מחוז יהודה ושומרון
מחוז יהודה ושומרון הוא מחוז נוסף לששת המחוזות שבמדינת ישראל. הוא כולל את שטחי C ביהודה והשומרון ובבקעת הירדן שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מינהל המחוז במשרד הפנים האחראי לשטחים אלו מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[3] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש".[4]
מדינה |
![]() |
---|---|
נפות במחוז | 1 |
ערים במחוז | 4 |
בירת המחוז | אריאל[דרוש מקור] |
שטח | 5,878 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז | 448,672[1] (2018) |
‑ צפיפות | 63.5 נפש לקמ"ר[2] (2018) |
קואורדינטות | 32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E |
אזור זמן | UTC +2 |
![]() ![]() |
תחום התכנון והבניה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[5] של צה"ל.
תוכן עניינים
היסטוריהעריכה
מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים הישראליים. במחוז רשומים 448,672 תושבים ישראלים נכון לסוף שנת 2018, והעיר הגדולה בו היא מודיעין עילית.
המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון "החוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשע"ז-2017"), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי[6]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית[7]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.
ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב, תש"ע-2009], בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים - אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות - ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור[8].
במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז. על-פי הסכמי אוסלו, נמסרו עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון לידי הרשות הפלסטינית[דרוש מקור], כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B.
חלוקה מוניציפליתעריכה
ערים | מועצות מקומיות | מועצות אזוריות | ועדים מקומיים |
---|---|---|---|
נתוני אוכלוסייה ושטחעריכה
הערה: נתוני האוכלוסייה בערים נכונים לשנת 2016 ובמועצות המקומיות לשנת 2015.
עריםעריכה
מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|
1 | מודיעין עילית | 66,847 | 4,830 | 1990 | 2008 |
2 | ביתר עילית | 51,636 | 4,920 | 1988 | 2001 |
3 | מעלה אדומים | 37,670 | 46,480 | 1977 | 1991 |
4 | אריאל | 19,220 | 14,360 | 1978 | 1998 |
מועצות מקומיותעריכה
מספר | שם העיר | מספר תושבים | שטח (בדונמים) | שנת הקמה |
---|---|---|---|---|
1 | גבעת זאב | 16,123 | 4,460 | 1983 |
2 | אפרת | 8,301 | 6,490 | 1983 |
3 | קריית ארבע | 7,108 | 4,400 | 1972 |
4 | אלפי מנשה | 7,638 | 4,580 | 1983 |
5 | קרני שומרון | 6,905 | 7,250 | 1976 |
6 | אורנית | 8,495 | 2,230 | 1985 |
7 | בית אל | 6,046 | 1,520 | 1977 |
8 | בית אריה-עופרים | 4,721 | 2,890 | 1981 |
9 | קדומים | 4,338 | 2,280 | 1975 |
10 | אלקנה | 3,945 | 1,190 | 1977 |
11 | הר אדר | 3,858 | 990 | 1986 |
12 | עמנואל | 3,253 | 5,040 | 1983 |
13 | מעלה אפרים | 1,206 | 5,600 | 1978 |
מועצות אזוריותעריכה
הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2014.
מספר | שם המועצה | מספר תושבים | שנת הקמה |
---|---|---|---|
1 | שומרון | 34,100 | 1979 |
2 | מגילות | 1,200 | 1981 |
3 | מטה בנימין | 57,000 | 1980 |
4 | גוש עציון | 21,200 | 1980 |
5 | הר חברון | 7,200 | 1982 |
6 | בקעת הירדן | 4,200 | 1979 |
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ האטה בקצב גידול האוכלוסייה ביו"ש, באתר ערוץ 7, 21 ינואר 2018
- ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסיה הפלסטינאית בשטח שמניינה המדויק אינו ידוע. אם כן, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
- ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
- ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
- ^ משרד האוצר
- ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
- ^ דוגמה: שירן זליגמן, תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
- ^ בג"ץ 3634/10 עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2010