מועצת העיתונות בישראל

עמותה ישראלית
(הופנה מהדף מועצת העיתונות)

מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. במועצה חברים נציגי העיתונות ונציגי הציבור, כאשר נציגי הציבור מהווים 40% מהמועצה, העיתונאים מהווים 30%, ו-30% הם עורכים ומוציאים לאור של עיתונים בישראל.

מועצת העיתונות בישראל
לוגו מועצת העיתונות בישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיאה ארנה לין (מ"מ)
תאריך הקמה 1963 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.moaza.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הארגון אמור לייצג את כל העוסקים במקצועות העיתונות בישראל, אולם יש ארגוני חדשות, כמו קבוצת "ידיעות אחרונות" שאינם חברים במועצת העיתונות, אם כי הם מאמצים את כללי האתיקה שלה.

ממלאת מקום הנשיאה הנוכחית של המועצה היא עורכת הדין ארנה לין. המועצה דנה, בין השאר, בתלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית, במסגרת בית הדין לאתיקה.

במאי 2011 התאגדה מועצת העיתונות כעמותה[1] וביוני 2019 שינתה המועצה את שמה ל"מועצת העיתונות והתקשורת בישראל".

מטרות מועצת העיתונותעריכה

  • שמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
  • הגדרת כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ובכך פיקוח עליהם, כלומר קביעת כללים של "עשה ואל תעשה".
  • שמירה על זכויותיו וחובותיו של העיתונאי.
  • קידום העיתונאים מבחינה מקצועית, למשל: יציאה להשתלמויות, כנסים, ימי עיון, הרצאות ופרסום מידע וחומרי הדרכה והסברה.
  • נקיטת פעולות שיש בהן צורך כדי לקדם את המועצה.

מבנה ומוסדותעריכה

מוסדות המועצה הם:

  • המליאה - קובעת את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה כ-70 חברים. מאז הקמת הארגון, במטרה לשמור על איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים, נקבעה חלוקה פנימית של חברי המועצה, לפיה 40% מהחברים יהיו נציגי ציבור, 30% יהיו נציגי העיתונאים ו-30% נציגי מו"לים. עם זאת, בעשור השני של המאה-21 ישנה מחלוקת במליאה עד כמה האיזון נשמר בפועל[2][3].
  • הנשיאות - הגוף המבצע של המועצה. בנשיאות כ-17 חברים.
  • הנשיא/ה - עומד/ת בראש המועצה, וכאשר אינו נמצא ממלא את תפקידו ממלא-מקום הנשיא.
  • בית דין לאתיקה - הרשות השופטת. בית הדין דן בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי התקשורת. בראש בית הדין לאתיקה עומד, משנת 2019, פרופ' יחיאל לימור.

כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.

נשיאי המועצהעריכה

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, שישמה כנשיאת מועצת העיתונות האחרונה, לאחר סיום כהונתה לא נבחר נשיא חדש וממלאת מקום נשיאת המועצה היא עו"ד ארנה לין.

מניין שם דיוקן תקופת כהונה הערה
1 זאב שרף   1965-1963
2 יצחק אולשן   1972-1965
3 יהושע רוטנשטרייך 1988-1974
4 יצחק זמיר   1988 - 1991
5 חיים צדוק   1998-1993
6 מרדכי קרמניצר   20002003
7 דליה דורנר   2006 - בפברואר 2021

מנכ"לי המועצהעריכה

בין יולי 2016 ועד פברואר 2021 כיהן מוטי רוזנבלום כמנכ"ל המועצה[4].

בית הדין לאתיקהעריכה

אנשים או ארגונים הרואים עצמם כאילו נפגעו מיחסו של עיתונאי או כלי תקשורת רשאיים לפנות בתלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. פרופסור יחיאל (חיליק) לימור, הוא יו"ר בית הדין (החל משנת 2019). בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור, נציג המוציאים לאור ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה מחליט אם יש מקום להקים בית דין לצורך טיפול בתלונה. לעיתים מועברות תלונות להליך של גישור. כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב הנציגים {5 חברים} או הרכב של שבעה חברים. בראש הרכב זה עומד משפטן.

לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה, דרך נזיפה ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה, והפסקת עבודתו או העסקתו של עיתונאי.

בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.

הגופים החברים במועצת העיתונותעריכה

אלו כלי התקשורת וארגוני העיתונאים החברים במועצת העיתונות בישראל:

שם הגוף סמליל סוג שנת הצטרפות למועצה
הארץ   עיתון עם הקמתה
ישראל היום   עיתון
תאגיד השידור הישראלי, "כאן"   טלוויזיה ורדיו
חדשות 2   טלוויזיה
גלי צה"ל   רדיו
משפחה   עיתון
בשבע   עיתון
חרדים 10 אתר אינטרנט
רדיו א-שאמס   רדיו
עניין מרכזי
כאן ישראל 2019
מגפון ניוז   אתר אינטרנט 2019
שקוף   אתר אינטרנט 2019
המקום הכי חם בגיהנום   אתר אינטרנט 2019
ארגון העיתונאים בישראל ארגון עובדים יולי 2012
אגודת העיתונאים ירושלים   עם הקמתה
האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית 2019

בעקבות ניסיון כושל לבצע שינוי באופן ההתנהלות של המועצה[5] וחילוקי דעות לגבי המשך פעילותה, החליטה הנהלת גלובס ב-15/12/2020 לפרוש מחברותה המועצה[6].

החלטות עקרוניותעריכה

  • בספטמבר 2006 החליטה המועצה למנות ועדה שתנסח כללים להתנהלות התקשורת בעת מלחמה.
  • בפברואר 2007 החליטה המועצה כי כללי האתיקה העיתונאית הופרו בפרשת משפטו של חיים רמון.
  • בדצמבר 2007 החליטה המועצה להתנגד להצעת חוק העיתונות, שהוצעה על ידי הממשלה, ולדרוש חקיקת חוק יסוד שיעגן חוקתית את חופש העיתונות וחופש הביטוי.
  • בספטמבר 2008 החליטה המועצה להצטרף לעתירה נגד חוקתיות חוק נתוני תקשורת.
  • באפריל 2010 פרסמה המועצה, בתום דיון בפרשת המסמכים הסודיים שהדליפה ענת קם לכתב "הארץ" אורי בלאו, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי"[7].
  • בדצמבר 2020 דחתה המועצה הצעת החלטה לשינוי באופן פעילותה[5].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

אתרים חיצוניים של גופים החברים במועצה ללא ערך בוויקיפדיהעריכה

הערות שולייםעריכה