פתיחת התפריט הראשי

מונסראט קאבאייה (שמה המלא: מריה דה מונסראט ויויאנה קונספסיון קאבאיה אי פולק; בקטלאנית: Maria de Montserrat Viviana Concepción Caballé i Folc;‏ 12 באפריל 1933 - 6 באוקטובר 2018) הייתה זמרת סופרן אופראית, ילידת ספרד. נודעה בטכניקת הבל קנטו שלה ובפרשנויותיה לתפקידי הסופרן באופרות של רוסיני, בליני, ודוניצטי.

מונסראט קאבאייה
Montserrat Caballé Folch
Montserrat Caballé i Folch (1982).jpg
לידה 12 באפריל 1933
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באוקטובר 2018 (בגיל 85)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Bernabé Martí עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Montserrat Martí עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Conservatori Superior de Música del Liceu עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת אופרה, אמנית הקלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים פולידור רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מונסראט קאבאייה

ביוגרפיהעריכה

קאבאייה נולדה בברצלונה שבחבל קטלוניה. כשסיימה את לימודי המוזיקה והשירה בקונסרבטוריון ליסאו, זכתה במדליית זהב. היא התקבלה לאופרה של בזל בשנת 1956, שם הופיעה לראשונה כזמרת אופרה מקצועית בתפקיד מימי ב"לה בוהם", בשנת 1957. בעונת 61–1960 הועסקה על ידי האופרה של ברמן, שם פיתחה את הבסיס לרפרטואר הרחב שלה. בשנת 1962 חזרה לברצלונה והופיעה לראשונה בליציאום, בתפקיד הראשי ב"אראבלה" של ריכרד שטראוס.

בשנת 1965 הופיעה לראשונה מחוץ לאירופה, כאשר החליפה את מרילין הורן החולה בביצוע קונצרטנטי למחצה של "לוקרציה בורג'ה" מאת דוניצטי, בקרנגי הול בניו יורק. אף על פי שנדרשה ללמוד את התפקיד תוך פחות מחודש ובהתחשב בכך שהיה זה לה הניסיון הראשון בתפקיד, שנכתב לשירת בל קנטו, הופעתה חוללה סנסציה ופרסמה את שמה בכל עולם האופרה. למחרת ההופעה נכתב בניו יורק טיימס, "קאלאס + טבאלדי = קאבאייה". בהמשך אותה שנה הופיעה קאבאייה לראשונה בגלינדבורן, שם שרה בפעם הראשונה ב"אביר הוורד" של שטראוס ובמטרופוליטן אופרה כמרגריט ב"פאוסט" של גונו. בדצמבר 1965 חזרה לקרנגי הול לאופרת בל קנטו השנייה שלה, בתפקיד המלכה אליזבת הראשונה באופרה של דוניצטי, "רוברטו דברה", שאך זה התגלתה מחדש. (הביצוע המודרני הראשון שלה התקיים בשנת 1964 בתיאטרון סן קרלו בנאפולי). בוורונה שרה לא רק באופרה אלא גם באחד הרסיטלים המרשימים ביותר בקריירה שלה, בתיאטרו קוראלו.

בשנת 1970 שרה בלה סקאלה את "לוקרציה בורג'ה" של דוניצטי ובשנת 1972 הופיעה בקובנט גארדן בתפקיד ויולטה ב"לה טרוויאטה" של ורדי. שנת 1974 הייתה מן הסתם לשנת השיא בקריירה של קאבאייה, הודות לכמה וכמה הופעות מרשימות: "אאידה" בליציאום בינואר, "וספרי" במטרופוליטן במרץ, "פאריזינה ד'אסטה" בקרנגי הול במרץ, שלוש הופעות ב"נורמה" של בליני תוך שבוע אחד בבולשוי במוסקבה עם לה סקאלה, "אדריאנה לקוברר" באפריל וכן הלאה. בספטמבר עברה ניתוח רציני, אך החלימה לגמרי וחזרה שוב לבמה בראשית 1975.

בשנת 1987 הוציאה אלבום משותף עם פרדי מרקיורי בשם "Barcelona", שכולל חומרים ששניהם כתבו. מרבית שירי האלבום היו באנגלית, מלבד השיר "Barcelona" - שנכתב במיוחד לאולימפיאדה בברצלונה בשנת 1992 שנכתב בעירוב של אנגלית וספרדית, והשיר "Ensueno" שכולו בספרדית. שיר אחד, "La Japonese", כתוב באנגלית ויפנית.

התמחותה המיוחדת הייתה אומנם בשירת בל קנטו, אך קאבאייה שרה במשך הזמן יותר משמונים תפקידי אופרה, מן הבארוק ועד ורדי, וגנר ופוצ'יני, בתוספת ריכרד שטראוס ("אביר הוורד" ו"סאלומה").

קאבאייה עשתה לה שם גם כזמרת רסיטלים, בייחוד של שירים מספרד מולדתה.

קולה נודע בניקיון מוחלט, שליטה מדויקת ועוצמה. ההערכה הרבה שהיא זכתה לה התייחסה בעיקר לטכניקה המעולה שלה, לעושר הגוונים של קולה ולפיאניסימו שלה, שהיה מעודן להפליא. חושיה הדרמטיים וכשרון המשחק שלה באו במקום השני.

מאז פרישתה מן הבימה, קאבאייה הקדישה את זמנה לפעילויות צדקה שונות. היא הייתה שגרירת רצון טוב מטעם אונסק"ו והקימה קרן לילדים נצרכים בברצלונה.

קאבאייה נישאה לטנור ברנאבה מרטי בשנת 1964. בתה, מונסראט מרטי, גם היא זמרת, והשתיים הופיעו לפעמים יחד.

מונסראט קאבאייה מתה ב-6 באוקטובר 2018.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מונסראט קאבאייה בוויקישיתוף