מחוז יהודה ושומרון

יהודה ושומרון (מחוז)
מחוז יהודה ושומרון, اليهودية والسامرة
	נוף מהר גריזים
מדינה / טריטוריה	הישובים היהודיים ביהודה ושומרון
נפות במחוז	1
ערים במחוז	4
העיר הגדולה	מודיעין עילית
אוכלוסייה	‏
‑ במחוז	475,481 (דירוג: 7, 2020)
‑ צפיפות	63.5 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות	32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; ; מפת יהודה ושומרון. בסגול - מחוז יהודה ושומרון.

ערך זה עוסק במנהל מחוז לא רשמי במשרד הפנים. אם התכוונתם ליחידה הגאוגרפית-פוליטית בארץ ישראל, ראו יהודה ושומרון; אם התכוונתם למחוז יהודה ושומרון של משטרת ישראל ראו מחוז ש"י.

מחוז יהודה ושומרון הוא מִנהל מחוז לא רשמי במשרד הפנים בנוסף לששת המחוזות הרשמיים של מדינת ישראל. המנהל אחראי רק על שטחי ההתנחלויות בשטחי C ביהודה ושומרון, שאינם חלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מנהל המחוז במשרד הפנים מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"^[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש^[3]. תחום התכנון והבנייה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי^[4] של צה"ל.

היסטוריה עריכה

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים היהודיים. עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון, כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B, נמצאות בידי הרשות הפלסטינית.

המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967^[5]), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי^[6]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית^[7]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.

ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב], תש"ע-2009, בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מֵרב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מרב הזיקות", יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור^[8].

במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז.

חלוקה מוניציפלית עריכה

ערים	מועצות מקומיות	מועצות אזוריות	ועדים מקומיים
אריאל ביתר עילית מודיעין עילית מעלה אדומים	אורנית אלפי מנשה אלקנה אפרת בית אל בית אריה גבעת זאב הר אדר מעלה אפרים עמנואל קדומים קריית ארבע קרני שומרון שער השומרון	בקעת הירדן גוש עציון הר חברון מגילות מטה בנימין שומרון	היישוב היהודי בחברון

נתוני אוכלוסייה ושטח עריכה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו במחוז כ־441,600 ישראלים, מהם 900 ערבים, ב־127 יישובים^[9]. לעומת זאת, על פי נתוני מועצת יש"ע היו במחוז בסוף 2019 כ־150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים^[10]. העיר הגדולה במחוז היא מודיעין עילית שבה 81,216 תושבים נכון לסוף שנת 2021, לפי נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה במחוז זה צעירה יותר מבמחוזות ישראל, כאשר למעלה מ־58% מתוכה הם צעירים עד גיל 24^[11]^[12].

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2022.

ערים עריכה

מספר	שם העיר	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	שנת הקמה	שנת הכרזה כעיר
1	מודיעין עילית	81,317	4,830	1990	2008
2	ביתר עילית	63,361	4,920	1988	2001
3	מעלה אדומים	37,514	46,480	1977	1991
4	אריאל	19,621	14,360	1978	1998

מועצות מקומיות עריכה

מספר	שם המועצה	מספר תושבים	שטח (בדונמים)	שנת הקמה
1	גבעת זאב	20,414	4,460	1983
2	אפרת	11,856	6,490	1983
3	קרני שומרון	9,741	7,250	1976
4	אורנית	9,234	2,230	1985
5	שער השומרון	8,500	?	2022
6	אלפי מנשה	7,975	4,580	1983
7	קריית ארבע	7,523	4,400	1972
8	בית אל	5,712	1,520	1977
9	בית אריה-עופרים	5,435	2,890	1981
10	קדומים	4,563	2,280	1975
11	עמנואל	4,474	5,040	1983
12	אלקנה	4,178	1,190	1977
13	הר אדר	4,113	990	1986
14	מעלה אפרים	1,255	5,600	1978

מועצות אזוריות עריכה

מספר	שם המועצה	מספר תושבים	שנת הקמה
1	מטה בנימין	73,874	1980
2	שומרון	50,355	1979
3	גוש עציון	25,852	1980
4	הר חברון	10,131	1982
5	בקעת הירדן	6,174	1979
6	מגילות	2,075	1981