוצגו סדרת יצירות שהוזמנו במיוחד, במימון חברת יוניליוור. סדרה זו נקראה "סדרת יוניליוור". היצירות הוצגו החל משנת 2000 ותוכננו להיות מוצגות חמש שנים, אולם בשל הצלחת הסדרה החליטה חברת יוניליוור לממן את היצירות עד שנת 2012.

הסדרה כללה את היצירות הבאות:

סדרת יונדאיעריכה

בשנת 2015, לאחר הפסקה של שלוש שנים, חודשה הפעילות של הצגת יצירות מוזמנות רחבות ממדים באולם, לאחר שנחתם הסכם חסות עם חברת יונדאי[14].

  • "חלקה ריקה" ("Empty Lot") מעשה ידי אברהם קרוזווילגס הוצג בשנת 2015
  • "ANYWHEN" מעשה ידי פיליפ פארנו הוצג בשנת 2016
  • "One Two Three Swing!" מעשה ידי קבוצת סופרפלקס (קבוצת אמנים מדנמרק) הוצג בשנת 2017
  • "10,148,451" מעשה ידי טניה ברוגרה הוצג בשנת 2018
  • "Fons Americanus" מעשה ידי קארה ווקר הוצג בשנת 2019

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבי פיטשון, ביקור במבנה החדש של הטייט מודרן: בין בונקר למקדש אצטקי, באתר הארץ, 31 ביולי 2016
  2. ^ נעמה ריבהנחנך הבניין החדש במוזיאון הטייט מודרן בלונדון, באתר הארץ, 18 ביוני 2016
  3. ^ אלי ערמון אזולאי, אייל עופר תרם 10 מיליון ליש”ט למוזיאון טייט מודרן, באתר הארץ, 3 ביולי 2013
  4. ^ לי-אור אברבך, ‏נא להכיר: אלה בעלי השליטה החדשים בערוץ 10, באתר גלובס, 5 ביוני 2015
  5. ^ חגית פלג רותם, ‏לואיז בורז'ואה, 1911-2010, באתר גלובס, 1 ביוני 2010
  6. ^ "מארסיאז", יצירת ענק של אניש קאפור, בטייט מודרן בלונדון, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002
  7. ^ אלי ערמון אזולאי, מוזיאון ישראל בירושלים בכל צבעי הקשת, באתר הארץ, 18 במאי 2010
  8. ^ ברוס נאומן בטייט גלרח חפני פתיחת תערוכתו, באתר הארץ
  9. ^ חגית פלג-רותם, ‏שיבולת בשדה הטייט מודרן, באתר גלובס, 4 בדצמבר 2007
  10. ^ תערוכה של האמנית דומיניק גונזלס-פורסטר, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2008
  11. ^ סמדר שפימירוסלב בלקה - "יתדות אור" | מי מכיר את האיש במראה, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
  12. ^ שאול סתר, המערב הפך את איי וייוויי לקדוש, אבל המסר שלו הולך ומתרדד, באתר הארץ, 15 ביוני 2017
  13. ^ אדריאן סירל, גרדיאןהמציג הוא אמן: הטייט עושה כבוד לפרפורמנס, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
  14. ^ איתן בוגנים, יונדאי תעניק חסות לאולם הטורבינות בטייט מודרן למשך 11 שנה, באתר הארץ, 21 בינואר 2014