מועצה אזורית באר טוביה

מועצה אזורית באר טוביה
	בנין מועצה אזורית באר טוביה
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	23
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	19
ראש המועצה	בן כהן
תאריך ייסוד	1950
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מרץ 2025 (אומדן)
- אוכלוסייה	24,030 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	22,681 תושבי ישראל
- דירוג אוכלוסייה ארצי	97
- צפיפות אוכלוסייה	188 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	215
תחום שיפוט	127,560 דונם
- דירוג ארצי	28
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת השפלה רגילה) מועצה אזורית באר טוביה; בניין המועצה; 31°44′14″N 34°43′32″E / 31.737136°N 34.725559°E מפת היישובים של מועצה אזורית באר טוביה; בירוק - מיקום בניין המועצה
	[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	54
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4364
- דירוג ארצי	67
לאום ודת
	יהודים: 98.5%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.5%;
	יהודים: 98.5%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.5%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	8.0%
גילאי 5 - 9	9.1%
גילאי 10 - 14	9.2%
גילאי 15 - 19	8.9%
גילאי 20 - 29	13.2%
גילאי 30 - 44	17.1%
גילאי 45 - 59	17.4%
גילאי 60 - 64	4.8%
גילאי 65 ומעלה	12.1%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	8
– יסודיים	5
– על-יסודיים	6
תלמידים	5,185
– יסודי	2,373
– על-יסודי	2,812
מספר כיתות	196
ממוצע תלמידים לכיתה	26.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל מועצה אזורית באר טוביה נכון לשנת 2022 באתר הלמ"ס
	http://www.beer-tuvia.org.il

מועצה אזורית באר טוביה היא מועצה אזורית במחוז הדרום, ליד הערים קריית מלאכי ואשדוד. המועצה הוקמה בשנת 1950, ובה 23 יישובים. שטח השיפוט שלה הוא 178,000 דונם. בניגוד לתפיסה הרווחת, לא נקראה המועצה על שם המושב באר טוביה, אלא על שם המושבה באותו שם שחרבה. ראש המועצה הראשון, מרדכי גובר, קיבל את ההצעה להנציח את זכר המושבה בשם המועצה האזורית.

גבולות המועצה (עם כיוון השעון): בצפון המועצה האזורית חבל יבנה, המועצה האזורית גדרות, גדרה ובני עי"ש, במזרח המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית יואב, בדרום המועצה האזורית שפיר ובמערב המועצה האזורית חוף אשקלון, הים התיכון, אשדוד וגן יבנה.

העיר קריית מלאכי מהווה מעין מרכז אזורי ליישובי המועצה, אשר בשטחה מקיפה אותה מכל צדדיה – אך ללא שטח העיר עצמה.

משרדי המועצה נמצאים באזור התעשייה באר טוביה, סמוך לכביש 3.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מרץ 2025 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית באר טוביה 24,030 תושבים, מתוכם 22,681 תושבי ישראל (מקום 97 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 80.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 13,188 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[4]

היסטוריה

באר טוביה היה היישוב העברי הראשון באזור המועצה. ביצרון, כפר ורבורג, קיבוץ חצור וקדמה הוקמו אחריו עד מלחמת העצמאות.

סביבם שכנו יישובים ערביים רבים. הגדולים ביניהם היו קסטינה במזרח ואיסדוד במערב. בשטח המועצה הוקם שדה תעופה של הצבא הבריטי.

על פי גבולות תוכנית החלוקה של האו"ם הייתה בשטח המועצה נקודת מעבר בין חלקי המדינה היהודית בין חצור ובאר טוביה שהפרידה בין שטחים ערביים ממזרח ומערב.

במבצע ברק במסגרת תוכנית ד לקראת הכרזת העצמאות והפלישה הצפויה של מדינות ערב השתלטו כוחות ההגנה על הכפרים שהיו בשטחי המועצה. הערבים עזבו את כפריהם ולא שבו אליהם.

הצבא המצרי שפלש לאחר הכרזת העצמאות התקדם עד נחל לכיש ונעצר ליד גשר עד הלום. קרבות קשים נערכו באזור בין חטיבת גבעתי והמצרים, שהפגיזו את גן יבנה וחצור. הצבא המצרי נסוג במהלך מבצע יואב באוקטובר 1948 לאחר שצה"ל עמד לנתק את האגף המערבי של המצרים משאר הכוחות.

במקום הכפרים הערביים הוקמו בשנת 1949 תשעה מושבי עולים. המושבים החדשים ביחד עם היישובים הוותיקים היו בסוף 1949 למועצה אזורית זמנית ובשנת 1950 למועצה אזורית קבועה^[5]. 12 מושבים נוספים וכפר הנוער כנות הוקמו בשנים 1950–1954.

יישובי המועצה

מספר	צורת היישוב	ישוב	שנת הקמה	הערות
1	מושב	אביגדור	1950
2	מושב	אורות	1952
3	מרכז כפרי	אחווה	1966
4	מושב	אמונים	1950
5	מושב	באר טוביה	1930
6	מושב	ביצרון	1935
7	מושב	בית עזרא	1950
8	מושב	גבעתי	1950
9	מושב	חצב	1949
10	קיבוץ	חצור אשדוד	1946
11	מושב	ינון	1952
12	כפר נוער חקלאי	כנות	1952
13	מושב	כפר אחים	1949
14	מושב	כפר ורבורג	1939
15	מושב	נווה מבטח	1950
16	מושב	ניר בנים	1954
17	מרכז כפרי	עזר	1966
18	מושב	עזריקם	1950
19	מושב	ערוגות	1949
20	מושב	שדה עוזיהו	1950
21	מושב	שתולים	1950
22	מושב	תימורים	1954	מושב שיתופי
23	מושב	תלמי יחיאל	1949