ויקיפדיה

מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם

(הופנה מהדף מועצת זכויות האדם של האו"ם)

מועצת האומות המאוחדות לזכויות האדם (באנגלית: United Nations Human Rights Council) היא גוף בינלאומי במסגרת האומות המאוחדות. לפי הצהרת הארגון, הוא אחראי להגן על זכויות האדם ולקדם אותן ברחבי העולם. המועצה היא הגוף המחליף את ועדת האו״ם לזכויות אדם.[1]

מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם
United Nations Human Rights Council
תחום זכויות האדם עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 15 במרץ 2006 – הווה (18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקמת המועצה עריכה

העצרת הכללית של האומות המאוחדות החליטה על יצירת מועצת זכויות האדם ב-15 במרץ 2006‏.[2] להקמת המועצה התנגדו ארבע מדינות חברות בלבד: ארצות הברית, איי מרשל, פלאו וישראל.

שגריר ישראל לאו"ם, דני גילרמן נימק את החלטת ישראל במליאה באומרו כי:

[בפעילות ועדת האו"ם לזכויות אדם] במקום שוויון, קיבלנו אפליה. במקום סובלנות, התנסינו בגזענות ובנידוי. במקום כבוד אדם, סבלנו מן ההשפלה של סטנדרטים כפולים המיושמים אך ורק על מדינת היהודים. לכן ישראל הייתה מעורבת באופן הדוק במגעים לצורך יצירת מועצת זכויות אדם בת-חיות, מקצועית ואחראית, אשר תחדש את אמון הציבור בה ותזכה מחדש ללגיטימציה ולאשראי. ההחלטה היום אינה משיגה את המטרות אשר יאפשרו למועצה להגשים את האידיאלים לשמם נועדה. בהחלטה ישנן השמטות מעוררות דאגה, כולל העדר מדדים מספקים לחברות במועצה, אשר יוצרים את האפשרות כי המועצה החדשה לא תהיה בבחינת שיפור של ממש על פני הגוף שקדם לה (...) לכן, ישראל למרבה הצער נאלצת להצביע נגד ההחלטה.

שלוש מדינות נמנעו בהצבעה על הקמת המועצה: בלארוס, איראן וונצואלה. ונצואלה הביעה הסתייגויות למספר סעיפים בהחלטה שלדעתה פותחים את האפשרות להתערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות.

מבנה המועצה עריכה

במועצה 47 מושבים, לעומת 53 מושבים בועדת האו״ם לזכויות אדם אותה החליפה. המועצה היא גוף הכפוף לעצרת הכללית. 47 המושבים במועצה מחולקים בין האזורים העולמיים השונים ממנו באות המדינות החברות באומות המאוחדות, באופן הבא: 13 מושבים למדינות אפריקה, 13 מושבים למדינות אסיה, 6 למדינות מזרח אירופה, 8 למדינות אמריקה הלטינית והקריבים, 9 למדינות מערב אירופה ומדינות אחרות (ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ישראל וטורקיה).

נכון לשנת 2024 המדינות המרכיבות את מועצת זכויות האדם הן:[3]

אפריקה: אלג׳יריה, בנין, בורונדי, קמרון, חוף השנהב, אריתריאה, גמביה, גאנה, מלאווי, מרוקו, סומליה, דרום אפריקה, סודאן.

אסיה: בנגלדש, סין, הודו, אינדונזיה, יפן, קזחסטן, כוויית, קירגיזסטן, מלזיה, האיים המלדיביים, קטר, איחוד האמירויות הערביות, וייטנאם.

מזרח אירופה: אלבניה, בולגריה, גאורגיה, ליטא, מונטנגרו, רומניה.

דרום אמריקה והקריביים: ארגנטינה, ברזיל, צ׳ילה, קוסטה ריקה, קובה, הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, פרגוואי.

מערב אירופה ומדינות אחרות: בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, לוקסמבורג, הולנד, ארצות הברית.

בניסיון לתקן את חולשות ועדת האו"ם לזכויות אדם, שספגה ביקורת בין השאר על כך שבשנת 2003 העמידה בראשה את לוב, קובעת ההחלטה על יסוד המועצה כי "חברות הנבחרות למועצה חייבות לקיים את הסטנדרטים הגבוהים ביותר בקידום ובשמירה על זכויות אדם" והן תהיינה נתונות לבדיקה תקופתית. קיימת חובה לאשר באופן נפרד כל מדינה חברה ברוב (96 מתוך 191) חברות האספה הכללית, בהצבעה חשאית. החברות במועצה מוגבלת לשתי תקופות כהונה בלבד וניתן להשעות כל מדינה חברה במועצה בהצבעת רוב של שני שלישים מקולות העצרת הכללית. ב-16 ביוני 2006 סיימה ועדת האו"ם לזכויות אדם את עבודתה ומועצת האו"ם לזכויות אדם התכנסה לראשונה ב-19 ביוני 2006.

תת הוועדה המייעצת עריכה

תת הוועדה המייעצת היא גוף המורכב מ-18 מומחים לזכויות אדם שנבחרו לתפקידם לצורך עריכת מחקרים וכתיבת המלצות כדי להבטיח שמירת זכויות אדם.[4]

פעילות המועצה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ביקורת על המועצה עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 2010 נבחרה לוב כחברה במועצה, חרף יחסה לאזרחיה. בשנת 2011, בעקבות טבח מאות מאזרחי לוב במהומות שהתחוללו במדינה, הודיעה ארצות הברית שיש להוציא את לוב מהמועצה, ולמחרת התפטרו נציגי לוב מהמועצה.[5]

במאי 2023 נבחר שגריר איראן לאו"ם, עלי בחריני לתפקיד יו"ר הפורום החברתי במועצת זכויות האדם, חרף מצב זכויות אדם באיראן.[6]

המועצה וישראל עריכה

 עמוד ראשי
 ראו גם – יחסי האו"ם–ישראל

בשנת 1993 החליטה ועדת האו"ם לזכויות אדם למנות דווח מיוחד לשטחים הפלסטיניים הכבושים. משנת 2006 ממנה מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם את בעלי תפקיד זה.

המועצה ידועה בביקורתה כלפי ישראל,[7] ובעיקר בנושא סכסוך הישראלי-פלסטיני. מאז הקמתה ב-2006 (ועד לתחילת 2014) הוציאה הוועדה 50 הודעות גינוי לישראל, שהן כמחצית[8] ממספר הודעות הגינוי לכל מדינות העולם יחדיו.[9] לאור פעילות זו הואשמה הוועדה על ידי מזכ"ל האו"ם ונציגים רשמיים של מדינות רבות לא אחת בפעילות מכוונת כנגד ישראל.[10] המועצה, שהוקמה בשנת 2006, הספיקה במהלך קיומה לגנות את ישראל 9 פעמים על הפרות זכויות אדם מתוכן 8 בשנה אחת, בעוד שאף דיקטטורה בעולם לא גונתה בה יותר מפעם בשנה.[11] ארצות הברית, האיחוד האירופי, המזכירים הכלליים של האומות המאוחדות קופי אנאן ובאן קי-מון וכן העיתונות העלו תהיות מדוע המועצה מתמקדת אך ורק בישראל, לנוכח מצב זכויות האדם במדינות כגון סודאן, קוריאה הצפונית, מיאנמר ומדינות נוספות בעולם.

בשנת 2009 הקימה את "ועדת גולדסטון" שתפקידה היה לבחון את אירועי מבצע עופרת יצוקה ולאחר פרסום דוח הוועדה אישרה המועצה כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה. ב-1 באפריל 2011 פרסם גולדסטון מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "שקילה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", ובו טען כי אילו היה שיתוף פעולה מצד ישראל ואילו "ידע אז מה שיודע היום", מסקנות הדו"ח היו שונות, במיוחד ההאשמות על "פשעי מלחמה אפשריים" שהופנו נגד ישראל. הוא טען עוד שמועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעת ישראל, וכי ישראל חקרה את מעשיה, בעוד החמאס לא עשה כן.

במרץ 2012 זימנה מועצת זכויות האדם חבר פרלמנט מטעם ארגון הטרור חמאס כדי שירצה בפני המועצה על הפרת זכויות אדם בידי ישראל, ובפרט מעצר חברי הפרלמנט של חמאס בעקבות חטיפת גלעד שליט. צעד זה של המועצה גרר ביקורת קשה וחריפה ביותר מצד ישראל.[12]

ב-23 ביולי 2014 גינתה המועצה את הפרת זכויות האדם הלכאוריות שנגרמו מפעילות ישראל במהלך מבצע צוק איתן, "שהביאו למותם של יותר מ-650 פלסטינים, רובם אזרחים, ומתוכם 170 ילדים", והחליטה על הקמת ועדת חקירה לבדיקת "כל ההפרות של דיני המשפט הבינלאומי ההומניטרי ודיני זכויות האדם הבינלאומיים בשטחים הפלסטינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים, ובמיוחד ברצועת עזה, בהקשר של המבצעים הצבאיים שמתנהלים החל מ-13 ביולי 2014".[13] המועצה נמנעה לגנות את החמאס על הירי לאוכלוסייה בישראל ועל שימוש בתושבי עזה כמגן אנושי. בישראל גינו את ההחלטה בחריפות.[14] שר החוץ אמר בתגובה "המועצה לזכויות אדם הפכה מזמן למועצה לזכויות הטרוריסטים".[15]

ב-22 ביוני 2015 פרסמה מועצת זכויות האדם של האו"ם את הדו"ח על מבצע צוק איתן ובו טענה שישראל וחמאס ביצעו פשעי מלחמה במבצע זה. הדו"ח ניקה את חמאס כמעט מכל אשמה וקבע שמנהרות החדירה של חמאס וירי המרגמות שביצעו הפלסטינים (כולל הירי ממנו נהרג ילד ישראלי בן 4) היו התקפות לגיטימיות על מטרות צבאיות.[16] הדו"ח ספג גינויים חריפים מכל גוני הקשת הפוליטית.[17]

ב-13 בפברואר 2020 פרסמה המועצה את רשימת העסקים עם קשר להתיישבות ביהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורמת הגולן.[18] בעקבות הפרסום, הנחה שר החוץ ישראל כ"ץ לנתק כל קשר עם הנציבות.[19]

ב-27 במאי 2021 החליטה המועצה להקים ועדת חקירה לבדיקת פשעי מלחמה שביצעה ישראל במבצע שומר החומות[20].

ביקורת על פעילותה ביחס לישראל עריכה

כנגד המועצה נמתחה ביקורת על כך שהיא מתמקדת יתר על המידה בישראל ללא פרופורציה להפרות זכויות האדם המבוצעות בעולם, בעיקר במדינות לא-דמוקרטיות (ראו פסקה לעיל). הביקורת באה גם מצד ארצות הברית שקראה למועצת זכויות האדם להפסיק את ההטייה כנגד ישראל.[21]

ביקורת חריפה נוספת נמתחה על ריצ'רד פאלק, הדווח המיוחד לשטחים הפלסטיניים הכבושים. במאמר שכתב הצהיר פאלק שחמאס איננו ארגון טרור.[22] כמו כן, טען שישראל מבצעת ג'נוסייד בפלסטינים והשווה את מעשיה למעשי הנאצים וטען שישראל מתכננת לבצע שואה בפלסטינים.[22] ביולי 2011 פרסם קריקטורה אנטישמית בבלוג שלו,[23] ובעקבות ביקורת קשה שנמתחה עליו הסיר את הקריקטורה ונאלץ להתנצל.[24][25] פאלק הואשם על ידי יצחק לבנון, חבר המשלחת הישראלית באו"ם, בהצדקת פיגועי התאבדות בטענה ש"זו הדרך היחידה של הפלסטינים להיאבק נגד ישראל".[26] כתוצאה מכך, הוכרז פאלק כ"פרסונה נון גראטה" בידי ישראל ונאסרה כניסתו לתחומיה וליהודה, שומרון ועזה. ב-14 בדצמבר 2008 נחת פאלק בנמל התעופה בן-גוריון במטרה לבצע שליחות מטעם המועצה, אך עוכב ל-30 שעות ולבסוף גורש בחזרה לז'נבה.

ריצ'רד גולדסטון, שעמד בראש ועדת גולדסטון, פרסם ב-1 באפריל 2011 מאמר בוושינגטון פוסט, בו חזר בו מהאשמותיו כלפי ישראל, ובנוסף טען שמועצת זכויות האדם של האו"ם מוטה לרעת ישראל.[27]

יושב ראש הכנסת רובי ריבלין מתח ביקורת חריפה על המועצה וקרא לנציגי ארצות הברית והאיחוד האירופאי לפרוש ממנה. הוא אמר כי ”המועצה לזכויות האדם של האו"ם היא ארגון רקוב, מוסרית ופוליטית. זהו ארגון שחברים בו רבי מרצחים המנפנפים ביד האחת בדגלי זכויות אדם, בעוד ידם השנייה מגואלת בדמם של חסרי ישע.” בין היתר מתח ביקורת על כוונת המועצה לצרף את סוריה כחברה בשעה שהיא טובחת באזרחיה.[28]

באותו החודש החליטה המועצה על הקמת ועדת חקירה של האפשרות להפרת זכויות אדם פלסטינים ב"שטחים הפלסטינים הכבושים, כולל מזרח ירושלים" (הוועדה הוקמה לבסוף ביולי 2012‏[29]). ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בתגובה לצעד זה כי "מדובר במועצה צבועה עם רוב אוטומטי נגד ישראל. זו מועצה שצריכה להתבייש בעצמה. למועצת זכויות האדם של האו"ם אין דבר וחצי דבר עם זכויות אדם. עד היום קיבלה הוועדה 91 החלטות: 39 מהן עסקו בישראל, 3 בסוריה ואחת באיראן".[30] משרד החוץ הישראלי בתגובה החליט כי מדינת ישראל תנתק את קשריה לאור ההתנהלות המתמשכת של המועצה כנגד מדינת ישראל ושתיקתה כנגד הפרות של זכויות אדם בוטות במדינות המזרח התיכון.

ב-2017 הצטרפה לביקורת גם הממלכה המאוחדת (בריטניה) וגינתה את המועצה על ההטייה וחוסר הפרופורציות שלה נגד ישראל ועל סירובה לגנות את הטרור הפלסטיני. היא איימה שאם ההטייה תימשך היא תצטרף לארצות הברית ותצביע אוטומטית נגד כל ההחלטות המגנות את ישראל.[31]

ביוני 2018 הודיעה ארצות הברית על פרישתה ממועצת זכויות האדם בשל יחסה המוטה כנגד ישראל[32], אולם בפברואר 2021 ממשל ביידן הודיע על שובה של ארצות הברית למועצה[33].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ להבדיל, למרות השם הזהה בעברית (ועדת האו״ם לזכויות אדם), קודמתה של מועצת זכויות האדם אינה ה-Human Rights Committee שהיא הגוף האחראי על יישום אמנת האו״ם לזכויות אזרחיות ופוליטיות, אלא ה-Commission on Human Rights, גוף בין-ממשלתי שהיה דומה בתפקידו למועצת זכויות האדם.
  2. ^ פרוטוקול הדיון וההחלטה על הקמת המועצה באספת האומות המאוחדות
  3. ^ Membership of the Human Rights Council, 1 January - 31 December 2024 by regional groups, United Nations Human Rights Council (באנגלית)
  4. ^ Advisory Committee, United Nations Human Rights Council (באנגלית)
  5. ^ שלמה שמיר, נציגי לוב במועצת זכויות האדם התפטרו: אנו מייצגים את העם הלובי בלבד, "הארץ", 25 בפברואר 2011
  6. ^ שריל אביטן כהן, פארסה באו"ם: שגריר איראן מונה לתפקיד בכיר בגוף הפועל נגד ישראל, באתר ישראל היום, 15 במאי 2023
  7. ^ בעוד שאף מדינה להוציא את ישראל לא גונתה יותר מפעם אחת בשנה, ישראל "זוכה" לכ-6.7 גינויים בשנה בממוצע
  8. ^ 45.9% מסך הגינויים של מדינות הופנה כלפי ישראל.
  9. ^ פילוח פעילות זכויות אדם לפי מדינה
  10. ^ חיזוק לטענות אלו אפשר למצוא במינוי הנציג הרשמי של הוועדה לעניין הסכסוך, הוא ריצ'רד פאלק, אשר טען כי פיגועי 11 בספטמבר לא היו טרור, שישראל היא נאצית ושחמאס אינו ארגון טרור. לפאלק הערות רבות נגד יהודים בכלל והוא מוגדר כאנטישמי על ידי מרכז שמעון ויזנטל ברשימת האנטישמים הגדולים של 2013, לצד חמינאי וארדואן
  11. ^ יתד נאמן מוסף שבת, כ"ח אדר א' תש"ע, י' פריינד, עמוד 26
  12. ^ טובה לזרוב, Netanyahu to UNHRC: You should be ashamed, אתר ה-Jerusalem Post,‏19.3.2012 (באנגלית)
  13. ^ Human Rights Council concludes Special Session on the human rights situation in the Occupied Palestinian Territory, באתר מועצת האום לזכויות האדם, 23 ביולי 2014
  14. ^ "זו פארודיה": האו"ם יחקור את "צוק איתן", באתר nrg‏, 23 ביולי 2014.
  15. ^ ליברמן: "המועצה לזכויות הטרוריסטים"
  16. ^   איתמר אייכנר וכתבי ynet, האבסורד בדו"ח: המנהרות לגיטימיות, חמאס הזהיר לפני ירי, צה"ל השתמש במגנים אנושיים, באתר ynet, 22 ביוני 2015.
  17. ^ זאב קם, בנט על חקירת האו"ם: "דו"ח עם דם על הידיים", באתר nrg‏, 22 ביוני 2015.
  18. ^ חזקי גולדמן, "הרשימה השחורה": האו"ם פרסם 112 עסקים שפועלים ב"התנחלויות", באתר JDN - חדשות, ‏2020-02-12
  19. ^ חזקי גולדמן, בתגובה ל"רשימה השחורה": הוקפאו הקשרים עם נציבות זכויות האדם, באתר JDN - חדשות, ‏2020-02-12
  20. ^ חזקי גולדמן, האו"ם הורה לחקור פשעי מלחמה של ישראל במהלך מבצע "שומר החומות", באתר JDN - חדשות, ‏2021-05-27
  21. ^ למשל: [1], [2] מדווחים באתר ה-Jerusalem Post.
  22. ^ 1 2 Richard Falk, Slouching toward a Palestinian Holocaust, The Transnational Foundation for Peace and Future Research (TFF), June 29, 2007.
  23. ^ "ADL calls on UN human rights chief to condemn Richard Falk for anti-Semitic cartoon". Haaretz. 8 ביולי 2011. נבדק ב-15 ביולי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ UN's Richard Falk under fire for ‘anti-Semitic’ cartoon, Jerusalem Post 08-07-2011
  25. ^ Bauder, Sarah (10 ביולי 2011). "Jewish groups urge UN investigator to quit". ynetnews. Shalom Life. נבדק ב-11 ביולי 2011. The Anti-Defamation League called on the UN top human rights official to publicly condemn Falk. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "UNHRC appointment infuriates Israel", The Jerusalem Post, March 26, 2008.
  27. ^ Richard Goldstone, 'Reconsidering the Goldstone Report on Israel and war crimes', April 1, 2011
  28. ^ חזקי ברוך, "מועצת האו"ם לזכויות אדם - ארגון רקוב", באתר ערוץ 7, 9 ביולי 2012.
  29. ^ טל שלו‏, זעם בישראל: פורסם הרכב הוועדה לבחינת ההתנחלויות, באתר וואלה!‏, 07 ביולי 2012.
  30. ^ מורן אזולאי ו-AFP, האו"ם יחקור השפעת ההתנחלויות על הפלסטינים, באתר ynet, 22 במרץ 2012
  31. ^ AFTER LONDON TERROR ATTACK, UK BLASTS UNHRC ANTI-ISRAEL BIAS, Times of Israel, ‏24 במרץ 2017.
  32. ^ רויטרס, ארה"ב פרשה ממועצת זכויות האדם של האו"ם: "ביב שופכין", באתר ynet, 20 ביוני 2018.
  33. ^ אחרי שנתיים וחצי: ארצות הברית תחזור למועצה לזכויות האדם של האו"ם, באתר כיפה, ‏2021-02-08
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מועצת_האומות_המאוחדות_לזכויות_אדם&oldid=38412258"