מושל קרוליינה הדרומית

מושל קרוליינה הדרומיתאנגלית: Governor of South Carolina) הוא המושל וראש המדינה במדינת קרוליינה הדרומית. לפי החוקה של המדינה, המושל הוא ראש הרשות המבצעת ומשמש כראש ממשלה. המושל הוא המפקד הראשי של המשמר הלאומי עד אשר נקרא המשמר לשירות עבור הממשלה הפדרלית של ארצות הברית. תחומי האחריויות של המושל כוללים בין היתר את כתיבת ונשיאת נאום מצב האומה השנתי בפני בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית, הגשת תקציב המדינה והבטחת אכיפת חוקי המדינה.

מושל קרוליינה הדרומית
Governor of South Carolina
סמל המושל
South Carolina Adjutant General Change of Command 190216-A-ZK151-1186 (40152238643).jpg
איוש נוכחי הנרי מקמסטר
תאריך כניסה לתפקיד 24 בינואר 2017
דרכי מינוי בחירות ישירות
תחום שיפוט קרוליינה הדרומיתקרוליינה הדרומית  קרוליינה הדרומית
מעון אחוזת מושל קרוליינה הדרומית
מושב המשרה קולומביה, קרוליינה הדרומית
ייסוד המשרה 9 בינואר 1779
איוש ראשון ג'ון ראטלדג'
governor.sc.gov
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המושל ה-117 והנוכחי של קרוליינה הדרומית הוא הנרי מקמסטר, שהושבע לתפקידו בינואר 2017 בעקבות התפטרותה של המושלת ניקי היילי, שמונתה לשגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות.

הדרישות לתפקידעריכה

ישנן שלוש דרישות חוקתיות המפורטות בסעיף השני של הפרק החמישי בחוקת קרוליינה הדרומית:

תקופת כהונהעריכה

על פי סעיף ארבע בפרק החמישי לחוקת קרוליינה הדרומית, המושל מכהן תקופת כהונה בת ארבע שנים שראשיתה בשעות הצהריים ביום רביעי הראשון שלאחר יום שלישי השני בחודש ינואר שלאחר היום בו נבחר, וסיומה בצהרי יום רביעי הראשון שלאחר יום שלישי השני בינואר שארבע שנים לאחר מכן. הסעיף השלישי מוסיף וקובע כי איש לא ייבחר לתפקיד המושל ליותר משתי תקופות כהונה רצופות. לשם הבהרה, פלוני יכול למלא את תפקיד המושל ללא הגבלה כל עוד אין הוא מילא זאת בשתי תקופות כהונה רצופות. מכיוון שהנרי מקמאטר נכנס לתפקיד המושל לאחר התפטרותה של ניקי היילי, הוא רשאי לכהן שתי תקופות כהונה רצופות, משמע 8 שנים, נוסף על שארית הכהונה של היילי.

סמכויות, חובות ואחריויותעריכה

לפי חוקת קרוליינה הדרומית, המושל:

  • עושה שימוש ב"סמכות עליונה"[2].
  • ממנה דירקטורים ל-14 סוכנויות ממשלתיות, אך מרבית המינויים כפופים לאישור בית המחוקקים.
  • משמש כמפקד העליון של המשמר הלאומי של קרוליינה הדרומית.
  • משמש כמפקד העליון של המשמר המדינתי של קרוליינה הדרומית, אשר מסייע למשמר הלאומי המאורגן לביטחון המולדת במדינה.
  • ממתיק עונשי מוות ומאסרי עולם.
  • נושא את נאום מצב האומה בפני בית המחוקקים של קרוליינה הדרומית.
  • מכנס את בית המחוקקים למושב נוסף ב"נסיבות מיוחדות".
  • נועל את הישיבות בבית המחוקקים כראות עיניו.
  • מטיל וטו או וטו חלקי על הצעות חוק וחוקים.
  • מכריז על מצב חירום ומפקח על סעד במקרה של אסון לאומי.
    • רשאי לסגור בתי ספר ציבוריים ומשרדי ממשלה בשעת חירום אזרחית או בשל מזג האוויר.
  • מפקח על כל משרדי ממשלת קרוליינה הדרומית.
  • מגיש לבית המחוקקים בכל חודש ינואר הצעה לתקציב המדינה[2].
  • משמש כיושב ראש כבוד של מועצת הנאמנים של כל האוניברסיטאות המדינתיות.
  • ממנה באורח זמני את נציגי המדינה בסנאט של ארצות הברית אם אחד משני מושביה של קרוליינה הדרומית אינו מאויש מסיבה כלשהי עד לקיום בחירות בזק.
  • ממנה (או משעה) שריפים מחוזיים במקרים של אינטררגנום.

מגוריםעריכה

 
אחוזת המושל

אחוזת המושל, השכונת ברחוב ריצ'לנד 800 בשכונת ארסנל היל שבקולומביה, היא מעונו הרשמי של מושל קרוליינה הדרומית. האחוזה נבנתה ב-1855 ושימשה במקור כמגורי הסגל באקדמיית ארסנל, אשר יחד עם אקדמיית המצודה בצ'ארלסטון יצרה הקימו את "המצודה" - האקדמיה הצבאית בקרוליינה הדרומית (The Citadel). אקדמיית ארסנל על ידי כוחותיו של ויליאם שרמן בפברואר 1865 ומעולם לא נפתחה מחדש, ובניין מגורי הסגל היה המבנה היחיד ששרד את ההצתה ובכך נהפך למעונו הרשמי של המושל ב-1868. חוקת המדינה קובעת כי המושל חייב להתגורר בעיר בה מתכנס בית המחוקקים.

היסטוריהעריכה

חוקת קרוליינה הדרומית משנת 1776 קבעה כי המושל (שנודע כנשיא ולא כמושל) ייבחר על ידי האספה הכללית של קרוליינה הדרומית, ולא בבחירות ישירות בידי תושבי המדינה. שנתיים אחר כך, ב-1778, תוקנה החוקה ושונָה תוארו של ראש הרשות המבצעת מנשיא למושל. חוקה חדשה נכנסה לתוקפה ב-1865 בעקבות כיבושה בידי צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. חוקה זו קבעה כי המושל ייבחר בבחירות ישירות, אך המשיכה להגביל את זכות הבחירה לגברים לבנים. ב-18 באוקטובר 1865 היה ג'יימס לורנס אור (אנ') המושל הראשון של קרוליינה הדרומית שנבחר בבחירות ישירות.

בעקבות סירובה של המדינה לאמץ את התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית, הקונגרס האמריקאי החרים את כל משרדי ממשלת קרוליינה הדרומית. ממשל צבאי זמני בראשותו של הגנרל אדוארד קאנבי הוקם עד לעריכת בחירות חדשות לאחר כתיבת החוקה של 1868. לכל האזרחים הגברים מעל גיל 21, בלי קשר לגזעם, ניתנה זכות בחירה והמושל הורשה להיבחר לשתי קדנציות רצופות.

היבחרו של בנג'מין טילמן (אנ') ב-1890 לתפקיד המושל בתמיכתם של רפורמיסטים אגרריים אילצה את המדינה לכנס ועידת חוקה. החוקה של 1895 הנהיגה מס גולגולת וחייבה את הבוחרים לעבור מבחן אוריינות. פעולות אלה הונהגו במטרה למנוע את זכות הבחירה של האפרו-אמריקאים. חוקה זו הרחיבה בנוסף את סמכויות המושל תוך אפשרות למתן וטו על תקציב המדינה. תחילה, בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר את תוקף החקיקה המחייבת את הבוחרים בתשלום מס גולגולת, וקבע כי מבחני האוריינות אינם בהכרח בלתי-חוקתיים. ב-1964, התיקון ה-24 לחוקת ארצות הברית קבע כי אין זה חוקי שמדינות ארצות הברית תדרושנה תשלום מס גולגולת כדי להצביע בבחירות פדרליות, ובית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה המאשרת להטיל מס גולגולת לשם הצבעה בבחירות בארצות הברית, קבע אז כי הטלת מס גולגולת כהתניה להצבעה בבחירות היא הפרה של סעיף ההגנה השווה בתיקון ה-14 לחוקה. ביטול מבחן האוריינות דרש חקיקה פדרלית, אשר תוקפה אושר בידי בית המשפט העליון.

במקור, המושלים כיהנו תקופות כהונה בנות שנתיים ללא הגבלה לבחירה מחדש. ב-1926 תוקנה החוקה ותקופת הכהונה של המושל הוארכה לארבע שנים, אך האפשרות להיבחר ליותר משתי קדנציות בוטלה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ניק וינג, There Are Still No Open Atheists In Congress, באתר הפינגטון פוסט, 4 בינואר 2017 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 הפרק החמישי לחוקת קרוליינה הדרומית, באתר Ballotpedia (באנגלית)