מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית הוא מוזיאון המוקדש באופן בלעדי לתצוגה ושימור של אמנות יפנית. המוזיאון ממוקם במרכז הכרמל בחיפה.
חזית המוזיאון בשדרות הנשיא | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | גלריה |
כתובת | שדרות הנשיא 89, חיפה |
מיקום | חיפה |
מדינה | ישראל |
מייסדים | פליקס טיקוטין; אבא חושי |
מנהל | יותם יקיר |
אוצר ראשי | אתי גלס גיסיס |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1959 |
תאריך פתיחה רשמי | 1959 |
קואורדינטות | 32°48′33″N 34°59′07″E / 32.8093°N 34.9854°E |
www | |
המוזיאון נוסד בשנת 1959 ביוזמת פליקס טיקוטין, (1893–1986), אדריכל, סוחר ואספן של חפצי אמנות יפניים יליד גרמניה, ואבא חושי - ראש העיר של חיפה.
מטרת המוזיאון לאפשר לקהל הישראלי ללמוד ולהכיר את התרבות והאמנות היפנית; לקדם את ההבנה ההדדית בין ישראל ובין יפן ותושבי מזרח ומערב אסיה; ולעודד את חקר האמנות והתרבות היפנית.
התערוכות הנערכות במוזיאון מתמקדות במרכיבים שונים בתרבות היפנית. הן מציגות חתך רחב של האמנות היפנית, המסורתית והמודרנית, ומדגישות את ערכיה האסתטיים הייחודיים.
היסטוריה
עריכההקמת המוזיאון
עריכהבשנת 1956 הגיע פליקס טיקוטין לישראל כדי לתרום את אוספו לאחד המוזיאונים. בעת ביקורו בחיפה נפגש עם אבא חושי והביע נכונות לתרום את האוסף לעיריית חיפה, ולבנות מוזיאון נפרד שיוקדש כולו לתצוגת האוסף שלו.
ב־18 במאי 1958, החליטה מועצת העיר חיפה לרכוש את "בית קיש" ואת השטח סביבו לשמש את המוזיאון היפני.
בחודש פברואר 1959 אושרה תוכנית הבנייה של המוזיאון לאמנות יפנית והחלה בניית אגף התצוגות בהתאם לרעיונותיו ותוכניותיו של טיקוטין ובפיקוח האדריכל מ. לב. אולם התצוגות של המוזיאון עוצב ברוח יפנית.
ביום רביעי, 25 במאי 1960, נפתח המוזיאון לקהל לראשונה ובתערוכת הפתיחה הוצגו יצירות אמנות מאוספו של טיקוטין. כמו כן, הוקם חבר נאמנים, אשר בראשו עומדת היום אילנה דרוקר־טיקוטין, בתו.
פרופסור יאמאדה צ'יסאבורו (Yamada Chisaburoh; 1908-1984) מאוניברסיטת טוקיו לאמנויות, היה מנהלו הראשון של המוזיאון.
בשנים 1966–1992 נוהל המוזיאון על ידי אלי לנצמן והמוזיאון זכה להכרה בינלאומית ולקבלת תרומות שהביאו להרחבתו. עם זאת, בין השנים 1979 ועד פטירתו בשנת 1986, פליקס טיקוטין נמנע מלהגיע למוזיאון, ואף שכנע תורמים פוטנציאליים שלא לתרום למוזיאון. כעסו של טיקוטין נבע מכך, שהוא גילה כי פריטים שונים מהאוסף שלו נעלמו.
הגנבה הגדולה
עריכהבשנת 1988 אירעה פריצה למוזיאון, ונגנבו מהאוסף כ-200 פריטים, שרובם לא נמצאו עד עצם היום הזה. הפריצה אירעה על רקע סידורי אבטחה לקויים. מאוחר יותר רוב הפריטים אותרו על ידי מנהל המוזיאון אלי לנצמן כאשר הוצאו למכירה על ידי בית המכירות סותבי'ס בלונדון. כל הפריטים שאותרו הוחזרו לאוסף המוזיאון והפורצים נעצרו. אירוע הפריצה גרם לקרע עמוק בין הנהלת המוזיאון לראש עיריית חיפה דאז, אריה גוראל, ושנים ספורות לאחר מכן ההנהלה הוחלפה.[1]
מ-1995 ועד היום
עריכהבשנת 1995 נחנך האגף החדש ע"ש קרן ניפון מיפן. האגף החדש תוכנן בידי האדריכל היפני יושימורה ג'ונזו (Yoshimura Junzo; 1908–1997) מטוקיו, ביחד עם האדריכל הישראלי פרופסור אל מנספלד (1912–2004) מחיפה, בתמיכת הקרן ע"ש אווה טיקוטין־ליכט ותרומת המיליונר היפני ריושי ססאקווה.
במבנה החדש שתי קומות וקומת חניה. בקומה השנייה הוקם באמצע שנות 2000 אודיטוריום ע"ש רפאל אנג'ל באמצעות תרומה של בנו אודי אנג'ל (אדריכלים: מנספלד-קהת). באודיטוריום 200 מקומות ישיבה. חיבור הבניין הישן בעל הקומה האחת עם המבנה החדש יצר יחידה הומוגנית אחת בעזרת גרם מדרגות מתון המעוצב ברוח המבנה המקורי. בימים אלו שוקד המוזיאון על הכנת תוכנית להרחבת המבנה בעוד שתי קומות, שתיועדנה בעיקר לתצוגת קבע וחדרי ספח.
מאז חנוכתו מחדש של המוזיאון בדצמבר 1995, התקיימו בו כ־150 תערוכות חדשות, מרביתן נאצרו על ידי האוצרת הראשית של המוזיאון, ד"ר אילנה זינגר בליין, שאף זכתה על כך בפרס אוצר השנה מטעם שר המדע התרבות והספורט (לשנת 2007), באות שר החוץ של יפן (2014) ובאות קיסר יפן, עיטור מסדר השמש העולה קרני זהב עם שושנת צוואר (2021). בזכות מגוון רב של תערוכות ופעילות חינוכית ותרבותית ענפה, המוזיאון הפך למרכז להפצת תרבות יפן, להבנת תרבות ייחודית זו, ולידידות בין שני העמים. בשנת 2000 זכה המוזיאון בפרס קרן יפן. פרס זה מוענק אחת לשנה לאישים ומוסדות שתורמים לקידום חילופי תרבות עם יפן. בשנת 2003 דירגה ועדת האיכות של משרד החינוך והתרבות בישראל ומועצת המוזיאונים את מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית במקום שני בין המוזיאונים בישראל, אחרי מוזיאון ישראל בירושלים. בשנת 2009 זכה המוזיאון באות הוקרה מטעם שר החוץ של יפן.
המוזיאון מקיים באודיטוריום רפאל אנג'ל אירועים שונים בנושא תרבות ואמנות יפן ובהם ערבי הרצאות, הקרנת סרטים, טקסי תה, חגיגות ופסטיבלים מיוחדים, וכן אירועי תרבות ואמנות ישראלית ובינלאומית.
המוזיאון מקיים פעילות חינוכית ענפה בשיתוף פעולה עם שגרירות יפן בישראל.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל חיפה |
- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית
- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית (באנגלית)
- אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית (בערבית)
- מוזיאון טיקוטין לאומנות יפנית (חיפה), דף שער בספרייה הלאומית
- מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, באתר מוזיאוני חיפה
- מיכל בן ארי, בארץ אהבתי הסאקורה פורחת, באתר ynet, 26 בדצמבר 2005
- ליאור פרידמן, אשה בשבוע, אילנה דרוקר-טיקוטין, ראש חבר הנאמנים של מוזיאון טיקוטין, באתר הארץ, 6 ביוני 2010
- סיגל גליל, יוקו אונו מתפשטת, מורימורה יאסומאסה מתחפש לדיקטטור הגדול ונערות יפניות מבצעות חראקירי, באתר מגפון, 16 באוגוסט 2012.
- הנשיא ריבלין ציין 60 שנה למוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, באתר מעריב אונליין, 9 בנובמבר 2020