מוריץ לוי
הרב ד"ר משה מוריץ לוי (בסרבו-קרואטית בכתב לטיני: Moric Levi, בסרבו-קרואטית בכתב קירילי: Мориц Леви; 1879 סרייבו, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 1941, זאגרב, המדינה העצמאית של קרואטיה) היה סופר, היסטוריון והרב הראשי הספרדי ליהודי סרייבו מ-1917 ועד לתקופת השואה.
 | |
| הרב ד"ר משה מוריץ לוי | |
| לידה |
27 בפברואר 1879 סרייבו, השלטון האוסטרו-הונגרי בבוסניה והרצגובינה  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1941 (בגיל 62) זאגרב, .svg){kind=small} המדינה העצמאית של קרואטיה |
| השכלה | |
| מקום פעילות | סרייבו |
| תקופת הפעילות |
1907 – 3 במאי 1941 (כ־34 שנים) |
| השתייכות |
נאו-אורתודוקסיה |
| תחומי עיסוק | היסטוריה של יהודי בוסניה, פילולוגיה |
| בני דורו | מרדכי צבי אורבך, שלום פרייברגר |
| חיבוריו | "הספרדים מבוסניה" (1911) |
  | |
קורות חייו עריכה
מוריץ לוי נולד בסרייבו וב-1901 סיים את הגימנסיה בעירו. ב-1906 רכש דוקטורט מאוניברסיטת וינה בפילולוגיה של שפות שמיות.[1] ב-1907 סיים את בית המדרש התאולוגי לרבנים בווינה. לאחר שובו לסרייבו עסק בהוראה ובפרסום מאמרים בעיתונות היהודית בעירו.[2] ב-1911 פרסם את ספרו "הספרדים מבוסניה" אשר נדפס בגרמנית ויצא לאור בסרייבו. הספר תיעד את הקהילה היהודית בסרייבו בהתבסס על פנקסי הקהילה מ-1720 ועל מסמכים עות'מאניים. ב-1917 נבחר ד"ר לוי לרב הראשי של הקהילה הספרדית בסרייבו. במשרה זו כיהן גם כרב הראשי הספרדי ליהדות בוסניה והרצגובינה.[3] ביחד עם עמיתו הינקו אורבך רב הקהילה האשכנזית פעל לייסוד "בית המדרש הדתי (התאולוגי) היהודי" בסרייבו. ב-1928 נחנך בית המדרש ומוריץ לוי מונה לרקטור המוסד.[4][5] מוריץ לוי היה בן דודו של קאלמי ברוך והם שיתפו פעולה בתחום חקר השפה הספרדית-יהודית.[6]
באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית והוחל ברדיפת יהודי הממלכה. במאי 1941, בעת שהותו בבלגרד, נעצר הרב מוריץ לוי על ידי הגסטפו ביחד עם רבה האשכנזי של העיר יצחק הכהן שלאנג ונשיא איגוד הקהילות הד"ר פרידריך פּוֹפְּס. השלושה הועברו לחקירה בעיר גראץ ונכלאו. במהלך מעצרו עבר עינויים.[7][3][1]
במאי 1941, שוחרר הרב לוי מכלאו כשאר הוא במצב גופני קשה מאד. לאחר שחרורו מבית המעצר בגראץ הועבר לזאגרב ובה נפטר תוך זמן קצר.[3] בראשית אוגוסט 1941 לאחר פעולת חבלה במתקני הרכבת בעיר סרייבו הוציאו שלטונות האוסטאשה להורג 20 מתושבי העיר חלקם ממוצא סרבי וחלקם יהודים. בין המוצאים להורג היה בנו יחידו של הרב מוריץ לוי.[7]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 הרב מוריץ לוי, בתוך: רבני סרייבו, באתר elmundosefarad, אוחזר ב-1 בנובמבר 2014 (בבוסנית).
- ^ Mirjam Rajner, Between Local and Universal: Daniel Kabiljo, a Sephardi artist in Sarajevo on the Eve of the Holocaust., באתר makabijada.com, עמוד 239, אוחזר ב-1 בנובמבר 2014 (באנגלית).
- ^ 1 2 3 הקהילה היהודית בסרייבו, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמודים 215-214.
- ^ מבוא, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 18.
- ^ הקהילה היהודית בסרייבו, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, עמוד 208.
- ^ אלכסנדר ניקוליץ', קאלמי ברוך, באתר יד בן צבי, עמוד 162, אוחזר ב-1 בנובמבר 2014.
- ^ 1 2 מנחם שלח, שואת יהודי יוגוסלביה - הקהילות בסרביה וקרואטיה, באתר יד יצחק בן-צבי, אוחזר ב-16 באוקטובר 2023.