מוטי מזרחי

אמן מולטימדיה

מוטי מזרחי (נולד ב-22 בפברואר 1946) הוא אמן ישראלי רב-תחומי, עוסק בצילום, פיסול, וידאו, ומולטימדיה.

מוטי מזרחי
מוטי מזרחי (2012)
מוטי מזרחי (2012)
לידה 22 בפברואר 1946 (בן 77)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול
יצירות ידועות "ויה דולורוזה" (1973), ״עין השמש״ (2012)
http://mottimizrachi.com/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מוטי מזרחי נולד בשנת 1946 נולד בשכונת שבזי בתל אביב להורים יוצאי עיראק, וגדל בשכונת רמת ישראל. מזרחי נכה בשתי רגליו מילדותו כתוצאה ממחלת הפוליו והוא נעזר בזוג קביים לשם הליכה, ונכותו זאת מתבטאת לעיתים בעבודותיו השונות.[1] בשנים 19691973 למד באקדמיה לאמנות בצלאל.

עשייה אמנותית עריכה

מזרחי משתמש בהומור ואירוניה עצמית בעבודותיו, בדגש על הגוף האנושי, פגמיו והנאותיו, ובחינת הדיכוי והשליטה של הקבוצות החזקות בחלשות מבחינה חברתית ופוליטית. סגנונו פיגורטיבי ויצירתו הושפעה רבות מהאמן יוזף בויס.

בתחילת שנות ה-70 החל מזרחי ליצור מייצגים שקשורים בנכותו ובתהליכי ריפוי רוחניים. בזמן לימודיו בבצלאל הציג שלושה ממיצגיו הקאנונים: ב"ויה דולורוזה" תועד מזרחי צועד ברחובותיה הצרים של ירושלים, במסלול שעשה ישו בעיר העתיקה, כשהוא נושא על גבו את דיוקנו ונתמך בקביו. ב"מלך ירושלים" הוא מצולם בהר הזיתים כשהוא יושב על כיסא, קביו לצדיו, חובש לראשו מעין כובע צילינדר עשוי נייר וצופה אל העיר העתיקה.[2] ב"בצק" הוא מקיים יחסי מין עם בת זוגו בזמן ששניהם מכוסים בבצק. הוא יוצר מתוך חוויות פרטיות והקשבה למתרחש.

במהלך שנות ה-70 התקשר מזרחי עם אסכולת המדרשה לאמנות שהתרכזה סביב מפגשים קבועים אצל רפי לביא. והיו בה חברים: תמר גטר, מיכל נאמן, יאיר גרבוז, אפרת נתן, נחום טבת, דוד גינתון, ואליהם הצטרפו דגנית ברסט ומזרחי שהגיעו מבצלאל. המשותף להם הוא בהתייחסות לתכנים אישיים במרכז היצירה.

ב-1980 במסגרת הביאנלה הראשונה לפיסול הישראלי, שנערכה, מזרחי הציג מופע מורכב בשם "שעת היונה" על רחבת הדשא ליד חצר תל חי. "בעקבות פעולות של נשים בלבוש ובעירום, המניחות ואוספות ביצים על הדשא, מזרחי החל לנוע על הדשא ואיבר מינו צבוע לבן. בעודו גורר בחבלים צמיג ממולא בקופסאות קרטון ומאחוריו צעירה המגוננת עליו עם מטרייה ועוד ארבעה יחדים הפוסעים מאחורי הצמיג, הופעלו הממטרות והאמן החל להטיל את מימיו על אחת מהן. באותו רגע שיחררו הילדים יונים מתוך קופסאות הקרטון לרגלי אנדרטת האריה השואג. מזרחי מתפקד כשאמאן המפעיל כוחות של התעלות רוחנית (ריחוף היונים) ובמקביל במעשה ההשתנה, מבזה את אידיאל הגבורה וההקרבה הצבאית"[3]

בשנות ה-80 החל ליצור פיסול פיגורטיבי בעזרת אסיסטנטים. ייצג את ישראל בביאנלה בפריז בשנת 1980, בשנים 1981 ו-1987 בביאנלה לאמנות בסאו פאולו, ובשנת 1988 נבחר לייצג יחד עם צדוק בן דוד את ישראל בביאנלה של ונציה תחת אוצרותו של אדם ברוך.[4] לקראת סוף שנות ה-90 עבר ניתוח על מנת לשפר את מצב בריאותו, אולם תוצאותיו לא החזיקו מעמד והשפיעו על יכולתו ליצור באינטנסיביות.

בשנת 2000 יצר פרויקט פיסולי תחת השם "רואנדה- קזנובה" שעסק בניצול נשים והוצג בתערוכת יחיד גדולה במוזיאון חיפה לאמנות[5].

ב-2004 הציג תערוכת יחיד שהתפרשה על שלוש גלריות והייתה סוג של גרסה עכשווית למיצגיו בשנות ה-70. התערוכה כללה את המיצב "נהי" בגלריה דביר, המיצב "תשוקה" בגלריית שלוש ומיצב "רחמים" בגלריית המדרשה. במיצב "תשוקה" הצופים מוזמנים להתבונן מבעד לחור הצצה שנקבע בקיר הפרדה אדום/כתום החוצה את חלל הגלריה, דרכו נראים יגאל עמיר ומרדכי ואנונו. במרכז המיצב "נהי" נחשפה העבודה "מאחורי השאהיד" – וילון שעליו רקומים משפטי אהבה מתוך שיר של אום כולתום. החלל עצמו הוסב למקשת אבטיחים, ועל אחד מקירותיו הוקרנה דמותו של הזמר האיראני אמיר שאהסר, השר שירי געגועים למולדת. במיצב "רחמים", חלל הגלריה התמלא בעשרות הליכוני-נכים תועים שעליהם מגבות ורודות, ובפנסי תאורה המכוונים לשום מקום. הצופה, שלא נשאר לו מקום בחלל הגלריה, נאלץ להתבונן בתערוכה מבחוץ.[6] באותה שנה נבחר שוב לייצג את ישראל בביאנלה בוולנסיה.

ב-2014 בתערוכה "איך בין א מענטש" (אני בן אדם) הציג מזרחי רישומים שהחל לרשום ב-2010 לאחר שגופו החל לבגוד בו ולאחר הפסקה של שלושה עשורים בהם נמנע מלהציג רישום. בתערוכה זאת התמקד בדמות היהודי הגלותי שבחולשתו מצא חוכמה וכוח. שמשון העלוב האנטי גיבור מהעשור האחרון של מזרחי, ההפך מהצייד הכנעני "נמרוד" של דנציגר, נושא על כתפיו איל ברזל המנגח את חומת האטימות והאנטגוניזם החברתי.[7]

אחת מעבודותיו המוכרות היא פסל עין השמש המתנשא לגובה 18 מטרים באשדוד.

גלריה עריכה

תערוכות יחיד עריכה

  • 1975 - "פנים חדשים" גלריה שרה גילת, ירושלים
  • 1976 גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו.
  • 1977 - "תערוכה לבנה" גלריה שרה גילת, ירושלים
  • 1978 - גלריית פטרי, מלמו, שוודיה
  • 1982 "מתווים לאופרת העקידה", גלריה שרה לוי, תל אביב-יפו.
  • 1985 - אגף הנוער במוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1989 "מוטי מזרחי", גלריה שרה לוי, תל אביב-יפו.
  • 1991 - "מחיאות כפיים ביד אחת", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • 1992 יריד אמנות שיקגו, ארצות הברית.
  • 1993 - "סטלה מאריס" בית קונסטנט, רמת גן.
  • 2000 - "רואנדה קזנובה" מוזיאון חיפה לאמנות.
  • 2001 "רואנדה קאזנובה – פיתוי", גלריה בראונשטיין/קוואי, סן-פרנסיסקו.
  • "Body Care Light", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • אוסף ע"ש דן סנדל, מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב-יפו.
  • 2002 "רואנדה קאזנובה – בלינקינג", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • 2002 "רואנדה קאזנובה – בלינקינג", בית העירייה, יבנה.
  • 2004 "Passion", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • "Wailing", גלריה דביר, תל אביב-יפו.
  • "Compassion", גלריית המדרשה, תל אביב-יפו.
  • 2011 "חדר חריגים – דיוקן עצמי כשמאן", המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב-יפו.
  • 2014 “Ich Bin Ein Mensch”, Nitzana Gallery, Jaffa

תערוכות קבוצתיות נבחרות עריכה

  • 1975 "סדנא פתוחה", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • תערוכה קבוצתית, בית האמנים, תל אביב-יפו.
  • תערוכה קבוצתית, גלריה ג'ולי מ., תל אביב-יפו.
  • 1976 "אמן וצילום", הטריאנלה השנייה לצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1977 "תערוכת הסתיו", גלריה שרה גילת, ירושלים.
  • 1978 "אמן חברה אמן", מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב-יפו.
  • "CAYC", בואנוס איירס, ארגנטינה.
  • 1979 "מיצג 79", בית האמנים, תל אביב-יפו.
  • "אמנים בוחרים אמנים", מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב-יפו.
  • 1980 הביאנלה של פריז.
  • "תל חי 80", מפגש אמנות בת זמננו.
  • "7 אמנים ישראליים", המוזיאון לאמנות מודרנית, אוסלו, נורווגיה.
  • "גבולות", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1982 "כאן ועכשיו", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • "Pictures are not Forbidden", המוזיאון לאמנות מודרנית, דיסלדורף, גרמניה.
  • תערוכה קבוצתית, יריד אמנות בינלאומי, בזל, שווייץ.
  • 1983 "המצלמה כמכחול", תערוכה קבוצתית נודדת, אמנות לעם.
  • 1984 "80 שנות פיסול", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • "אגס וגם תפוח", מוזיאון ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב-יפו.
  • 1985 "שנתיים איכותיות מצטברות", (פרויקט סנפרוסט) מוזיאון ת"א ביתן הלנה רובינשטיין.
  • "בשטח פתוח", מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • "שנה טובה", אגף הנוער מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • Grand Palace, הביאנלה לאמנים צעירים, פריס, צרפת.
  • "אבני דרך", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1986 "בית משותף", המסילה, נמל יפו.
  • "מחווה לבויס", מכון גתה, תל אביב-יפו.
  • "דיוקן", גלריה אחד העם, תל אביב-יפו.
  • "אין חיות רעות", תערוכה קבוצתית ניידת, אמנות לעם.
  • 1987 ביאנלה בסאו פאולו, ברזיל.
  • לקראת ביאנלה וונציה, מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • "עקידת יצחק באמנות הישראלית", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • "על אחד ההרים", הגלריה האוניברסיטאית, תל אביב-יפו.
  • "עם בונה ארץ", מוזיאון הרצליה לאמנות, הרצליה.
  • "חיפה-דיקן פלוס", מוזיאון חיפה.
  • 1988 הביאנלה לאמנות בוונציה, איטליה.
  • "ארבעים פסלים וציירים מישראל", מוזיאונים שונים ברחבי העולם.
  • 1989 "בצל הקונפליקט", המוזיאון היהודי, ניו יורק, ניו יורק.
  • תערוכת אוסף, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • "העמוד בפיסול הישראלי", גן הפסלים, הגלריה האוניברסיטאית, תל אביב-יפו.
  • תערוכת הקיוסק, תל אביב-יפו.
  • הביאנלה הראשונה לפיסול, עין הוד.
  • "גילוי הומור באמנות הישראלית", תערוכה ניידת, אמנות לעם.
  • 1990 " החוויה היהודית באמנות המאה העשרים", הגלריה לאמנות ברביקן, לונדון.
  • "אמנות ישראלית סביב 1990", הקונטסה אלה, דיסלדורף, גרמניה.
  • יריד האמנות בקלן, גרמניה.
  • 1991 הביאנלה בסאו פאולו, ברזיל.
  • "מקום 1991" – תערוכת פיסול ישראלי ליפן, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • "מקום 1991", מוזיאון הרה, יפן.
  • "אמנות ישראלית עכשיו – תצוגה מורחבת", מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב-יפו.
  • "עלים", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • "דו־ממד – תלת־ממד", פסטיבל ישראל, תיאטרון ירושלים, ירושלים.
  • יריד האמנות בקלן, גרמניה.
  • 1992 "מבט והיבט", בית האופרה, לייפציג, גרמניה.
  • "אמנות בפס עיצוב", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • "אוצרים באמנות הישראלית", גלריה שרה קונפורטי, יפו.
  • הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרוני בובות, ירושלים.
  • 1993 "מקום – אמנות ישראלית עכשווית", המוזיאון לאמנות המאה ה-20, וינה, אוסטריה.
  • "1990-1993 Confrontations –New Acquisitions", פאלה ליכטנשטיין, וינה, אוסטריה.
  • "עקבות פעולה משנות השבעים", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • "הפיסול בתיאטרון", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד; מוזיאון בת ים; מוזיאון ערד.
  • "הארות", אגודת האמנים, תל אביב-יפו.
  • "תפר", מוזיאון עירוני, אשדוד; מוזיאון "יד לבנים", פתח תקווה.
  • "חמש השנים הראשונות", סדנאות האמנים, תל אביב-יפו.
  • "מזרחי נגד ראוכוורגר", גלריה בינט, תל אביב-יפו.
  • גלריה פישר, לוס אנג'לס, קליפורניה.
  • 1994 "מהפכה שמחה", הסדנא החדשה לאמנות, רמת אליהו.
  • "אמן מורה אמן", מכון אבני, תל אביב-יפו.
  • "אמני הסדנאות במחווה לבאוהאוס", סדנאות האמנים, תל אביב-יפו.
  • "הוקרה לג'ון בייל", בצלאל, ירושלים.
  • "חרדה", המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • "איזהו גיבור", אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • "מסיכות", המשכן לאמנויות, תל אביב-יפו.
  • 1995 "פיסול קטן", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • גלריה Halle-Steinek, וינה, אוסטריה.
  • "מיתוס דדלוס ואיקרוס", קריית המוזיאונים, מוזיאון יד לבנים, פתח תקווה.
  • "קו אופ הולך על אמנות הסביבה", בחסות השר יוסי שריד, גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • "תערוכת אמני ישראל בשכונות ובעיירות פיתוח", המרכז לאמנויות ע"ש ג'ראר, ירושלים.
  • "הארות", אמנות עכשווית, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו.
  • "אמני ישראל בשכונות ובעיירות פיתוח במוזיאון לתרבות הבדואים", קיבוץ הל"ה, עמק האלה.
  • "לנוכח האחר", בעקבות יצחק רבין, גלריה יצירות, מושב אילניה.
  • 1996 "עקידת יצחק", תערוכה קבוצתית המוקדשת ליצחק רבין, גלריה מני H, תל אביב-יפו.
  • "יהי אור", הביאנלה לפיסול, קיפיסיה, יוון.
  • "בהירות-אפלה", תערוכה בינלאומית, גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • 1998 "אמנות שנות השבעים", הגלריה האוניברסיטאית, תל אביב-יפו.
  • "העיניים של המדינה", מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב-יפו.
  • "7 אמנים ב-7 סוכות", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב-יפו.
  • "שישים כוח סוס", גג בית הגפן, חיפה.
  • תערוכה במוזיאון היהודי בבודפשט, הונגריה.
  • 1999 "שלוש דורות", לונדון, אנגליה.
  • "פסלים בגינה", סדנאות האמנים, תל אביב-יפו.
  • "אקו", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • "זה מסתובב", אמנים יוצרים בנושא מקור וזיוף, תיאטרון גבעתיים.
  • "185 אמנים ישראלים בפקסימיליה מן המקור", המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב-יפו.
  • 2000 אוסף וורה סילביה וארתורו שוורץ לאמנות עכשווית, מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב-יפו.
  • "אוסף", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • 2001 "תערוכת הנשקיה" (Armory Show), מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב. תערוכת אל-סם:, בית האמנים אלחריזי, תל אביב-יפו.
  • "האוסף", המוזיאון לאמנות מודרנית, וינה, אוסטריה.
  • 2002 "גבולות הפיסול", המוזיאון הפתוח, תפן; גלריה אברהם ביירון, אונ' בן-גוריון, באר שבע.
  • "Conceptes De L'espai", מוזיאון חואן מירו, ברצלונה.
  • "נטע זר", מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד; היכל העירייה, גלריה כפר סבא.
  • 2003 "Surface Talk", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • Art Basel 34, שווייץ.
  • "מפקד", גלריה שלוש, תל אביב-יפו.
  • "עשה לך..." – התעוררות יהודית באמנות הישראלית, גלריה זמן לאמנות, תל אביב.
  • 2004 הביאנלה לאמנות בוולנסיה, ספרד.
  • "Love is in the Air", גלריה זמן לאמנות, תל אביב-יפו.
  • "The Puppet Show", גלריה זמן לאמנות, תל אביב-יפו.
  • 2005 The Hebrew 100 Years of Art", ברלין, גרמניה.
  • 2006 "Lichtwerke", מומוק- המוזיאון לאמנות מודרנית, וינה, אוסטריה.
  • "Arte et Vita", גלריה פאלצו ריאל, מילאנו, איטליה.
  • "Video Zero – inscribed in the body", המוזיאון לאמנות מודרנית, חיפה.
  • "The Giving Person", פלאצו דה לה ארטה, נאפולי, איטליה.
  • 2007 "Dateline: Israel", המוזיאון היהודי, ניו יורק.
  • 2008 "Micro Narratives", המוזיאון לאמנות מודרנית, צרפת.
  • "Voyage sentimental – Meditation", הביאנלה בפוזנן, פולין.
  • 2009 "גופי עצמי", שישים שנה של יצירה בישראל, מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב-יפו.
  • 2012 "הגוף החסר", דימויי גוף בין יהדות לנצרות ביצירתם של שמונה אמנים ישראלים, מוזיאון בית התפוצות, תל אביב-יפו.
  • 2013 "אוצר: יונה פישר", אוסף מוזיאון אשדוד לאמנות.
  • Jerusalem Biennale for Jewish Art, Tower of David Museum 2015
  • 2016 זה האיש:ישו באמנות הישראלית, מוזיאון ישראל.
  • Staring Back at the Sun”, a video exhibition and public program, Artis, travelling till 2018
  • 2019 גוף ראשון יחיד, מוזיאון אשדוד לאמנות.

פסלי חוץ, מייצגים ופרויקטים מיוחדים עריכה

  • 1972 "קברים בוערים", מיצג, ים המלח.
  • 1973 "ויה דולורוסה", מיצג, יריד אמנות בינלאומי, ירושלים.
  • 1976 "מיצג 76", בית האמנים, תל אביב-יפו.
  • 1978 "Breakthrough", יריד אמנות בינלאומי, תל אביב-יפו.
  • "על המצב הפוליטי", גלריה הקיבוץ, תל אביב-יפו.
  • "בריכה ורודה", בית האמנים, ירושלים.
  • 1979 "Art Therapy", מיצג, בית האמנים, תל אביב-יפו.
  • 1980 פרויקט "דואר מזרחי".
  • "שנת היונה", מיצג תל חי 80, מפגש אמנות בת זמננו.
  • 1981 "זמירות", אוניברסיטת חיפה.
  • "שמחות", מיצג, מוזיאון ת"א לאמנות, תל אביב-יפו.
  • 1982 "דרך הייסורים של קליין", מיצג, מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • "זמירות", מוזיאון ישראל, ירושלים.
  • 1984 "סנפרוסט", גג מוזיאון הלנה רובינשטיין, תל אביב-יפו.
  • 1985 "המירוץ לשלום של מוטי מזרחי", נווה שלום.
  • "הכבוד האבוד של מזרחי", דיזנגוף סנטר, תל אביב-יפו.
  • 1986 "קינת המלאכים", גג בנק דיסקונט, רמת אביב, תל אביב-יפו.
  • 1987 "פנורמה", בית סרנת.
  • 1988 "בוקר טוב חיפה", חזית מוזיאון חיפה.
  • 1989 "עמוד, בורג וברווזים", כיכר מסריק,תל אביב-יפו.
  • "מורדוך", פסל חוץ, בנין מרכזים, הרצליה.
  • 1992 "מלאך השלום", בית דני, שכונת התקווה, תל אביב-יפו.
  • "נשיקה מזרחית", מגדל האופרה, תל אביב-יפו.
  • "נפילת המוזות", מגדל האופרה, תל אביב-יפו.
  • 1995 "Sprinkler", חולון.
  • 1996 "קשב", נתניה.
  • "בוקר טוב רחובות", תחנה מרכזית, רחובות.
  • "איקארוס", מוזיאון תל אביב-יפו.
  • 2001 סרט תיעודי "לא בדיוק מזרחי", בימוי עמית גורן, הפקת ערוץ שמונה.
  • 2011 "הרצל פוגש את הקיסר ווילהלם השני בשערי מקוה ישראל", מקוה ישראל.
  • 2012 "עין השמש", פסל חוץ, אשדוד.

הוראה עריכה

פרסים עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • טלמור דניאלה, רואנדה, קזנובה- מזרחי מרדכי, מוזיאון חיפה לאמנות, 2000
  • אדם ברוך, הביאנלה של ונציה: 1988, צדוק בן דוד, מרדכי מזרחי, : הביתן הישראלי, מוזיאון רמת גן לאמנות, 1988
  • מוטי מזרחי, מחיאות כף יד אחת, תל אביב: גלריית שלוש, 1990
  • ראוכוונגר, דניאל, פסל חדש של מוטי מזרחי במקווה ישראל, הארץ גלריה, 2011

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דנה גילרמן, 2004-09-07. "חיים ארסי לימד אותי מה זאת הטעיה". הארץ. נבדק ב-2022-04-06.{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link)
  2. ^ ענת ברזילי, אנוכי במזרחי, באתר כלכליסט, ‏2017-06-29
  3. ^ גדעון עפרת, הרצל מזרחי, באתר המחסן של גדעון עפרת, ‏5 במאי 2013
  4. ^ אדם ברוך (ע), הביאנלה בונציה 1988- הביתן הישראלי: מוטי מזרחי וצדוק בן דויד, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1988
  5. ^ דניאלה טלמור, מוטי מזרחי- רואנדה קזנובה, חיפה: מוזיאון לאמנות, 2000
  6. ^ עומר, יעל (2004-09-02). "יש מה לראות". Ynet. נבדק ב-2022-04-06.
  7. ^ "מוטי מזרחי, מלך אביון". הארץ. נבדק ב-2022-04-06.