יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח באופן טכני מדי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות ותוך שימוש באמצעים אינפוגרפיים. אם אתם סבורים כי הערך איננו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים מדעיים רבים מצריכים רקע מוקדם.

מחבר מובלע או מחבר משתמע מונח בנרטולוגיה שמשמש כקול שעוזר לקורא לעצב את דעותיו ומחשבותיו בנוגע לטקסט. בעוד המוען (הדובר, מספר) שולח שדר מסוים, רעיון לנמען (הקורא), פעמים השדר המקורי משתמע באופן שונה שאליו התכוון הדובר. פעמים רבות השדר שעובר לקורא באמצעות המחבר המובלע מתעצב באמצעות הטקסטורה של הטקסט, מעברי במשלבים, אופן עיצוב הטקסט והאווירה הכללית שעוברת בטקסט, לא דווקא מילולית. המחבר המובלע לא קיים בתוך הטקסט אלא מעביר מסר לקורא שלא דווקא נמצא בדברי הדובר, כלומר הוא נמצא בין הטקסט עצמו לקורא.

המונח הומצא לראשונה על ידי חוקר הספרות וויין בות' בספרו The Rhetoric Of Fiction, שמבדיל בינו לבין הדובר. הדובר, טוען בות', יכול להיות שונה לחלוטין מהמחבר המובלע, בדיוק כפי שהוא יכול להיות שונה מהמחבר. בשימוש באירוניה, למשל, משמעות המלים הנאמרות שונה ממשמעותו הכוללת של המבע. כלומר, המוען משתמש בדובר, השונה ממנו, כדי לומר דברים מנוגדים לכוונותיו.

ההבדל בין המחבר המובלע לכוונת המחבר עריכה

המחבר המובלע, כאמור, שונה גם מהממחבר:

יש לכך כמה סיבות. ראשית, במרבית המקרים אין באפשרותנו לדעת מהי כוונת המחבר. קורא של יצירת ספרות, למשל, לא מכיר בדרך כלל את מחבר היצירה, והוא שופט את כוונותיו בהתאם ליצירה ולהקשר בו היא נוצרה (זמן הכתיבה, ז'אנר וכדומה).

בנוסף, לא תמיד כוונת המחבר המובלע זהה לכוונת המחבר. טעויות פרשניות הן דוגמה מובהקת לכך. במקרים כאלה, הנמען מפרש את השדר באופן השונה מכוונתו של מוען השדר (אם כי לא תמיד באופן השונה מכוונת השדר עצמו), ומייחס את הכוונה הזו למחבר המובלע. העובדה שאנו מוכנים להודות כי לא הבנו את השדר נכון מצביעה על כך שאנו מכירים בהבדל בין המחבר המובלע לבין כוונתו של המוען.

לעיתים הכוונה העולה מהשדר עצמו שונה מכוונת המחבר. מקרה מפורסם הוא הסיפור "סונאטת קרויצר" של טולסטוי. אף שטולסטוי הוסיף הקדמה לסיפור (לאחר שקוראים רבים לא הבינו אותו כפי שביקש שיבינו אותו), הראתה ד"ר תמר יעקבי מאוניברסיטת תל אביב במאמר שפרסמה בנושא זה, כי כוונת השדר שונה ממה שטולסטוי התכוון לו. לטענתה, טולסטוי אמנם התכוון שנבין דבר מה אחד, אולם הסיפור אומר דבר מה אחר. מבלי להיכנס לפרשנות הסיפור עצמו, יש בפער בין הפרשנויות כדי להדגים את הפער שיכול להיות בין כוונתו של המוען לבין הכוונה העולה מהשדר.

ראו גם עריכה