מחוז יהודה ושומרון

מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל, הכולל את היישובים הישראליים שבאזור יהודה ושומרון (איו"ש) הנמצאים בשטח C, ונמצאים תחת סמכות משרד הביטחון

מחוז יהודה ושומרון הוא מינהל מחוז במשרד הפנים בנוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. המינהל אחראי על שטחי היישובים היהודיים בשטחי C ביהודה ושומרון, שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש"[3].

יהודה ושומרון (מחוז)
נוף מהר גריזים
נוף מהר גריזים
טריטוריה יהודה ושומרון
נפות במחוז 1
ערים במחוז 4
העיר הגדולה מודיעין עילית
שטח 5,878 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 475,481 (2020)
 ‑ צפיפות 63.5 נפש לקמ"ר[1] (2020)
קואורדינטות 32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E / 32.105139; 35.189928 
אזור זמן UTC +2

תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[4] של צה"ל.

היסטוריהעריכה

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים.

המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי[5]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית[6]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.

ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב, תש"ע-2009], בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים - אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות - ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור[7].

במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית[דרוש מקור], כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B.

חלוקה מוניציפליתעריכה

ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות ועדים מקומיים

נתוני אוכלוסייה ושטחעריכה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו במחוז כ-441,600 תושבים ישראלים ב-127 יישובים[8]. לעומת זאת, על פי נתוני מועצת יש"ע היו במחוז בסוף 2019 כ-150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים[9]. העיר הגדולה במחוז היא מודיעין עילית שבה 73,080 תושבים נכון לסוף שנת 2018. לפי נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה במחוז זה צעירה יותר מבמחוזות ישראל, כאשר למעלה מ-58% מתוכה הם צעירים עד גיל 24[10][11].

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2019.

עריםעריכה

מספר שם העיר סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 מודיעין עילית 76,374 4,830 1990 2008
2 ביתר עילית 59,270 4,920 1988 2001
3 מעלה אדומים 38,155 46,480 1977 1991
4 אריאל 20,540 14,360 1978 1998

מועצות מקומיותעריכה

מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
1 גבעת זאב 18,420 4,460 1983
2 אפרת 10,806 6,490 1983
3 אורנית 8,955 2,230 1985
4 קרני שומרון 8,135 7,250 1976
5 אלפי מנשה 7,952 4,580 1983
6 קריית ארבע 7,326 4,400 1972
7 בית אל 5,973 1,520 1977
8 בית אריה-עופרים 5,253 2,890 1981
9 קדומים 4,544 2,280 1975
10 הר אדר 4,088 990 1986
11 עמנואל 3,906 5,040 1983
12 אלקנה 3,838 1,190 1977
13 מעלה אפרים 1,260 5,600 1978

מועצות אזוריותעריכה

מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שנת הקמה
1 מטה בנימין 69,305 1980
2 שומרון 45,808 1979
3 גוש עציון 24,399 1980
4 הר חברון 9,234 1982
5 בקעת הירדן 5,446 1979
6 מגילות 1,827 1981

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח שמניינה המדויק אינו ידוע. אם כן, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
  2. ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
  3. ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
  4. ^ משרד האוצר
  5. ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
  6. ^ דוגמה: שירן זליגמן, ‏תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
  7. ^ בג"ץ 3634/10 עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2010
  8. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
  9. ^ מועצת יש"ע פברואר 2020, נתוני אוכלוסייה - 2020, באתר מועצת יש"ע
  10. ^ ילדים 0-17, צעירים 18-24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס
  11. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס