פתיחת התפריט הראשי

פילוסופיה - מונחים

רשימת ערכים
(הופנה מהדף מונחים בפילוסופיה)

המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.

מונחים פילוסופיים הופיעו בעברית בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. יחד עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.

המונחים בערך זה ממויינים על פי:

  1. סדר האלפבית
  2. תחומים
  3. פילוסופים


תוכן עניינים

על פי סדר האלפביתעריכה

אעריכה

בעריכה

געריכה

דעריכה

  • דאונטולוגיה (deontological ethics) - תאוריה אתית, אשר לפיה לפעולות מסוימות ישנו ערך מוסרי חיובי או שלילי כשלעצמן, הנפרד מן הערך המוסרי החיובי או השלילי של תוצאותיהן.
  • דואליזם (dualism) - תפיסה הגוזרת את הכל מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.
  • דטרמיניזם (determinism) - תפיסה לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.
  • דיאלקטיקה - מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד. במובנה הנפוץ ביותר המילה דיאלקטיקה מייצגת משמעות של היא התפתחות קונפילקט.
  • דרוויניזם

העריכה

ועריכה

  • ודאות (certainty) - ידע מושלם החסין באופן מוחלט מפני טעות.
  • ויטליזם (vitalism) - יצורים חיים מכילים מרכיב שאינו פיזי.

זעריכה

  • זולתנות (altruism) - אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
  • זמן (time) - מידה של משך או פער בין שני אירועים או עצמים.

חעריכה

טעריכה

יעריכה

כעריכה

לעריכה

מעריכה

  • מדרון חלקלק - (slippery slope) - מטאפורה לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לשורה של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית.
  • מהות (essentia) - תכונה או קבוצת התְכונות של דבר מסוים; המהות קובעת את העצמיות הייחודית של הדבר.
  • מהותנות (Essentialism) - אוסף אותן התכונות ההופכות את הדבר למה שהוא, בניגוד לתכונות אחרות, שהן מקריות.
  • מודעות (Awareness) - היותו של דבר מה נמצא באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית או הכללית; הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו.
  • מודעות עצמית - (Self-awareness) תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
  • מוסר (morality)
  • מונאדה (monadology)- אובייקט פילוסופי שתיאר גוטפריד וילהלם לייבניץ על פיו לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו.
  • מוניזם (monism) - השקפה הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי.
  • מטא-אתיקה (meta-ethics) - חקר שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות.
  • מטאפיזיקה (metaphysics)
  • מטאפילוסופיה (metaphilosophy) - חקר הפילוסופיה עצמה: טיבה, הנחות היסוד שלה, שיטותיה ומטרותיה.
  • מטריאליזם (materialism) - החומר הוא המציאות היחידה הקיימת, מרכיבה ומפעילה את העולם.
  • מיינד (Mind)- נפש, רוח, שכל, דעת, נשמה או תבונה. ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות המתרגם על חוסר היכולת לתרגם לעברית את המונח. מכיוון שלא קיימת מקבילה בעברית, משתמשים חליפות במונחים שצוינו. לעיתים, באותו טקסט אפשר למצוא תרגומים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר אחד, תוך התנצלות על חוסר הדיוק. אף אחד מתרגומים לא תופס את מלוא המשמעויות של המונח.
  • ממשות
  • מסך הבערות (veil of ignorance) - מושג מתורתו של הפילוסוף ג'ון רולס. המושג מתאר כריתת אמנה חברתית שבמסגרתה תוקם קהילה פוליטית הפועלת על פי כללי "צדק כהוגנות" (Justice as Fairness), כאשר המתדיינים על האמנה אינם יודעים כלל מהו מעמדם החברתי.
  • מסומן
  • מסמן
  • מציאות (reality)
  • משמעות (meaning)
  • משפט הטבע

נעריכה

סעריכה

עעריכה

פעריכה

צעריכה

קעריכה

  • קווליה (Qualia) - "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו כאב, לראות אדום, להריח ורד וכדומה."[1]
  • קונאטוס (Conatus) - שאיפתו של כל יצור להתמיד בישותו ולהרחיב את עוצמתו.
  • קונפוציאניזם (儒學: "אסכולת המלומדים") - תורה פילוסופית המתבססת על כתביו של קונפוציוס.
  • קטגוריה - קטגוריה מהווה תבנית כללית של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מושג זה תפס חלק משמעותי בהגותו של אריסטו ופותח מאוחר יותר בהגותו של קאנט.
  • קיום - ראו אונטולוגיה.

רעריכה

שעריכה

תעריכה

  • תאולוגיה - חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים.
  • תודעה - אחת מתכונות הנפש, שבדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה-עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה.
  • תועלתנות (utilitarianism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית.
  • תוצאתנות (consequentalism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתוצאה הכללית.
  • תורת ההכרה - דנה במהות ובגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה.
  • תכונה - מאפיין אבסטרקטי של ישות. לדוגמה, עגבנייה היא אדומה ולכן היא מאופיינת על ידי תכונת האדמומיות.
  • תכלית - ראו טלאולוגיה.
  • תערו של אוקאם - עיקרון המיוחס לוויליאם איש אוקאם לפיו אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך. כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים.

על פי תחומיםעריכה

פילוסופיה יווניתעריכה

פילוסופיה של המוסרעריכה

  • טוב - דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר.
  • רוע - מתייחס להיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם. היפוכו של הטוב.

פילוסופיה של הנפשעריכה

מונח תרגום הסבר
אינטנציונליות מיוחסת לדבר באופן אינסטרומנטלי בלבד, לצורכי הסבר או ניבוי התנהגותו.
אינטנציונליות מקורית אינטנציונליות שיש לדבר באופן שאינו תלוי באינטנציונליות של דבר אחר.
אינטנציונליות נגזרת נגזרת מאינטנציונליות מקורית של דבר אחר.
אינטראקציוניסטי יש קשרים סיבתיים דו כיוונים בין הנפשי לבין החומרי. מצבים נפשיים הם גורמים למצבים גופניים וההפך.
אלימיטיבזם לשום דבר אין מאפיינים נפשיים.
גישה אפיסטמית מועדפת עמדה טובה יותר לדעת מכל אחד אחר, מקור הסמכות העליונה.
דואליזם dualism העולם איננו פיזקלי טהור ואיננו רוחני טהור אלא מכיל הן מרכיבים פיזקלים והן מרכיבים שאינם פיזקלים, אלא רוחניים.
דואליזם עצמתי העולם כולל שני סוגי עצמים/אובייקטים: עצמים פיזקלים ועצמים רוחנים. הנפש היא עצם רוחני. עצמים כאלה יכולים להתקיים בלי תלות בשום דבר פיזקלי. בפועל, יגיד הדואליסט העצמתי כי הנפש שלנו קשורה לעצם פיזיקלי- הגוף שלנו. זהו קשר שאינו הכרחי. המהות של כל אחד משני הסוגים, שונה לחלוטין.
דואליזם תכונתי Property Dualism העולם כולל רק עצמים חומריים/פיזקליים. אבל אין עצמים רוחניים. יש מצבים ותכונות שאינם פיזקלים אלא נפשיים. ההתנהלות שלהם לא כפופה לחוקים פיזקליים. דואליסט תכונתי מודרני יאמר שהמצבים והתכונות הנפשיים הם מצבים של עצם פיזקלי. בפרט, מדובר במצבים ותכונות של המוח. כשעצמים מגיעים לשיא המורכבות כמו המוח, יעלו בהם תכונות שאינן פיזיקליות בלבד. ישנם עצמים פיזקליים בלבד. אבל ישנן תכונות ומצבים שונים.
דואליזם תכונתי אפיפנמונליסטי למצבים נפשיים אין כוחות סיבתיים.
דואליזם תכונתי אינטראקציוניסטי למצבים נפשיים יש כוחות סיבתיים.
האמנה belief
ודאות אם מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X אזי מתקיים מצב נפשי X. לדוגמה, אם אני מאמינה שכואב לי, אז באמת כואב לי.
ידע ישיר/מידי (גישה אפיסטמית ישירה) ידע שאינו מבוסס על ראיות או היסקים כלשהם.
ידע מנקודת מבט של גוף ראשון first body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצביו הנפשיים שמושג על ידי התבוננת פנימית.
ידע מנקודת מבט של גוף שלישי third body viewpoint ידע של סובייקט אודות מצבים שאינם נפשיים, או אודות מצבים נפשיים של מישהו אחר.
מוניזם Monism אמונה שכל החומר והרוח הם אחד
מוניזם אנומלי anomalous monism
מוניזם נייטרלי neutral monism
מופע Occurrence
מושאים מכוונים (אינטציונאליים) דברים שעל אודותיהם מסיבים המצבים נפשיים בעלי התוכן.
מימושים מרובים Multiple realizability
נפשי mental
סיבתיות נפשית mental causation פיזקלית: מצבים נפשיים גורמים להתנהגויות/פעולות שונות.
סיבתיות פיזקלית physical causation נפשית: השפעה של אובייקט פיזיקלי על איברי החושים.
עמדה טענתית propositional attitude מורכבת מתוכן טענתי המבוטא באמצעות משפטי ש.. .
עמדה פסיכולוגית עמדה של הסובייקט כלפי התוכן או מצב העניינים שעל אודותיו אותו מצב נפשי מסב.
פאן פסיכזם הכל כולל מאפיינים נפשיים.
פרטיות privaty א-סימטריה בין ידע מגוף ראשון, לידע מגוף שלישי.
קווליה qualia אוסף תכונות שיש למצב בעל מודעות פנומנלית

להתנסויות.

רציה desire
שקיפות אם מתקיים מצב נפשי X אזי מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X. לדוגמה, אם כואב לי- אז אני מאמינה שכואב לי.
תורת אלומה bundle theory עצם הוא אוסף, או אלומה של תכונות ואירועים. לדוגמה, השולחן הוא מקבץ של תכונות.
תורת זהות identity theory
תורת טיפוסים/תבניות type theory
תורת מצע substraturm theory עצם הוא מצע שבו תלויים אירועים ותכונות שונים.
תפיסת חושי Perception
תקרית token

פילוסופיה אנליטיתעריכה

  • פועל/סוכן (agent)
  • היגד (propositional)
    • הכרח לוגי - כלל שהלוגיקה מבטיחה את אמיתותו.
    • הכרח נומולוגי: כלל הוא חוק טבע.
  • טענות סינתטיות- אמיתותן אינן מובטחות רק על ידי משמעות הביטויים, אלא גם ממצבי העניינים בעולם. לדוגמה: עמוס הוא רווק.
  • טענות אנליטיות- טענות שהאמיתות שלהם, נגזרת או מובטחת, מעצם קשרי המשמעות של הביטויים שמרכיבים את המשפטים שמביעים את הטענות. לדוגמה: רווק הוא גבר לא נשוי.

לוגיקהעריכה

אסתטיקהעריכה

פילוסופיה פוליטיתעריכה

פילוסופיה של המדעעריכה

אונטולוגיהעריכה

אפיסטמולוגיהעריכה

על פי פילוסופיםעריכה

קונפוציוסעריכה

לאו דזהעריכה

סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה (בודהה)עריכה

לעיתים מחלקים את הדרך המתומנת האצילה לשלושה חלקים עיקריים:

חלק גורמים של הדרך המתומנת גורמים נרכשים
תבונה (סנסקריט: prajñā, פאלי: paññā) 1. הבנה נכונה ידע נכון
2. כוונה נכונה (וגם חשיבה נכונה) שחרור נכון
מוסר (סנסקריט: śīla, פאלי: sīla) 3. דיבור נכון
4. פעולה נכונה
5. אורח חיים נכון (וגם פרנסה נכונה)
התבוננות פנימה (סנסקריט ופאלי: samādhi) 6. מאמץ נכון
7. מודעות נכונה
8. ריכוז נכון

תאלסעריכה

אנכסימנדרוסעריכה

הרקליטוסעריכה

פרמנידסעריכה

זנון מאליאהעריכה

לוקיפוסעריכה

דמוקריטוסעריכה

אפלטון (427–347 לפנה"ס)עריכה

אריסטו (384–322 לפנה"ס)עריכה

תאופרסטוס (‏371–287 לפנה"ס)עריכה

פירון מאליס (‏360–270 לפנה"ס)עריכה

נגרג'ונהעריכה

שנקרהעריכה

ג'ו שי (1130–1200)עריכה

רמב"ם (1135–1204)עריכה

ויליאם איש אוקהם (1285–1347)עריכה

תומאס מור (1478–1535)עריכה

פרנסיס בייקון (1561–1626)עריכה

תומאס הובס (1588–1679)עריכה

רנה דקארט (1596–1650)עריכה

בלז פסקל (1623–1662)עריכה

ברוך שפינוזה (1632–1677)עריכה

ג'ון לוק (1632–1704)עריכה

גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646–1716)עריכה

  • מונאדה (לייבניץ)
  • הטוב בכל העולמות האפשריים
  • זהות הבלתי ניתנים להבחנה (Identity of indiscernibles) - לא ייתכן שכל תכונותיהם של שני דברים המוגדרים כשונים יהיו משותפות. אם כל תכונה שנושא X היא גם תכונה של Y, וההפך, אזי X ו-Y זהים. ההנחה ששני דברים הם בלתי ניתנים להבחנה, היא כמו לכנות בשני שמות שונים את אותו הדבר. עיקרון זה מופעל לעיתים קרובות בלוגיקה מודרנית ובפילוסופיה, ונקרא לעיתים "חוק לייבניץ".
  • סיבה מספקת (Sufficient reason) - "חייבת להיות סיבה מספקת לכל דבר להתקיים, לכל אירוע להתרחש, ולכל אמת להתקבל".
  • עקרון הטעם המספיק

ג'ורג' ברקלי (1685–1753)עריכה

דייוויד יום (1711–1776)עריכה

ז'אן ז'אק רוסו (1712–1778)עריכה

עמנואל קאנט (1724–1804)עריכה

יוהאן גוטפריד הרדר (1744–1803)עריכה

ג'רמי בנת'ם (1748–1832)עריכה

יוהאן גוטליב פיכטה (1762–1814)עריכה

פרידריך שליירמאכר (1768–1834)עריכה

גאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831)עריכה

ארתור שופנהאואר (1788–1860)עריכה

ג'ון סטיוארט מיל (1806–1873)עריכה

סרן קירקגור (1813–1855)עריכה

הנרי דייוויד תורו (1817–1862)עריכה

קרל מרקס (1818–1883)עריכה

פרדיננד לסל (1864-1825)עריכה

צ'ארלס פרס (1839–1914)עריכה

פרידריך ניטשה (1844–1900)עריכה

גוטלב פרגה (1848–1925)עריכה

אדמונד הוסרל (1859–1938)עריכה

אנרי ברגסון (1859–1941)עריכה

מקס ובר (1864–1920)עריכה

ברטרנד ראסל (1872–1970)עריכה

ג'ורג' אדוארד מוּר (1873–1958)עריכה

מרטין בובר (1878–1965)עריכה

אלפרד קורז'יבסקי (1879–1950)עריכה

אוטו נוירת (1882–1945)עריכה

גסטון בשלאר (1884–1962)עריכה

לודוויג ויטגנשטיין (1889–1951)עריכה

מרטין היידגר (1889–1976)עריכה

רודולף קרנפ (1891–1970)עריכה

אנטוניו גרמשי (1891–1937)עריכה

ולטר בנימין (1940-1892)עריכה

מיכאיל בכטין (1975-1895)עריכה

הרברט מרקוזה (1898–1979)עריכה

אריך פרום (1900–1980)עריכה

ז'אק לאקאן (1901–1981)עריכה

אלפרד טארסקי (1901–1983)עריכה

קרל פופר (1902–1994)עריכה

ג'ורג' אורוול (1903–1950)עריכה

ישעיהו לייבוביץ (1903–1994)עריכה

ז'אן-פול סארטר (1905–1980)עריכה

קרל המפל (1905–1997)עריכה

ארתור קסטלר (1905–1983)עריכה

איין ראנד (1905–1982)עריכה

נלסון גודמן (1906–1988)עריכה

חנה ארנדט (1906–1975)עריכה

עמנואל לוינס (1906–1995)עריכה

סימון דה בובואר (1908–1986)עריכה

וילארד ואן אורמאן קוויין (1908–2000)עריכה

ישעיה ברלין (1909–1997)עריכה

ג'ון אוסטין (1911–1960)עריכה

  • פעולת דיבור
  • מבעים קביעתיים (constative utterances) קבוצת משפטים שהם טענות (statements), כלומר משפטים המתארים עובדות ועשויים להיות אמיתיים (true) או שקריים (false).
  • מבעים ביצועיים (performative utterances). קבוצת משפטים שמבעים ביצועיים ואינם מדווחים על עובדה, אלא שבעצם אמירתם מבוצעת פעולה מסוימת.
  • מעשה לוקוציוני (locutionary act): הדוברת משמיעה צלילים מסוימים, שהם מילים בעלות משמעות בשפה, ובכך אומרת משפט שהוא בעל מובן ומתייחס לאובייקטים שונים (מובן והוראה).
  • מעשה אילוקוציוני (illocutionary act): הדוברת משתמשת במבע על-מנת לבצע פעולה מסוימת. דוגמאות: טוענת, שואלת, מתנצלת, מבטיחה, פוקדת או מאיימת.
  • מעשה פרלוקוציוני (perlocutionary act): הדוברת יוצרת השפעה או אפקט על קהל השומעים באמצעות המבע. דוגמאות: משכנעת, מטעה, מרגיעה, מבהילה, או מניעה לפעולה.

פול גרייס (1913–1988)עריכה

  • עקרון שיתוף הפעולה
    • כלל האמת או כלל האיכות (Maxim of Quality) - הדובר מעביר לנמען מידע אמיתי, ונמנע מהעברת מידע שקרי או מידע שאין לדעת אם הוא אמיתי או שקרי.
    • כלל מרב המידע או כלל הכמות (Maxim of Quantity) - הדובר מעביר לנמען את כל המידע שיש ברשותו.
    • כלל הרלוונטיות (Maxim of Relation) - הדובר מעביר לנמען רק את המידע הרלוונטי לנושא השיחה.
    • כלל הסגנון (Maxim of Manner) - הדובר מעביר לנמען את המידע באופן בהיר, תוך הימנעות מערפול או רב-משמעות, ובצורה תמציתית ומסודרת ככל האפשר.

אלבר קאמי (1913–1960)עריכה

רולאן בארת (1915–1980)עריכה

פיליפה פוט (1920–2010)עריכה

ג'ון רולס (1921–2002)עריכה

מונח תרגום הסבר
צדק כהוגנות A Theory of Justice
מסך הבערות Justice as Fairness
דוקטרינה מקיפה Comprehensive Doctrine
כלל המקסימין The maximin rule
עקרון ההפרשיות The Difference Principle
שיווי משקל רפלקטיבי Reflective equilibrium
המצב המקורי Original Position
הסכמה שבחפיפה Overlapping Consensus
טובין ראשוניים Primary Goods
נטלי השיפוט Burdens of Judgment
מבנה בסיסי Basic Structure
פלורליזם סביר Reasonable pluralism
תפיסת הטוב Conceptions of the Good
חוק העמים The Law of Peoples
הנחשלים ביותר The Least Advantaged

תומאס קון (1922–1996)עריכה

ארתור דנטו (2013-1924)עריכה

ז'אן-פרנסואה ליוטר (1924–1998)עריכה

ז'יל דלז (1925–1995)עריכה

מישל פוקו (1926–1984)עריכה

נועם חומסקי (1928)עריכה

ברנארד ויליאמס (1929–2003)עריכה

ז'אן בודריאר (1929–2007)עריכה

יורגן האברמאס (1929)עריכה

ג'ודית ג'רביס תומסון (1929)עריכה

יוברט דרייפוס (1929-2017)עריכה

פייר בורדייה (1930–2002)עריכה

ז'אק דרידה (1930–2004)עריכה

ריצ'רד רורטי (1931–2007)עריכה

ג'ון סרל (1932)עריכה

  • סיווג פעולות הדיבור:
    • פעולות דיבור טענתיות (assertative): בפעולות אלה הדובר מתחייב לאמיתות דבריו. פעולות כגון: לתאר, לטעון, להסיק, להכחיש, לאשר.
    • פעולות דיבור הכווניות (directive): בפעולות אלה הדובר מנסה לגרום לנמען לבצע דבר מה. פעולות כגון: לבקש, לדרוש, להמליץ, להזהיר, לשאול.
    • פעולות דיבור התחייבותיות (commissive): פעולות אלה מחייבות את הדובר לפעולה עתידית מצדו. פעולות כגון: להבטיח, לאיים, להציע, להסכים.
    • פעולות דיבור הבעתיות (expressive): בפעולות אלה הדובר מביע מצב פסיכולוגי שבו הוא נמצא. פעולות כגון: להתנצל, לגנות, להודות, לברך, להשתתף בצער.
    • פעולות דיבור הצהרתיות (declarative): בפעולות אלו הדובר גורם לשינוי מיידי במציאות "מוסדית". פעולות כגון: להכריז מלחמה, לתת שם, לגזור דין, לנדות, להינשא.
  • החדר הסיני

אלן באדיו (1937)עריכה

רוברט נוזיק (1938–2002)עריכה

סול קריפקה (1940)עריכה

ז'אק רנסייר (1940)עריכה

ז'וליה קריסטבה (1941)עריכה

פרנק ג'קסון (1943)עריכה

גיאטרי צ'קרוורטי ספיבק (1942)עריכה

דאגלס הופשטטר (1945)עריכה

סלבוי ז'יז'ק (1945)עריכה

פיטר סינגר (1946)עריכה

מרתה נוסבאום (1947)עריכה

ג'ודית באטלר (1956)עריכה

דייוויד צ'אלמרס (1966)עריכה

לקריאה נוספתעריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד.

  ספר: פילוסופיה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה