מוני אמריליו
מוֹני אָמָרִיליוֹ (נולד ב-28 בינואר 1932 בסקופיה, ממלכת יוגוסלביה) הוא מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, שרבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. חתן פרס אקו"ם על מפעל חיים (2004) ופרס משרד החינוך והתרבות על מפעל חיים (2005)[1].
 | |
| לידה |
28 בינואר 1932 (בן 87) סקופיה |
|---|---|
| עיסוק |
מלחין  |
| פרסים והוקרה |
פרס אקו"ם פרס משרד החינוך והתרבות |
|
www | |
  | |
תוכן עניינים
קורות חייםעריכה
מוני אמריליו נולד בשנת 1932 בסקופיה שביוגוסלביה (כיום בירת מקדוניה). בגיל שש החל ללמוד נגינה בכינור. עם הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה באביב 1941, במלחמת העולם השנייה, נמלטו בני משפחתו לאלבניה שתחת כיבוש איטליה, ושם שרדו כשהם מסתתרים ברחבי הארץ. לאחר המלחמה שבה המשפחה ליוגוסלביה, משם עברה לאיטליה, ובינואר 1948 היגרה לצ'ילה והתיישבה בבירה סנטיאגו, שם הצטרף אמריליו לתנועת "השומר הצעיר". באותה תקופה כבר ידע לנגן באקורדיון, ויחד עם לימוד נגינה בכינור, החל ללמוד קומפוזיציה ולכתוב יצירות מוזיקה קלאסית. באותה תקופה הופיע עם ידידו לאון שידלובסקי (בעצמו מלחין ולימים פרופסור באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב) – הוא בכינור ושידלובסקי בפסנתר, ולעיתים בלוויית מקהלות וריקוד – כדי לגייס תרומות למפעלים ציוניים. במאי 1952 עלה לישראל עם גרעין "השומר הצעיר" מצ'ילה, לקיבוץ מרחביה. כעבור שמונה חודשים הצטרף הגרעין לקיבוץ דביר שבצפון הנגב, שהוקם ב-1951. אמריליו שירת בנח"ל, ושם הכיר את אשתו לעתיד (חברת מרחביה, מילדי טהראן), נישא לה ושב למרחביה. הוא נשלח מטעם הקיבוץ ללמוד קומפוזיציה ומוזיקה בסמינר אורנים אצל אבל ארליך, ואחר-כך למד מוזיקה אצל עדן פרטוש באקדמיה למוזיקה בתל אביב. ב-1960, נשוי ואב לשניים, עזב עם משפחתו את הקיבוץ[2].
לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה היה במשך 21 שנה מורה למוזיקה בקיבוץ עין כרמל. בנוסף הדריך להקות צבאיות ומקהלות ועבד כמעבד מוזיקלי[2].
בשנותיו הראשונות בארץ כתב אמריליו יצירות קלאסיות – רפסודיות לכינור, מונולוגים לחליל ולצ'לו, קונצ'רטו וסוויטה לתזמורת. חלק מיצירותיו בוצעו והוקלטו ב"קול ישראל". ב-1961 החל להלחין שירים לזמר העברי. הראשון מביניהם היה "עלי גנים" ליהודה הלוי, שביצעו שמעון בר ונחמה הנדל בפסטיבל הזמר והפזמון השני. שירים אחרים שלו בוצעו בפסטיבלים על ידי גדולי המבצעים, בהם יהורם גאון, שושנה דמארי, רבקה זוהר, ששי קשת, דורית ראובני, שלמה ארצי ועוד. השיר "רקפת", שהלחין ועיבד למילותיה של תלמה אליגון רוז, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1977, בביצועה של רוחמה רז[3].
בשנת 1969 חיבר עבור אלבומה של חוה אלברשטיין משירי רחל את לחני השירים "שי", "יונתן" ו"בגני נטעתיך". בשנות השבעים עבד רבות עם הלהקות הצבאיות ויצר כמה מלהיטיהן הגדולים.
אמריליו כתב גם לחנים לשירי ילדים, בהם "מעבר לים", "פרח עציץ" (שניהם למילותיו של חיים נחמן ביאליק), "איתך" (מילים: דליה רביקוביץ), "נוצת פלאים", רוב השירים מהאלבום "הענק מארץ קנק" מ-1976, כמה משירי אלבומה של חוה אלברשטיין "טיקיליטון" מ-1977 וכל שירי האלבום "שירי ערש", מ-1981 של יהורם גאון. אמריליו הלחין גם שירים לפסטיבל המשוררים לילדים ב-1972. ב-1971 חיבר את המוזיקה לסרט "פישקה במילואים" וב-1972 חיבר את המוזיקה לסרט "נחצ'ה והגנרל".
בשנים 1975–1978 עבד כמנהל המוזיקלי של סדרת הטלוויזיה לילדים "טלפלא", ובשנת 2001 הלחין ועיבד מוזיקלית את הסדרה "נימי נים" בערוץ הילדים "ערוץ הופ!".
בשנת 1996 התרכז בפרויקט הלחנה של שירי המשוררים נתן זך, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ ולאה גולדברג שמשיריה כבר הלחין בעבר והמפורסם מביניהם הוא "בארץ אהבתי". מאז שנות ה-90 משתף מוני אמריליו פעמים רבות פעולה עם סופרת הילדים מיריק שניר. משיתוף פעולה זה יצאה בין השאר קלטת השירים לפעוטות "גם אני רוצה חיבוק" בביצועה של יהודית רביץ.
בשנת 2004 הופיע אמריליו במופע חדש משיריו בשם "מוני וחברים", בביצועיה של דגנית דדו.
אמריליו היה נשוי לחנה ולהם ארבעה ילדים. כיום הוא נשוי לפזמונאית עדנה פלג.
ארכיונו שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.
שיריועריכה
משיריו הנודעים: "בארץ אהבתי", "ביום זה", "ההר הירוק תמיד", "יש פרחים", "היום היום", "האיש מן הבקעה", "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר", "ערב קיץ ויונים", "עץ האלון", "פרח משוגע", "בצל כפות תמר", "ומתוק האור בעיניים", "רקפת", "השיר על ארץ סיני", "ישראל שלי חוגגת", "רכבת העמק", "נגן לי ירדן", "חמדה", "לכל אחד ירושלים", "קשת בענן", "מתי מתי", "הלכו לאיבוד" ועוד.
את רוב שיריו המוכרים הלחין אמריליו לזמרות, ומקצתם לזמרים והרכבים. שלוש הזמרות שאמריליו הרבה לשתף איתן פעולה הן דורית ראובני ("היום היום", "האיש מן הבקעה", "רכבת העמק", "ציפור בגשם"), רוחמה רז ("ערב קיץ ויונים", "בארץ אהבתי", "רקפת", "ההר הירוק תמיד", "לכל אחד ירושלים") וחוה אלברשטיין ("פרח משוגע", "שלוש אהבותי", "שי", "יונתן", "בגני נטעתיך").
ספרי לחניועריכה
- נגן לי ירדן: מנגינות למילים, עיצוב, מיכל אפרת; ציור התווים: מוני אמריליו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976.
- יש פרחים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מפעלי תרבות וחינוך ('הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב'), 1985.
דיסקוגרפיהעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מוני אמריליו- מוני אמריליו, באתר שירונט
- מוני אמריליו, באתר בית לזמר העברי
- רשימת הפרסומים של מוני אמריליו, בקטלוג הספרייה הלאומית
- משה דור, הנייר המזמר, מעריב, 10 בינואר 1986 (עם צאת ספרו "יש פרחים")
- אורי קציר, הדרך לאמריליו, מאמר בבלוג אפלטון, 2005
- בן שלו, מוני אמריליו: השקד עדיין פורח, עכבר העיר, 27 במאי 2009
- מוני אמריליו – "בארץ אהבתי": על המופע שנערך בסוף אוקטובר 2009 במועדון צוותא, ברשת גימל ארכיון האינטרנט
- בן שלו, השקד אכן פורח, באתר הארץ, 19 ביוני 2012
סרט וידאו המציג חזרות לשיר "בארץ אהבתי" עם רוחמה רז וצוות הווי צנחנים, סרטון באתר יוטיוב, 1974- תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – מוני אמריליו (הגרסה הארוכה), סרטון באתר יוטיוב, דצמבר 2016
- חותם אישי - מוני אמריליו בשיחה עם דן מרגלית, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ כאן חינוכית, 2017
- מוני אמריליו באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
הערות שולייםעריכה
- ^ גואל פינטו, פרסי שרת החינוך והתרבות לאהוד בנאי ומוני אמריליו, באתר הארץ, 30 במאי 2005
- ^ 2.0 2.1 בן שלו, מוני אמריליו: השקד עדיין פורח, באתר הארץ, 27 במאי 2009
- ^ הפרס הראשון לשיר "רקפת" בפסטיבל הזמר, דבר, 6 במרץ 1977.