מועדון החמאם

מועדון החמאם
	מועדון החמאם ביפו (2011)
מידע כללי
סוג	מועדון לילה
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1961
תאריך פתיחה רשמי	1961
קואורדינטות	32°03′17″N 34°45′13″E / 32.05469444°N 34.7535°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת יפו רגילה) מועדון החמאם מועדון החמאם מועדון החמאם מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

המונח "החמאם" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו חמאם (פירושונים).

מועדון החמאם ביפו היה מוסד תרבותי בולט בחיי התרבות של מדינת ישראל בשנות ה-60 של המאה העשרים.

היסטוריה עריכה

בית המרחץ הטורקי עריכה

המועדון שוכן במתחם בית הסראייה הישן (בית הממשל העות'מאני). בניין שהוקם בראשית המאה ה-18 על שרידיה של מצודה מהתקופה הצלבנית בארץ ישראל, והוא שימש בתחילה כחאן. בשנת 1811 קבע מושל יפו, מחמוד אגא א-שאמי, את משרדי הממשל בעיר בבניין והוא שימש גם כבית דואר וכבית מעצר. עוד היו בו באר, מסגד וחמאם (בית מרחץ טורקי) בחלקו האחורי של המתחם, שנפתח ב-1829^[1].

המבנה חדל מלשמש כבית מעצר בשנות ה-70 של המאה ה-19, ובית הממשל הועבר ממנו ב-1897, כאשר נחנך בית הסראייה החדש בכיכר השעון הסמוכה. והבניין נרכש על ידי משפחת דמיאני הנוצרית, ובמקום החל פועל גם בית חרושת לסבון משמן זית.

ביוני 1936 נערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי מבצע עוגן בו נהרסו בתים רבים סביב בית הסראייה הישן, על מנת לפלס נתיבים בתוך השטח המאוכלס, לשם הקלת השליטה בעיר יפו. בין השאר פוצצו את כל הבתים שהיו צמודים לבית הסראייה מדרום (אזור גן הפסגה) וחלקו הדרומי של החמאם נפגע^[2]^[3]^[4]. ב-17 ביולי דווח כי הבריטים חזרו ופוצצו את החמאם, שלא קרס בשני ניסיונות פיצוץ קודמים^[5].

לאחר מלחמת העצמאות הפך האזור שסביב ל"שטח הגדול", למבנים העתיקים הופנו עולים, ואת חלקם תפסו פולשים. באוגוסט 1949 דיווח כתב "הארץ" שבית המרחץ הטורקי, שרד כמעט בשלמותו^[6]. ב-1950 החלו פעולות לפינוי ושיקום האזור^[7]^[8].

בינואר 1956 דווח כי עיריית תל אביב מתכננת להפוך את מתחם בית הסראייה הישן למוזיאון^[9]. במקביל החלו חפירות ארכאולוגיות במבנה ובכל השטח שסביבו, בראשות יעקב קפלן. ב-1959 נחשפו מתחת למבנה החמאם, חומות וביצורים מהמאה ה-18 לפנה"ס (תקופת הברונזה התיכונה ב'), בזמן שיפו הייתה בשליטה מצרית^[10]. החפירות נערכו גם בתוך מבנה החמאם עצמו, ועזרו בזיהוי גדלו של התל העתיק של יפו^[11].

מועדון החמאם עריכה

בתחילת 1960 הוכרז שמוזיאון יפו לעתיקות יפתח בבית הסראייה הישן, בחלקו הקדמי של המבנה הפונה אל הרחוב, ומועדון בחמאם העתיק^[12].

בעקבות הצלחת מועדון התיאטרון בתל אביב החליטו חיים חפר ודן בן אמוץ לפתוח מקום דומה שיעלה תוכניות בידור מקוריות בשילוב עם בילוי, שתייה וארוחות קלות, שכרו את המקום, ושיפצו אותו בסיועם של האדריכלים רם כרמי, משה לופנפלד וגיורא גמרמן^[13]. במאי 1961 נפתח המועדון^[14]. במשך חמש שנות פעילותו הועלו בו הפקות מקומיות, רובן בבימויו של שמואל בונים עם יוצרים רבים כמו דן אלמגור, יורם מטמור, נעמי שמר, עמוס קינן, יוחנן זראי, דובי זלצר ועוד. אברהם דשא (פשנל) סייע בצד הניהולי, חיים חפר ודן בן אמוץ כתבו את מרבית החומר. כמה תוכניות הצליחו מאוד והוצגו גם מחוץ לחמאם שקיבל אז בעיתונות את השם תיאטרון החמאם.

בנובמבר 1962 פתח במקום יורם קניוק גלריה לאמנות, שפעלה בשעות היום^[15].

בין התוכניות שהועלו במועדון החמאם נמנים:

משלי ערב - התוכנית הראשונה שהועלתה במועדון החמאם. כתבו חיים חפר ודן בן אמוץ, השתתפו: אורי זוהר, אריק איינשטיין, רחל אטאס ועליזה רוזן. בכורה מאי 1961^[13].
תל אביב הקטנה - מופע שנכתב על ידי חפר ובן אמוץ והועלה לראשונה בהצלחה לראשונה ב-1959 בגני התערוכה לרגל יובל לתל אביב בהשתתפות יוסי בנאי, אבנר חזקיהו ויונה עטרי (יוסי-חזקי-יונה), הועלה במועדון החמאם על ידי הרביעייה זוהר, איינשטיין, אטאס ורוזן. בכורה ספטמבר 1961.
האדם הצוחק - בהשתתפות שייקה אופיר שהופיע בפנטומימה ובמלל עם שלוש שחקניות בהן דפנה דן הציג 21 דמויות במערכונים שנכתבו על ידי חפר ובן אמוץ, בהדרכת תנועה על ידי נעמי פולני ובבימויו של שמואל בונים. בכורה מרץ 1962.
שורש כל רע - נכתב על ידי חיים חפר, דן בן אמוץ ויורם מטמור לפי המחזה לה מנדראגולה של מקיאבלי עם מוזיקה של יוחנן זראי ובבימויו של שמואל בונים. השתתפו- יהורם גאון, יוסף (בומבה) צור, יוסף כרמון, מרגלית אנקורי וחנן גולדבלט. בכורה ספטמבר 1962^[16].
פצצת הזמן - בהשתתפות רביעיית מועדון התיאטרון שעברו לחמאם לאחר שנסגר מועדון התיאטרון ברחוב מנדלי. זו הייתה תוכנית סטירית חריפה. אחד השירים "איך קרה שהפשפש עלה למעלה" נאסר לשידור בקול ישראל (שהיה אז חלק ממשרד ראש הממשלה) היות שחשבו שהשיר מכוון לשמעון פרס למרות שחיים חפר הכחיש אז זאת. הוגשה אף שאילתה בנושא זה בכנסת ודוד בן-גוריון נאלץ להשיב עליה. לבסוף אושר השיר לשידור. בכורה ינואר 1963.
רק בכוח רביעיית מועדון התיאטרון בהצגה על הפיכה צבאית בישראל. בכורה אוקטובר 1963.
שלישיית גשר הירקון בתוכנית "אהבה ראשונה".
שייקספיר איננו - תוכנית פרודית על מחזות ויליאם שייקספיר שנכתבה על ידי חיים חפר, נעמי שמר ועמוס קינן ובבימויו של שמואל בונים. בתוכנית השתתפו: אושיק לוי, שלמה וישינסקי. נירה עדי ואריאל פורמן^[17].
המגילה - לפי "שירי המגילה" של איציק מאנגר בהמחזתו ובבימויו של שמואל בונים עם מוזיקה מקורית של דובי זלצר. ההצגה הועלתה ביידיש על ידי קבוצת שחקנים קטנה שבמרכזם משפחת בורשטיין: מייק בורשטיין והוריו - פסח בורשטיין וליליאן לוקס. ההצגה זכתה להצלחה עצומה והוצגה 250 פעם במועדון החמאם ובמקומות שונים בארץ.

המיתון הקשה בשנת 1966 פגע בתעשיית הבידור בישראל. מועדון החמאם נתקל בקשיים כלכליים ובסוף אותה שנה החליטו חפר ובן אמוץ לסגור את המקום^[18].

החמאם נפתח שוב ביולי 1982, על ידי מספר שותפים בהם בני אמדורסקי ועמירם טננבוים, ושימש כאולם להופעות של אמנים ולהקות שונות^[1]. המקום שימש גם לצילומי תוכניות טלוויזיה, בין השאר צולמה בו התוכנית האירוח סיבה למסיבה במשך מספר עונות^[19].

דן בן אמוץ שהיה קשור למקום וגר בקרבתו, בחר במועדון החמאם לערוך בו, ב-8 באפריל 1989, את מסיבת הפרידה שלו מהחיים ביחד עם חבריו הרבים, אירוע שזכה לתהודה גדולה בכל אמצעי התקשורת^[20]. הוא נפטר מסרטן זמן קצר לאחר מכן.

במקום פעל אולם אירועים שפשט את הרגל ב-2018^[21].

בשנת 2021 נפתח המקום מחדש כמתחם לאירועים.

לקריאה נוספת עריכה

שמואל בונים: כאן בונים, הוצאת דביר, 1994

קישורים חיצוניים עריכה

השבוע לפני: תיאטרון החמאם נפתח, באתר "וואלה", 4 ביוני 2010
"תל אביב הקטנה" בחמאם, דבר, 29 בספטמבר 1961
שייקה אופיר ב"האדם הצוחק" ב"חמאם",, דבר, 2 במרץ 1962
בן גוריון מנמק, דבר, 6 ביוני 1963

הערות שוליים עריכה

^ ¹ ² רן דביר, החמאם נפתח חגיגית, דבר, 14 ביולי 1982
^ התכונה להריסה בעיר העתיקה ביפו, דבר, 17 ביוני 1936
^ הריסת העיר העתיקה ביפו, הארץ, 18 ביוני 1936
^ החלה הריסת הבתים בעיר העתיקה של יפו, דואר היום, 19 ביוני 1936
^ נגמרה הריסת הבתים ביפו, הארץ, 19 ביולי 1936
^ ש. יפואי, עתיק וחדש ביפו העתיקה - בית מרחץ תת קרקעי, הארץ, 5 באוגוסט 1949
^ מתקרב פינוי "השטח הגדול"' ביפו, הארץ, 31 בדצמבר 1950
^ מחנה המעבר לתושבי.השטח הגדול" הולך ומוקם בקצב מזורז, הַבֹּקֶר, 3 בדצמבר 1950
גלגול מחילות ביפו, מעריב, 29 בינואר 1951
^ במקום "השטת הגדול" - מוזיאון..., למרחב, 18 בינואר 1956
^ נתגלו ביצורים של יפו העתיקה, הארץ, 18 בדצמבר 1959
^ יפו העתיקה-גדולה מן המשוער, הארץ, 1 באפריל 1960
^ מוזיאון ייפתח ב יפו - בית המרחץ התורכי ייהפך למועדון לילה, מעריב, 3 במרץ 1960
^ ¹ ² מועדוני לילה – בארים – מסעדות - החאמם, הארץ, 2 ביוני 1961
^ "החמאם" - במה חדשה לסטירה, על המשמר, 12 במאי 1961
^ מוזיאונים -תערוכות - גלריה לאמנות "חמאם", הארץ, 16 בנובמבר 1962
^
ביקורות:
- נחמן בן עמי, דיגדוגים - בלי דיקדוקים, מעריב, 1 באוקטובר 1962
- יורם קניוק, שורש כל רע, למרחב, 12 באוקטובר 1962
^ שייקספיר נעלם מ"החמאם", דבר, 3 בדצמבר 1964
^ החמאם ייסגר, דבר, 19 באוקטובר 1966
^ לאה ענבל, המילה היא פנינה רוזנבלום, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984
^ המסיבה של דן, חדשות, 14 באפריל 1989
^ קורין אלבז-אלוש, בעל האולמות הפופולריים נעלם. הזוגות: "את הכסף כבר לא נראה", באתר ynet, 6 במרץ 2018

[דבר1-1] ¹ ² רן דביר, החמאם נפתח חגיגית, דבר, 14 ביולי 1982

[2] התכונה להריסה בעיר העתיקה ביפו, דבר, 17 ביוני 1936

[3] הריסת העיר העתיקה ביפו, הארץ, 18 ביוני 1936

[4] החלה הריסת הבתים בעיר העתיקה של יפו, דואר היום, 19 ביוני 1936

[5] נגמרה הריסת הבתים ביפו, הארץ, 19 ביולי 1936

[6] ש. יפואי, עתיק וחדש ביפו העתיקה - בית מרחץ תת קרקעי, הארץ, 5 באוגוסט 1949

[7] מתקרב פינוי "השטח הגדול"' ביפו, הארץ, 31 בדצמבר 1950

[8] מחנה המעבר לתושבי.השטח הגדול" הולך ומוקם בקצב מזורז, הַבֹּקֶר, 3 בדצמבר 1950
גלגול מחילות ביפו, מעריב, 29 בינואר 1951

[9] במקום "השטת הגדול" - מוזיאון..., למרחב, 18 בינואר 1956

[10] נתגלו ביצורים של יפו העתיקה, הארץ, 18 בדצמבר 1959

[11] יפו העתיקה-גדולה מן המשוער, הארץ, 1 באפריל 1960

[12] מוזיאון ייפתח ב יפו - בית המרחץ התורכי ייהפך למועדון לילה, מעריב, 3 במרץ 1960

[הארץ1-13] ¹ ² מועדוני לילה – בארים – מסעדות - החאמם, הארץ, 2 ביוני 1961

[14] "החמאם" - במה חדשה לסטירה, על המשמר, 12 במאי 1961

[15] מוזיאונים -תערוכות - גלריה לאמנות "חמאם", הארץ, 16 בנובמבר 1962

[16] ביקורות:
נחמן בן עמי, דיגדוגים - בלי דיקדוקים, מעריב, 1 באוקטובר 1962

יורם קניוק, שורש כל רע, למרחב, 12 באוקטובר 1962

[17] נחמן בן עמי, דיגדוגים - בלי דיקדוקים, מעריב, 1 באוקטובר 1962

[18] יורם קניוק, שורש כל רע, למרחב, 12 באוקטובר 1962

[17] שייקספיר נעלם מ"החמאם", דבר, 3 בדצמבר 1964

[18] החמאם ייסגר, דבר, 19 באוקטובר 1966

[19] לאה ענבל, המילה היא פנינה רוזנבלום, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984

[20] המסיבה של דן, חדשות, 14 באפריל 1989

[21] קורין אלבז-אלוש, בעל האולמות הפופולריים נעלם. הזוגות: "את הכסף כבר לא נראה", באתר ynet, 6 במרץ 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]