מועצה אזורית שדות נגב

מועצה אזורית בנפת באר שבע, ישראל

מועצה אזורית שדות נגב (שנקראה בעבר "מועצה אזורית עזתה") היא מועצה אזורית בנגב הצפון מערבי, בקרבת רצועת עזה.

מועצה אזורית שדות נגב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 16
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 28
ראש המועצה תמיר עידאן
תאריך ייסוד 1951
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 11,578 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 163
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎-5.44 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 102 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 229
תחום שיפוט[4] 113,410 דונם
    - דירוג ארצי[1] 34
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית שדות נגב
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 111
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4005
    - דירוג ארצי[1] 131
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 10.7%
גילאי 5 - 9 11.4%
גילאי 10 - 14 11.5%
גילאי 15 - 19 9.8%
גילאי 20 - 29 13.9%
גילאי 30 - 44 16.8%
גילאי 45 - 59 13.7%
גילאי 60 - 64 3.6%
גילאי 65 ומעלה 8.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 14
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 12
תלמידים 3,265
 –  יסודי 1,936
 –  על-יסודי 1,329
מספר כיתות 144
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית שדות נגב נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.sdotnegev.org.il
בניין המועצה

גאוגרפיה

עריכה
 
סמל המועצה האזורית בשמה הקודם, "עזתה"

מועצה אזורית שדות נגב נמצאת במערב הנגב הצפוני, גובלת במועצת אשכול ממערב, מועצת מרחבים מדרום וממזרח ובמועצת שער הנגב מצפון. העיר נתיבות מוקפת ביישובי המועצה האזורית, אך אינה חלק ממנה.

היסטוריה

עריכה

המועצה נוסדה בינואר 1951 תחת השם "מועצה אזורית הנגב הצפוני"[6] והיא כללה בתוכה את היישובים שובה, תקומה, סעד, יושיביה (שכונה אז מוחרקה א'), שרשרת ובית הגדי (שכונה אז נתיב המולדת), יישובי הפועל המזרחי בנגב המערבי.[7][8] לאחר מספר שנים הוסב שמה ל"מועצה אזורית עזתה".[9] שם זה נותר בשימוש עד לשנת 2002, עת הוחלט להחליפו ב"שדות נגב".[10]

בשנת 1956 הוקמה נתיבות כמרכז עירוני של המועצה ובמשך כמה שנים השתייך לשדות נגב, עד שהוקמה בה מועצה מקומית.[11] בעשור השני של המאה ה-21 היא מאגדת בתוכה 16 ישובים: 12 מושבים (בית הגדי, גבעולים, זמרת, זרועה, יושיביה, כפר מימון, מלילות, שובה, שוקדה, שיבולים, שרשרת, תקומה), שני יישובים קהילתיים (מעגלים, תושיה) ושני קיבוצים (סעד, עלומים).

עם הקמתה שימש אברהם קאופמן, תושב פתח תקווה, כראש המועצה מטעם משרד הפנים. בבחירות שנערכו כמה חודשים לאחר מכן נבחר אברהם רוזנמן, תושב קיבוץ סעד, שהחזיק בתפקיד 26 שנים. במרוצת השנים היו לרוזנמן סגנים אחדים. בשנת 1965, סגנו היה ראובן רוזנבלט. בין סגניו היה שמעון כלפה, שלימים נבחר לראש המועצה.

אחרי רוזנמן נבחר לתפקיד ראש המועצה מי שהיה במשך שנתיים סגנו של רוזנמן ומנהל בית הספר מעגלים, שמעון כלפה. כלפה היה תושב המושב שרשרת. בתקופת כלפה, ביוזמתו ובליוויו הצמוד הוקם פארק תעשיות נ.ע.מ. הסמוך לצומת בית הגדי, וחודשו התשתיות במושבים בתוכנית משותפת ("מפנה 97") עם משרד ראש הממשלה, בעלות כוללת של למעלה מ-150 מיליון ש"ח. כמו כן, כלפה סגר את סמינר המורות שפעל אז בתחום המועצה והקים את מכללת חמדת הדרום, מכללה שהכשירה מאז אלפי מורות ומורים. שמעון כלפה כיהן כראש המועצה במשך כ-18 שנים עד לפרישתו בדצמבר 1998.

לאחר כלפה נבחר מאיר יפרח משוקדה ששימש קודם לכן כיושב ראש הוועדה החקלאית של שדות נגב. יפרח כיהן במשך 15 שנים כראש המועצה. בבחירות שנערכו בדצמבר 2012 נוצח יפרח, בהפרש של שלושה קולות בלבד, בידי תמיר עידאן משרשרת, שהחליפו בתפקיד.[12] בבחירות 2018 נבחר עידאן לכהונה נוספת כמועמד יחיד.[13]

במהלך שנות כהונתו כראש המועצה הרבה עידאן למתוח ביקורת על גישתן הביטחונית המכילה של ממשלות ישראל כלפי התקיפות מרצועת עזה.[14]

שמונה מיישובי המועצה (זמרת, כפר מימון, סעד, עלומים, שובה, שוקדה, תושיה ותקומה) נכללים בהגדרת אזור קו העימות הדרומי (עוטף עזה), ושמונת הנותרים, המרוחקים מעט יותר מגבול רצועת עזה, אינם נכללים בהגדרה זו. בעקבות מתקפת הפתע על ישראל, שבה הותקפו אחדים מיישובי המועצה ובעקבותיה פונו יישובי המועצה מתושביהם, מתח עידאן ביקורת על ההבחנה שבהגדרה זו,[15] שהובילה לכך שהמדינה לא תקצבה את שהיית חלק מהמפונים בבתי מלון.[16]

יישובים

עריכה
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 קיבוץ סעד 1947
2 קיבוץ עלומים 1966
3 מושב בית הגדי 1951
4 מושב גבעולים 1952
5 מושב זמרת 1957
6 מושב זרועה 1953
7 מושב יושיביה 1950
8 מושב כפר מימון 1959
9 מושב מלילות 1953
10 מושב שובה 1950
11 מושב שוקדה 1957
12 מושב שיבולים 1952
13 מושב שרשרת 1951
14 מושב תקומה 1949
15 יישוב קהילתי מעגלים 1958
16 יישוב קהילתי תושיה 1958

נתונים עדכניים

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שדות נגב 11,578 תושבים (מקום 163 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 79.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,585 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[17]

קישורים חיצוניים

עריכה

שמעון כלפה https://youtu.be/L0IW18DQIWg?si=okwXO-NNiImvH-Vn

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף מאי 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ דבורה הכהן, הגרעין והרחיים, עם עובד 1998, עמוד 163
  7. ^ הוקמה מועצת הנגב הצפוני, הצופה, 7 בפברואר 1951
  8. ^ 32 יישובים ב-4 מועצות אזוריות, דבר, 15 בינואר 1951 - במאמר מוזכרים גם בארות יצחק, שהיה נטוש, ובארי, הנמצא באזור, אך אינו יישוב של הפועל המזרחי.
  9. ^ שמות חדשים ליישובים - כפר עזה, חרות, 10 ביוני 1953
    סמנריון לראשי המועצות האזוריות, הצופה, 20 באפריל 1955
  10. ^ שמעון איפרגן, תושבי עזתה החליטו להיפטר מהשם, באתר ynet, 15 במאי 2002
  11. ^ משולם עד, נתיבות - מרכז ללא נתיבה, דבר, 14 בדצמבר 1959
  12. ^ יובל גורן, הוכרזו הזוכים בבחירות ל-27 מועצות אזוריות, באתר nrg‏, 5 בדצמבר 2012
  13. ^ כתבי ישראל היום, "מסיבת הניצחון כבר מוכנה": המתמודדים שכבר "ניצחו" בבחירות לרשויות המקומיות, באתר ישראל היום, 26 בספטמבר 2018
  14. ^ גיא עזרא, ‏תמיר עידאן: "חמאס עדכן אותנו על הפסקת האש", באתר "סרוגים", 10 באוגוסט 2018;
    אורי גבאי, העידן של תמיר, "שדרונט", 7 בינואר 2019;
    גיא עזרא, ‏דרום שחור:בלון תבערה נחת בגן ילדים; אנדרטאות נשרפו, באתר "סרוגים", 24 ביוני 2019;
    דידי אלאלוף, ראש המועצה זועם על תגובת צה”ל: “לא מחזירה את ההרתעה ומעבירה מסר לא טוב”, באתר חדשות מבזק לייב, ‏7 באפריל 2023
  15. ^ יו"ר מועצת שדות הנגב: "המדינה הפרה את ההסכם", באתר "סרוגים", 23 באוקטובר 2023
  16. ^ יפעת ראובן, יישובי שדות נגב התבקשו להתפנות מהמלונות. ראש המועצה איים בעזיבת הליכוד, באתר TheMarker‏, 30 באוקטובר 2023
  17. ^ פרופיל מועצה אזורית שדות נגב באתר הלמ"ס