מונטיאק הציצית

מונטיאק הציצית או אייל מצויץ (שם מדעי: Elaphodus cephalophus), הוא מין יחיד בסוגו של אייל ממשפחת המונטיאקים החי באסיה. שמו המדעי נגזר מיוונית כדלהלן: "Elaphos" = אייל; "odous" = שן, ומתייחס לניבים העליונים הגדולים המופיעים הן בזכרים והן בנקבות. "Kephale" = ראש; "lophos" = ציץ; ומתייחס לציצית השער המזדקרת על מצחו.

קריאת טבלת מיוןמונטיאק הציצית
Elaphodus cephalophus michianus Magdeburg zoo 20.10.2012 01.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: אייליים
תת־משפחה: איילים
שבט: מונטיאקים
סוג: Elaphodus
מין: מונטיאק הציצית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Elaphodus cephalophus
מילנה-אדואר, 1872
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תיאורעריכה

 
נקבת מונטיאק הציצית בגן חיות

מונטיאק הציצית קרוי על שם ציצת שער כהה המזדקרת על מצחו ומגיעה לאורך של 7–17 ס"מ. פרוותו בקיץ בצבע אפור-חום שוקולד כהה, ובחורף היא נוטה להשחיר. בטנו ותחתית זנבו בצבע לבן בוהק. סימוני הפנים שלו כוללים: כתמים לבנים סביב השפתיים, העיניים וקצה האוזניים; לעיתים רחוקות, יש כתמים לבנים גם לאורך השדרה. קיימים שינויים קלים בצבעים בין תת-המינים של הסוג.

לזכרים זוג קרניים (הנראות כקוצים) ומוסתרים בציצת שער. למונטיאק הציצית יש זוג ניבים קטנים המגיעים לאורך של 2.5 ס"מ. ניבים אלו גדולים יותר אצל הזכרים, אך קיימים גם אצל הנקבות.

גובה הכתפיים של מונטיאק הציצית: 70-50 ס"מ, אורך ראשו וגופו: 160-110 ס"מ, אורך זנבו: 15-7 ס"מ, ומשקלו 17–50 ק"ג.

קיימים ארבעה תת-מינים:

  • Elaphodus cephalophus cephalophus - תת-המין הגדול, פרוותו חומה, והוא נפוץ בדרום מערב סין וצפון מזרח בורמה.
  • Elaphodus cephalophus michianus - בעל חוטם צר יחסית, נפוץ בדרום מזרח סין.
  • Elaphodus cephalophus ichangensis - בעל חוטם רחב יחסית ופרווה אפורה, נפוץ במרכז סין.
  • Elaphodus cephalophus forciensus - תת-מין שאינו מוסכם על ידי החוקרים.

תפוצה ובית גידולעריכה

מונטיאק הציצית נפוץ בדרום, מזרח, ומרכז סין וכן בצפון בורמה ומזרח טיבט. בתחומי מחייתו מצוי גם האייל בעל הניבים אלקרן הגדות.

בית גידולו העיקרי הוא יערות עננים על מדרונות הרריים גבוהים בגרום 5,500-4,500 מטרים מעל פני הים. המונטיאק מעדיף מקווה מים זמין, ולעיתים רחוקות ניתן לראותו באזורים מעובדים.

אקולוגיה והתנהגותעריכה

מונטיאק הציצית הוא בעל חיים בודד וטריטוריאלי ולעיתים רחוקות נצפה בזוגות. הוא פעיל בעיקר בשעות הדמדומים ויעדיף אזורים שבהם תהיה לו הסוואה. כאשר המונטיאק נרדף, הוא יפיק נביחת בהלה או צלילי נקישות וימלט בקפיצות מהירות; בדומה לאייל פרדי לבן-זנב, המונטיאק מניף את זנבו וחושף את חלקו הלבן לאות אזהרה. תזונתו של המונטיאק כוללת עשבים, נבטים, וצמחים אחרים. לעיתים קרובות, הוא מלקק מלח באתרי מינרלים. עונת הרבייה של המין היא בחודשי ספטמבר עד דצמבר וההמלטות מתרחשות בחודשי מאי ויולי. לאחר תקופת ההריון של 210 ימים, נולד עופר אחד ולעיתים רחוקות שניים. העופר מגיע לבגרות לאחר 18 חודשים.

איומים ושימורעריכה

מצבו של מונטיאק הציצית מוגדר כ-"קרוב לסיכון" (NT) על ידי הרשימה האדומה של IUCN, בשל ציד לעורו, ואובדן בתי גידול. סקר שנערך ב-1998 הראה כי יש בטבע כ-300,000 עד 500,000 פרטים. אויביו בטבע הם בעיקר נמרים, דהולים ועופות דורסים. תוחלת חייו של מונטיאק הציצית בטבע 10–12 שנים; בשבי היא נמוכה בהרבה ומגיעה עד 7 שנים בלבד.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מונטיאק הציצית בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מונטיאק הציצית באתר הרשימה האדומה של IUCN