מחנה אלנבי

מחנה צבאי לשעבר בדרום ירושלים

מחנה אלנבי היה מחנה צבאי, שהוקם על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בדרום ירושלים בשנת 1916, במהלך מלחמת העולם הראשונה. המחנה השתרע על פני שטח שנתחם לימים על ידי הרחובות דרך חברון ממערב, רחוב ביתר ממזרח, רחוב ישראל גלעדי מדרום ומנזר סנט קלייר מצפון. המחנה שימש לימים כבסיס צה"ל עד שפונה בתחילת שנות ה-90 ובמקומו נבנו בתי מגורים, משרדים ומסחר בשולי שכונת תלפיות.

מחנה אלנבי
המחנה הצבאי הטורקי ב-1917 (מימין למטה, כולל המנחת), אשר עליו נבנה לימים מחנה אלנבי
המחנה הצבאי הטורקי ב-1917 (מימין למטה, כולל המנחת), אשר עליו נבנה לימים מחנה אלנבי
המחנה הצבאי הטורקי ב-1917 (מימין למטה, כולל המנחת), אשר עליו נבנה לימים מחנה אלנבי
מידע על המבנה
סוג מחנה צבאי
מיקום בשולי שכונת תלפיות, ירושלים של היום
תקופת הבנייה ?–1916
בשימוש פעיל לא
תאריך הריסה תחילת שנות ה-90
מתכנן צבא האימפריה העות'מאנית
מצב נהרס ובמקומו נבנו בתי מגורים, משרדים ומסחר
בעלות נוכחית עיריית ירושלים
קרבות מלחמת העולם הראשונה
קואורדינטות 31°45′27″N 35°13′26″E / 31.757416666667°N 35.223833333333°E / 31.757416666667; 35.223833333333
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחנה אלנבי בתקופת המנדט הבריטי. ברקע - בתי שכונת תלפיות
שלמה ויהודית יחזקאלי במחנה אלנבי, 1959

מחנה עות'מאני

עריכה

הפעילות הראשונה במקום החלה בימי מלחמת העולם הראשונה. הטורקים חיפשו אתר באזור ירושלים להקמת שדה תעופה עבור אחת מחמש טייסות שהגיעו מגרמניה, בת בריתם, כתגבורת צבאית. השטח נבחר מכיוון שהוא מישורי וקרוב יחסית לעיר. המטוס הראשון נחת בשדה באפריל 1916 מטייסת בפיקודו של גנרל פרידריך קרס פון קרסנשטיין, שבסיסה העיקרי היה ליד באר שבע[1]. בנוסף הקימו הטורקים מחנה צבאי סמוך לאורך דרך חברון.

מחנה בריטי

עריכה

בשלהי 1917 כבשו הבריטים את המחנה והפכו אותו לבסיס צבאי חשוב בדרום ירושלים. הוא נקרא על שם אדמונד אלנבי, שהנהיג את כוחות הבריטים במלחמה וכבש בפועל את ירושלים, עם מותו במאי 1936[2]. המחנה פעל לאורך כל תקופת המנדט הבריטי ושימש את הצבא למטרות לחימה ומגורי חיילים.

בשנים הראשונות הפעילו הבריטים קו רכבת קצר מתחנת הרכבת הסמוכה, שעבר בשולי שכונת בקעה בתוואי רחוב מרדכי היהודי, עד לרחוב יהודה של ימינו. קו זה סיפק למחנה אלנבי תחמושת וציוד שהגיעו ממישור החוף. הבריטים הוסיפו להשתמש בשדה התעופה, אך בעקבות לחץ שהפעיל ועד שכונת תלפיות למניעת רעש ההמראות, סגרו הבריטים ב-1924 את שדה התעופה במחנה אלנבי ופתחו שדה תעופה חלופי בעטרות מצפון ירושלים[דרוש מקור].

בשנת 1929 הוקם מחנה נוסף מדרום למחנה הקיים, קרוב לבתי שכונת תלפיות שהוקמה באותה עת[3]. בשנת 1931 החלה הרחבתו של מחנה זה[4]. בינואר 1931 הוא קיבל את השם "מחנה טלוורה" ("Talavera Barracks") על שם קרב שהתרחש ליד העיירה טלוורה בספרד במהלך מלחמת חצי האי בשנת 1809 (אנ')[5]. מחנה זה קיבל אחר כך את השם "מחנה אל-עלמיין", על שם העיר אל-עלמיין במצרים, בה נערכו מספר קרבות מכריעים במסגרת המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה.

בתחילת המרד הערבי הגדול בשנת 1936, גדל המחנה באופן משמעותי והגיעו אליו תגבורות של מספר גדודים ויחידות נוספות שחנו ממזרח למחנה (באזור בו הוקמה טיילת ארמון הנציב)[6]. באוגוסט 1937 הושלמה הקמתה של שכונת מגורים במחנה לקציני הצבא הבריטי ומשפחותיהם[7].

ב-23 ביוני 1936 נערך במחנה מסדר חגיגי לכבוד יום הולדתו של מלך הממלכה המאוחדת החדש אדוארד השמיני, בה השתתפו גם ראשי היישוב היהודי משה שרת, יצחק בן-צבי, דניאל אוסטר ומנהיג העדה החרדית בירושלים משה בלוי[8].

בזמן מלחמת העצמאות

עריכה

לקראת סיום המנדט הבריטי, בעקבות תוכנית החלוקה, החלו הבריטים בהכנות לפינוי המחנה. הסוכנות היהודית פנתה לבריטים בניסיון לרכוש את שטחי המחנות בארץ ישראל. הבריטים הסכימו למכור את המחנות שהיו בשטח שיועד למדינה היהודית (דוגמת צריפין, מחנה בית ליד, תל ליטוינסקי ואחרים) אך לא את המחנות בירושלים, שנועדה להיות עיר בשליטה בינלאומית[9][10].

ב-28 באפריל 1948 דווח כי הכוחות הבריטים פינו את "מחנה אל-עלמיין" ומסרו אותו ללגיון הערבי (שהיה באותה עת גם בפיקוד בריטי)[11]. בתחילת מאי פינו את שאר המחנה והעבירו אותו ללגיון[12], לאחר שכבר קודם פינו פלוגת משוריינים מהמחנה[13].

ב-15 במאי 1948 תקפה פלוגת גדוד מוריה של החי"ש את המחנה במסגרת מבצע קלשון. כוח עיקרי תקף את המחנה משכונת בקעה במערב וכוח משני נע לכיוונו משכונת תלפיות בצפון. ההתקפה המשולבת השתבשה כאשר משוריין שתקף את המחנה מצפון ספג אש ונבלם ובעקבות כך השתהתה ההתקפה העיקרית ממערב[דרוש מקור]. חילופי האש חודשו במהרה במתקפת ירי מרגמות ודוידקה, עד שמגיני המחנה ברחו והוא נתפס על ידי כוחות צה"ל עד רדת הערב[14]. במחנה נמצאה כמות גדולה של חומרי נפץ, ציוד רפואי ומוצרי מזון[דרוש מקור].

עד סוף המלחמה המחנה שימש כבסיס של חטיבת עציוני וחטיבת מחוז ירושלים[15].

לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות היה המחנה צמוד לקו העירוני ולשטח מפורז שנקבע בינו לבין מתחם ארמון הנציב.

לאחר הקמת המדינה

עריכה

לאחר הקמת המדינה, שטח המחנה נותר רשום בבעלות משרד המלחמה הבריטי, ונעשו ניסיונות להגיע להסדר עמו לרכישת השטח[16]. הבריטים סירבו תחילה, עקב מיקומו סמוך לגבול, להעביר אותו רשמית לידי מדינת ישראל, זאת כדי לא לפגוע ביחסים עם ממלכת ירדן[17]. במהלך 1964 הושגה הסכמה עקרונית עם הבריטים על מכירתו לישראל[18]. הסכם בראשי תיבות נחתם באפריל 1965[19], בנובמבר 1966 הושלמה רכישת המחנה על ידי מדינת ישראל, תמורת 140 אלף ליש"ט[20].

בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, צה"ל נדרש לצמצם את פריסת כוחותיו בירושלים לגדוד אחד, ובמחנה התמקמה חטיבת ירושלים שהייתה אחראית להגנה על הקו העירוני. בקיץ 1950 החל המחנה לשמש גם כבסיס טירונים 920 של הנח"ל[15]. במחנה "אל-עלמיין" שוכנו עולים חדשים[21], והוקמה בו מעברת תלפיות, מעברה הוקמה גם בחלקו הצפוני של המחנה, סמוך לשכונת צפון תלפיות. בשיא אכלוסה גורו במעברת תלפיות 9,000 תושבים[22]. בתחילת שנות ה-60, המעברה הייתה בשלבי חיסול, אך עוד גרו בה כ-250 משפחות[23]. במקום המעברה הוקמו שיכונים לאורך דרך חברון בין תלפיות הוותיקה לאזור התעשייה תלפיות.

בשנת 1954 שכרה האוניברסיטה העברית חלק משטח המחנה לטובת מעונות סטודנטים[24]. במחנה גם נערכו אימוני גדנ"ע[25].

לאחר מלחמת ששת הימים עבר המחנה לרשות משמר הגבול, שקיבל את האחריות להשלטת הריבונות הישראלית בשטחים שנכבשו, ובכלל זה מזרח ירושלים[26]. בנוסף השתקעה בו מחלקת התנועה של משטרת ישראל, שהפעילה במקום גם כלבייה.

פיתוח שטח המחנה

עריכה

בתחילת שנות ה-80 החלו דיונים על פינוי המחנה לטובת פיתוח עירוני. בשנת 1983 נדונה הקצאת השטח לטובת הקמת בית הוועד הפועל של ההסתדרות בירושלים, במקום הבניין הקיים בתל אביב[27]. אך התוכנית נגנזה, עקב סירובו של משרד האוצר להשתתף בעלות המעבר לירושלים[28].

בשנת 1985 פונה חלקו הדרומי של המחנה לצורך סלילת המשך רחוב דניאל ינובסקי, המקשר בין דרך חברון לטיילת ארמון הנציב[29]. זאת לאחר עיכוב של שלוש שנים, עקב סירובה של המשטרה לפנות את השטח[30]. בתחילת 1988 הוצגה תוכנית מתאר חדשה לשטח המחנה, הכוללת הקמת מבנים למגורים, מלונאות ומשרדים[31]. עם כי במקביל אישרה עיריית ירושלים, הקמת מבנים נוספים בשטח מחנה מג"ב [32].

בשנת 1989 הגיעה ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית להסכם על הקצאת 30 דונם בשטח המחנה לטובת הקמת שגרירות ארצות הברית בישראל[33]. זאת בעקבות לחצים שהפעילו משה ארנס וראש הממשלה יצחק שמיר על הממשל האמריקאי באמצעות הקונגרס[34][35]. למרות ההסכם הקמת שגרירות ארצות הברית במתחם לא יצאה פועל. אך ההסכם גרם לעיכוב בפיתוח שאר המתחם שהוקצה לטובת בנייה למגורים ומסחר, עקב הצורך להתחשב בתוכנית הבנייה של השגרירות[36].

בתחילת שנות ה-90 פונה המחנה ומפקדת מג"ב ירושלים עברה לבניין חדש, שנבנה עבורה בקצה הצפוני של שכונת שייח' ג'ראח[37]. המכרזים הראשונים לבנייה למגורים במתחם פרסמו על ידי מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1991[38], ובמהלך שנות ה-90 פורסמו פכרזים נוספים[39], בין השאר זכו במגרשים חברת רסקו וב. יאיר[40][41]. מתחם המגורים פותח כמקשה אחת עם פיתוח סביבתי בין המבנים[42], הוא זכה להצלחה ורוב הדירות נמכרו עוד לפני שהושלמה הבנייה[43].

בתחילת שנות ה-2000 נבנו בחלקו הדרומי של המחנה בנייני משרדים ומסחר[44][45].

בניין שגרירות ארצות הברית

עריכה
 
שטח מחנה אלנבי, 2023

כבר בסוף 1988 הוקצה שטח של 30 דונם, בשטח מחנה אלנבי, בצמוד לדרך חברון, לטובת הקמת מבנה שגרירות ארצות הברית[46]. אך מסיבות פוליטיות הפרויקט לא יצא לפועל, מאחר שנשיאי ארצות הברית דחו את ההחלטה על ההכרה בירושלים כבירת ישראל, והשטח, בו חורשת אורנים, נשאר ריק. עם זאת תכנון המתחם נמשך, בין השאר ב-2001 ביקשה השגרירות למנוע בניית בית כנסת צמוד לשטח הבנייין המתוכנן[47].

עם הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל וההחלטה על העברת השגרירות לירושלים הוחלט שבניין הקונסוליה הקיים ישמש את השגרירות[48]. במקביל בפגישה בין ראש העיר משה ליאון לנציגי מחלקת המדינה האמריקאית, הוחלט על מתן מסלול ירוק פנים עירוני לתכנון מבנה הקבע של השגרירות במתחם אלנבי. עוד הוסכם כי תחנה מתוכננת של הקו הכחול של הרכבת הקלה בדרך חברון, תזוז 4 מטרים לבקשת יחידת האבטחה של השגרירות[49].

בפברואר 2021, אישרה להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכניות להקמת מבנה עבור השגרירות במחנה אלנבי, כולל מעון רשמי של השגריר, והרחבת מתחם הקונסוליה והקמת מבנים נוספים במקום למגורי סגל[50]. ביולי 2022, משפחות פלסטיניות הציגו מסמכים מארכיון המדינה לפיהם הקרקע שעליה צפויה לקום השגרירות במחנה אלנבי, הופקעה מהם מתוקף חוק נכסי נפקדים. עם זאת ההפקעה בוצעה במקור כבר על ידי שלטונות המנדט הבריטי, וחלה עליה התיישנות[51].

תמונות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מחנה אלנבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דב גביש, שדה התעופה הראשון של ירושלים, בתוך קרדום : דו ירחון לידיעת הארץ - ירושלים הבלתי ידועה, עורך: אלי שילר, ירושלים, הוצאת ספרים אריאל, - 1981 עמוד: 109
  2. ^ בירושלים - תפלה-מפקד ללורד אלנבי, הארץ, 25 במאי 1936
  3. ^ מחנה צבא בקרבת תלפיות, דבר, 23 בדצמבר 1929
  4. ^ בירושלים - מחנה בשביל חיל האויריה, הארץ, 19 בפברואר 1931
    החגיגות לכבוד יום הולדת למלך בריטניה, דואר היום, 4 ביוני 1931
  5. ^ Talpioth Becomes Talavera, פלסטיין בולטין, 19 בינואר 1931
  6. ^ יריות על צבא בקרבת ארמון הנציב, הארץ, 14 ביוני 1936
  7. ^ בירושלים - גמר הבינוי לקצינים במחנה הצבא, הארץ, 29 באוגוסט 1937
  8. ^ חגיגת יום הולדת המלך, הארץ, 23 ביוני 1936
  9. ^ חביב כנען, כיצד נרכשו מחנות הצבא הבריטיים לאחר הכרזת החלוקה, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1958
  10. ^ עמירם אורן, אזרוח מחנות הצבא הבריטי - כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד יצחק בן-צבי 2017
  11. ^ פוצץ בית בן שלוש קומות בירושלים, על המשמר, 28 באפריל 1948
  12. ^ ציון לנופלים, קול העם, 15 במאי 1949
  13. ^ החייל הבריטי האחרון יצא מירושלים ב-14 במאי, הַבֹּקֶר, 18 באפריל 1948
  14. ^ הצבא היהודי כבש את מחנה אלנבי בירושלים, הארץ, 17 במאי 1948
  15. ^ 1 2 עמירם אורן, צבא בעיר - צה״ל ופריסתו הגאוגרפית בירושלים בשנותיה הראשונות של המדינה, בתוך: אופקים בגאוגרפיה - כרך 64–65, אוניברסיטת חיפה, 2005
  16. ^ חנן יוסף, נחתם הסכם כספי בין ישראל ובריטניה, על המשמר, 31 במרץ 1950
  17. ^ ת. לויטה, הבריגדיר בא לחסל את ירושת המנדאט, מעריב, 18 באפריל 1958
  18. ^ מחנה אלנבי יימכר לישראל, הַבֹּקֶר, 28 באוגוסט 1964
  19. ^ הסכם ישראל־בריטניה על תביעות מימי המנדט - נחתם בלונדון, הַבֹּקֶר, 16 באפריל 1965
  20. ^ מחנה אלנבי בירושלים' הועבר לרשות המדינה, על המשמר, 30 בנובמבר 1966
    מחנה אלנבי לבעלות המדינה, למרחב, 30 בנובמבר 1966
  21. ^ 150 העולים מבית העולים "ציון" בירושלים, דבר, 20 בספטמבר 1949
  22. ^ 9000 נפש שרויים בצמא, קול העם, 19 באפריל 1955
  23. ^ תביעה לחיסול מעברת תלפיות, למרחב, 25 במאי 1962
    ע. בנזימן, , מעברת תלפיות הוותיקה תחוסל כליל בשנה הבאה, מעריב, 15 באוקטובר 1962
  24. ^ חינוך גבוה במרתף, דבר, 5 במרץ 1954
    ל־70 מקומות שיכון פנויים בבירה נרשמו 200 סטודנטים, על המשמר, 6 באפריל 1955
  25. ^ החלו התחרויות הארציות לקליעה, דבר, 28 במאי 1958
  26. ^ עמירם אורן, רפי רגב "ארץ בחאקי: קרקע וביטחון בישראל", ירושלים, הוצאת כרמל 2008, עמוד 494
  27. ^ ידונו בהקצאת מחנה אלנבי לבית ההסתדרות, דבר, 12 ביולי 1983
    העברת משרדי הממשלה לירושלים - בקיפאון, מעריב, 9 בפברואר 1984
  28. ^ נדב שרגאי, האוצר לא יממן העברת ההסתדרות לירושלים, כל העיר, 15 באפריל 1983
  29. ^ מחנה על גלגלים, מחנה על גל גדים, מעריב, 22 באוגוסט 1985
  30. ^ ועד תלפיות־מזרח: המשטרה גורמת מפגע תחבורתי, כל העיר, 29 באוקטובר 1982
  31. ^ שחר אילן, לנפוש במחנה אלנבי, כל העיר, 25 במרץ 1988
  32. ^ יוסף כהן, מחנה אלנבי צומח, כל העיר, 22 ביולי 1988
  33. ^ יותם יבין, מתמקחים על המחיר, כל העיר, 6 בינואר 1989
    מנחם רהט, ארה"ב רכשה מגרשים לבניית שגרירות בת"א וקונםוליה בי"ם, מעריב, 19 בינואר 1989
    שחר אילן, אושר בניין לשגרירות האמריקאית, כל העיר, 27 בינואר 1989
  34. ^ אלעזר לוין, חלק משגרירות ארה״ב יוקם במחנה אלנבי בי־ם, חדשות, 27 ביולי 1989
  35. ^ אמנון ברזילי, מחפשים מקום לשגרירות האמריקאית, חדשות, 28 באפריל 1993
  36. ^ דוד חיון, ‏קבלן: הסכם בין עיריית ירושלים לממשלת ארה"ב עיכב בנייה במחנה אלנבי, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2000
  37. ^ שחר אילן, מג"ב מחפש בית, כל העיר, 31 במרץ 1989
    אסתר גולדברשט, מחנה אלנבי לובש ציוויל, מעריב, 13 בספטמבר 1991
  38. ^ אסתר גולדברשט, שלושה בנייני מגורים ייבנו במקום מחנה אלנבי בירושלים, מעריב, 2 בספטמבר 1991
  39. ^ ליגד וביטון קנו מגרש במחנה אלנבי בכ-7.3 מיליון דולר, באתר גלובס, 19 בינואר 1998
  40. ^ אלעזר לוין, ‏ירידות של עד 30 במחירי קרקעות למגורים במיתחם מחנה אלנבי בי-ם, באתר גלובס, 19 בינואר 1998
    מחנה אלנבי: מחירי המגרשים נפלו ב-8, באתר גלובס, 19 בינואר 1998
  41. ^ אלעזר לוין, ‏המינהל שינה החלטתו: אישר מכירת מחנה אלנבי בירושלים לרסקו וברכפלד, באתר גלובס, 9 בינואר 1997
  42. ^ י.ג מתאר דורשת P מפיתוח מחנה אלנבי במזומן, באתר גלובס, 26 בינואר 1998
  43. ^ אלעזר לוין, ‏נמכרו %84 מפרוייקט מחנה אלנבי, באתר גלובס, 22 במרץ 1999
  44. ^ אלעזר לוין, ‏קולג' פרדס במו"מ לרכישת 3,000 מ"ר משרדים במתחם אלנבי בירושלים ב-6.75 מיליון דולר, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2003
  45. ^ גיא ימין, ‏מתחם אלנבי: ויספיש ישלם 2.8 מיליון דולר ל-5.5 דונם למסחר, באתר גלובס, 5 בפברואר 2006
  46. ^ יותם נבין ושחר אילן, ארה"ב תבנה שגרירות במתת□ אלנבי, כל העיר, 23 בדצמבר 1988
  47. ^ כל העיר, בית כנסת מתוכנן מונע העברת שגרירות ארה"ב לי-ם, באתר הארץ, 8 במרץ 2001
  48. ^ יעל דראל, כחלון מסדר לאמריקאים פטור מהיתר בנייה; משפטנים: "לא בטוח שהמהלך חוקי", באתר הארץ, 22 במרץ 2018
  49. ^ שלומי הלר, שגרירות ארה"ב בירושלים קיבלה אור ירוק לתכנון מבנה קבע בארנונה, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2019
  50. ^ שלומי הלר, לא מחכים לטלפון מביידן: התוכנית להרחבת שגרירות ארה"ב בירושלים אושרה להפקדה, באתר כל העיר, 15 בפברואר 2021
  51. ^   ניר חסון, מסמכים מגלים: הקרקע המיועדת לשגרירות ארה"ב נלקחה מפלסטינים ב-1948, באתר הארץ, 10 ביולי 2022