מונדינהאיטלקית: mondina; הטיה של הפועַל "לנקות") היה כינוי לנשים שעבדו בשדות האורז בצפון איטליה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20.[1]

מונדינה
אנדרטה לזכר המונדינות בעיר ורצ'לי

היסטוריה עריכה

בשדות האורז של עמק הפו הועסקו "מונדינות" (מנכשות אורז) בעבודה שכללה הסרת עשבים שוטים שגדלו בשדות אורז, שהפריעו לצמיחה בריאה של צמחי אורז צעירים. העבודה התרחשה במהלך הצפת השדות, מסוף אפריל עד תחילת יוני מדי שנה. עבודת ה"מונדינות" הייתה משימה קשה ומעייפת, ובוצעה בעיקר על ידי נשים עניות מהמחוזות אמיליה-רומאניה, ונטו, לומברדיה ופיימונטה. הפועלות עבדו ימי עבודה ארוכים בחודשי הקיץ החמים כאשר רגליהן היחפות שקועות במים עד הברכיים, וגבן כפוף במשך שעות רבות. תנאי העבודה הקשים, השעות הארוכות והשכר הנמוך הביאו לאי שביעות רצון מתמדת, ומדי פעם התעוררו מהומות ומחאות. ה"פדרוני", בעלי החוות הקשוחים, התעמרו בנשים, ובזמני שביתות ומחאות הביאו עובדים זמניים שכונו "שוברי שביתה".

המחאה העממית של הפועלות הולידה שירי מחאה רבים, בהם שירים הקוראים לקיצור שעות העבודה, שירים נגד שוברי השביתה ושירים נגד בעלי החוות הנצלנים. המחאה תוארה ביצירות ספרותיות ואמנותיות רבות, בהן הסרט "האורז המר", שהיה מועמד לזכייה באוסקר. לאחר מאבקים רבים, הממשלה קיבלה את דרישות המפגינים, ובין השנים 1906 ל-1909 נחקקו מספר חוקים בהם נקבע כי יום עבודה יוגבל ל-8 שעות.

שירי מחאה עריכה

שיר המחאה הנפוץ ביותר בקרב המונדינות היה השיר "Alla mattina appena alzata" ("קמתי השכם בבוקר"). שורותיו הראשונות של השיר, בתרגום חופשי, הן: "בבוקר התעוררתי, להתראות יפהפייתי, להתראות יפהפייתי, להתראות יפהפייתי, להתראות, להתראות, להתראות.
בבוקר התעוררתי, לצאת לשדות האורז אני מוכרח".[2]

על בסיס שיר זה נוצר שיר המחאה האנטי-פשיסטי "בלה צ'או", שמקורו בתנועות פרטיזנים שפעלו נגד משטר איטליה הפשיסטית. השיר שימש השראה לפרטיזנים בכפרים ובעיירות שפעלו נגד המשטר ונגד חיילי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.[3][4]

שירי מחאה נוספים היו "Se otto ore vi sembran poche" (אם שמונה שעות נראות לך קצרות), "Scior padron da li belli braghi bianchi" ועוד.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מונדינה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ F. Castelli, E. Jona, A. Lovatto, Senti le rane che cantano. Canzoni e vissuti popolari della risaia, Donzelli, 2005 ISBN 8879899430
    M. Minardi, La fatica delle donne. Storie di mondine, Ediesse, 2005 ISBN 8823010829
    B.Bassi, La mia vita, Negretto, Mantova, 2009 ISBN 9788895967158 (באיטלקית)
  2. ^ Song “Bella ciao” - MusicBrainz, musicbrainz.org
  3. ^ בלה צ'או, משדות האורז של עמק הפו ליערות הפרטיזנים בטוסקנה, באתר עמירם צברי, ‏2018-01-30
  4. ^ דוד אסף, עונג שבת (עונ"ש): בלה צ'או: משדות האורז באיטליה אל מוזיקת הכליזמרים והזמר העברי, באתר עונג שבת (עונ"ש), ‏יום רביעי, 8 באפריל 2020