מועצה אזורית אשכול
מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת. זו המועצה המערבית בישראל.
מפה של המועצה האזורית אשכול. היישובים המסומנים במפה בשמות "חלוצית 1" ו-"חלוצית 4" הם בני נצרים ונווה, בהתאמה. | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | ||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 32 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 5 | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | גדי ירקוני | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1951 | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[2] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 18,572 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 122 | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | -11.27 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 25.2 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[1] | 244 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 737,040 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 6 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
6 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 96 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.3957 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 144 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
http://www.eshkol.info |
היסטוריה
עריכההמועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ב-19 באוגוסט 1969 הוחלף שמה[6] ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.
מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות. במתקפת הפתע של ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל. הובילה לפגיעה במועצה. הטבח בפסטיבל נובה הטבח בניר עוז והטבח בבארי, כולם אירעו בשטחי המועצה. זאת לצד קרבות קשים שאירעו ברוב היישובים שבו.
אוכלוסייה
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית אשכול 18,572 תושבים (מקום 122 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 76.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,008 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]
הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.
אתרים
עריכה- יער בארי[8] - יער המשתרע על פני 11,000 דונם סמוך לקיבוץ בארי. ביער מספר אתרים, בהם אנדרטת יד אנזא"ק ומחצבות הגופרית בארי.
- הגדת חבל ימית[9] - מרכז מבקרים המתאר את ההיסטוריה של יישובי חבל ימית ופינויים ב-1981. ממוקם במושב דקל.
- אנדרטת עוצבת הפלדה[10] - ממוקמת במתחם מרכז המבקרים "הגדת חבל ימית". הוקמה לזכר חללי האוגדה שכבשה במלחמת ששת הימים את חבל ימית. הועתקה ממיקומה המקורי (על גבעה בחבל ימית) אל מיקומה הנוכחי, ב-1981.
יישובי המועצה
עריכהמספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | יישוב קהילתי | אבשלום | 1990 |
2 | מושב | אוהד | 1969 |
3 | קיבוץ | אורים | 1946 |
4 | קיבוץ | בארי | 1946 |
5 | מושב | בני נצרים | 2008 |
6 | קיבוץ | גבולות | 1943 |
7 | מושב | דקל | 1982 |
8 | קיבוץ | חולית | 1982 |
9 | מושב | יבול | 1981 |
10 | מושב | ישע | 1957 |
11 | מושב | יתד | 1980 |
12 | קיבוץ | כיסופים | 1951 |
13 | קיבוץ | כרם שלום | 1956 |
14 | מושב | מבטחים | 1950 |
15 | קיבוץ | מגן | 1949 |
16 | מושב | נווה | 2008 |
17 | קיבוץ | ניר יצחק | 1949 |
18 | קיבוץ | ניר עוז | 1955 |
19 | קיבוץ | נירים | 1949 |
20 | קיבוץ | סופה | 1982 |
21 | מושב | עין הבשור | 1982 |
22 | קיבוץ | עין השלושה | 1950 |
23 | מושב | עמיעוז | 1956 |
24 | מושב | פרי גן | 1981 |
25 | קיבוץ | צאלים | 1947 |
26 | יישוב קהילתי | צוחר | 1973 |
27 | קיבוץ | רעים | 1949 |
28 | מושב | שדה ניצן | 1973 |
29 | מושב | שדי אברהם | 1981 |
30 | יישוב קהילתי | שלומית | 2011 |
31 | מושב | תלמי אליהו | 1970 |
32 | מושב | תלמי יוסף | 1982 |
סמל המועצה
עריכהסמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.[11] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.
כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.
עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.
בגרסה הנוכחית של הסמל, שעוצב בשנת 2013 על ידי המעצב הגרפי חיים לוי, הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.
-
סמל המועצה הראשון
-
סמל המועצה בגרסה מתקדמת
-
סמל המועצה הנוכחי
ראשי מועצה
עריכה- 1951–1953 - הדסה ברגמן (תירוש) מנירים (1927 - 2013)[12]
- 1954–1955 - משה (מוסא) קסטרו
- 1956–1959 - משה אבני ממגן
- 1961–1965 - חיים (חמי) כלב מניר יצחק (1930 -2015)[13]
- 1965–1969 - בנימין חפץ מנירים
- 1970 - חיים בן פורת מרעים
- 1971–1974 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים[14]
- 1975–1979 - שמואל אבני מבארי
- 1980–1984 - אליעזר בן צבי ממגן
- 1985–1991 - אשר (צימבה) צימבליסטה מרעים
- 1991–1997 - אברהם (בודא) דגן מבארי
- 1997–2003 - אברהם (מנצ'ר) דבורי מבארי
- 2003–2007 - אורי נעמתי מרעים
- 2007–2015 - חיים ילין מבארי
- 2015 - 2024 - גדי ירקוני מנירים
- 3 בדצמבר 2024 - הווה - מיכל עוזיהו מעין הבשור
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- אתר מועצה אזורית אשכול
- סיפור מקומי מועצה אזורית אשכול - סיפור התפתחות המועצה על גבי ציר זמן, תמונות, מסמכים וסרטונים. ארכיון דיגיטלי קהילתי.
- אתר עמותת התיירות
- 232 - עיתון תושבי מועצה אזורית אשכול
- ככה זה, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול
- מועצה אזורית אשכול, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- אשכול (ישראל : מועצה אזורית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ היום קריאת חבל מעון ע"ש אשכול, למרחב, 19 באוגוסט 1969
- ^ פרופיל מועצה אזורית אשכול באתר הלמ"ס
- ^ יער בארי, באתר קק"ל
- ^ הגדת חבל ימית
- ^ אנדרטת עוצבת הפלדה
- ^ ארנון אבני, ענת חפץ, "לוגו סוף הדרך", עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 83, 2 בנובמבר 2010, עמ' 3
- ^ "הדסה (ברגמן) תירוש", 232, עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול 117, 3 בספטמבר 2013, עמ' 2
- ^ נפטר חמי כלב, ראש המועצה לשעבר, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 138, 4 ביוני 2015, עמ' 13
- ^ תם פרחי, מפעלי חייו, "232" - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גיליון 156, 6 בדצמבר 2016, עמ' 21