מחית תפוחי אדמה

אחת הדרכים הנפוצות ביותר להגשת תפוחי אדמה ומקובלת כתוספת למנות עשירות בחלבון

מחית תפוחי אדמה המוכרת גם בשם פירהצרפתית: Purée, מחית) היא אחת הדרכים הנפוצות ביותר להגשת תפוחי אדמה ומקובלת כתוספת למנות עשירות בחלבון.

מחית תפוחי אדמה
Aligot.jpg
מידע
מוצא אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים תפוח אדמה, חמאה, חלב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מחית תפוחי אדמה
"גבינת תפוחי אדמה" מהמטבח האוסטרי/בווארי

מחית תפוחי אדמה מופקת ממעיכת תפוחי אדמה מבושלים בלי קליפתם. לעיתים מוספים למחית תפוחי אדמה מרכיבים אחרים, כמו חלב, שמנת, חמאה, שמן צמחי, שום, גבינה, קוביות קותל חזיר או שמנת חמוצה. באחת מגרסאות המטבח הצרפתי למאכל, מוסף חלמון לתערובת, והיא מועברת דרך כף מיוחדת בעלת חורים, אשר יוצרת מעין "סרטים".

בנוסף להגשת מחית תפוחי אדמה כמנה בפני עצמה, היא משמשת גם כחומר גלם למאכלים אחרים. בישראל יש המכינים לביבות ממחית (בשונה מלביבות המוכנות מתפוח אדמה טרי מגורר). בסיס הניוקי האיטלקיים הוא מחית תפוחי אדמה. במטבח האוסטרי והבווארי מקובל ממרח המכונה "גבינת תפוחי אדמה" (בגרמנית: "Kartoffelkäse"), העשוי ממחית תפוחי אדמה, בצל מרוכך ושמנת חמוצה המעובדים לכדי ממרח. למאכל זה מוסיפים לעיתים כמון, בצל, עירית, פטרוזיליה וכדומה.

הברכה על מחית תפו"אעריכה

בשו"ע[1] מבואר שפירות שהתרסקו לא משתנית ברכתם כיון שניכר רושם הפרי המקורי, ולכך פסק במשנה ברורה[2] שהברכה על אכילת פירה היא בורא פרי האדמה וכן המנהג. אך הרב בן-ציון אבא-שאול[3] פסק כשהוא נסמך על דיוק בדברי הרמב"ם[4] שרק במעיכן ביד מברך את ברכתו המקורית אך במעוך בכלי שנמעך לגמרי נחשב שנשתנתה צורתו לכך יש לברך על אכילתו שהכל נהיה בדברו.

מחית או חטיף פרינגלס שנעשה מאבקת תפוחי אדמה (אינסטנט), דעת הרב עובדיה יוסף[5] והרב ניסים קרליץ[6] שכיון שבזמן היותו אבקה בטל ממנו טעם ומראה של תפוח אדמה ולכן אף שחוזר וניכר נחשב כדבר חדש ואינו חוזר למצבו הראשון וברכתו שהכל נהיה בדברו. אך דעת הרב שלמה זלמן אוירבך[7] וספר וזאת הברכה[8] שברכתו בורא פרי האדמה כיון שכעת ניכר שהוא מתפוחי אדמה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שולחן ערוך או"ח סי' ר"ב סעיף ז.
  2. ^ משנה ברורה סי' ר"ב סעיף קטן מ, וכן פסק בספר דעת תורה סימן רב ס"ז.
  3. ^ אור לציון חלק ב' סימן יד אות ב
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ברכות, פרק ח', הלכה ד'.
  5. ^ מעין אומר ח"א פרק י סימן ד.
  6. ^ חוט שני ברכות ס"ק כ"ב אות ו.
  7. ^ הליכות שלמה פסח פרק י' הע' מ"א.
  8. ^ ספר וזאת הברכה עמוד 251.