מוחמד אבן ג'ריר א-טברי
אבו ג'עפר מוחמד אִבן ג'ריר א-טבּרי (أبو جعفر محمد بن جرير الطبري; 838-923) היה מלומד סוני ואחד ההיסטוריונים הפרסים והמפרשים הראשונים, הבולטים והנודעים של הקוראן. התפרסם בשל חיבוריו 'תאריח' א-רֻסֻל ואל-מֻלוכּ' (تاريخ الرسل والملوك) ("היסטוריה של הנביאים והמלכים", מוכר גם בשם "תאריח' א-טברי") (אנ') והחיבור 'תפסיר א-טברי' (אנ'), שהוא פירוש לקוראן. על שמו נקראה האסכולה הג'רירית, אסכולה שכבר אינה קיימת כיום.
 | |
| לידה |
839 אמול, בית עבאס  |
|---|---|
| פטירה |
923 (בגיל 84 בערך) בגדאד, עיראק, בית עבאס |
| מדינה |
בית עבאס |
| מקום קבורה |
Al Rahbi Park |
| מקום מגורים |
אמול, מצרים, ריי, בגדאד |
| שפות היצירה |
ערבית |
| תחום כתיבה | היסטוריה, פרשנות, לימודי דת |
| נושאי כתיבה | אסלאם, קוראן, חדית', היסטוריה |
| יצירות בולטות | תאריח' א-טברי, תפסיר א-טברי |
  | |
ביוגרפיה
עריכהטברי נולד באמול (אנ') שבטבריסטאן (אנ') (כיום באיראן), כ-20 קילומטרים דרומית לים הכספי בחורף 838–839. הוא היה ילד מפותח מן הרגיל. הוא שינן את הקוראן כבר בגיל 7, ועזב את ביתו בגיל 12 על מנת ללמוד. הוא שמר על קשרים חמים עם עיירת הולדתו. הוא שב אליה פעמיים, האחרונה שבהן בשנת 290 להג'רה (903), עת דיבורו הישיר עורר חוסר-נוחות במקום והביא לעזיבתו המהירה לבלי-שוב.
בשנות העשרים לחייו הוא ביקר בסוריה, ארץ ישראל, הודו ומצרים. הוא אף קשר קשרים עם דמויות חשובות בביירות, שם למד על השיטות הסוריות להבנת הקוראן. בשנת 867 לספירה הגיע א-טברי למצרים, ומתישהו לאחר שנת 870 הוא חזר לבגדד. יתכן שבדרך לבגדד אף קיים מסע עליה לרגל, אך גם אם כן - כנראה שלא נשאר זמן רב בחיג'אז.
א-טברי לא נשא אישה מעולם, ומעולם לא קיבל על עצמו משרה ממשלתית או שיפוטית. מצוי ברשותנו תיאור די מדויק של חייו היומיומיים: השכמה בשעת בוקר מוקדמת על מנת להתפלל, לימודים עד לשעות אחר-הצהריים המוקדמות, תפילת אחר-הצהריים ברשות הרבים, דקלום פרוש והוראת הקוראן, ואז הוראת השריעה ותחומים נוספים עד לשעת לילה מאוחרת.
מוחמד אבן ג'ריר א-טברי נפטר בבגדאד ב-17 בפברואר 923, בהיותו כבן 85 שנים. הוא נקבר בביתו.
בכתביו מצוי חומר אודות חייו של הנביא מוחמד, שאינו נמצא באף מקור קדום אחר, ובכלל זה גם "פסוקי השטן" (אנ').[1]
חיבוריו המפורסמים
עריכה- תפסיר א-טברי - ספר פרשנות קוראן המהווה בסיס לפרשנויות מאוחרות ונחשב לאחד החשובים שבספרי הפרשנות
- תאריח' א-טברי (אנ') - ספר היסטוריה המקיף את ההיסטוריה האנושית מן הבריאה ועד שנת 915. הכרך הרביעי שלו (מתוך ארבעים כרכים), "הממלכות העתיקות", תורגם לאנגלית בידי המזרחן משה פרלמן.[2]
- הכרוניקה הערבית שלו היא המקור המפורט ביותר לתולדות פרס הסאסאנית, והיא נשענת על כרוניקות פרסיות אבודות.[3]
- תהד'יב אל-את'אר - אוסף מסורות מפי חברי הנביא (לא הושלם)
הנצחה
עריכהבשנת 2015 הוקם פסל של א-טברי בחצר הספריה הלאומית של טג'יקיסטן. כמו כן, בתי ספר ורחובות הנקראים על שמו פזורים ברחבי העולם הערבי, בין היתר בביירות, כווית, חומס ובגדאד.
בשנת 1987 הופקה סדרת טלוויזיה במצרים על חייו של א-טברי. סדרה זו אף שודרה במדינות ערב נוספות.
לקריאה נוספת
עריכה- Hugh Kennnedy, Al-Tabari-A medival muslim historian and his work,The Darwin Press, Princeton, New Jersey, 2008.
קישורים חיצוניים
עריכה
- מוחמד אבן ג'ריר א-טברי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
מחמד אבן ג'ריר אלטברי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מאליס רות'וון (אנ'), אסלאם (מתוך סדרת המבואות של הוצאת אוקספורד, 1997), ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2007. פרק 2: הקוראן והנביא, עמ' 50.
- ^ The ancient kingdoms / [al-Tabari], 1987
- ^ ירושלים לדורותיה, יחידה 4 (כתבו: זאב רובין, פנינה ארד), האוניברסיטה הפתוחה, תשע"ו – 2016, עמ' 126.
