מוסא אל-כאט'ם
האימאם מוסא אל-כאט'ם אבן ג'עפר א-צאדק (בערבית: موسى بن جعفر الكاظم; 10 בנובמבר 745 באל-מדינה - 4 בספטמבר 799 בבגדאד) היה האימאם השביעי על פי אמונת הזרם המרכזי של השיעים, התריסריים, ולפיכך, על פי השקפתם, יורש ישיר של הנביא מוחמד. הוא כיהן כאימאם כ-35 שנים, מגיל 21.
 | |||||||||
| לידה |
10 בנובמבר 745 אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
4 בספטמבר 799 (בגיל 53) בגדאד שבעיראק | ||||||||
| מקום קבורה | כאט'מיה, כיום שכונה צפונית בבגדאד | ||||||||
| עיסוק |
תאולוג  | ||||||||
| שושלת האימאמים השיעים | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אל-כאט'ם נולד בתקופת מאבקי הכוח בין בית אומיה לבית עבאס. הוא היה רק בן ארבע, כשאבו אל-עבאס א-ספאח הפך לח'ליף העבאסי הראשון. מוסא לא היה בנו הבכור של אביו, ג'עפר א-צאדק, שהיה האימאם השישי על פי השיעה. דבר זה יצר מאבקי ירושה, והנהגתו לא הייתה מוסכמת על כל השיעים. לאחר הירצחו של אביו בתקופת שלטונו של הח'ליף אל-מנצור החליטו מרבית השיעים כי מוסא אל-כאט'ם יירש את אביו כאימאם. קבוצות אחרות (האיסמאעיליה) ראו באסמאעיל אבן ג'עפר, הבן הבכור, יורש ואימאם.
תחת שלטונו של הארון א-רשיד הוא נכלא, ולאחר מספר שנים בכלא, לטענת השיעים, הוא הורעל (בדומה לשאר האימאמים השיעים). הוא נקבר לצד נכדו, מאוחר יותר האימאם מֻחמד א-תקי, בכאט'מיה, אשר מהווה כיום שכונה צפונית בבגדאד.
