מחוז יהודה ושומרון

מנהל מחוז לא רשמי לצד ששת המחוזות של מדינת ישראל, הכולל את היישובים הישראליים בשטח C, אשר נמצאים תחת סמכות משרד הביטחון

מחוז יהודה ושומרון הוא מִנהל מחוז לא רשמי במשרד הפנים בנוסף לששת המחוזות הרשמיים של מדינת ישראל. המנהל אחראי רק על שטחי ההתנחלויות בשטחי C ביהודה ושומרון, שאינם נחשבים כחלק ממדינת ישראל אך נמצאים בשליטתה. מנהל המחוז במשרד הפנים מכונה גם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון"[2] ו"מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש[3]. תחום התכנון והבנייה במחוז נמצא בסמכות מועצת תכנון עליונה (מת"ע) במנהל האזרחי[4] של צה"ל.

יהודה ושומרון (מחוז)
מחוז יהודה ושומרון, اليهودية والسامرة
נוף מהר גריזים
נוף מהר גריזים
מדינה / טריטוריה הישובים היהודיים ביהודה ושומרון
נפות במחוז 1
ערים במחוז 4
העיר הגדולה מודיעין עילית
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 475,481 (דירוג: 7, 2020)
 ‑ צפיפות 63.5 נפש לקמ"ר[1] (2020)
קואורדינטות 32°06′19″N 35°11′24″E / 32.105139°N 35.189928°E / 32.105139; 35.189928 
אזור זמן UTC +2

מפת יהודה ושומרון. בסגול - מחוז יהודה ושומרון.
מפה

היסטוריה עריכה

מחוז זה נוצר לצורכי הסדרת המנהל של ההתנחלויות באזור יהודה ושומרון. הוא שונה מיתר המחוזות בכך שהוא חולש על שטח שאינו כפוף לחוק הישראלי הרגיל, ובכך שהוא אינו כולל את כל היישובים שבשטח, אלא רק את היישובים היהודיים. עיקר הסמכויות בשטחי A וברוב חלקי העיר חברון, כמו גם הסמכויות האזרחיות בשטחי B, נמצאות בידי הרשות הפלסטינית.

המחוז אינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל. חוקי מדינת ישראל אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל סעיף 3א לפקודת מס הכנסה וסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי או חוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967[5]), או פקודות של מפקד פיקוד המרכז המחילות נורמות מן המשפט הישראלי[6]. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית[7]. הסַמכוּת הריבונית מצויה בידי צה"ל, בניגוד לשטחי מדינת ישראל, שבהם מצויה הריבונות בידי הרשויות האזרחיות.

ביהודה ושומרון פועלים בתי משפט צבאיים, שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב], תש"ע-2009, בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות פרקליטות המדינה מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מֵרב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מרב הזיקות", יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש מאסר על תנאי שניתן באזור[8].

במחוז קיימים בתי משפט לעניינים מקומיים במעלה אדומים ובקריית ארבע. בתי משפט אזרחיים אחרים לא קיימים במחוז, ולפיכך מרבית המשפטים האזרחיים והפליליים של תושבי המחוז הישראלים מתנהלים מחוץ למחוז.

חלוקה מוניציפלית עריכה

ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות ועדים מקומיים

נתוני אוכלוסייה ושטח עריכה

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדצמבר 2019, היו במחוז כ־441,600 ישראלים, מהם 900 ערבים, ב־127 יישובים[9]. לעומת זאת, על פי נתוני מועצת יש"ע היו במחוז בסוף 2019 כ־150 יישובים עם 463,901 תושבים ישראלים[10]. נכון לינואר 2024 על פי הצהרת הארגון מספרם עלה ל-517,407 איש[11]. העיר הגדולה במחוז היא מודיעין עילית שבה 81,216 תושבים נכון לסוף שנת 2021, לפי נתוני הלמ"ס, האוכלוסייה במחוז זה צעירה יותר מבמחוזות ישראל, כאשר למעלה מ־58% מתוכה הם צעירים עד גיל 24[12][13].

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2022.

ערים עריכה

מספר שם העיר סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 מודיעין עילית
 
81,317 4,830 1990 2008
2 ביתר עילית
 
63,361 4,920 1988 2001
3 מעלה אדומים
 
37,514 46,480 1977 1991
4 אריאל
 
19,621 14,360 1978 1998

מועצות מקומיות עריכה

מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
1 גבעת זאב
 
20,414 4,460 1983
2 אפרת
 
11,856 6,490 1983
3 קרני שומרון
 
9,741 7,250 1976
4 אורנית
 
9,234 2,230 1985
5 שער השומרון 8,500 ? 2022
6 אלפי מנשה
 
7,975 4,580 1983
7 קריית ארבע
 
7,523 4,400 1972
8 בית אל
 
5,712 1,520 1977
9 בית אריה-עופרים
 
5,435 2,890 1981
10 קדומים
 
4,563 2,280 1975
11 עמנואל
 
4,474 5,040 1983
12 אלקנה
 
4,178 1,190 1977
13 הר אדר
 
4,113 990 1986
14 מעלה אפרים
 
1,255 5,600 1978

מועצות אזוריות עריכה

מספר שם המועצה סמל מספר תושבים שנת הקמה
1 מטה בנימין
 
73,874 1980
2 שומרון
 
50,355 1979
3 גוש עציון
 
25,852 1980
4 הר חברון
 
10,131 1982
5 בקעת הירדן
 
6,174 1979
6 מגילות
 
2,075 1981

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נתון זה אינו כולל את האוכלוסייה הפלסטינית בשטח, שמונה בין 2.5 ל-3 מיליון בני אדם. לפיכך, הצפיפות בפועל גבוהה הרבה יותר מהמצוין כאן.
  2. ^ תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד
  3. ^ תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד
  4. ^ משרד האוצר
  5. ^ תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967
  6. ^ ליטל דוברוביצקי, במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם, באתר ynet, 7 בינואר 2015.
  7. ^ דוגמה: שירן זליגמן, תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה, באתר "תקדין", 8 בפברואר 2017
  8. ^ בג"ץ 3634/10 עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב-9 בדצמבר 2010
  9. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020, יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז, באתר הלמ"ס
  10. ^ מועצת יש"ע פברואר 2020, נתוני אוכלוסייה - 2020, באתר מועצת יש"ע
  11. ^ האוכלוסיה הישראלית ביו"ש ובקעת הירדן צמחה בכ-2 אחוזים, באתר www.inn.co.il
  12. ^ ילדים 0–17, צעירים 18–24, מאפיינים דמוגרפיים, באתר הלמ"ס
  13. ^ שנתון סטטיסטי לישראל 2020 אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין באתר הלמ"ס