מועצה אזורית תמר

מועצה אזורית בנפת באר שבע, ישראל


תמר היא מועצה אזורית השוכנת בנגב ממערב ומדרום לים המלח. המועצה כוללת יישובים חקלאיים וקהילתיים, מפעלים, אתרי תיירות, בתי מלון, ומתקנים אזרחיים וצבאיים. יישובי המועצה: עין גדי, נאות הכיכר, עין חצבה, עין תמר, נווה זוהר, הר עמשא. אוכלוסיית הקבע של המועצה האזורית היא מצומצמת, אך האזור מהווה מוקד משיכה לתיירים וטיילים רבים.

מועצה אזורית תמר
Tamar Regional Council New Logo.svg
NeveZohar ST 06.jpg
ים המלח ועל חופו בניין המועצה האזורית תמר והיישוב נווה זוהר
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 5
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים 50
תאריך ייסוד 1956
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 1,500 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 254
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.0% בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 1.12 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 249
תחום שיפוט[2] 1,343,070 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 4
[הקטנת המפה]Israel Map - Tamar Regional Council.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
6 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3493
    - דירוג מדד ג'יני 235
לאום ודת[2]
יהודים: 91.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 8.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 8.2%
גילאי 10 - 14 6.8%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 12.9%
גילאי 30 - 44 18.8%
גילאי 45 - 59 15.2%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 14.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
תלמידים 303
 –  יסודי 91
 –  על-יסודי 212
מספר כיתות 20
ממוצע תלמידים לכיתה 15.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל מועצה אזורית תמר נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.ma-tamar.org.il

המועצה האזורית תמר מספקת לתושבים שירותים מוניציפליים (חינוך (גם תקצוב תיכון שש-שנתי עין-גדי), תרבות, ביטחון, בריאות, תברואה, ניקוז ועוד). למתחמי התיירות נותנת המועצה שירותי גינון, אשפה, טיפול בשפכים, שיווק ופרסום בינלאומי, רישוי עסקים ותחזוק טיילת המלונות הארוכה. למפעלי התעשייה שבתחומה נותנת שירותי תכנון ורישוי עסקים. בשטח המועצה 16 חופי רחצה מוכרזים הפעילים כל ימות השנה.

היסטוריהעריכה

ההחלטה על הקמת המועצה התקבלה בסוף שנת 1955, ובדצמבר 1955 ועדת השמות הממשלתית החליטה לתת לה את השם "תמר"[3]. ב-19 באפריל 1956 חתם שר הפנים ישראל בר-יהודה על צו המורה על הקמתה[4], והמועצה נוסדה ב 24 במאי 1956, עת הוקמה אכסניה בקרבת מערת סדום שבהר סדום[5]. בתחילת דרכה היו כלולים בה היישובים: דימונה, עין גדי, חצבה ועין יהב, בסך הכל 1,600 תושבים (רובם בדימונה) ושטח מפעלי ים המלח. שטח השיפוט שלה באותה עת היה כ-2,000,000 דונם[6]. ב-1957 מינתה המועצה ועד מקומי לדימונה, אך התושבים תבעו שתקום מועצה מקומית עצמאית[7]. שנה אחר כך, בנובמבר 1957, היא הוקמה. משטח השיפוט של "תמר" נגרעו 24,000 לטובת דימונה, שהיו בה באותה עת כבר 3,000 תושבים[8]. בשנת 1962 הוקמה העיר ערד על שטח נוסף שנגרע מ"תמר".

בסוף שנות ה-50 החלה הקמתם של מתחמי התיירות חמי זוהר ועין בוקק על חוף ים המלח, וההקריה למחקר גרעיני – נגב, בשטח המועצה. בסוף שנות ה-60 הוקם בשטח המועצה אזור התעשייה מישור רותם, אזור התעשייה הגדול בישראל.

בשנות ה-90 החל מאבק של ראשי הערים בדימונה וערד על העברת שטחי התעשייה והתיירות מ"תמר" אליהם. זאת מאחר שהמועצה גובה תשלומי ארנונה גבוהים מהעסקים באזורים אלו, בעוד שהיא מנתה אז כ-1,250 תושבים בלבד, כך שהיא בעלת ההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בישראל. בעוד דימונה וערד, מצויות במצוקה תקציבית[9]. דימונה ביקשה לספח את מישור רותם[10] וערד את בתי המלון בים המלח[11]. בדצמבר 2002 הודיע שר הפנים, אלי ישי כי העיר דימונה תזכה ל-40% מהמסים שמשלם אזור התעשייה מישור רותם ולשטח המוניציפלי של העיר יסופחו הקריה למחקר גרעיני ופארק התעשיות רותם הסמוך[12]. לצורך מימוש ההחלטה הוקמה "ועדת גבולות" בראשות עוזיאל וכסלר, שב-2004 המליצה על ביצוע השינוי. זאת הייתה ועדת גבולות שנייה שבדקה את שינוי שטחי השיפוט באזור, ועדה קודמת הוקמה כבר ב-1987 בראשות שלמה חסון, שכללה את ירוחם, דימונה, מועצת רמת הנגב, מועצת הערבה התיכונה ותמר. ב-2012 הוקמה ועדה גבולות שלישית[13]. בעקבות ועדה זו נחתם הסכם על פיו "תמר" תשלם לשכנותיה - מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד ודימונה, סך כולל של 120 מיליון שקל. ותחל להעביר 12 מיליון שקל לשנה בגין הכנסות מארנונה, מתוך סך של 80 מיליון שקל הכנסות מארנונה בשנה שמקבלת המועצה, בעיקר ממפעלי ים המלח ומתחם המלונות בעין בוקק[14].

ב-24 בדצמבר 2014 נעצר ראש המועצה דב ליטבינוף במסגרת פרשת ישראל ביתנו. באוקטובר 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין באשמת מתן שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים[15]. ב-11 באוקטובר 2018 חתם ליטבינוף על הסדר טיעון, במסגרתו נמחקו סעיפי השוחד, הלבנת ההון והמרמה והוא הורשע בסעיף הפרת אמונים. ליטבינוף הודה במסגרת הסדר הטיעון שכיו"ר ההנהלה של "רשות ניקוז ים המלח", אישר תשלום מהמועצה האזורית תמר כעמלה לאלכס ויז'ניצר דרך חברה בשם "י.א חי יזמות ואחזקות בע"מ".[16]

בינואר 2019, חתם שר הפנים אריה דרעי על צו המספח את היישוב העתידי חירן למועצה האזורית תמר, זאת אף שהמועצה הביעה התנגדות לכך[17].

גאוגרפיהעריכה

המועצה האזורית תמר משתרעת על שטח של כ-1,343,070 דונם בנגב המזרחי ועיקרם בחופו המערבי של ים המלח. במועצה שישה יישובים : קיבוץ עין גדי, המושבים נאות הכיכר ועין תמר, היישוב הקהילתי נוה זוהר, הכפר האקולוגי הר עמשא ומושב עין חצבה, מלבד יישובים אלו יוקם בהר חירן היישוב חירן אשר צפוי להיות משויך למועצה האזורית תמר. בשטח המועצה מצויים כל מלונות ים המלח ומפעלי תעשייה שונים כמפעלי ים המלח והמפעלים במישור רותם.

בשטח המועצה אתרי תיירות רבים, לרבות גן לאומי מצדה.

גבולות המועצהעריכה

דרום – מועצה אזורית ערבה תיכונה

צפון – מועצה אזורית מגילות ים המלח ומועצה אזורית הר חברון (גבול זה חופף לקטע של הקו הירוק)

מערב – הערים ערד, דימונה

מזרח – ים המלח ובריכות האידוי, גבול ירדן

מטמנת אפעהעריכה

המועצה האזורית תמר מפעילה את אתר הטמנת הפסולת הגדול ביותר במדינת ישראל, מטמנת אפעה.

דמוגרפיהעריכה

 
סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית תמר 1,500 תושבים (מקום 254 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית תמר דירוג של 6 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,001 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[18]

ראשי המועצהעריכה

 
בניין המועצה האזורית תמר

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית תמר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ המועצה החדשה בנגב: "תמר", למרחב, 11 בדצמבר 1955
  4. ^ המועצה "תמר" - הגדולה בארץ, למרחב, 19 באפריל 1956
  5. ^ ע. משולם, תמר - בחבל סדום, דבר, 4 ביולי 1956
  6. ^ הוקמה המועצה האזורית " תמר", דבר, 25 במאי 1956
  7. ^ תובעים מועצה מקומית בדימונה, על המשמר, 26 בדצמבר 1957
  8. ^ דימונה - מועצה מקומית, שערים, 10 בנובמבר 1958
  9. ^ יניר יגנה, המועצות בנגב נאבקות על ההכנסות מארנונה בדרישה לצדק חלוקתי, באתר הארץ, 26 באפריל 2012
  10. ^ גבי ללוש: להעביר את פארקי התעשייה רותם מתחום השיפוט תמר לדימונה, באתר גלובס, 18 בפברואר 1998
  11. ^ שמואל דקלו, ‏עיריית ערד לבג"ץ: להעביר אלינו שטחים מניבי ארנונה מהמועצה האיזורית תמר, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2004
  12. ^ צחר רותם, הקריה למחקר גרעיני ופארק מדע יסופחו לדימונה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2002
  13. ^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות וחלוקת הכנסות מאזורים מניבי הכנסות באזור דרום , באתר משרד הפנים, יולי 2014
  14. ^ שלומית צור, ‏שר הפנים גדעון סער מציג: מהפכת הארנונה בנגב, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2014
  15. ^ חן מענית ואלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: המשטרה ממליצה להעמיד לדין 36 חשודים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2015
  16. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: הסדר טיעון לראש המועצה האזורית תמר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
  17. ^ אלמוג בן זכרי, דרעי הודיע על סיפוח יישוב למועצה האזורית תמר למרות התנגדותה, באתר הארץ, 24 בינואר 2019
  18. ^ פרופיל מועצה אזורית תמר באתר הלמ"ס
  19. ^ יהודה אלמוג - איש סדום, הארץ, 19 במרץ 1956
    אזרחות־כבוד של מועצת "תמר" - ליהודה אלמוג, דבר, 13 במאי 1969
  20. ^ נחמן גלבוע, ראש חדש: הקיבוצניק מעין גדי נבחר להוביל את המועצה האזורית תמר, באתר mynet‏ קיבוץ, 6 בדצמבר 2019