מחוז יהודה ושומרון

יהודה ושומרון (מחוז)
القدس
	נוף מהר גריזים
מדינה / טריטוריה	שטחי היישובים היהודיים ביהודה ושומרון
נפות במחוז	1
ערים במחוז	4
בירת המחוז	אריאל
העיר הגדולה	מודיעין עילית
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	475,481 (דירוג: 7, 2020)
‑ צפיפות	63.5 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; ; מפת יהודה ושומרון. בסגול - מחוז יהודה ושומרון.

ערך זה עוסק במנהל מחוז לא רשמי במשרד הפנים. אם התכוונתם ליחידה הגאוגרפית-פוליטית בארץ ישראל, ראו יהודה ושומרון; אם התכוונתם למחוז יהודה ושומרון של משטרת ישראל ראו מחוז יהודה ושומרון (משטרה).

מחוז יהודה ושומרון הוא מִנהל מחוז לא רשמי במשרד הפנים בנוסף לששת המחוזות הרשמיים של מדינת ישראל. המנהל אחראי רק על שטחי ההתנחלויות בשטחי C ביהודה ושומרון, שאינם נחשבים כחלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מנהל המחוז במשרד הפנים מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"^[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש^[3]. תחום התכנון והבנייה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי^[4] של צה"ל.

היסטוריה

לאחר מלחמת ששת הימים ב־1967 החלה הקמת התנחלויות ישראליות־יהודיות ביהודה ושומרון. יישובים אלו קיבלו שירותים מוניציפאליים מהמועצות הקרובות בשטחי מדינת ישראל, בהן מטה יהודה עבור יישובי גוש עציון^[5] ובקעת בית שאן ליישובי בקעת הירדן.

ב־1973 הוקמה מועצת יישובי יהודה ובנימין, ישות מוניציפאלית שתפקדה בפועל כמועצה מקומית עבור יישובי גוש עציון ומבוא חורון. המועצה פעלה תחת חסותה של מועצה אזורית מטה יהודה וראש מועצת מטה יהודה בנימין כהן עמד בראשה.

באוקטובר 1974 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון תא"ל אריה שלו על צו שכונן מנהלה מקומית בקריית ארבע.^[6]

ב־1979 חתם מפקד אזור יהודה ושומרון תא"ל בנימין בן אליעזר על צו להקמת ארבעה מועצות אזוריות ביהודה ושומרון: בית אל (לימים מטה בנימין), מועצה אזורית בקעת הירדן, עציון (לימים גוש עציון) ומועצה אזורית שומרון.^[7] במקביל הוצא צו שהעניק מעמד של מועצה מקומית למעלה אדומים.^[8]

במרץ 1981 חתם בן אליעזר על צו נוסף שאיפשר הקמת מועצות מקומיות ביהודה ושומרון.^[9]

המועצות היו תחת הממשל הצבאי והפיקוח עליהן היה קמ"ט לענייני פנים של המינהל האזרחי, במסגרתו פעל הממונה על היישובים הישראלים. בתחילת 1996, לאחר הסכמי אוסלו וצמצום המנהל, הועברה היחידה למשרד הפנים כתקן זמני עד לקביעת מעמד האזור במסגרת הסכם קבע.^[10]

ב־1991 הוקמה העירייה הראשונה במחוז, כאשר מועצת מעלה אדומים הפכה לעירייה. הדבר לווה בהוספת פרק לתקנון המועצות המקומיות שאיפשר הגדרה של מועצה מקומית כעירייה.^[11]^[12]

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים היהודיים. עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון, כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B, נמצאות בידי הרשות הפלסטינית.

דו"ח מבקר המדינה ב־2001 מתח ביקורת על כך כי משרדי הממונה על היישובים הישראלים ביו"ש שוכנים במשרדי מועצה מקומית גבעת זאב ומקבלים ממנה תמיכה, למרות שהיא הגוף המבקר את פעולות המועצה.^[10]

במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז.

חלוקה מוניציפלית

שטח יהודה ושומרון חולק על ידי הממשל הצבאי לשש נפות: נפת חברון, נפת בית לחם, נפת ירדן, נפת ג'נין, נפת שכם, נפת טולכרם ונפת רמאללה. גבולות הנפות התבססו על חלוקת הנפות בממשל הירדני, בשינויים באזורים שונים.^[13]

ערים	מועצות מקומיות	מועצות אזוריות	ועדים מקומיים
אריאל ביתר עילית מודיעין עילית מעלה אדומים	אורנית אלפי מנשה אלקנה אפרת בית אל בית אריה גבעת זאב הר אדר מעלה אפרים עמנואל קדומים קריית ארבע קרני שומרון שער השומרון	בקעת הירדן גוש עציון הר חברון מגילות מטה בנימין שומרון	המנהלת המוניציפלית חברון (היישוב היהודי בחברון)

נתוני אוכלוסייה ושטח

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו במחוז כ־441,600 ישראלים, מהם 900 ערבים, ב־127 יישובים^[14]. לעומת זאת, על פי נתוני מועצת יש"ע היו במחוז בסוף 2019 כ־150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים^[15]. נכון לינואר 2024 על פי הצהרת הארגון מספרם עלה ל-517,407 איש^[16]. העיר הגדולה במחוז היא מודיעין עילית שבה 81,216 תושבים נכון לסוף שנת 2021, לפי נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה במחוז זה צעירה יותר מבמחוזות ישראל, כאשר למעלה מ־58% מתוכה הם צעירים עד גיל 24^[17]^[18].

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2022.

ערים

שם העיר	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	שנת הקמה	שנת הכרזה כעיר
אריאל	19,621	14,360	1978	1998
ביתר עילית	63,361	4,920	1988	2001
מודיעין עילית	81,317	4,830	1990	2008
מעלה אדומים	37,514	46,480	1977	1991

מועצות מקומיות

שם המועצה	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	שנת הקמה
אורנית	9,234	2,230	1985
אלפי מנשה	7,975	4,580	1983
אלקנה	4,178	1,190	1977
אפרת	11,856	6,490	1983
בית אל	5,712	1,520	1977
בית אריה-עופרים	5,435	2,890	1981
גבעת זאב	20,414	4,460	1983
הר אדר	4,113	990	1986
מעלה אפרים	1,255	5,600	1978
עמנואל	4,474	5,040	1983
קרני שומרון	9,741	7,250	1976
קריית ארבע	7,523	4,400	1972
קדומים	4,563	2,280	1975
שער השומרון	8,500	?	2022

מועצות אזוריות

שם המועצה	מספר תושבים	שנת הקמה
גוש עציון	25,852	1979
בקעת הירדן	6,174	1979
הר חברון	10,131	1982
מגילות	2,075	1981
מטה בנימין	73,874	1979
שומרון	50,355	1979

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחוז יהודה ושומרון בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח, שמונה בין 2.5 ל-3 מיליון בני אדם. לפיכך, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
^ משרד האוצר
^ אלי חורי, פעילות תרבותית ענפה נעשית בישובי עדולם בהרי יהודה, מעריב, 13 בדצמבר 1967
^ צו בדבר ניהול קרית ארבע (יהודה והשומרון) (מס' 561), התשל"ה–1974, קמצ"ם 34, עמ' 1384–1385
^ צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט–1979, קמצ"ם 45, עמ' 88–92
^ צו בדבר ניהול מעלה אדומים (יהודה והשומרון) (מס' 788), התשל"ט–1979, קמצ"ם 45, עמ' 110
^ צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), תשמ"א–1981, באתר ויקיטקסט
^ ¹ ² הממונה על היישובים היהודים ביהודה והשומרון, דו"ח שנתי 52א', באתר מבקר המדינה
^ יחזקאל ליין ואיל ויצמן, גזל הקרקעות: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית, באתר בצלם, מאי 2002, עמ' 58
^ פרק י"ז לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), סעיפים 140ג עד 140יג (עמ' 111)
^ אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני, עמ' 98.
^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
^ מועצת יש"ע פברואר 2020, נתוני אוכלוסייה - 2020, באתר מועצת יש"ע
^ האוכלוסיה הישראלית ביו"ש ובקעת הירדן צמחה בכ-2 אחוזים, באתר ערוץ 7, 16 בפברואר 2024
^ ילדים 0–17, צעירים 18–24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס
^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס

[1] נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח, שמונה בין 2.5 ל-3 מיליון בני אדם. לפיכך, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.

[2] תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד

[3] תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד

[4] משרד האוצר

[5] אלי חורי, פעילות תרבותית ענפה נעשית בישובי עדולם בהרי יהודה, מעריב, 13 בדצמבר 1967

[6] צו בדבר ניהול קרית ארבע (יהודה והשומרון) (מס' 561), התשל"ה–1974, קמצ"ם 34, עמ' 1384–1385

[7] צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה והשומרון) (מס' 783), התשל"ט–1979, קמצ"ם 45, עמ' 88–92

[8] צו בדבר ניהול מעלה אדומים (יהודה והשומרון) (מס' 788), התשל"ט–1979, קמצ"ם 45, עמ' 110

[9] צו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892), תשמ"א–1981, באתר ויקיטקסט

[מבקר-10] ¹ ² הממונה על היישובים היהודים ביהודה והשומרון, דו"ח שנתי 52א', באתר מבקר המדינה

[11] יחזקאל ליין ואיל ויצמן, גזל הקרקעות: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית, באתר בצלם, מאי 2002, עמ' 58

[12] פרק י"ז לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), סעיפים 140ג עד 140יג (עמ' 111)

[13] אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני, עמ' 98.

[14] שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס

[15] מועצת יש"ע פברואר 2020, נתוני אוכלוסייה - 2020, באתר מועצת יש"ע

[16] האוכלוסיה הישראלית ביו"ש ובקעת הירדן צמחה בכ-2 אחוזים, באתר ערוץ 7, 16 בפברואר 2024

[17] ילדים 0–17, צעירים 18–24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס

[18] שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס

[2]

[3]

[4]

[1]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]