פתיחת התפריט הראשי

מוריס אדוארד "מו" צ'יקסאנגלית: Maurice Edward "Mo" Cheeks; נולד ב-8 בספטמבר 1956) הוא כדורסלן עבר ומאמן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1978–1993, בעמדת הרכז. בעונת 1982/1983 זכה באליפות ה-NBA כשחקן קבוצת פילדלפיה 76'. חבר היכל התהילה של הכדורסל משנת 2018.[1]

מוריס צ'יקס
Maurice Cheeks
צ'יקס ב-2011
צ'יקס ב-2011
לידה 8 בספטמבר 1956 (בן 63)
שיקגו שבאילינוי
עמדה רכז
גובה 1.85 מטר
מספר 10, 1
מכללה אוניברסיטת מערב טקסס
דראפט בחירה מספר 36, 1978
פילדלפיה 76'
היכל התהילה נבחר כשחקן ב-2018
קבוצות כשחקן
1978–1989
1989–1990
1990–1991
1991–1992
1993
פילדלפיה 76'
סן אנטוניו ספרס
ניו יורק ניקס
אטלנטה הוקס
ניו ג'רזי נטס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1983)
4 הופעות במשחק האולסטאר (1983, 1986–1988)
4 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1983–1986)
חמישיית ההגנה השנייה (1987)
מספר 10 הופרש על ידי פילדלפיה 76'
קבוצות כמאמן
1994–2001
2001–2005
2005–2008
2009–2013
2013–2014
פילדלפיה 76' (עוזר)
פורטלנד טרייל בלייזרס
פילדלפיה 76'
אוקלהומה סיטי ת'אנדר (עוזר)
דטרויט פיסטונס

קריירת משחקעריכה

צ'יקס נבחר בבחירה ה-36 בדראפט 1978 על ידי הפילדלפיה 76', בה שיחק במשך 11 עונות רצופות. צ'יקס עזר לקבוצתו להגיע לגמר ה-NBA שלוש פעמים (1980, 1982, 1983) ואף לזכות באליפות ב-1983. בפילדלפיה צ'יקס שיתף פעולה עם כוכבים דוגמת ג'וליוס אירווינג, מוזס מלון וצ'ארלס ברקלי והתבלט בשל יכולות המסירה שלו וההגנה הקשוחה שהפגין - שהקנתה לו ארבע בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה של העונה (1983-1986), ובחירה אחת לחמישיית ההגנה השנייה (1987).[2] לאורך שנות ה-80 נבחר צ'יקס להשתתף ארבע פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA. בשלהי הקריירה שיחק צ'יקס לתקופות קצרות גם במדי סן אנטוניו ספרס, ניו יורק ניקס, אטלנטה הוקס וניו ג'רזי נטס.

צ'יקס הודיע על פרישה ממשחק פעיל בסוף עונת 1992/1993 וב-6 בפברואר 1995 הפילדלפיה 76' תלו את גופייתו עם המספר 10 על תקרת אולמם הביתי, הוולס פארגו סנטר, כהוקרה על תרומתו למועדון.[3] נכון למאי 2015, מדורג צ'יקס חמישי ברשימת החוטפים הגדולים בתולדות ה-NBA עם 2,310 חטיפות[4] ובמקום ה-11 ברשימת המוסרים עם 7,392 אסיסטים.[5] ממוצעי הקריירה של צ'יקס עומדים על 11.7 נקודות, 6.7 אסיסטים ו-2.1 חטיפות למשחק.[6]

קריירת אימוןעריכה

לאחר פרישתו ממשחק, אימן צ'יקס במשך עונה אחת בליגת ה-CBA שאחריה, ב-1994, מונה לעוזר מאמן בפילדלפיה 76'. צ'יקס נשאר בתפקיד זה במשך 7 עונות, עד סוף עונת 2001, אז הגיעה הקבוצה לגמר ה-NBA בו הפסידו ללוס אנג'לס לייקרס. ב-2001 מונה צ'יקס לראשונה למאמן ראשי בליגת ה-NBA כשחתם על חוזה עם פורטלנד טרייל בלייזרס. במהלך עונת 2004-05 פוטר צ'יקס מתפקידו לאחר שבמשך ארבע עונותיו כמאמן הקבוצה הציגה פורטלנד יכולת בינונית ולא הצליחה לעבור את השלב הראשון בפלייאוף.

בעונת 2005-06 מונה צ'יקס למאמנה הראשי של פילדלפיה 76' לשמחתם של אוהדי הקבוצה שהוכירו אותו על תרומתו לקבוצה כשחקן בשנות ה-80, ובתמיכתו של כוכב הקבוצה דאז, אלן אייברסון. למרות הציפיות הגבוהות מהקבוצה שכללה את אייברסון וכריס ובר, נכשלו הפילדלפיה 76' להגיע לפלייאוף בשתי עונותיו הראשונות של צ'יקס כמאמן הקבוצה. במהלך עונת 2006-07 נשלח אלן אייברסון לדנוור נאגטס וכריס ובר שוחרר מהקבוצה, מה שהשאיר את צ'יקס עם סגל צעיר במיוחד ונטול ציפיות. עם זאת, ולהפתעת פרשנים רבים, ניצחון במשחק האחרון של העונה הסדירה על אטלנטה הוקס הבטיח לפילדלפיה מקום בפלייאוף של עונת 2007-08, בו הפסידה הקבוצה בסיבוב הראשון לדטרויט פיסטונס.[7] למרות היכולת המפתיעה של קבוצתו, ובעקבות פתיחה מאכזבת של עונת 2008-09, פוטר צ'יקס מתפקיד מאמן פילדלפיה 76' ב-13 בדצמבר 2008.[8]

ב-14 באוגוסט 2009 מונה צ'יקס לעוזר מאמן באוקלהומה סיטי ת'אנדר, תפקיד שמילא במשך ארבע עונות.[9] ב-10 ביוני 2013 מונה צ'יקס לתפקיד המאמן הראשי של דטרויט פיסטונס,[10] אך פוטר במהלך אותה עונה והוחלף על ידי עוזרו, ג'ון לויר.[11]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מוריס צ'יקס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה