מחוז יהודה ושומרון
מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את היישובים היהודיים בשטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן, שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש"[3].
נוף מהר גריזים | |
מדינה |
![]() |
---|---|
נפות במחוז | 1 |
ערים במחוז | 4 |
בירת המחוז | אריאל[דרוש מקור] |
העיר הגדולה | מודיעין עילית |
שטח | 5,878 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 463,353 (2019) |
‑ צפיפות | 63.5 נפש לקמ"ר[1] (2019) |
קואורדינטות | 32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E |
אזור זמן | UTC +2 |
תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[4] של צה"ל.
היסטוריהעריכה
מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים.
המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017"), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי[5]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית[6]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב, תש"ע-2009], בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים - אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות - ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור[7].
במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית[דרוש מקור], כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B.
חלוקה מוניציפליתעריכה
ערים | מועצות מקומיות | מועצות אזוריות | ועדים מקומיים |
---|---|---|---|
נתוני אוכלוסייה ושטחעריכה
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו במחוז כ-441,600 תושבים ישראלים ב-127 יישובים[8]. לעומת זאת, על פי נתוני מועצת יש"ע היו במחוז בסוף 2019 כ-150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים[9]. לעומת זאת, . העיר הגדולה במחוז היא מודיעין עילית שבה 73,080 תושבים נכון לסוף שנת 2018. לפי נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שבמחוזות ישראל, כאשר למעלה מ-58% מתוכה הם ילדים וצעירים (257,800 במספר)[10][11].
הערה: נתוני האוכלוסייה בערים ובמועצות המקומיות נכונים לשנת 2018.
עריםעריכה
מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|
1 | מודיעין עילית | 73,080 | 4,830 | 1990 | 2008 |
2 | ביתר עילית | 56,746 | 4,920 | 1988 | 2001 |
3 | מעלה אדומים | 38,193 | 46,480 | 1977 | 1991 |
4 | אריאל | 20,456 | 14,360 | 1978 | 1998 |
מועצות מקומיותעריכה
מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
---|---|---|---|---|
1 | גבעת זאב | 17,922 | 4,460 | 1983 |
2 | אפרת | 10,088 | 6,490 | 1983 |
6 | אורנית | 8,807 | 2,230 | 1985 |
4 | אלפי מנשה | 7,865 | 4,580 | 1983 |
5 | קרני שומרון | 7,713 | 7,250 | 1976 |
3 | קריית ארבע | 7,323 | 4,400 | 1972 |
7 | בית אל | 6,042 | 1,520 | 1977 |
8 | בית אריה-עופרים | 5,139 | 2,890 | 1981 |
9 | קדומים | 4,596 | 2,280 | 1975 |
11 | הר אדר | 4,056 | 990 | 1986 |
10 | אלקנה | 3,812 | 1,190 | 1977 |
12 | עמנואל | 3,693 | 5,040 | 1983 |
13 | מעלה אפרים | 1,241 | 5,600 | 1978 |
מועצות אזוריותעריכה
הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2017.
מספר | שם המועצה | מספר תושבים | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | שומרון | 41,100 | 1979 |
2 | מגילות | 1,600 | 1981 |
3 | מטה בנימין | 65,400 | 1980 |
4 | גוש עציון | 23,500 | 1980 |
5 | הר חברון | 8,300 | 1982 |
6 | בקעת הירדן | 4,900 | 1979 |
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח שמניינה המדויק אינו ידוע. אם כן, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
- ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
- ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
- ^ משרד האוצר
- ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
- ^ דוגמה: שירן זליגמן, תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
- ^ בג"ץ 3634/10 עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2010
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
- ^ מועצת יש"ע פברואר 2020, נתוני אוכלוסייה - 2020, באתר מועצת יש"ע
- ^ ילדים 0-17, צעירים 18-24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס
- ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס