מושג

תפיסה של מילה, הקיימת בתודעה ובשפה

מושג הוא תפיסה כללית ורעיון מופשט, הקיימים בתודעה ומבוטאים בדיבור. המושג הוא בסיס לחשיבה ולאמונה, וממלא תפקיד יסודי בהיבטי ההכרה. מושגים נחקרים בין השאר באנתרופולוגיה, בפסיכולוגיה, בפילוסופיה ובבלשנות. דיסציפלינות אלו עוסקות במבנה ההגיוני והפסיכולוגי של המושג, וכיצד הוא יוצר מחשבות, משפטים ותרבות.

ביצירת מושג כוללני כמו עץ, מוצאים קווי דמיון בין דוגמאות שונות, ויוצרים חשיבה ברמה גבוהה יותר.

משמעותו של מושג ניתנת באמצעות הגדרה שלו. ההגדרה כוללת רשימה של תנאים הכרחיים ומספיקים, שעמידה בהם מצדיקה את הכללתו של עצם כלשהו במחלקה שאותה מתאר המושג. עקרון השלישי הנמנע מבטיח קיומן של שתי אפשרויות בלבד לגבי כל עצם נתון: הוא נכלל במושג מסוים או שאינו נכלל בו. לאותו מושג ייתכנו הגדרות שונות. דוגמה: הביטויים "משולש שווה-צלעות" ו"משולש שווה זוויות" הם שתי דרכים שונות להצגת אותו מושג. מושג מתממש באמצעות כל המופעים שלו, הקיימים והאפשריים, מוחשיים או מופשטים.

מושגים מאורגנים בהיררכיה, כשרמות גבוהות מכונות "עליונות" ורמות נמוכות יותר מכונות "כפיפות". לצידן קיימת רמה "בסיסית" או "אמצעית", שבה יסווגו אנשים את המושג בצורה הקלה ביותר. מושג ברמה עליונה הוא "רהיטים", מושג כפוף לו הוא "כיסא משרדי", והמושג הבסיסי הוא "כיסא".

לקריאה נוספתעריכה

  • שמואל הוגו ברגמן, מבוא לתורת ההיגיון: המדע העיוני של הסדר, מוסד ביאליק, 1964, פרק שני: מושגים ושמות, עמ' 67–172

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.