מורדוך קרבץ

מוֹרְדוּך פִּינְחוּסוֹבִיץ' קְרָבֶץ
Мордух Пинхусович Кравец
	אין תמונה חופשית
לידה	6 במאי 1920; מליטופול, רוסיה הסובייטית
פטירה	10 בפברואר 2005 (בגיל 84); פודולסק, רוסיה רוסיה
מקום קבורה	פודולסק
השתייכות	הצבא האדום
תקופת הפעילות	1940–1971 (כ־31 שנים)
דרגה	פולקובניק (אל"ם)
תפקידים בשירות
	מפקד מחלקת סיור , מפקד פלוגת סיור
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה קרב חרקוב השלישי ; ; קרב קורסק; ; קרב דנייפר ; ; מבצע ויסלה-אודר ; ; הקרב על ברלין ; ; הקרב על פראג ; ; ;
עיטורים
	2 עיטורי לנין (הראשון יחד עם העיטור, גיבור ברית המועצות מ-10.01.1944 והשני הומר במקום עיטור גיבור ברית המועצות נוסף מ-23.04.1945); גיבור ברית המועצות (10.01.1944, עיטור נוסף אושר אך לבסוף הוענק על פעולתו עיטור לנין נוסף בלבד); עיטור מלחמת המולדת מדרגה ראשונה (23.09.1943 ו06.04.1985); עיטור הדגל האדום (09.08.1944)(מוזכר בעיטור הענקה מאוחר יותר; בפועל הוענק, כנראה, ב-30.12.1956);
תפקידים אזרחיים
	סטודנט; נשאר בשירות הצבאי לאחר מלחמת העולם השנייה
הנצחה
	קיר זיכרון עם שמו הוצב על הבית בפודולסק בו גר בסוף חייו;

מורדוך (מיכאיל) פינחוסוביץ' קרבץ (ברוסית: Мордух (Михаил) Пинхусович Кравец;‏ 6 במאי 1920 – 10 בפברואר 2005) היה קצין יהודי סובייטי - אוקראיני, שעוטר כגיבור ברית המועצות על פועלו כמפקד מחלקת סיור של חטיבה משוריינת בצבא האדום במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה.

קורות חיים עריכה

נולד בעיר מליטופול שבטאבריה (אז בשליטת רוסיה הסובייטית וכיום באוקראינה), במשפחת פועלים יהודית. בשנת 1938 סיים 10 שנות לימוד בבית ספר ונכנס למכון המתכות של דנייפרופטרובסק.

גויס לצבא האדום ב-1940. ב-1942 סיים את לימודיו בבית הספר לקציני סיור ממוכן בגורקי.

לחם בחזיתות מלחמת העולם השנייה מיוני אותה שנה. היה מפקד מחלקת סיור, ולאחר מכן מפקד פלוגת סיור רכובה על אופנועים כחלק מחטיבת טנקים. נלחם בחזית המערבית, חזית וורונז', חזית בריאנסק, החזית המרכזית, והחזית האוקראינית הראשונה.

השתתף:

בקרבות באזור נהר וויטבט והכפרים גוסקובו וויינו ב-1942;
במבצע ההתקפי בכיוון אוסטרוגוז'סק-רוסוש, שחרור הערים ואלויקי ורוסוש עצמה, בקרבות של צ'וגוייב, מרפה וחרקוב, השתתף בקרב קורסק, שחרור הכפרים זולוטארבו וקרומה מזרחית לאוריול, בצליחת דנייפר תחילה במובלעת בוקרין ולאחר מכן מובלעת ליוטז', בקרבות לשחרור העיר פסטוב - בשנת 1943;
במבצעים התקפיים בקוי ז'יטומיר-ברדיצ'ב, פרוסקורוב ולבוב-סנדומייז', בקרבות במובלעת סנדומייז' - בשנת 1944;
במבצע ויסלה-אודר, צליחת נהרות פיליצה, אודר, נייס, שחרור הערים שיידלו, גורליץ, בונצלאו, בקרב על ברלין ושחרור פראג - בשנת 1945.

ב־22 בספטמבר 1943, עם קבוצת לוחמים צלח (בעזרת אמצעים מאולתרים) את דנייפר בסמוך לכפר גריגורובקה (נפת קניב, מחוז צ'רקאסי). המודיעין שהושג על מערכות ההגנה של ורמאכט ומערכות הארטילריה שלו שימש בארגון פעולות התקפיות של גיס המשוריינים השישי. בקרב על תפיסת העיר פסטוב שבמחוז קייב, מחלקה בפיקודו הייתה הראשונה שנכנסה לעיר.^[10]

בינואר 1945, כוח הסיור המשולב (טנקים וחיילי חיל רגלים שנעו על אופנועים) בפיקודו של מורדוך קרביץ, בסביבת העיר ראדומסק השיג טור נסוג של חיילי ורמאכט. כוח של קרביץ תקף את הטור והשמיד אותו על ידי ריסוק עם זחלי הטנקים וירי מקלעים. כתוצאה מכך, חוסלו 18 כלי רכב, 35 עגלות, וכ- 200 חיילים גרמנים. כמו כן, בכך הובטח מעבר של חטיבת המשוריינים המעוטרת ה-52. תוך ניצול הלם חיילי ורמאכט, כוח הסיור של קרביץ פרץ לרודומסקו, שאז הייתה מעוז גרמני גדול בפאתי נהר ורטה. בהמשך כבש הכוח את המעבר על הנהר. לאחר שהתארגנו, ביצעו את ההגנה על המעבר שתפסו תוך שימוש בשני תותחי שלל והדפו 5 התקפות נגד. והחזיקו את השליטה על הגשר במשך 15 שעות, עד שהגיע הכוח העיקרי של חטיבת השריון. עבור הישג זה הוצע להעניק לו את העיטור השני של גיבור ברית המועצות,^[11] אך לבסוף הוא עוטר בעיטור לנין.

בשנת 1951 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית לכוחות ממוכנים ושריון. ב-1971 השתחרר מהצבא הסובייטי בדרגת פולקובניק. התגורר בעיר פודולסק שבמחוז מוסקבה. נקבר בשדרת הגיבורים בבית העלמין בעיר פודולסק.

הערות שוליים עריכה

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מורדוך קרבץ".

[1] דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (ברוסית)

[2] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[3] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[4] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[5] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[6] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[7] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[8] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[9] דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)

[10] "Кравец Михаил Пинхусович, Герой Советского Союза (Орден Ленина и медаль «Золотая звезда») :: Документ о награде :: Память народа". pamyat-naroda.ru. נבדק ב-2020-02-29.(הקישור אינו פעיל)

[11] "Кравец Михаил Пинхусович, Орден Ленина :: Документ о награде :: Память народа". pamyat-naroda.ru. נבדק ב-2020-02-29.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

תפקידים בשירות
אין תמונה חופשית
לידה	6 במאי 1920 מליטופול, רוסיה הסובייטית
פטירה	10 בפברואר 2005 (בגיל 84) פודולסק, רוסיה רוסיה רוסיה
מקום קבורה	פודולסק
השתייכות	הצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות	1940–1971 (כ־31 שנים)
דרגה	פולקובניק (אל"ם)
מפקד מחלקת סיור , מפקד פלוגת סיור
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה קרב חרקוב השלישי קרב קורסק קרב דנייפר מבצע ויסלה-אודר הקרב על ברלין הקרב על פראג
עיטורים
2 עיטורי לנין (הראשון יחד עם העיטור, גיבור ברית המועצות מ-10.01.1944 והשני הומר במקום עיטור גיבור ברית המועצות נוסף מ-23.04.1945)^[1]^[2]^[3]^[4] גיבור ברית המועצות (10.01.1944, עיטור נוסף אושר אך לבסוף הוענק על פעולתו עיטור לנין נוסף בלבד^[5])^[6]^[7] עיטור מלחמת המולדת מדרגה ראשונה (23.09.1943 ו06.04.1985)^[8]^[9] עיטור הדגל האדום (09.08.1944)(מוזכר בעיטור הענקה מאוחר יותר; בפועל הוענק, כנראה, ב-30.12.1956)
תפקידים אזרחיים
סטודנט נשאר בשירות הצבאי לאחר מלחמת העולם השנייה
הנצחה
קיר זיכרון עם שמו הוצב על הבית בפודולסק בו גר בסוף חייו