מחוזות יוון

מחוזות יוון (ביוונית: περιφέρειες; בתרגום מילולי: פריפריות) הם הרמה הראשונה של החלוקה המנהלית של יוון. קיימים 13 מחוזות שונים, כאשר תשעה מהם מתפרסים על יוון היבשתית, בחצי האי הבלקני ובחצי האי פלופונסוס, וארבעה על איי יוון (שניים באיי הים האגאי, אחד בכרתים ואחד באיים היוניים). 13 המחוזות מתחלקים כיום ל-74 יחידות אזוריות. היחידות האזוריות החליפו חלוקה מוקדמת יותר ל-51 נפות, חלוקה שהייתה נהוגה עד לשנת 2011.

לחצו כדי להקטין חזרה

מחוזות יוון. למידע על מחוז, לחצו עליו

המחוזות עריכה

שם	בירה	שטח^[1] (בקמ"ר)	אוכלוסייה^[2] (2011, בנפש)	צפיפות (בנפש לקמ"ר)	פיתוח אנושי^[3] (2017)	תמ"ג לנפש^[4] (2011, בדולרים)	מס' יחידות אזוריות
אטיקה Αττικής	אתונה	3,808	3,828,434	1,005.4	0.893	26,968	8
מרכז יוון Στερεάς Ελλάδας	למיה	15,549	547,390	35.2	0.836	19,007	5
פלופונסוס Πελοποννήσου	טריפולי	15,490	577,903	37.3	0.836	16,581	5
תסליה Θεσσαλίας	לאריסה	14,037	732,762	52.2	0.848	15,772	5
מרכז מקדוניה Κεντρικής Μακεδονίας	סלוניקי	18,811	1,882,108	100.1	0.866	16,559	7
מזרח מקדוניה ותראקיה Ανατολικής Μακεδονίας και Θράκης	קומוטיני	14,157	608,182	43.0	0.833	16,559	6
מערב מקדוניה Δυτικής Μακεδονίας	קוזני	9,451	283,689	30.0	0.866	18,786	4
מערב יוון Δυτικής Ελλάδας	פטרס	11,350	679,796	59.9	0.852	14,332	3
אפירוס Ηπείρου	יואנינה	9,203	336,856	36.6	0.865	14,221	4
כרתים Κρήτης	הרקליון	8,336	623,065	74.7	0.868	18,421	4
האיים היוניים Ιονίων Νήσων	קורפו	2,307	207,855	90.1	0.863	17,726	5
צפון הים האגאי Βορείου Αιγαίου	מיטילנה	3,836	199,231	51.9	0.860	16,638	5
דרום הים האגאי Νοτίου Αιγαίου	ארמופוליס	5,286	309,015	58.5	0.831	24,828	13

בנוסף למחוזות, קיים המחוז האוטונומי הר אתוס, או "ההר הקדוש", שמהווה מדינת נזירים תחת ריבונות יוונית. מחוז אוטונומי זה נמצא בחצי האי המזרחי ביותר מבין שלושת חצי האיים של כלקידיקי.

יחידות אזוריות עריכה

החל מתאריך ה-1 בינואר 2011, 13 המחוזות מחולקים ל-74 יחידות אזוריות (περιφερειακές ενότητες):

מזרח מקדוניה ותראקיה:

1. אברוס
2. רודופי
3. קסנתי
4. דרמה
5. קוולה
6. תסוס

מרכז מקדוניה:

7. סרה
8. קיליקיס
9. סלוניקי
10. כלקידיקי
11. פלה
12. אימאתיה
13. פיאריה

מערב מקדוניה:

14. פלורינה
15. קוזני
16. קסטוריה
17. גרוונה

אפירוס:

18. יואנינה
19. תספוריטקון
20. פרוזה
21. ארטה

תסליה:

22. טריקלה
23. קרדיצה
24. לאריסה
25. מגנסיה
26. האיים הספורדיים

מרכז יוון:

27. אביה
28. בויאוטיה
29. פתיאוטיס
30. אבריטניה
31. פוקיס

מערב יוון:

32. אטוליה-אקארנאניה
33. אכאיה
34. אליס

פלופונסוס:

35. קורינתיה
36. ארקאדיה
37. ארגוליס
38. לאקוניה
39. מסיניאה

האיים היוניים:

40. קורפו
41. לפקדה
42. קפלוניה
43. איתקה
44. זקינתוס

כרתים:

45. חניה
46. רתימנון
47.אירקליון
48. לסיטי

צפון הים האגאי:

49. למנוס
50. לסבוס
51. כיוס
52. איקריה
53. סאמוס

דרום הים האגאי:

54. אנדרוס
55. סירוס
56. קיאה-קיתנוס
57. טינוס
58. מלוס
59. מיקונוס
60. נקסוס
61. פארוס
62. תירה
63. קלימנוס
64. קרפאתוס
65. קוס
66. רודוס

אטיקה:

67. האיים
68. מערב אטיקה
69. מזרח אטיקה
70. פיראוס
71. צפון אתונה
72. מערב אתונה
73. מרכז אתונה
74. דרום אתונה

הר אתוס:

75. הר אתוס

מחוזות משנה עריכה

עד לשנת 2011 החלוקה המנהלית המשנית של יוון הייתה ל-51 מחוזות משנה מנהליים (νομός, "נומוס" ביחיד; νομοί, "נומי" ברבים). במסגרת רפורמת קליקרטיס, בוטלה החלוקה הישנה למחוזות משנה שהוחלפו ביחידות אזוריות. רוב היחידות האזוריות החדשות זהות בתחום שיפוטם למחוזות המשנה הישנים. השינוי העיקרי היה במסגרת המחוזות של אטיקה ושל דרום הים האגאי, שבהם הרפורמה יצרה 18 יחידות מנהלתיות חדשות. מחוזות המשנה הישנים היו:

מזרח מקדוניה ותראקיה:

1. אברוס
2. רודופי
3. קסנתי
4. דרמה
5. קוולה

מרכז מקדוניה:

6. סרה
7. קיליקיס
8. סלוניקי
9. כלקידיקי
10. פלה
11. אימאתיה
12. פיאריה

מערב מקדוניה:

13. פלורינה
14. קוזני
15. קסטוריה
16. גרוונה

אפירוס:

17. יואנינה
18. תספוריטקון
19. פרוזה
20. ארטה

תסליה:

21. טריקלה
22. קרדיצה
23. לאריסה
24. מגנסיה

מרכז יוון:

25. אביה
26. בויאוטיה
27. פתיאוטיס
28. אבריטניה
29. פוקיס

מערב יוון:

30. אטוליה-אקארנאניה
31. אכאיה
32. אליס

פלופונסוס:

33. קורינתוס
34. ארקאדיה
35. ארגוליס
36. לאקוניה
37. מסיניאה

האיים היוניים:

38. קורפו
39. לפקדה
40. קפלוניה
41. זקינתוס

כרתים:

42. חניה
43. רתימנון
44.אירקליון
45. לסיטי

צפון הים האגאי:

46. לסבוס
47. כיוס
48. סאמוס

דרום הים האגאי:

49. האיים הקיקילאדיים
50. האיים הדודקאנסיים

אטיקה:

51. אטיקה^[5]

הר אתוס:

52. הר אתוס

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא מחוזות יוון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

^ "STRUCTURE AND OPERATION OF LOCAL AND REGIONAL DEMOCRACY". 2012. p 13.
^ "2011 POPULATION AND HOUSING CENSUS HELLENIC STATISTICAL AUTHORITY". Piraeus, 12 September 2014.
^ "Subnational Human Development Index (SD-2019)". Institute for Management Research, Radboud University.
^ "Regions of Greece", www.geogreece.gr
^ אטיקה היווה "נומוס על", שמתחתיו הייתה חלוקה נוספת לארבע יחידות משנה: פיראוס, אתונה, מערב אתיקה ומזרח אתיקה.

[1] "STRUCTURE AND OPERATION OF LOCAL AND REGIONAL DEMOCRACY". 2012. p 13.

[2] "2011 POPULATION AND HOUSING CENSUS HELLENIC STATISTICAL AUTHORITY". Piraeus, 12 September 2014.

[3] "Subnational Human Development Index (SD-2019)". Institute for Management Research, Radboud University.

[4] "Regions of Greece", www.geogreece.gr

[5] אטיקה היווה "נומוס על", שמתחתיו הייתה חלוקה נוספת לארבע יחידות משנה: פיראוס, אתונה, מערב אתיקה ומזרח אתיקה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]