מועצה אזורית אשכול

מועצה אזורית אשכול
	מפה של המועצה האזורית אשכול. היישובים המסומנים במפה בשמות "חלוצית 1" ו-"חלוצית 4" הם בני נצרים ונווה, בהתאמה.
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	32
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	5
ראש המועצה	מיכל עוזיהו
תאריך ייסוד	1951
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מרץ 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	18,517 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	15,702 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	122
- צפיפות אוכלוסייה	25.1 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	244
תחום שיפוט	737,040 דונם
- דירוג ארצי	6
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) מועצה אזורית אשכול; בניין המועצה; 31°18′10″N 34°25′53″E / 31.302878°N 34.43135°E מפת היישובים של מועצה אזורית אשכול; בירוק - מיקום בניין המועצה
	[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	96
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3957
- דירוג ארצי	144
לאום ודת
	יהודים: 95.1%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 4.9%;
	יהודים: 95.1%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 4.9%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	9.2%
גילאי 5 - 9	10.9%
גילאי 10 - 14	10.1%
גילאי 15 - 19	9.4%
גילאי 20 - 29	11.3%
גילאי 30 - 44	18.8%
גילאי 45 - 59	14.6%
גילאי 60 - 64	3.6%
גילאי 65 ומעלה	12.1%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	11
– יסודיים	7
– על-יסודיים	5
תלמידים	3,583
– יסודי	2,032
– על-יסודי	1,551
מספר כיתות	148
ממוצע תלמידים לכיתה	25.2
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל מועצה אזורית אשכול נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
	http://www.eshkol.info

מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל. מועצה אזורית אשכול משתרעת מקיבוץ בארי בצפון ועד חולות עגור בדרום, מנחל הבשור במזרח ועד רצועת עזה והגבול הבינלאומי עם מצרים במערב. שטח המועצה הוא כ־1,000 קמ"ר, מתוכו 284 קמ"ר קרקע חקלאית מעובדת. זו המועצה המערבית בישראל.

היסטוריה

המועצה הוקמה בשנת 1951 בשם "חבל מעון", על-שם היישוב העתיק מעון שהיה קיים בתחומה. ב-19 באוגוסט 1969 הוחלף שמה^[4] ל"מועצה אזורית אשכול" לזכר לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, שנפטר זמן מה קודם לכן. כיום היא בין המועצות האזוריות היחידות בארץ הקרויות על־שם אדם, ביחד עם מועצה אזורית מעלה יוסף, מועצה אזורית ברנר ומועצה אזורית יואב.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה הפכה המועצה ליעד של הטרור הפלסטיני מרצועת עזה, כאשר ב-2001 החלו נגדה שיגורי רקטות קסאם. בעקבות תוכנית ההתנתקות והשתלטות חמאס על רצועת עזה ירי הרקטות והפצמ"רים על יישובי המועצה החמיר, דבר שהוביל למספר מבצעים צבאיים גדולים של צה"ל ברצועת עזה, בהם מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן, מבצע צוק איתן, מבצע שומר החומות. במתקפת הפתע של ישראל שהובילה למלחמת חרבות ברזל. הובילה לפגיעה במועצה. הטבח בפסטיבל נובה הטבח בניר עוז והטבח בבארי, כולם אירעו בשטחי המועצה. זאת לצד קרבות קשים שאירעו ברוב היישובים שבו.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית אשכול 18,517 תושבים, מתוכם 15,702 תושבי ישראל (מקום 122 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 76.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,008 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[5]

הפרנסה העיקרית של תושבי מועצה אזורית אשכול היא חקלאות, אך ברוב הקיבוצים קיימים גם מפעלי תעשייה, וביישובים הקהילתיים הפרנסה המרכזית היא שירותים.

אתרים

יער בארי^[6] - יער המשתרע על פני 11,000 דונם סמוך לקיבוץ בארי. ביער מספר אתרים, בהם אנדרטת יד אנזא"ק ומחצבות הגופרית בארי.
הגדת חבל ימית^[7] - מרכז מבקרים המתאר את ההיסטוריה של יישובי חבל ימית ופינויים ב-1981. ממוקם במושב דקל.
אנדרטת עוצבת הפלדה^[8] - ממוקמת במתחם מרכז המבקרים "הגדת חבל ימית". הוקמה לזכר חללי האוגדה שכבשה במלחמת ששת הימים את חבל ימית. הועתקה ממיקומה המקורי (על גבעה בחבל ימית) אל מיקומה הנוכחי, ב-1981.

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	יישוב	שנת הקמה
1	יישוב קהילתי	אבשלום	1990
2	מושב	אוהד	1969
3	קיבוץ	אורים	1946
4	קיבוץ	בארי	1946
5	מושב	בני נצרים	2008
6	קיבוץ	גבולות	1943
7	מושב	דקל	1982
8	קיבוץ	חולית	1982
9	מושב	יבול	1981
10	מושב	ישע	1957
11	מושב	יתד	1980
12	קיבוץ	כיסופים	1951
13	קיבוץ	כרם שלום	1956
14	מושב	מבטחים	1950
15	קיבוץ	מגן	1949
16	מושב	נווה	2008
17	קיבוץ	ניר יצחק	1949
18	קיבוץ	ניר עוז	1955
19	קיבוץ	נירים	1949
20	קיבוץ	סופה	1982
21	מושב	עין הבשור	1982
22	קיבוץ	עין השלושה	1950
23	מושב	עמיעוז	1956
24	מושב	פרי גן	1981
25	קיבוץ	צאלים	1947
26	יישוב קהילתי	צוחר	1973
27	קיבוץ	רעים	1949
28	מושב	שדה ניצן	1973
29	מושב	שדי אברהם	1981
30	יישוב קהילתי	שלומית	2011
31	מושב	תלמי אליהו	1970
32	מושב	תלמי יוסף	1982

סמל המועצה

סמל המועצה עוצב בראשית שנות השישים על ידי האדריכל חנן הברון, חבר קיבוץ רעים.^[9] במקביל להיותו סמל המועצה, שימש הסמל במשך שנים רבות גם את ארגון "ישובי חבל מעון", אשר עסק במיון ושיווק התוצרת החקלאית של יישובי החבל.

כאשר עוצב הסמל נקראה המועצה האזורית "חבל מעון" וכללה בעיקר קיבוצים שהוקמו כחלק ממערך ההגנה ותפיסת השטחים שמול גבול רצועת עזה. עיקר פרנסתם של תושבי המועצה הייתה אז על חקלאות שהתאפיינה בשטחי התבואה הגדולים שנזרעו אז ללא השקיה. הסמל שיקף את שני אלה בבהירות ובפשטות: שיבולת שהופכת לגדר תלתלית ובתוכה שדה.

עם השנים עבר הסמל מספר שינויים. מכיוון שתלתלי גדר התיל יצרו קונוטציות שליליות לכלא ודיכוי הם הוסרו והושארו תלתלים בלבד, כרעיון מופשט ופתוח לפרשנות. בנוסף התעגל מעט הסמל בהתאם לתפיסות וצרכים חדשים.

בגרסה הנוכחית של הסמל, שעוצב בשנת 2013 על ידי המעצב הגרפי חיים לוי, הוסרו התלתלים לגמרי וכן הגבעול המקיף את הסמל, בהתאם לגישה העיצובית המודרנית להפשטת סמלים. כמו כן, הותאמו צבעים קבועים למאפייני הסמל.