מועצה אזורית שפיר

מועצה אזורית בנפת אשקלון, ישראל

מועצה אזורית שפיר היא מועצה אזורית במחוז הדרום בקרבת הערים קריית גת וקריית מלאכי. כל יישובי המועצה, 14 בסך הכול, הם יישובים דתיים המשתייכים לתנועת הפועל המזרחי ובני עקיבא.

מועצה אזורית שפיר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 14
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 29
ראש המועצה אדיר נעמן
תאריך ייסוד 1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 14,395 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 144
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.8% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.07 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 176 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 219
תחום שיפוט[4] 81,870 דונם
    - דירוג ארצי[1] 39
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 132
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4112
    - דירוג ארצי[1] 108
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 11.3%
גילאי 5 - 9 11.7%
גילאי 10 - 14 11.3%
גילאי 15 - 19 13.8%
גילאי 20 - 29 11.9%
גילאי 30 - 44 16.6%
גילאי 45 - 59 11.6%
גילאי 60 - 64 3.4%
גילאי 65 ומעלה 8.4%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 9
תלמידים 3,992
 –  יסודי 2,101
 –  על-יסודי 1,891
מספר כיתות 163
ממוצע תלמידים לכיתה 23.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מועצה אזורית שפיר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.shaffir.org.il

גאוגרפיה

עריכה

המועצה גובלת בצפון במועצה אזורית באר טוביה, במזרח במועצה אזורית יואב ובקריית גת, בדרום במועצה אזורית לכיש ובמערב במועצה אזורית חוף אשקלון, מועצה אזורית יואב ומועצה אזורית לכיש. המועצה כוללת:

היסטוריה

עריכה

המועצה הוקמה בספטמבר 1950 עבור היישובים הדתיים באזור שפיר. אלו כללו אז את משואות יצחק, שפיר, עין צורים ופלוג'ה 2[7].

עם הקמתו, הוכלל במועצה המושב מנוחה[8], אך עם הקמת מועצה אזורית לכיש הוא הועבר לתחומו.

בשנתיים הראשונות לקיום המועצה, מונה לכהן בראשה אהרן מאיר[9]. ראש המועצה הנבחר הראשון היה משה מושקוביץ שכיהן בתפקיד משנת 1952, במשך קרוב ל-30 שנה[10]. אחריו, מ-1981 עד 1994 כיהן כראש המועצה משה אברהמי ממושב זרחיה[11], שהוחלף על ידי עמוס מגידיש באוגוסט 1994[12]. מ-2002 עד 2018 כיהן בראשות המועצה אשר אברג'ל. בשנת 2018 נבחר לראשות המועצה אדיר נעמן עם 47% מהקולות.

המועצה קרויה על שם העיר המקראית שפיר.

קיימות תוכניות להקמת עיר חרדית בשם שפיר, המתכוננת לקום בשטח המועצה – בסמוך לצומת פלוגות, ממערב לקריית גת[13][14][15].

נתונים סטטיסטיים

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית שפיר 14,395 תושבים (מקום 144 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 86.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 10,536 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[16]

יישובי המועצה

עריכה
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה
1 יישוב קהילתי אבן שמואל
2 מושב איתן
3 יישוב קהילתי אלומה
4 מושב זבדיאל
5 מושב זרחיה
6 יישוב קהילתי מרכז שפירא
7 מושב משואות יצחק
8 מושב נועם
9 מושב עוזה
10 קיבוץ עין צורים
11 מושב קוממיות
12 מושב רווחה
13 מושב שלווה
14 מושב שפיר

ראשי המועצה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית שפיר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ יצחק יעקבי, מועצה אזורית לכיש בצעדי בראשית, דבר, 4 ביולי 1956
  7. ^ שפיר – מועצה אזורית חדשה, דבר, 17 בספטמבר 1950
  8. ^ שמות יישובים חדשים (ג), על המשמר, 15 באוקטובר 1953
    רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1247
  9. ^ ראשי המועצה בעבר, אתר המועצה
  10. ^ נבחר ראש מועצת שפיר, מעריב, 26 בינואר 1961
    נבון: אינני רוצה לבוא לגוש עציון עם ויזה, דבר, 17 במאי 1979
  11. ^ מכרז למכירת כלי רכב, מעריב, 14 בפברואר 1986
  12. ^ הודעה בדבר בחירת ראש המועצה האזורית שפיר, 10 באוגוסט 1994, ילקוט הפרסומים 4244, עמ' 4937
  13. ^ אריק מירובסקי, ‏ליצמן חושש מ"חריש 2": דורש הבטחה ממשלתית שהעיר שפיר תשווק לחרדים, באתר גלובס, 25 ביוני 2019
  14. ^   הדר חורש, מ-60 אלף ל-180 אלף תושבים: העיר שחולמת לגדול – ומנסה לבלום את החרדים, באתר TheMarker‏, 3 ביוני 2019
  15. ^ דוד גולדברג, ‏שפיר: "ועדת ההיגוי החרדית תהיה משולבת כבר בתכנון העיר", באתר JDN‏, 24 ביולי 2017
  16. ^ פרופיל מועצה אזורית שפיר באתר הלמ"ס