מחנה מילדורף

מחנה מילדורףגרמנית: KZ-Außenkommando Mühldorf) היה מחנה עבודה שהוקם על ידי הנאצים במחצית שנת 1944 סמוך למילדורף שבבוואריה, והיווה חלק ממחנות המשנה של מחנה הריכוז דכאו. מטרתו העיקרית הייתה לספק עבודה למתקן תת-קרקעי לייצור מטוס הקרב מסרשמיט Me-262, שנועד לאתגר את העליונות האווירית של בעלות הברית מעל גרמניה.

מחנה מילדורף
KZ-Außenkommando Mühldorf
אין תמונה חופשית
סוג מחנה עבודה
מדינה גרמניה
מחוז בוואריה
מחנות נלווים מטנהיים, וולדלאגר
תאריך הקמה 1944
תאריך שחרור אפריל 1945
צבא משחרר בעלות הברית, צבא ארצות הברית
השתייכות האסירים יהודים הונגרים בעיקר
קואורדינטות 48°15′23″N 12°27′32″E / 48.2563°N 12.459°E / 48.2563; 12.459
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לחצו כדי להקטין חזרה
באבי יארגטו לחוואמאלי טרוסטינץויניצהרומבולהקייזרוואלדגטו וילנהגטו קובנהפונארגטו ביאליסטוקטרבלינקהסוביבורמיידנקבלזץגטו לבובאודסהטרנסניסטריהמוהיליב-פודילסקיגטו צ'רנוביץקישינבגטו קולוז'ווארגטו ורשהגטו בודפשטסרדנובקיאושוויץגטו קרקובגטו לודז'חלמנומחנה הריכוז שטוטהוףגרוס-רוזןטרזיינשטטמחנה הריכוז ואיווארהראוונסבריקזקסנהאוזןמחנה הריכוז נוינגמהברגן-בלזןארבייטסדורףדורה-מיטלבאונידרהאגןבוכנוואלדפלוסנבירגמחנה הריכוז דכאומאוטהאוזןאבנזהיאסנובאץמחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוףוסטרבורקמחנה הריכוז אמרספורטפיכטמחנה המעבר מכלןמבצר ברנדונקמחנה הריכוז דראנסימחנה הריכוז קומפייןמחנה המעבר פיטיבייהמחנה המעצר גירסמחנה ורנהיהדות אסטימחנה הריכוז פוסוליריזיירה די סן סאבהמחנה הריכוז ראבשאבאץמחנה הריכוז סיימישטהמחנה הריכוז טופובסקה שופהסומוביט (מחנה ריכוז)מחנה הריכוז צרווני קרסטWW2-Holocaust-Europe-he.png
אודות התמונה

מפת השואה: אזורי השליטה הנאצית ונתיבי התעבורה אל מחנות ההשמדה

היסטוריהעריכה

רקע להקמהעריכה

עם התגברות המתקפה האווירית של בעלות-הברית נגד גרמניה הנאצית לאחר 1943, החליטה ההנהגה הנאצית להקים מתקנים תת-קרקעיים כדי לייצר נשק וחומרי-נשק. הבנייה המואצת של מתקנים אלה דרשה הוצאה משמעותית של משאבי אנוש. אנשי האס אס נתנו לאסירים במחנות הריכוז לבצע את המשימות המסוכנות ביותר, כגון חפירה של מנהרות ומערות בהרים, בניית מפעלים תת-קרקעיים וסחיבת חומרי בנייה. כדי לקדם את הפרויקטים העצומים הללו, הקימו הנאצים בשנים 1944 ו-1945 מאות מחנות לוויין בקרבת אתרים תעשייתיים.

הרכב אסיריםעריכה

על פי דיווחי אסירים, שמסרו את התיקים המנהליים של המחנה לשלטונות האמריקאים, שהו במחנה מטנהיים כ-2,000 אסירים, במחנה הנשים קרוב ל-500 נפשות, וב"מחנות היער" (וולדלאגר) היו 2,250 אסירים ואסירות. מחנות אחרים החזיקו בסך הכל 550 איש. רוב האסירים היו יהודים הונגרים, אך היו גם יהודים מיוון, מצרפת, מאיטליה וכן אסירים פוליטיים מרוסיה, פולין וסרביה. באזור שמסביב היו גם מספר מחנות עבודה בכפייה ששהו בהם אסירי מלחמה כדי לספק עובדים למפעלים.

בסתיו 1944 ביצעו שומרי האס-אס סלקציה של אסירי מחנות הקאופרינג במתחם מילדורף, תוך גירוש מאות אסירים חולים ונכים לתאי הגז באושוויץ.

תנאי החיים במחנהעריכה

התנאים במתחם מולדורף היו נוראים. ההערכה היא, כי יותר ממחצית האסירים במתחם נספו לאחר שגורשו לאושוויץ, או מתו במקום מעומס עבודה, התעללויות, יריות ומחלות. אסירים ב"מחנות היער" (וולדלאגר) שליד העיר אמפפינג שוכנו בבקתות עפר, צריפים שהיו שקועים חלקית באדמה עם גגות שכוסו באדמה, על מנת להסוות את המבנים מהסיור האווירי של בעלות הברית. האסירים עבדו לעיתים תכופות בין 10 ל -12 שעות, כשהם נושאים שקי מלט כבדים ומבצעים משימות בנייה מפרכות אחרות.

אביגדור ברק (ברגר) אסיר לשעבר, העיד על התנאים במחנה[1]:

כשנכנסתי עם אבי למחנה מילדורף הייתי נער בריא. ...חיינו באשליה שאפשר לחיות כאן, ואכן לא הרגו אותנו כאן בבת אחת אלא בתהליך ארוך, מתוחכם ומתמשך של השמדה באמצעות עבודה. כעשרה חודשים לאחר מכן, ביום שיצאתי מן המחנה, לא היה ניתן לזהות אותי. הייתי מוזלמן שכולו עור ועצמות, הייתי מת חי.

רוב האסירים עבדו בהנחת פסי הרכבת. הם סחבו את פסי הרכבת במו ידיהם, הניחו אותם על האדנים, דפקו מסמרים וחיברו פס לפס. אנשים נפצעו ללא הרף, ואיש, כמובן, לא דאג לבטיחות כוח העבודה היהודי חסר הערך.

גירושיםעריכה

בין יולי 1944 לאפריל 1945, כשצבא ארצות הברית כבר נכנס לאזור, גורשו למעלה מ-8,000 אסירים למחנה הראשי במטנהיים ולמחנות המשנה שלו.

לאחר המלחמהעריכה

חמישה נאשמים בניהול המחנה נידונו למוות במאי 1947 ושבעה נידונו לתקופות מאסר שונות במסגרת משפטי דכאו[2].

כיום ישנה באתר מצבת זיכרון.

לקריאה נוספתעריכה

  • אביגדור ברק (ברגר), משם לכאן ובחזרה - סיפורו של נער יהודי מהונגריה במחנה מילדורף, הוצאת יד ושם, 2015.
  • משה זנדברג, שנה לאין קץ - בפלוגות העבודה בהונגריה ובמחנות הנאצים (אושוויץ, דכאו, מילדורף-ואלדלגר), הוצאת יד ושם, 1966.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אביגדור ברק (ברגר), משם לכאן ובחזרה - סיפורו של נער יהודי מהונגריה במחנה מילדורף, הוצאת יד ושם, 2015, עמ' 71, 73.
  2. ^ United States of America v. Franz Auer et al.. United States Armny Investigations and Trial Records of War Crimes