מות מארה
"מות מארה" (בצרפתית: La Mort de Marat) הוא ציור שמן מאת הצייר הנאו קלאסי ז'אק-לואי דויד. יש הגורסים כי מדובר ביצירה רומנטית. הוא מהווה את אחד מהדימויים המזוהים ביותר עם המהפכה הצרפתית.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | ז'אק-לואי דויד |
| תאריך יצירה | 1793 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
128 ס״מ  |
| גובה |
165 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
Neoclassical painting |
| מספר יצירה |
3260 (המוזיאון המלכותי לאמנות יפה של בלגיה) |
| מיקום | המוזיאון הבלגי המלכותי לאמנויות, בריסל |
  | |
ההיסטוריה של הציור עריכה
הציור מציג את מותו של ז'אן-פול מארה, רופא ממוצא שווייצרי ומהפכן, שהיה אחד משלושת "הטריומווירים" המונטניארדים לאחר הפיכת ה-10 באוגוסט 1792 (יחד עם ז'ורז' דנטון ומקסימיליאן רובספייר) והמסיתים הראשיים שהובילו לשלטון הטרור שנפתח לאחר מותו. מארה נרצח, בעת שטבל באמבט מרפא, על ידי שארלוט קורדה, אוהדת הסיעה הז'ירונדינית הליברלית יחסית. ההתנקשות במארה עוררה פאניקה וזעם בקרב המונטניארדים והייתה אחד המניעים הראשיים להחלת שלטון הטרור. קורדה עצמה הוצאה להורג באמצעות גיליוטינה ב-17 ביולי 1793. דויד היה מקורב למארה ותמך ברובספייר. דויד אף ארגן את הלוויה המפוארת של מארה וצייר את דיוקנו כמרטיר החשוב ביותר של המהפכה.
הציור הוצג באספה המחוקקת כארבעה חודשים לאחר מותו של מארה, והפך מכשיר תעמולה בידי השלטון המהפכני. תלמידיו של דויד אף יצרו כמה העתקים של הציור בין השנים 1793–1794. לאחר הוצאתו להורג של רובספייר בשנת 1794, סר חינו של הציור בעיני השלטון החדש, ובשנת 1795 הוא הוחזר לרשותו של דויד. לאחר מותו של דויד נשכח הציור ומשפחתו ניסתה למכור אותו ללא הצלחה.
במחצית המאה ה-19 החלה התעניינות מחודשת ביצירה, בייחוד לאחר שהמשורר ומבקר האמנות שארל בודלר כתב על הציור. עדות להתעניינות זו ניתן למצוא בציור "שארלוט קורדה" (1860) מאת הצייר הצרפתי פול ז'אק אמי בודרי (Paul-Jacques-Aimé Baudry), המתאר את מחזה המוות מציורו של דויד מזווית ראייה שונה, החושפת את דמותה של קורדה.
במהלך המאה ה-20 שימש הציור השראה לציירים שונים, כדוגמת פבלו פיקאסו, אדוארד מונק והאמן הברזילאי ויק מוניז שצילם בשנת 2008 בהר הזבל הגדול שבריו דה ז'ניירו את סנטוס מראשי מלקטי הזבל כשהוא שוכב בג'קוזי מקולקל שמצא במזבלה. היצירה "מות מארה" בגרסה של ויק מוניז נמכרה במכירה פומבית בלונדון ב-28 אלף דולר לשיקום תנאי העסקתם של מלקטי הזבל בריו דה ז'ניירו.
בספרות בולט מחזהו של פטר וייס (Peter Weiss) - "מארה סאד" (1963), המשתמש בציור כבסיס מרכזי לעלילת המחזה.
להקת הפוסט פאנק/שוגייז האמריקאית "Have A Nice Life"(אנ') השתמשה בציור זה לעטיפת אלבומם משנת 2008 "Deathconsciousness", אלבום שנהפך לקאלט בקרב חובבי מוזיקה אינדית.
תיאור עריכה
בתיאור מותו של מארה יצר דויד שילוב בין תיאור ריאליסטי לבין אידיאליזציה של הדמות. מארה יושב באמבט המכוסה בסדין לבן ובשמיכה ירוקה המסתירים לוח כתיבה מעץ, חפצים אותם ראה דויד בביקור בחדרו של מארה ביום שלפני הרצח. בידו האחת הוא מחזיק דף נייר ועליו מכתב ואילו ידו האחרת שמוטה על הרצפה ומחזיקה בנוצה. לצד האמבט, שמימיו אדומים מדם, ניצבת שידה עשויה עץ ועליה קסת דיו, נוצה ונייר כתיבה. פלג גופו העליון של מארה בולט מן האמבט וראשו העטוף בבד לבן שמוט לאחור.
דויד בחר לא להדגיש את הזוועה שברצח. פצעי העור של מארה אינם מתוארים ואף חתך הסכין מתואר בצורה מזערית. גם פניה של הדמות מביעים שלווה, המועצמת על ידי הרקע השטוח של הציור ועל ידי הבדים הלבנים המבודדים את הדמות. תנוחת הגוף של מארה מזכירה את דמותו של ישו ביצירות כגון פסל ה"פייטה" (1499) של מיכלאנג'לו או הציור "ההורדה מן הצלב" (אנ') (1602-1603) מאת קאראווג'ו. בציור דוד מכניס את המכתב שמארה קרא בזמן ששארלוט קורדה התגנבה לבית ובעצם כך יכלה לרצוח אותו. בנוסף, מכיוון שדוד הכיר את מארה לפני המוות וחש זעזוע מהמוות הלא צפוי, הוא הקדיש לו את הציור וכך אפשר לראות שבשולחן שבתמונה רשום "למארה מדוד".
-
פרט מן הציור -
"שארלוט קורדה" מאת פול ז'אק אמי בודרי (1860)
.jpg)
