מועצה אזורית אשכול

	מועצה אזורית אשכול
	מפה של המועצה האזורית אשכול. היישובים המסומנים במפה בשמות "חלוצית 1" ו-"חלוצית 4" הם בני נצרים ונווה, בהתאמה.
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	32
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	‎5
ראש המועצה	גדי ירקוני
תאריך ייסוד	1951
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016‏
- אוכלוסייה	13,600 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	‎135
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.8%‏ בשנה עד סוף 2016
- צפיפות אוכלוסייה	18.5 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	‎244
תחום שיפוט	735,520 דונם
- דירוג שטח שיפוט	‎6
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) מועצה אזורית אשכול; בניין המועצה; 31°18′10″N 34°25′53″E / 31.302878°N 34.43135°E מפת היישובים של מועצה אזורית אשכול; בירוק - מיקום בניין המועצה
	[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2015	6 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3852
- דירוג מדד ג'יני	‎166
לאום ודת
	יהודים: 95.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 4.4%;
	יהודים: 95.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 4.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	11.0%
גילאי 5 - 9	10.6%
גילאי 10 - 14	8.1%
גילאי 15 - 19	8.6%
גילאי 20 - 29	12.9%
גילאי 30 - 44	20.6%
גילאי 45 - 59	13.3%
גילאי 60 - 64	4.3%
גילאי 65 ומעלה	10.6%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר	8
– יסודיים	4
– על-יסודיים	5
תלמידים	2,894
– יסודי	1,594
– על-יסודי	1,300
מספר כיתות	114
ממוצע תלמידים לכיתה	25.0
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
	פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
	http://www.eshkol.info

מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת.

אולם המופעים על שם שמואל שילה במתחם המועצה האזורית אשכול (אדריכל: חנן הברון)

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ביולי 1969 הוחלף שמה ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במועצה אזורית אשכול 13,600 תושבים (מקום 135 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.8%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, למועצה אזורית אשכול דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 77.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 8,788 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).^[2]

הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.

אתריםעריכה

יער בארי^[3] - יער המשתרע על פני 11,000 דונם סמוך לקיבוץ בארי. ביער מספר אתרים, בהם אנדרטת יד אנזא"ק ומחצבות הגופרית בארי.
הגדת חבל ימית^[4] - מרכז מבקרים המתאר את ההיסטוריה של יישובי חבל ימית ופינויים ב-1981. ממוקם במושב דקל.
- אנדרטת עוצבת הפלדה^[5] - ממוקמת במתחם מרכז המבקרים "הגדת חבל ימית". הוקמה לזכר חללי האוגדה שכבשה במלחמת ששת הימים את חבל ימית. הועתקה ממיקומה המקורי (על גבעה בחבל ימית) אל מיקומה הנוכחי, ב-1981.

יישובי המועצהעריכה

במועצה אזורית אשכול 32 יישובים: 14 קיבוצים, 15 מושבים ו-3 יישובים קהילתיים:

קיבוצים - אורים, בארי, כיסופים, עין השלושה, נירים, ניר עוז, רעים, מגן, ניר יצחק, סופה, חולית, כרם שלום, גבולות, צאלים.
מושבים - אוהד, שדה ניצן, תלמי אליהו, עמיעוז, מבטחים, ישע, תלמי יוסף, פרי גן, דקל, יתד, שדי אברהם, יבול, עין הבשור, בני נצרים, נווה.
יישובים קהילתיים - אבשלום, צוחר, שלומית.

סמל המועצהעריכה

סמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.^[6] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.

כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.

עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.

בגרסה הנוכחית של הסמל הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.