מוטלי קרו

להקת מטאל אמריקאית

מוֹטלי קרוּ (Mötley Crüe) היא להקת גלאם מטאל אמריקאית משפיעה. הלהקה נוסדה על ידי ניקי סיקס וטומי לי, וחברי הלהקה המקוריים הם ניקי סיקס, טומי לי, וינס ניל ומיק מארס. הם הצליחו בעיקר בשנות השמונים של המאה העשרים.

מוטלי קרו
Mötley Crüe
"מוֹטלי קרוּ" ב-2008
"מוֹטלי קרוּ" ב-2008
מקום הקמה לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1981
סוגה גלאם מטאל, הבי מטאל, הארד רוק
חברת תקליטים אלקטרה רקורדס
מוטלי רקורדס
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
motley.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
וינס ניל
ניקי סיקס
ג'ון 5
טומי לי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

שנות השמונים עריכה

מוטלי קרו הוקמה ב-1981 בלוס אנג'לס, לאחר שהבסיסט ניקי סיקס עזב את להקת לונדון, שהייתה גם להקתם הראשונה של סלאש ואיזי סטראדלין מ-Guns N' Roses. אחד מחבריה של לונדון המליץ לסיקס על המתופף של להקת "סוויט 19", טומי לי.

מיק מארס טוען שהוא המציא את שם הלהקה, לאחר ששמע את אחד מחברי להקתו הקודמת "וייט הורס" מכנה את חברי הלהקה Motley Crew (חבורה מגוונת). מארס רשם את הכינוי כשהוא מאיית את השם Mottley Krew, והלהקה שהקים עם ניקי סיקס וטומי לי אימצה את השם מאוחר יותר, כשפגשו את מארס בעקבות מודעה שפרסם בעיתון מוזיקה מלוס-אנג'לס. לשון ההודעה הייתה "רועש, גס, אגרסיבי, בלי שטויות" ותגובתו הראשונה של סיקס הייתה: "אני לא מאמין! הנה עוד מישהו כמונו!". לאחר שהרשים בנגינתו את סיקס ולי, הם נפטרו מהגיטריסט הקודם. טומי לי פנה אל הסולן וינס ניל, שהיה חברו ללימודים, שסירב בתחילה להיבחן ללהקה והסכים להצטרף רק לאחר התפרקותה של להקתו הקודמת, "רוק קנדי".

הארבעה ניגנו בהוליווד ובלוס-אנג'לס לזמן מה, ופגשו שם את אלן קופמן, המנהל הראשון שלהם. הסינגל הראשון של הלהקה היה "Stick to Your Guns / Toast of the Town", והאלבום הראשון היה Too Fast for Love, שניהם יצאו באופן עצמאי. הצלחתה של "מוטלי קרו" בסצנת המועדונים של לוס-אנג'לס (מכרה 20,000 עותקים) הביאה לה חוזה עם חברת התקליטים הגדולה אלקטרה רקורדס, והאלבום הופק והוצא מחדש שנה מאוחר יותר, ב-1982. ההנהלה החדשה כללה את דון מק'גי, שניהל גם את להקת "קיס" מאז הופעת-האיחוד שלהם ב-1996.

מוטלי קרו הייתה להקת שיער הן מבחינת המוזיקה והן מבחינת התדמית וההופעה החיצונית. הלהקה התפרסמה לאחר שהופיעה ביו. אס. פסטיבל הלהקה עירבה בין סגנונות ההבי מטאל והגלאם רוק והוציאה מספר אלבומים רבי-מכר בשנות השמונים.

אורח החיים ההרסני של חברי הלהקה כמעט גרם להתפרקותה, החל בתאונת דרכים של וינס ניל ב-1984 וכלה במותו הקליני של ניקי סיקס לאחר מנת יתר של סמים. הנהלת הלהקה שלחה את כל חבריה לגמילה (חוץ ממארס שנגמל באופן עצמאי) וכולם הפכו נקיים לאחר זמן קצר.

הלהקה הגיעה לשיא הצלחתה ב-1989 כשהאלבום החמישי Dr. Feelgood הגיע למקום הראשון ברשימת האלבומים הנמכרים בארצות הברית. אף-על-פי-כן, דון מק'גי פוטר מהלהקה באותה שנה.

שנות התשעים עריכה

בתחילת העשור הלהקה סבלה מירידה בהצלחתה המסחרית בגלל סגנונה שהיה פחות פופולרי ובגלל עזיבתו הזמנית של ניל ב-1992, אף שהאלבום שנשא את שמה מ-1994, עם הסולן החדש ג'ון קוראבי, נמנה עם עשרת האלבומים הנמכרים בארצות הברית. האלבום לא עמד בציפיות המעריצים וכתוצאה מכך הלהקה ערכה גל של פיטורים של אנשים שעבדו איתה.

לאחר שיחה בין ניל לבין שאר חברי הלהקה, שהתקיימה בתיווך הסוכנים משני הצדדים, הוסכם "להשאיר את האגואים מחוץ לדלת" והלהקה הקליטה את Generation Swine. האלבום הושפע מלהקות מטאל כמו ניין אינץ' ניילס ופנטרה וכלל חומר כבד יותר עם אלמנטים של פאוור מטאל ונגיעות אלקטרוניות. רק שלושה אלבומים בארצות הברית נמכרו יותר ממנו, אך האלבום בכל זאת נחשב לכישלון מבחינת המכירות, והלהקה עזבה את חברת "אלקטרה" שלא שיתפה פעולה כראוי לטענתם, והקימה חברת תקליטים משלה בשם Mötley Records.

בשנות התשעים "מוטלי קרו" הייתה כנראה מוכרת יותר בזכות הנשים שנישאו לחברי הלהקה, כשלי התחתן עם פמלה אנדרסון וסיקס עם דונה ד'אריקו, שתיהן שפנפנות - פלייבוי לשעבר וכוכבות סדרת הטלוויזיה "משמר המפרץ". ניל לא נותר מאחור ונשא לאשה את היידי מרק, נערת-שער בפלייבוי לשעבר.

טרגדיה נוספת פקדה את הלהקה בשנות התשעים, כשבתו של וינס ניל, סקיילר ניל מתה מסרטן ב-1994. ניל ואשתו לשעבר תבעו מאוחר יותר חברת כימיקלים על השלכת חומרים מסרטנים ליד ביתם. זמן קצר אחר כך טומי לי נשלח לכלא לשישה חודשים, לאחר שהואשם בהכאת אשתו, פמלה אנדרסון.

ב-1998 הסתיים החוזה עם "אלקטרה", מה שהפך את "מוטלי קרו" לאחת הלהקות המעטות בהיסטוריה עם בעלות מלאה על קטלוג ההקלטות המקוריות שלה, וב-1999 הלהקה הפיקה מחדש את כל האלבומים שלה בצירוף דמואים וקטעים נדירים, תחת הכותרת Crücial Crüe.

טומי לי עזב את הלהקה ב-1999 בגלל מתיחות בינו לבין הסולן וינס ניל, והוחלף בידי רנדי קסטילו שתופף בכמה אלבומים של אוזי אוסבורן. קסטילו מת מסרטן ב-26 במרץ 2002. עמדת המתופף נשארה ריקה, כשהלהקה מפסיקה להקליט לאחר סיבוב ההופעות של 2002 שבו קידמה את אלבומה האחרון, New Tattoo. המתופפת של להקת הול לשעבר, סמנתה מאלוני, ניגנה עם הלהקה במהלך ההופעות.

שנות האלפיים עריכה

במשך שש השנים הבאות, סיקס ניגן בלהקות "58" ו"בריידס אוף דיסטרקשן", טומי לי ב"מת'ודס אוף מייהם" במקביל לקריירת סולו עצמאית, ווינס ניל הופיע על בסיס שנתי, בעיקר בשירי "מוטלי קרו". מארס נכנס לבידוד ב-2001 כתוצאה מבעיות מחמירות בעמוד השדרה.

ב-2001 יצא לאור ספר אוטוביוגרפי רב-המכר The Dirt, שהציג את סיפורה של "מוטלי קרו" והציג אותה לדור חדש. הספר נכלל ברשימת עשרת הספרים הנמכרים של העיתון הניו יורק טיימס והפך למבוקש ביותר בקרב רוקרים מכל קצוות העולם. ספר של טומי לי בשם "Tommyland" יצא ב-2004.

ב-2004 סיקס הודיע שהוא וניל חזרו אל האולפן לשם כתיבת חומרים חדשים, וב-2005 ארבעת החברים המקוריים הודיעו על הופעת איחוד שהחלה בסן חואן, פוארטו ריקו לשם קידום אלבום האוסף הכפול החדש, Red, White & Crüe. הוא כולל את השירים המקוריים המועדפים על חברי הלהקה וגם שני שירים חדשים וחידוש לשיר קלאסי של הרולינג סטונז, Street Fighting Man. האלבום הגיע למקום ה-6 במצעד המכירות, והלהקה נאלצה להוסיף עוד 60 תאריכים לסיבוב ההופעות, שהיה אחד מהגדולים של 2005 והפתיע בכך אנשים רבים. הלהקה הופיעה גם באירוע ההתרמה המפורסם Live 8.

ב-2007 בוצע סבב הופעות נוסף וכן יצא לאור ספרו של ניקי סיקס "יומני הרואין".

ביוני 2008 הלהקה הוציאה את האלבום "Saints of Los Angeles", שהוא אלבום האולפן הראשון שלה מאז "New Tattoo" שיצא בשנת 2000.

בקיץ 2008 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות תחת השם "Crue Fest". מספר להקות הופיעו יחד עם מוטלי קרו במסגרת פסטיבל "Crue Fest" ביניהן Buckcherry, Sixx A.M, Trapt ו-Papa Roach.

במהלך 2009 נערך פסטיבל "Crue Fest2" שבו הופיעו יחד עם מוטלי קרו גם Drowning Pool, Godsmack, Theory Of A Deadman ו-Charm City Devils. במסגרת סיבוב הופעות זה, חגגה הלהקה 20 שנה לאלבום "Dr. Feelgood" ואף ניגנה אותו במלואו מידי ערב.

ב-2010 הופיעה הלהקה במסגרת פסטיבל "OzzFest" יחד עם אוזי אוסבורן ורוב הלפורד.

הלהקה המשיכה בסבב ההופעות גם לאורך 2011, כאשר הפעם היא מלווה בלהקות Poison, New York Dolls, ומאוחר יותר בסבב האירופאי יחד עם Def Leppard ו-Steel Panther.

מוטלי קרו קיבלו קביעות לקיום הופעות בלאס וגאס, במלון Hard Rock Hotel And Casino במהלך 2012 ושוב ב-2013. בין לבין, בקיץ 2012, יצאה הלהקה גם לסיבוב הופעות עם להקת Kiss.

ב-28 בינואר 2014, קיימה הלהקה מסיבת עיתונאים ב-Beacher's Madhouse Theater בהוליווד, ושם הכריזה על התנאים לפרישת חברי הלהקה מקיום הופעות תחת השם "מוטלי קרו". ההכרזה כללה גם פרטים אודות סיבוב ההופעות שילווה את הפרישה, בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה, אסיה ואירופה, לאורך 2014-2015. הלהקה החלה את סיבוב ההופעות במדינת מישיגן, ארצות הברית, ב-2 ביולי 2014, כאשר מופע הפתיחה הוא של אליס קופר.

ב-31 בדצמבר 2015, במה שפורסם כ"הופעה האחרונה של הלהקה", הופיעה מוטלי קרו ב-Staples Center בלוס אנג'לס. הופעה זו תועדה והופצה כסרט Motley Crue: THE END.

נטפליקס השיקה את הסרט "The Dirt" בשנת 2019. הסרט, שהתבסס על הספר האוטוביוגרפי של הלהקה מ-2001, לווה גם בפסקול שכלל שירים מחמשת האלבומים הראשונים של הלהקה משנות ה-80, ובנוסף ארבעה שירים חדשים, ביניהם שיתוף פעולה עם Machine Gun Kelly וחידוש לשיר "Like A Virgin" של מדונה.

בנובמבר 2019 הכריזה הלהקה שהיא חוזרת לסיבוב הופעות נוסף (תוך ניצול פרצה לכאורה בחוזה עליו חתמה ב-2014). סיבוב ההופעות בשם "The Stadium Tour" היה אמור להתחיל בקיץ 2020 יחד עם Poison, Def Leppard ו-Joan Jett And The Blackhearts, אך נדחה עקב התפשטות נגיף הקורונה.

בסופו של דבר, סיבוב ההופעות בארה"ב וקנדה החל ביוני 2022 עד ספטמבר 2022. על פי מגזין "Billboard", סיבוב ההופעות נחשב למוצלח ביותר עם הכנסות של יותר מ173.5 מיליון דולר ונוכחות של כ-1.3 מיליון צופים.

בזכות הצלחתו, יצאה הלהקה יחד עם Def Leppard לסיבוב הופעות עולמי בשם "The World Tour" מפברואר 2023 ועד נובמבר 2023. הלהקות הופיעו במדינות רבות באירופה, ברזיל, יפן, ארה"ב ואוסטרליה.

ב-26 באוקטובר 2022, מיק מארס פרש מהלהקה עקב בעיות בריאות מתמשכות, לפי הצהרה שפרסם היחצ"ן שלו. למחרת, הלהקה אישרה ש- John 5 יתפוס את מקומו של מארס כגיטריסט הסיבוב החדש שלהם. באפריל 2023 ג'ון 5 אושר כגיטריסט הרשמי של הלהקה.

ב-6 באפריל 2023, מארס תבע את הלהקה, בטענה שהלהקה ניסתה לסלק אותו. בתגובה לתביעה, הלהקה פרסמה הודעה באותו היום, בה הכחישה כי פיטרו את מארס, וכי בעודו חבר להקה, הוא בחר להפסיק להשתתף בסיבוב ההופעות.

חברי ההרכב עריכה

חברי עבר עריכה

  • ג'ון קוראבי (שירה)
  • רנדי קסטילו (תופים)
  • מיק מארס (גיטרה)
  • סמנתה מאלוני (תופים)

ציר זמן עריכה

אלבומים עריכה

  • Too Fast for Love 1981
  • Shout at the Devil 1983
  • Theatre of Pain 1985
  • Girls, Girls, Girls 1987
  • Dr. Feelgood 1989
  • Mötley Crüe 1994
  • Generation Swine 1997
  • Supersonic and Demonic Relics 1999
  • New Tattoo 2000
  • Saints of Los Angeles 2008

אוספים עריכה

  • Raw Tracks 1988
  • Raw Tracks vol. 2 1990
  • Decade of Decadence best of 1981-1991 1991
  • Quaternary 1994
  • Greatest Hits (Best of 1980-1998) 1998
  • Supersonic and Demonic Relics (rarites) 1999
  • 2003 The Millennium Collection: The Best of Mötley Crüe
  • Music to Crash Your Car To, Vol. 1 2003
  • Music to Crash Your Car To, Vol. 2 2004
  • 2004 Loud as Fuck
  • Red, White And Crüe 2005
  • 2009 Greatest Hits
  • 2019 The Dirt Soundtrack

הופעות חיות עריכה

  • 1999 Live: Entertainment Or Death
  • 2006 Carnival Of Sins
  • 2016 The End: Live in Los Angeles

קישורים חיצוניים עריכה