מוכה אהבה

סרט משנת 2002

מוכה אהבהאנגלית: Punch-Drunk Love) הוא סרט דרמה-קומדיה רומנטית אמריקאי משנת 2002 שכתב וביים פול תומאס אנדרסון, ובכיכובם של אדם סנדלר, אמילי ווטסון, פיליפ סימור הופמן, לואיס גוזמן ומרי לין רייסקוב.

מוכה אהבה
Punch-Drunk Love
בימוי פול תומאס אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פול תומאס אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פול תומאס אנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה לזלי ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אדם סנדלר (Barry Egan)
מרי לין רייסקוב
דון מקמנוס
לואיס גוזמן
אמילי ווטסון
פיליפ סימור הופמן
רוברט סמיגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'ון בריאון עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום רוברט אלסוויט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה ניו ליין סינמה, Revolution Studios עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1 בנובמבר 2002 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 95 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה רומנטית, דרמה קומית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו punchdrunklove
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט מביא את סיפורו של בארי איגן, יזם קטן בעל חרדה חברתית גדולה ופרצי זעם פתאומיים, אשר מתאהב בלנה לנרדס, חברה לעבודה של אחת משבע אחיותיו. במעבר בין פרקי העלילה השונים, משובצות בסרט יצירות וידאו ארט מאת האמן ג'רמי בלייק.

"מוכה אהבה" זכה בביקורות ליחס אוהד לרוב, ובעיקר הופעתו של סנדלר אשר זיכתה אותו בשבחים רבים. מן הפן המסחרי עם זאת, הסרט לא כיסה במכירות כרטיסים את עלות הפקתו שנאמדה ב-25 מיליון דולרים.

עלילה

עריכה

בארי איגן (אדם סנדלר) הוא רווק בעל חברה שמשווקת פומפות לחדרי שירותים ופריטים אחרים. לבארי שבע אחיות שעימן יש לו יחסים מתוחים, והוא מנהל חיי בדידות בצל חרדה חברתית וחוסר יציבות רגשית. חייו של בארי מקבלים תפנית לא צפויה כאשר בשחר של יום אחד הוא עד לתאונת דרכים בלתי מוסברת, לאחריה הוא אוסף אל משרדו הרמוניום שננטש ברחוב מרכב מסחרי חולף, ופוגש בלנה לאונרד (אמילי ווטסון), חברה לעבודה של אחותו אליזבת (מרי לין רייסקוב).

כאשר בארי הולך בהמשך למסיבת יום הולדת בבית אחת מאחיותיו, הוא מוקנט שם בנוגע למיניות שלו. בארי מגיב בהתקף כעס שבו הוא מנפץ לתדהמת הנוכחים דלתות הזזה מזכוכית. לאחר ההתפרצות, בארי שואל את גיסו רופא השיניים (רוברט סמיגל) אם יוכל לסייע לו במציאת טיפול נפשי. בשובו אל דירתו, במקום לפנות לסיוע נפשי, בארי מצלצל בבדידותו לקו סקס טלפוני. האישה מעברו השני של הקו מתגלה כחלק מתרגיל לסחיטת כספים. השיחה האירוטית במהרה מסבכת את בארי, ומאיימת להאפיל על שתי נקודות של אור שמפציעות בחייו: יחסיו החדשים עם לנה, ותוכניתו לצבור מיליוני מיילים לטיסות באמצעות ניצול פרצה שאיתר במבצע לשיווק פודינג.

כאשר לנה עוזבת להוואי לנסיעת עסקים, בארי מחליט לצאת בעקבותיה. לאחר שנעזר באחותו, הוא מאתר את לנה והיא מצידה שמחה על בואו. הזמן המשותף של הזוג בהוואי מביא לפריחתו של רומן, ודומה שבארי מתחיל לחוש הקלה עת הוא משיל מעליו את מעטה הבדידות.

עם חזרתם של בארי ולנה מהוואי, מכוניתם נפגעת מרכבם של ארבעה אחים בריונים ששלח האדם שעומד מאחורי תרגיל השיחות האירוטיות. לנה נפצעת, ובארי מגיב באומץ לב חדש שהוא מגלה למול האחים ומצליח להכניעם. בארי לוקח את לנה אל בית החולים, מתקשר לקו הסקס ומגלה שהעומד מאחוריו הוא בעלים של חנות מזרנים. בארי עושה את כל הדרך אל פרובו, יוטה, על מנת להתעמת עם בעלי הקו, דין טרומבל (פיליפ סימור הופמן), וזאת כשבידיו עוד מוחזקת שפופרת הטלפון שעקר בתום השיחה עימו מבית החולים. לאחר הכניסה הדרמטית, בארי מתעמת עם דין פנים אל פנים. הוא מספר כי יש לו אהבה בחייו, ושהיא הופכת אותו לחזק יותר מכל מה שדין יכול לדמיין.

בארי חוזר מיוטה אל לנה ששוחררה בינתיים לדירתה. הוא מסביר לה את הרקע לתאונה, מתחנן לסליחתה ומתחייב להיות נאמן לה ולהשתמש במיילים הנוסע המתמיד שצבר ברכישת פודינג בכדי ללוותה בכל נסיעות העסקים העתידיות שלה. לנה מתוודה שהייתה מוטרדת יותר מכך שננטשה בבית החולים, אך סולחת לו והזוג מתחבק. בסצנת הסיום של הסרט, לנה מתקרבת אל בארי ומחבקת אותו מאחור בזמן שהוא מנגן בהרמוניום המתוקן.

ליהוק

עריכה

הפקה

עריכה

לאחר הצלחת סרטו "מגנוליה", הצהיר פול תומאס אנדרסון כי בכוונתו לעבוד עם אדם סנדלר ושהוא נחוש לעשות את סרטו הבא באורך תשעים דקות.[1]

את עלילת המשנה שנוגעת לאיסוף נקודות הנוסע המתמיד על ידי איגן, ביסס אנדרסון על סיפורו האמיתי של דייוויד פיליפס, אשר צבר כך בהצלחה למעלה ממיליון מיילים.[2]

ביקורות

עריכה

קופות

עריכה

"מוכה אהבה" יצא לאקרנים בהיקף מצומצם ב-11 באוקטובר 2002 כשהוא מכניס 118,539 דולר מחמישה בתי קולנוע. בהמשך, הכניס הסרט 17.8 מיליון דולר באולמות בארצות הברית, 6.8 מיליון דולר בשאר העולם, ובסך הכול 24.6 מיליון דולר.

ביקורות

עריכה
 
(משמאל לימין) אדם סנדלר, פול תומאס אנדרסון, אמילי ווטסון ופיליפ סימור הופמן בפסטיבל קאן 2002

נכון ל-2022, באתר Rotten Tomatoes, "מוכה אהבה" מחזיק בדירוג חיובי של 79% על סמך 197 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 7.40/10. באתר נכתב שישנה הסכמה רחבה כי הסרט: "מוזר, נוגע וייחודי, "מוכה אהבה" הוא גם מצחיק להפליא, תוך שימוש בפרסונה הקומית של אדם סנדלר כדי לחקור את חייו של בחור בודד שמוצא אהבה."[3] ב-Metacritic, לסרט ציון ממוצע משוקלל של 78 מתוך 100, המבוסס על 37 מבקרים, מה שמצביע על "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[4] קהלים שנשאלו על ידי CinemaScore, העניקו לסרט ציון ממוצע של "D+" בסולם A+ עד F.[5]

מבקר הסרטים רוג'ר איברט העניק ל"מוכה אהבה" שלושה וחצי כוכבים מתוך ארבעה. הוא שיבח את הופעתו של סנדלר בביקורת עבור העיתון שיקגו סאן-טיימס, והצהיר: "סנדלר, משוחרר ממגבלות נוסחה, חושף עומקים בלתי צפויים כשחקן. בצפייה בסרט הזה, אתה יכול לדמיין אותו בתפקידים של דניס הופר. יש לו אפלה, אובססיה וכוח. הוא לא יכול להמשיך לעשות את הקומדיות האידיוטיות ההן לנצח, הלוא כן?".[6]

על הופעתו בסרט, סנדלר זכה בשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיחון, והיה מועמד גם לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי. אנדרסון זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע בקאן 2002, והסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב.[7] כמו כן היה "מוכה אהבה" מועמד לגראנד פרי של הסינדיקט הבלגי למבקרי קולנוע, והגיע למקום ה-33 ב"50 הסרטים המובילים של שנות ה-2000" של The AV Club.[8]

יוצרי הקולנוע לי אונקריץ', ג'אד אפאטאו, קלבר מנדונסה, מירנדה ג'וליי, בונג ג'ון-הו, גיירמו דל טורו, בארי ג'נקינס וטאיקה ואיטיטי, והשחקנים ביל ניי, אוון וילסון וטימותי שאלאמה ציינו את "מוכה אהבה" כאחד מהסרטים האהובים עליהם.[9][10][11]

מדיה ביתית

עריכה

"מוכה אהבה" יצא בקלטות VHS וב-DVD על ידי Columbia TriStar Home Entertainment ב-24 ביוני 2003.

The Criterion Collection הוציא את הסרט בפורמט -Blu-ray בנובמבר 2016 בגרסת HD משוחזרת – הפעם הראשונה שהחברה עשתה זאת עבור אנדרסון וסנדלר. גרסה זו כוללת קטעים מאחורי הקלעים מתוך תהליך הקלטות הפסקול לסרט, מסיבת עיתונאים בפסטיבל קאן וסצינות שנמחקו מהנוסח הסופי המקורי של הסרט.[12]

פסקול

עריכה

את פסקול הסרט הלחין ג'ון בריאון. כפי שעשו קודם לכן עם הסרט "מגנוליה", גם ב"מוכה אהבה" בריאון ואנדרסון שיתפו פעולה באדיקות להפקת פסקול הסרט. עם זאת, במקום ליצור את הפסקול לאחר שכבר עמדו לרשותו צילומי הסרט, בריון יצר קומפוזיציות עבור "מוכה אהבה" זמן שהיה בהסרטה. בתוך תהליך ההלחנה, בריון התנסה עם טונים וצלילים, ורשם בקפדנות את תגובותיו של אנדרסון אליהם. אנדרסון עצמו היה יוצר את הקצבים הקוליים שבחזונו הקולנועי והשתמש בהם על הסט, אפילו עד כדי מתן השראה לקצב ההופעה של סנדלר.

פסקול הסרט עושה שימוש משמעותי בהרמוניום. בריאון השתמש בכלי הנגינה גם בסרטו הקודם של אנדרסון, מגנוליה, וסצינות רבות בין דמותו של סנדלר לכלי נוצרו בהשראת בריאון.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מוכה אהבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Guardian Staff, Magnolia maniac, the Guardian, ‏2000-03-10 (באנגלית)
  2. ^ Puig, Claudia (7 באוקטובר 2002). "The proof of 'Punch-Drunk Love' is in the pudding". USA Today. ארכיון מ-2012-03-09. נבדק ב-2011-02-26. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Punch-Drunk Love". Rotten Tomatoes. ארכיון מ-2010-02-16. נבדק ב-2009-12-03.
  4. ^ "Punch-Drunk Love". Metacritic. ארכיון מ-2014-09-05. נבדק ב-2014-08-18.
  5. ^ "'Drunk' is an odd kind of film classic: Critics adore, fans abhor". Chicago Tribune. 26 בנובמבר 2002. ארכיון מ-10 באפריל 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Ebert, Roger (18 באוקטובר 2002). "Punch-Drunk Love". Chicago Sun-Times. ארכיון מ-3 ביוני 2013. נבדק ב-5 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Festival de Cannes: Punch-Drunk Love". Cannes Film Festival. ארכיון מ-9 במרץ 2012. נבדק ב-25 באוקטובר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Murray, Noel; Phipps, Keith; Rabin, Nathan; Robinson, Tasha; Tobias, Scott. "The best films of the 00's". The A.V. Club. ארכיון מ-16 בינואר 2010. נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Goodsell, Luke (15 ביוני 2010). "Five Favorite Films With Toy Story 3 Director Lee Unkrich". Rotten Tomatoes. ארכיון מ-7 בספטמבר 2010. נבדק ב-4 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Viera, Lauren (31 ביולי 2009). "Judd Apatow, king of the Funny People". Chicago Tribune. ארכיון מ-29 בספטמבר 2013. נבדק ב-13 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Ordona, Michael (12 בנובמבר 2009). "Bill Nighy pretty much lived this role". Los Angeles Times. ארכיון מ-28 בספטמבר 2013. נבדק ב-13 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Punch-Drunk Love". The Criterion Collection. ארכיון מ-2018-10-11. נבדק ב-2018-10-11.