מועצת העיתונות בישראל

עמותה ישראלית
(הופנה מהדף מועצת העיתונות)

מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. במועצה חברים נציגי העיתונות ונציגי הציבור, כאשר נציגי הציבור מהווים 40% מהמועצה, העיתונאים מהווים 30%, ו-30% הם עורכים ומוציאים לאור של עיתונים בישראל.

מועצת העיתונות בישראל
לוגו מועצת העיתונות בישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא חנן מלצר
תקופת הפעילות 1963–הווה (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.moaza.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארגון אמור לייצג את כל העוסקים במקצועות העיתונות בישראל, אולם יש ארגוני חדשות, כמו קבוצת "ידיעות אחרונות" שאינם חברים במועצת העיתונות, אם כי הם מאמצים את כללי האתיקה שלה.

נשיא המועצה המכהן הוא המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס חנן מלצר. המועצה דנה, בין השאר, בתלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית, במסגרת בית הדין לאתיקה.

במאי 2011 התאגדה מועצת העיתונות כעמותה[1] וביוני 2019 שינתה המועצה את שמה ל"מועצת העיתונות והתקשורת בישראל".

מטרות מועצת העיתונות

עריכה
  • שמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
  • הגדרת כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ובכך פיקוח עליהם, כלומר קביעת כללים של "עשה ואל תעשה".
  • שמירה על זכויותיו וחובותיו של העיתונאי.
  • קידום העיתונאים מבחינה מקצועית, למשל: יציאה להשתלמויות, כנסים, ימי עיון, הרצאות ופרסום מידע וחומרי הדרכה והסברה.
  • נקיטת פעולות שיש בהן צורך כדי לקדם את המועצה.

מבנה ומוסדות

עריכה

מוסדות המועצה הם:

  • המליאה - קובעת את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה כ-70 חברים. מאז הקמת הארגון, במטרה לשמור על איזון בין האינטרסים של הגורמים השונים, נקבעה חלוקה פנימית של חברי המועצה, לפיה 40% מהחברים יהיו נציגי ציבור, 30% יהיו נציגי העיתונאים ו-30% נציגי מו"לים. עם זאת, בעשור השני של המאה-21 ישנה מחלוקת במליאה עד כמה האיזון נשמר בפועל[2][3].
  • הנשיאות - הגוף המבצע של המועצה. בנשיאות כ-17 חברים.
  • הנשיא/ה - עומד/ת בראש המועצה, וכאשר אינו נמצא ממלא את תפקידו ממלא-מקום הנשיא.
  • בית דין לאתיקה - הרשות השופטת. בית הדין דן בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי התקשורת. בראש בית הדין לאתיקה עומד, משנת 2019, פרופ' יחיאל לימור.

כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.

נשיאי המועצה

עריכה
מניין שם דיוקן תקופת כהונה
1 זאב שרף   19631965
2 יצחק אולשן   19651972
3 יהושע רוטנשטרייך 19741988
4 יצחק זמיר   19881991
5 חיים צדוק   19931999
6 מרדכי קרמניצר   20002003
7 דליה דורנר   20062021
8 חנן מלצר   2021–מכהן

מנכ"לי המועצה

עריכה

בין יולי 2016 ועד פברואר 2021 כיהן מוטי רוזנבלום כמנכ"ל המועצה[4].

בית הדין לאתיקה

עריכה

אנשים או ארגונים הרואים עצמם כאילו נפגעו מיחסו של עיתונאי או כלי תקשורת רשאיים לפנות בתלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. פרופסור יחיאל (חיליק) לימור, הוא יו"ר בית הדין (החל משנת 2019). בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור, נציג המוציאים לאור ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה מחליט אם יש מקום להקים בית דין לצורך טיפול בתלונה. לעיתים מועברות תלונות להליך של גישור. כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב הנציגים {5 חברים} או הרכב של שבעה חברים. בראש הרכב זה עומד משפטן.

כל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור (המשמש כיו"ר בית הדין), נציג המו"לים והעורכים ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה הוא המחליט אם יש מקום להקים בית דין לטיפול בתלונה. לעתים, מועברות תלונות להליך של גישור.[5]

לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה, דרך נזיפה ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה, והפסקת עבודתו או העסקתו של עיתונאי.

בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.

הגופים החברים במועצת העיתונות

עריכה

אלו כלי התקשורת וארגוני העיתונאים החברים במועצת העיתונות בישראל:

שם הגוף סמליל סוג
הארץ   עיתון
ישראל היום   עיתון
תאגיד השידור הישראלי, "כאן"   טלוויזיה ורדיו
החדשות 12   טלוויזיה
קבוצת מעריב
 
גלי צה"ל   רדיו
משפחה   עיתון
חרדים 10   אתר אינטרנט
עניין מרכזי אתר אינטרנט
כאן נעים אתר אינטרנט
מגפון ניוז   אתר אינטרנט
שקוף   אתר אינטרנט
ברנז'ה ניוז חדשות באר שבע אתר אינטרנט
Jewish Business News אתר אינטרנט
העוקץ אתר אינטרנט
אגודת העיתונאים ירושלים
אגודת העיתונאים תל אביב
האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית
האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית

גופים שפרשו מהמועצה

עריכה

אלה הגופים שפרשו ממועצת העיתונות בישראל.

שם הגוף סמליל סוג תאריך פרישה מהמועצה
גלובס   עיתון 15 בדצמבר 2020
ארגון העיתונאים בישראל   ארגון עובדים 21 בפברואר 2022

בעקבות ניסיון כושל לבצע שינוי באופן ההתנהלות של המועצה[6] וחילוקי דעות לגבי המשך פעילותה, החליטה הנהלת גלובס ב-15/12/2020 לפרוש מחברותה המועצה[7].

בעקבות סירובו של השופט חנן מלצר לפרוש מנשיאות מועצת העיתונות, לאחר שנתמנה ליו"ר חברת הביטוח מגדל והבעת אמון של המועצה בו, החליט ארגון העיתונאים ב-21 בפברואר 2022 לפרוש מהמועצה.[8]

החלטות עקרוניות

עריכה
  • בספטמבר 2006 החליטה המועצה למנות ועדה שתנסח כללים להתנהלות התקשורת בעת מלחמה.
  • בפברואר 2007 החליטה המועצה כי כללי האתיקה העיתונאית הופרו בפרשת משפטו של חיים רמון.
  • בדצמבר 2007 החליטה המועצה להתנגד להצעת חוק העיתונות, שהוצעה על ידי הממשלה, ולדרוש חקיקת חוק יסוד שיעגן חוקתית את חופש העיתונות וחופש הביטוי.
  • בספטמבר 2008 החליטה המועצה להצטרף לעתירה נגד חוקתיות חוק נתוני תקשורת.
  • באפריל 2010 פרסמה המועצה, בתום דיון בפרשת המסמכים הסודיים שהדליפה ענת קם לכתב "הארץ" אורי בלאו, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי"[9].
  • בדצמבר 2020 דחתה המועצה הצעת החלטה לשינוי באופן פעילותה[6].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

אתרים חיצוניים של גופים החברים במועצה ללא ערך בוויקיפדיה

עריכה

הערות שוליים

עריכה