מועצה אזורית שפיר
מועצה אזורית שפיר היא מועצה אזורית במחוז הדרום בקרבת הערים קריית גת וקריית מלאכי. כל יישובי המועצה, 14 בסך הכול, הם יישובים דתיים המשתייכים לתנועת הפועל המזרחי ובני עקיבא.
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה אזורית | ||||||||||||||||||||||||
מספר יישובים במועצה | 14 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] | 29 | ||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | אדיר נעמן | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1950 | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 14,395 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[1] | 144 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.8% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.07 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 176 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[1] | 219 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 81,870 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 39 | ||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
5 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 132 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4112 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[1] | 108 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
פרופיל מועצה אזורית שפיר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | |||||||||||||||||||||||||
http://www.shaffir.org.il |
גאוגרפיה
עריכההמועצה גובלת בצפון במועצה אזורית באר טוביה, במזרח במועצה אזורית יואב ובקריית גת, בדרום במועצה אזורית לכיש ובמערב במועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית יואב ומועצה אזורית לכיש. המועצה כוללת:
- בחלקה הצפוני – קבוצה של ארבעה יישובים דתיים על כביש 3 ממערב לקריית מלאכי: משואות יצחק, שפיר, עין צורים ומרכז שפירא;
- במרכז – חמישה יישובים דתיים (חלקם חרדיים) ממערב לכביש 40 ומצפון לכביש 35: רווחה, אלומה, קוממיות, זבדיאל וזרחיה;
- בחלקה הדרומי – חמישה יישובים דתיים בחבל לכיש, מדרום לקריית גת: איתן, עוזה, שלווה, נועם ואבן שמואל שהוכללו במועצה בגלל רצון התושבים של אותם יישובים להכלל במועצה דתית[6].
היסטוריה
עריכההמועצה הוקמה בספטמבר 1950 עבור היישובים הדתיים באזור שפיר. אלו כללו אז את משואות יצחק, שפיר, עין צורים ופלוג'ה 2[7].
עם הקמתו, הוכלל במועצה המושב מנוחה[8], אך עם הקמת מועצה אזורית לכיש הוא הועבר לתחומו.
בשנתיים הראשונות לקיום המועצה, מונה לכהן בראשה אהרן מאיר[9]. ראש המועצה הנבחר הראשון היה משה מושקוביץ שכיהן בתפקיד משנת 1952, במשך קרוב ל-30 שנה[10]. אחריו, מ-1981 עד 1994 כיהן כראש המועצה משה אברהמי ממושב זרחיה[11], שהוחלף על ידי עמוס מגידיש באוגוסט 1994[12]. מ-2002 עד 2018 כיהן בראשות המועצה אשר אברג'ל. בשנת 2018 נבחר לראשות המועצה אדיר נעמן עם 47% מהקולות.
המועצה קרויה על שם העיר המקראית שפיר.
קיימות תוכניות להקמת עיר חרדית בשם שפיר, המתכוננת לקום בשטח המועצה – בסמוך לצומת פלוגות, ממערב לקריית גת[13][14][15].
נתונים סטטיסטיים
עריכהלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שפיר 14,395 תושבים (מקום 144 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.8%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 86.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,536 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[16]
יישובי המועצה
עריכהמספר | צורת היישוב | יישוב | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | יישוב קהילתי | אבן שמואל | |
2 | מושב | איתן | |
3 | יישוב קהילתי | אלומה | |
4 | מושב | זבדיאל | |
5 | מושב | זרחיה | |
6 | יישוב קהילתי | מרכז שפירא | |
7 | מושב | משואות יצחק | |
8 | מושב | נועם | |
9 | מושב | עוזה | |
10 | קיבוץ | עין צורים | |
11 | מושב | קוממיות | |
12 | מושב | רווחה | |
13 | מושב | שלווה | |
14 | מושב | שפיר |
ראשי המועצה
עריכה- אהרן מאיר ממשואות יצחק – 1950–1952
- משה מושקוביץ ממשואות יצחק – 1952–1981
- משה אברהמי מזרחיה – 1981–1994
- עמוס מגידיש משלווה – 1994–2002
- אשר אברג'ל ממרכז שפירא – 2002–2018
- אדיר נעמן ממרכז שפירא – 2018–מכהן
קישורים חיצוניים
עריכה- מועצה אזורית שפיר, ברשת החברתית פייסבוק
- אתר המועצה האזורית
- פרופיל מועצה אזורית שפיר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ יצחק יעקבי, מועצה אזורית לכיש בצעדי בראשית, דבר, 4 ביולי 1956
- ^ שפיר – מועצה אזורית חדשה, דבר, 17 בספטמבר 1950
- ^ שמות יישובים חדשים (ג), על המשמר, 15 באוקטובר 1953
רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1247 - ^ ראשי המועצה בעבר, אתר המועצה
- ^ נבחר ראש מועצת שפיר, מעריב, 26 בינואר 1961
נבון: אינני רוצה לבוא לגוש עציון עם ויזה, דבר, 17 במאי 1979 - ^ מכרז למכירת כלי רכב, מעריב, 14 בפברואר 1986
- ^ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית שפיר, 10 באוגוסט 1994, ילקוט הפרסומים 4244, עמ' 4937
- ^ אריק מירובסקי, ליצמן חושש מ"חריש 2": דורש הבטחה ממשלתית שהעיר שפיר תשווק לחרדים, באתר גלובס, 25 ביוני 2019
- ^ הדר חורש, מ-60 אלף ל-180 אלף תושבים: העיר שחולמת לגדול – ומנסה לבלום את החרדים, באתר TheMarker, 3 ביוני 2019
- ^ דוד גולדברג, שפיר: "ועדת ההיגוי החרדית תהיה משולבת כבר בתכנון העיר", באתר JDN, 24 ביולי 2017
- ^ פרופיל מועצה אזורית שפיר באתר הלמ"ס