מחנה סירקין

מחנה סירקין (לשעבר "כנף 12 - בסיס אלון" וגם "RAF Petah Tiqva"). הוא בסיס של צה"ל השוכן בעיר פתח תקווה. הבסיס גובל בשכונות יוספטל וקריית אלון ממערב, עמישב-הדר גנים וכפר סירקין מדרום וקיבוץ גבעת השלושה מצפון.

כנף 12 - בסיס אלון
(סגור אך משמש יחידות צה"ל אחרות)
RAF Petah Tiqva
RAF Petah Tiqva.jpg
תצ"א של שדה התעופה כפי שצולם על ידי ה-RAF בשנת 1944
נתוני השדה
קוד IATA
‏אין‏
קוד ICAO
‏אין‏
סוג השדה צבאי
תאריך הקמה 1941
מפעיל Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל – כמנחת מסוקים
מפעיל בעבר Israeli Air Force - Coat of arms.svg  חיל האוויר הישראלי
RAF-Badge.svg  חיל האוויר המלכותי
עיר סמוכה פתח תקווה
קואורדינטות 32°05′19″N 34°54′56″E / 32.08861°N 34.91556°E / 32.08861; 34.91556
גובה מעל פני הים 32 מטר (105 רגל)
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
10/28 4,003 1,220 אספלט
14/32 4,003 1,220 אספלט
חברי ההגנה שומרים על מחנה סירקין בעת מלחמת העצמאות
מטוס ספיטפייר בריטי בשדה התעופה סירקין

היסטוריהעריכה

"מחנה סירקין" נבנה על ידי שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1941 כחלק ממתחם הצבא הבריטי באזור ראש העין. הבסיס שימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי עד לעזיבתם את הארץ במאי 1948 ונקרא "RAF Petah Tiqva". משנת 1955 ועד 1968 שכן במקום בית הספר לקצינים בה"ד 1 וכיום ממוקמות בו יחידות שונות של צה"ל.

ב-25 בנובמבר 1945 חדרה קבוצה של לוחמי אצ"ל עם משאיות במסווה של חיילים בריטים לשדה התעופה הבריטי במקום ולקחה שלל כ-70 תת-מקלעים סטן, שתי מרגמות, 5 מכונות ירייה ורימונים רבים.

ב-25 בפברואר 1946, במסגרת התקפת שדות התעופה הבריטיים, חדרה קבוצה של לוחמי לח"י לבסיס ופוצצה שמונה מטוסים של חיל האוויר המלכותי.[1]

בחודש מאי 1948, כבשו לוחמי האצ"ל את הבסיס ואת הכפר הערבי פג'ה הסמוך אליו.

לבסיס ניתן השם "כנף 12 - בסיס אלון" (ע"ש מודי אלון), והתמקמה בו טייסת 101 של חיל האוויר הישראלי שאך הוקם. ב-20 באוקטובר 1949, נוסד בבסיס "בית הספר לטיסה" הראשון של חיל האוויר. קורסי הטיס התקיימו בו עד לחודש מרץ 1955.

בית הספר לקצינים שכן במחנה סירקין בין השנים 1955 - 1968.

ב-5 ביוני 1967, היום הראשון של מלחמת ששת הימים, הופגז הבסיס בתותחי צבא ירדן. בהמשך היום תקפו את הבסיס שני מטוסי הוקר האנטר ירדניים והעלו באש מטוס תובלה מסוג נורד ומטוס פייפר[2], וכמה חיילים נפגעו.

בשנות ה-2000עריכה

בשנות ה-2000 החל תהליך פינוי הבסיס כחלק מתוכנית כוללת להעברת בסיסי צה"ל ממרכז הארץ לפריפריה. בשנת 2003 דרש צה"ל לקבל את התמורה העתידית ממכירת הקרקעות במחנה, בסך 750 מיליון דולר באופן מידי[3]. באפריל 2011 אישרה ממשלת ישראל את התוכנית להעברת בסיסי צה"ל לנגב עד סוף 2019, כולל מחנה סירקין, בעלות של 19 מיליארד שקל[4].

יחידת "עוקץ", ששכנה במקום, הועברה למתקן אדם[5], בעקבות פסק דין בתביעה אזרחית שהגישו השכנים[6]. אגד 167 של מערך הנ"מ, שהיה מוצב בבסיס עד למרץ 2006, עברה לבסיס פלמחים.

נכון לשנת 2020, הבסיס עדיין מאכלס את סיירת מטכ"ל[7], יחידת יהל"ם[8], חטיבת המילואים 55 של הצנחנים, ויחידות השייכות למשרד הביטחון[דרוש מקור]. כמו כן נמצא במקום "המוזיאון לחומרי נפץ בני זמננו" בו נמצאים שרידי מטענים של האויב שבהם נתקלו לוחמי צה"ל למן הקמת המדינה.[9]

מקטע קטן משדה התעופה עדיין משמש כמנחת מסוקים צבאיים, ושאר המסלולים משמשים ככבישים לתנועה בתוך הבסיס ומצבם רעוע.

פיתוח כשכונת מגוריםעריכה

בפברואר 2017 אישר מינהל התכנון במשרד הפנים תוכנית לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח שבו ממוקם המחנה[10]. באפריל 2017 הגישה עיריית פתח תקווה עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששות מעומסי התנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור[11] למרות זאת במרץ 2019 הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה להפקיד את התוכנית[12].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מחנה סירקין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "ההתקפה על שדה התעופה סירקין" , באתר "העמותה להנצחת מורשת לוחמי חרות ישראל".
  2. ^ השמדת נורד 4X-FAX/077, באתר מרקיע שחקים.
  3. ^ אמנון ברזילי, הצבא דורש מהאוצר 3.5 מיליארד שקל על חשבון מכירה עתידית של בסיסים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2003
  4. ^ מוטי בסוק, הממשלה אישרה מעבר צה"ל לנגב בעלות של 19 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2011
  5. ^ גילי כהן (עיתונאית)יחידת עוקץ התאמנה בבן שמן - והמטיילים לא יכלו לנפוש, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2012
  6. ^ ת"א (שלום פתח תקווה) 1523/01 שכונת פועלים ע"ש משה בילינסון נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון, ניתן ב-8 באוגוסט 2004
  7. ^ על-פי כתבה שפורסמה במוסף "כלכלה" של "ידיעות אחרונות" ב-8 בינואר 2008
  8. ^ ליהי ויגודסקי, מלאכי חבלה, ביטאון ביבשה, גיליון 1, אפריל 2007
  9. ^ מזתומרת אוהל? 9 בסיסים צה"ליים ששווה לשרת בהם, באתר מאקו, 13 באוגוסט 2015
  10. ^ מירב מורןהתוכנית ל-12 אלף דירות במחנה סירקין שלא היתה ולא נבראה, באתר TheMarker‏, 13 בפברואר 2017
  11. ^ מירב מורןפתח תקווה הגישה עתירה נגד תוכניות לבנייה במחנה סירקין, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2017
  12. ^ עדי כהן (עיתונאית), למרות האזהרות מפני פקקים: אושרה תוכנית הענק במתחם סירקין בפתח תקווה, באתר TheMarker‏, 7 בפברואר 2019