מחנה הריכוז אוהרדרוף

מחנה הריכוז אוהרדרוףגרמנית: Zwangsarbeitslager Ohrdruf) היה מחנה ריכוז ומחנה עבודה נאצי ששכן ליד העיר ויימאר בגרמניה. הוא היה חלק מרשת מחנות הריכוז שסבבו את מחנה הריכוז בוכנוואלד.

מחנה הריכוז אוהרדרוף
Zwangsarbeitslager Ohrdruf
מראה במחנה, אפריל 1945
מראה במחנה, אפריל 1945
סוג מחנה עבודה
מדינה גרמניה
מחוז תורינגיה
תאריך הקמה נובמבר 1944
תאריך שחרור אפריל 1945
צבא משחרר הצבא האמריקאי במסגרת בעלות הברית
השתייכות האסירים יהודים ואחרים
קואורדינטות 50°50′00″N 10°44′00″E / 50.8333°N 10.7333°E / 50.8333; 10.7333
מחנה הריכוז אוהרדרוף
(למפת גרמניה רגילה)
Germany adm location map.svg
 
אוהרדרוף
אוהרדרוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה)
הגנרלים אייזנהאור, פאטון ובראדלי בוחנים את בורות השריפה במחנה בביקורם בו ב-12 באפריל 1945

אוהרדרוף היה מחנה הריכוז הראשון ששוחרר על ידי כוחות צבא ארצות הברית.[1]

היסטוריהעריכה

המחנה הוקם בנובמבר 1944 בסמוך לעיר גותה במדינת תורינגיה שבמרכז גרמניה. האסירים במחנה היו עובדי הכפייה ששימשו ככוח עבודה להקמת מסילת ברזל שהובילה למרכז תקשורת תת-קרקעי שהקמתו מעולם לא הושלמה, וזאת בשל ההתקדמות המהירה של הכוחות האמריקאים.[2]

בסוף מרץ 1945, מנתה אוכלוסיית המחנה כ-11,700 אסירים, אבל בתחילת אפריל יחידות גולגולת המת של האס אס פינתה כמעט את כל האסירים לצעדות המוות למחנה בוכנוואלד. אנשי האס אס הרגו רבים מהאסירים שנותרו במחנה מכיוון שהיו חולים מדי לצאת לצעדה.

שחרור המחנה: אפריל 1945עריכה

המחנה שוחרר ב-4 באפריל על ידי הדיוויזיה המשוריינת ה-4 (4th Armored Division) ודיוויזיית הרגלים ה-89 (89th Infantry Division) של צבא ארצות הברית. כשחיילי הדיוויזיה המשוריינת נכנסו למחנה הם גילו ערימות של גופות, חלקן מכוסה בסיד, וחלק אחר של הגופות כשהן שרופות באופן חלקי.

הגילוי המחריד של הגופות הביא את גנרל דווייט אייזנהאואר, המפקד עליון של כוחות בעלות הברית באירופה, לבקר במחנה ב-12 באפריל. אליו נלוו גם הגנרלים ג'ורג' פטון ועומר בראדלי. לאחר ביקורו, שלח אייזנהאואר מברק לגנרל ג'ורג' מרשל, ראש המטות המשולבים בוושינגטון, בו תיאר את מה שראה בביקורו במחנה. הוא כתב שהאכזריות והבהמיות היו כל כך חזקים שהותירו אותו חולה. לדבריו גנרל פאטון לא רצה להיכנס לראות, אך הוא שכנע אותו לבקר במחנה כדי שהוא והגנרלים האחרים שביקרו במחנה יוכלו להעיד בעתיד מיד ראשונה את הזוועות שביצעו הנאצים ביהודים, וכדי למנוע מאנשים לכנות את מה שאירע כתעמולה יהודית. השפעת המראות במחנה הייתה כה חזקה עד שב-19 באפריל 1945 שלח אייזנהאואר בקשה למרשל שישלח משלחת של חברי קונגרס ועיתונאים שיבואו לראות ולהביא את מעשי הזוועה של הנאצים לידיעת הציבור האמריקאי. המשלחת אושרה באותו יום על ידי נשיא ארצות הברית הארי טרומן.

גלריית תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה