מור מזאי

עורך דין, עיתונאי, חבר פרלמנט הונגרי-יהודי

מור מזאי, בשם קודם גרינפלדהונגרית: Mezei Mór; שאטוראליאויהיי, 17 בינואר 1836בודפשט, 20 בנובמבר 1925)[1] היה עיתונאי, עורך, עורך דין יהודי-הונגרי. אחיו הגדול של העיתונאי והפוליטיקאי ארנה מזאי, סבו של הסופר זוכה פרס קושוט פטר נאדאש.

מור מזאי
Mezei Mór
Mezei Mór.jpg
לידה 17 בינואר 1836
שאטוראליאויהיי, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 1925 (בגיל 89)
הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, עורך תורם, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מור מזאי נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ גרינפלד, בעל קרקעות ופקיד ושל אידה פרידליבר (18171892). את לימודיו בבית הספר התיכון סיים בעיר הולדתו ובפשט. הוא למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (לימים אוניברסיטת אטווש לוראנד). בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 הפך מזאי לאחד ממנהיגי היהדות ההונגרית שלחמו למען שוויונם האזרחי של היהודים. בשנת 1862 לקח על עצמו גם את עריכת השבועון "היהודי ההונגרי" (Magyar Izraelíta) (18611868), שבו היה תחילה כתב בכיר, והביע לראשונה את הצורך לכנס קונגרס יהודי-הונגרי לבירור סוגיות הדת בחיים המודרניים. בשל הרוח הפטריוטית והלאומית של עבודת העריכה שלו הוא הובא בפני בית דין הצבאי של מושל הונגריה בזמן ה"פרוביזוריום" ((מצב מעבר, המצב ההיסטורי ההונגרי לאחר 1861; מצב ההכנה להסדר (הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867)). הוא נחלץ מההשלכות החמורות יותר של בית הדין הצבאי באמצעות החנינה המלכותית הכללית שהוענקה לאחר שהמלכה החלימה ממחלתה הארוכה, אך צו מפקד המשטרה עדיין מנע ממנו להמשיך בתפקידיו במערכת. באותה תקופה, למעט מקצוע הרפואה, היהודים לא הורשו לעסוק במקצועות חופשיים ומור מזאי יכול היה לפתוח את משרד עורכי הדין שלו רק בשנת 1864 בהיתר מלכותי מיוחד. בתקופת האספה הלאומית ההונגרית של 1865–1868 מרבית המאמרים בשבועון שהתפרסמו במהלך מושב הפרלמנט למען האמנציפציה (שוויון זכויות) ליהודים נכתבו על ידו.

הפעולה העיתונאית שלו ופעולות השכנוע של עובדיו השפיעו. בסתיו 1867 הגיש הרוזן דיולה אנדראשי את הצעת החוק להשוואת זכויות בפני האספה הלאומית. שחרור היהודים מהמגבלות אושר פה אחד על ידי בית הנבחרים וברוב גדול בבית העליון. סעיף 17 לחוק משנת 1867 נכנס לתוקפו בחתימתו המקדשת של מלך הונגריה פרנץ יוזף שהיה פרנץ יוזף הראשון, קיסר האוסטריה: "התושבים היהודים במדינה מוכרזים בזאת כרשאים לממש את כל הזכויות האזרחיות והפוליטיות כמו התושבים הנוצרים." בקונגרס היהודי של 1868–1869 שכינס יוז'ף אטווש שר הדתות והחינוך הציבורי היה מור מזאי ממנהיגי היהדות הניאולוגית, מול רבני הקהילות החרדיות והאורודוקסיות ומול המוני היהודים שנקטו עמדה נגד הרפורמה (הקרע ביהודות הונגריה). לאחר מכן השתתף מזאי פחות בחיים הציבוריים. בשנת 1893 נבחר לחבר פרלמנט בבודפשט-רובע ליפוטווארוש, וכך גם בשנת 1896.

הניאולוגים היו בעלי אמונה יהודית זהה לזו של האורתודוקסים, אך הביאו חידושים לטקסים הדתיים ולארגון הקהילתי. לאחר נסיגת האורתודוקסים מהקונגרס, הקימה יהדות הקונגרס, בראשות מור מזאי, מוריץ ורמן ואחרים, ארגון משלה, אך הקבוצה האורתודוקסית שהתנגדה לניאולוגים, הקימה גם היא ארגון משלה.

מותו של מזאי נגרם משבץ מוחי. הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני בבודפשט.

משפחתועריכה

אשתו הייתה אאוגניה שלזינגר, אותה נשא לאישה בווינה ב-6 בספטמבר 1864.[2]

ילדיהם:

  • בלה מזאי (פשט, 1 בינואר 1867) – בודפשט, 20 באוקטובר 1933) היה רופא. אשתו הייתה אדל ז'קמיני.
  • פאל מזאי (פשט, 12 בדצמבר 1867 – בודפשט, 13 בספטמבר 1941) היה עורך דין. אשתו הייתה לואיזה ארדיאי.
  • קלרה מזאי (פשט, 8 באוגוסט 1869 – בודפשט, 3 ביולי 1934). בעלה היה ארנולד נאדאש.
  • לאיוש ארנו מזאי (פשט, 14 בספטמבר 1870 – בודפשט, 17 בינואר 1938) היה סוחר קרקעות. אשתו הייתה מריה פלנר.
  • אנה מזאי (פשט, 24 בספטמבר 1871 – בודפשט, 25 בדצמבר 1956). בעלה קארוי יואכים קריסהאבר, היה מנהל חברת מניות.
  • ארז'בט אלכסנדרינה מזאי (פשט, 31 בדצמבר 1874 – ?)

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה