מזמור י"ט של מדינת ישראל

נאום של הרצי"ה קוק

מזמור י"ט של מדינת ישראל הוא דרשה שנשא הרב צבי יהודה הכהן קוק בליל יום העצמאות, ה' באייר תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. הרצי"ה עסק בהזדמנות זו ביחסו למדינת ישראל והזכיר, שלא כהרגלו, את חסרונם של חלקי ארץ ישראל שלא היו אז תחת שלטון המדינה. רבים מתלמידיו רואים בכך סוג של רוח הקודש[1].

בליל יום העצמאות תשכ"ז התקיימה בישיבת מרכז הרב סעודת מצווה לציון י"ט (19) שנים למדינה. בדרשתו דיבר הרצי"ה על תחושותיו בליל כ"ט בנובמבר תש"ח, כאשר התקבלה החלטת החלוקה בעצרת האומות המאוחדות. הרב תיאר רגשות מעורבים ובעיקר אכזבה גדולה מחלוקת הארץ ומקריעתם של חבלי ארץ. בדבריו ביטא את חזון ארץ ישראל השלמה באופן ברור וחוסר ההשלמה עם הקיים.

הרב אליקים לבנון צילם את הדרשה והרב אורי דסברג סיכם וערך אותה.

קטעים מהנאום עריכה

בהזכירו את ליל הכ"ט בנובמבר, מתאר הרצי"ה את תחושותיו:

"לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר - "וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ" (יואל, ד', ב')! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!"

כאשר התייחס למדינת ישראל, דימה אותה הרצי"ה למצוות עשה ותיארה כהתגשמות חזון הנביאים:

"ב"ה, זכינו וזוכים אנו אף עתה, לקיים דבר ד' זה על ידי תפארת גבורת צבאנו. נסכם בקצרה: השלטון היהודי בארץ הקודש, קרי: מדינת ישראל וצבאה, יחד עם היותו בבחינת "קץ מגולה", הריהו מצווה מפורשת וחשובה, מצווה כלל-ישראלית... ולעומת מה שנאמר: "האם זו המדינה שאותה חזו נביאנו?" אומר אני: זוהי המדינה שחזו הנביאים. כמובן, אין המדינה בתכלית השלמות, אולם נביאינו ורבותינו, ממשיכיהם, אמרו שהמדינה תהיה כזו: זרע אברהם, יצחק ויעקב, ישובו ויקימו בה תקומה יישובית ושלטון מדיני עצמאי..."

השפעה ופרשנות עריכה

הנאום נחשב אחד מאבני הדרך לקראת היווצרותו של גוש אמונים, מספר שנים לאחר מכן, על ידי תלמידי הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרבנים חנן פורת, משה לוינגר ואחרים. הרעיון שלפיו כל חלקי ארץ ישראל הם מרכיב הכרחי בחזרתה של האומה לביתה הטבעי ולמלוא חיוניותה עמד ביסוד התשתית הרעיונית של הארגון.

מאז בכל שנה הוגים תלמידיו במזמור התואם לשנת מדינת ישראל וכרבנים מלמדים אותו לציבור ביום העצמאות[2][3].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו למשל את דברי הרב יואל בן נון בשם הרב יעקב פרידמן (הרב יואל בן-נון בריאיון לעלון עולם קטן)
  2. ^   מזמור ע"ה בתהלים כנגד שנת ה-75 של מדינת ישראל – הרב אורי שרקי, סרטון בערוץ "Rav Oury Cherki הרב אורי שרקי", באתר יוטיוב (אורך: 13:42)
  3. ^   Yom Ha’atzmaut 75: A call for Jewish unity, סרטון בערוץ "Chief Rabbi Ephraim Mirvis", באתר יוטיוב (אורך: 03:09)