מחנה שדה תימן

בסיס צבאי ישראלי רב יחידתי

מחנה שדה תימן הוא בסיס צבאי ישראלי רב-יחידתי של פיקוד הדרום הממוקם 5 ק"מ צפונית מערבית לבאר שבע ו-5 ק"מ צפונית לחצרים.[1] בבסיס שוכנים מפקדת חטיבת גבעתי, בסיס שיטור 392 ויחידה פיקודית 'האשל' של המשטרה הצבאית, מכלול שדה תימן (665) של פיקוד הדרום, יחידה פיקודית של חיל ההנדסה, מרכז הספקה מטכ"לי, מפקדת חטיבה 16, מפקדה חלופית של מנהלת התיאום והקישור (עזה), ויחידות נוספות.[2][3][4][5][6]

מחנה שדה תימן
מידע על המבנה
סוג בסיס צבאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°17′22″N 34°42′28″E / 31.28954°N 34.70785°E / 31.28954; 34.70785
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
טקס הקמת המפקדה החלופית של מת"ק עזה, 2021
טקס הקמת המפקדה החלופית של מת"ק עזה במחנה שדה תימן, 2021

במהלך המבצעים הצבאיים עופרת יצוקה וצוק איתן, ובמלחמת חרבות ברזל, נכלאו במחנה מאות פלסטינים מרצועת עזה מתוקף צו שר הביטחון שהגדיר אותו כמקום כליאה להחזקת לוחמים בלתי חוקיים.[7][8][9]

היסטוריה

עריכה

בעת התקדמות הנאצים אל עבר פלסטינה, הקימו הבריטים מחנה באזור ובו האנגרים גדולים.[10] הבסיס הישראלי הוקם בשנות החמישים,[11] ונקרא 'שדה תימן' בעקבות מבצע על כנפי נשרים.[1]

במלחמת ששת הימים

עריכה

במלחמת יום הכיפורים

עריכה

בעת פרוץ המלחמה היו במקום מפקדות, בהן של אוגדה 143,[12] חטיבה 600,[13]. בנוסף, המחנה היה מקום בו שכנו יחידות מחסני חירום של מספר יחידות, בהן של חטיבה 14[14] וגדוד 599 של חטיבת השריון 421, אשר מפקדו, רס"ן עמי מורג, שגילה שהמחסנים נעולים והאפסנאים לא נראו באופק, הורה בשעות הערב של 6 באוקטובר, בגיבויו של אריאל שרון, לירות במנעוליהם, לחמש את 22 הטנקים שהיו במקום, ולהתחיל בתנועה.[15][16] ברגע האחרון הגיעו האפסנאים, והפריצה נמנעה.[17] חוסרים ואי סדר במחסני החירום, כמו גם שני ברזי כיבוי שנפתחו והציפו את השטח עיכבו את יציאת הכוחות.[17] לאחר מלחמת יום כיפור שכנו במקום הימ"חים של אוגדה 560 על חטיבותיה עד תחילת המאה ה-21.

 
עצורים במתקן כליאה במחנה שדה תימן. (תמונה בשימוש הוגן)

כליאת לוחמים בלתי חוקיים

עריכה

במבצעים הצבאיים עופרת יצוקה וצוק איתן הכשיר צה"ל מתחמי כליאה במחנה עבור עצורים פלסטינים, מתוקף צו שר הביטחון.[18] במהלך 'עופרת יצוקה' נכלאו בבסיס כ-250 עצורים,[19] וב'צוק איתן' נאסרו בו כ-270 פלסטינים, על פי חוק לוחמים בלתי חוקיים, המאפשר לרמטכ"ל להחליט על מעצר מנהלי זמני בעקבות חשד להפרת חוק זה.[20][7] ב-2023 הוציא שר הביטחון מתוקף הסמכתו בחוק צו הקובע את מחנה שדה תימן כמקום כליאה,[9][21] ובמהלך מלחמת חרבות ברזל, הוקמו במחנה כארבעה מתקנים דמויי מכלאות שבהם נכלאו מאות עזתים, על פי חוק לוחמים בלתי חוקיים.[22] מספר עצורים מתו במהלך המעצר בבסיס, ואחרים התלוננו על התעללויות מצד החיילים.[22][23] כמו כן הוקם בבסיס בית חולים שדה לטיפול בעצורים שזקוקים לטיפול רפואי דחוף.[8]

נוהלי משרד הבריאות[24] והתנהלות הרופאים והחיילים בבית החולים עמדו במוקד ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם וכלי תקשורת, בשל הטענה שהטיפול בעצורים מפר את כללי האתיקה הרפואית ונוגד את הדין הבין-לאומי. בין יתר ההנחיות החריגות שפרסם משרד הבריאות לטיפול בעצורים במתקן, הונחו הרופאים בבסיס לטפל בעצורים "באופן המינימלי הנדרש ותו לא",[25] ולא להזכיר את שמותיהם בתיעוד הטיפול או בפני המטופל. כמו כן, אושר להם להעניק טיפול רפואי בעוד העצורים כפותים ומכוסי עיניים ולטפל בהם בניגוד לרצונם אם מצבם מוגדר כמצב חירום רפואי.[25] עוד פורסם בתקשורת כי חיילים סירבו מספר פעמים להאכיל את העצורים, וכי הם ניזונים מפורמולה נוזלית באמצעות קשית.[24][26][27][28] בעקבות הביקורת ולבקשת הצוות הרפואי במקום, ועדת אתיקה רפואית המורכבת מנציגי משרד הבריאות, לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל והנהלות בתי החולים, ביקרה בבסיס בסוף פברואר 2024.[27] בסוף מרץ 2024 שיגר רופא המשרת במתקני המעצר במחנה, מכתב לשרי הביטחון והבריאות וליועצת המשפטית לממשלה, שבו הלין כי תנאי הטיפול אינם עומדים בסטנדרט רפואי בסיסי ומנוגדים גם לחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים. במכתבו תיאר בין היתר כי מספר עצורים עברו כריתת גפיים בעקבות איזוק ממושך אשר הוביל להתערבויות ניתוחיות חוזרות ונשנות, וכי יותר ממחצית מהמטופלים בבית החולים שוהים בו בשל פציעות שנגרמו להם בעת המעצר.[29][30][28]

ב-23 במאי 2024 הגישו חמישה ארגוני זכויות אדם עתירה לבג"ץ בדרישה לסגור את מתקני הכליאה במחנה, בעקבות העדויות על המחסור בתנאי כליאה הולמים כנדרש בחוק לוחמים בלתי חוקיים.[31][32] בתגובתה לעתירה, הודיעה המדינה כי בכוונתה להפוך את שדה תימן למתקן מעצר זמני, לצמצם את כמות השוהים בו לכ-200 עצורים, לשדרג את המתקן ולשפר את תנאי המחייה בו.[33][34] ב-28 במאי 2024 הודיע הרמטכ"ל על הקמת ועדה בראשות האלוף אילן שיף לבחינת תנאי הכליאה של עצורים פלסטינים בשדה תימן ובמתקנים נוספים.[35][36] לפי נתונים שפרסם צה"ל, הצבא מנהל חקירה פלילית נגד חיילים ב-36 מקרי מוות של עצורים שמתו במחנה שדה תימן, במהלך מלחמת חרבות ברזל.[37][38]

פריצות לבסיס

עריכה

המחנה נפרץ מספר פעמים לאורך השנים: במאי 2017 פרצו שלושה ערבים ישראלים תושבי באר שבע לבסיס, בהם קבלן שיפוצים במחנה, וגנבו ממנו 33 רובי M-16.[39][3] בפברואר 2021, נגנבו מהבסיס יותר מ-20 אלף כדורי רובה בקוטר 5.56.[40] באוקטובר 2022 נפרץ הבסיס ונגנבו ממנו מקלע מאג ו-26 אלף כדורים מסוגים שונים,[41][42][43] במאי 2024 הורשעו עשרה תושבי תל שבע ותראבין במעשה.[44]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, 2010, עמ' 579
  2. ^   אימון ראשון מסוגו לחטיבה שמורשת הקרב זורמת לה בגנים, באתר צה"ל (ארכיון)
  3. ^ 1 2 אילנה קוריאל, גניבת הנשקים משדה תימן: עדויות הבכירים נחשפות, באתר ynet, 17 בינואר 2019
  4. ^ לקבלת המחנה החדש: שלב נוסף בפרויקט "מרכז האספקה האחוד" יוצא לדרך, באתר צה"ל (ארכיון)
  5. ^   המפקדה החלופית של מנהלת התיאום והקישור לעזה נחנכה, באתר צה"ל, 08 פברואר 2021
  6. ^ ניסים קלו, הכירו את פלוגת אחזקה 865, באתר עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה (ארכיון)
  7. ^ 1 2   גילי כהן ועמירה הס, העצורים העזתים של "צוק איתן" ממתינים לסינון בשדה תימן, באתר הארץ, 25 ביולי 2014
  8. ^ 1 2   הגר שיזף, מאות עזתים שנעצרו במלחמה כלואים בדרום עם כיסוי עיניים ואזוקים רוב היום, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2023
  9. ^ 1 2 צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה, באתר ויקיטקסט
  10. ^ יוסי ביילין, סודות שלא אקח איתי, משכל, 2021, עמ' 74, באתר כותר
  11. ^ עמירם אורן, רפי רגב, ארץ בחאקי: קרקע ובטחון בישראל, כרמל, 2008, עמ' 106
  12. ^ יקותיאל יוסף, לא קראו את המפה, מבט מל"מ 67, 2013, עמ' 80
  13. ^ בקולן : נשים בישראל בצל אובדן ומלחמות, משכל, 2019, עמ' 84-83
  14. ^ יוסי כהן, בסמכות ובגמישות, 2021, עמ' 76
  15. ^ ד"ר מיכאל בולשטיין (ע), פרק ח': מג"ד שריון בתוך הפתעה, ניצחון בסבירות נמוכה: אמיתות על מלחמת יום הכיפורים, שרידות, 2017, עמ' 280
  16. ^ עדות סא"ל עמי מורג - מג"ד 599, חטיבה 421, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
  17. ^ 1 2 ב"ז קידר, אוקטובר 1973: סיפורו של גדוד "מחץ", תל־אביב: תמוז, 1975, עמ' 9־12
  18. ^ צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה), התשס"ט-2009 350, קובץ התקנות - 6740, באתר רשומות, משרד המשפטים (ארכיון)
  19. ^ Adam Horowitz, Lizzy Ratner, Philip Weiss, CHAPTER XV, The Goldstone Report: The Legacy of the Landmark Investigation of the Gaza Conflict, PublicAffairs, ISBN 978-1-56858-664-9. (באנגלית)
  20. ^ קובץ התקנות - 7399, צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה), התשע"ד 2014, באתר רשומות - משרד המשפטים, ‏22 ביולי 2014 (ארכיון)
  21. ^ צו כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (קביעת מקום כליאה) (הוראת שעה), תשפ"ד-2023, באתר נבו
  22. ^ 1 2   הגר שיזף, מספר העזתים הכלואים בישראל עלה בכ–150% בחודש; חיילים מתעללים בעצורים, באתר הארץ, 2 בינואר 2024
  23. ^   הגר שיזף, חשיפת "הארץ" | 27 עזתים מתו במתקני מעצר צבאיים בישראל מאז תחילת המלחמה, באתר הארץ, 07 במרץ 2024
  24. ^ 1 2 משרד הבריאות, תדריך לטיפול רפואי בלוחמים בלתי חוקיים במתקן שדה תימן, 19 בדצמבר 2023
  25. ^ 1 2   עידו אפרתי, הרפואה הישראלית נחשבה למגדלור מוסרי ומצפן ערכי. לא עוד, באתר הארץ, 27 במרץ 2024
  26. ^ הפרות שיטתיות של זכויות אדם: מצב הכלואים הפלסטינים מאז ה-7.10.23 | דוח באתר רופאים למען זכויות אדם
  27. ^ 1 2   עמירה הס, חסרי שם, אזוקים ומוזנים בקשית: ועדת אתיקה הוזעקה לבחון את תנאי הטיפול הרפואי בעזתים, באתר הארץ, 11 במרץ 2024
  28. ^ 1 2 Gaza detainees shackled, blindfolded and in nappies at Israel hospital, www.bbc.com (באנגלית בריטית)
  29. ^   הגר שיזף ומיכאל האוזר טוב, חשיפת "הארץ": רופא במתקן שדה תימן לשרים וליועמ"שית: "כולנו הופכים שותפים להפרת חוק", באתר הארץ, 04 באפריל 2024
  30. ^ Tamara Qiblawi, Israeli whistleblowers detail horror of shadowy detention facility for Palestinians, CNN, ‏2024-05-10 (באנגלית) (ארכיון)
  31. ^ בג"ץ 4268/24 - החזקת עצורים במחנה "שדה תימן" (ארכיון)
  32. ^ גלעד מורג, ארגוני זכויות אדם לבג"ץ: לסגור את מתקן הכליאה בשדה תימן - "עדויות על עינויים", באתר ynet, 23 במאי 2024
  33. ^   בר פלג, המדינה לבג"ץ: מתקן המעצר בשדה תימן ישמש לכליאה לטווח קצר, מספר העצורים יצומצם, באתר הארץ, 06 ביוני 2024 (ארכיון)
  34. ^ תגובת המדינה בבג"ץ 4268/24, ‏5.6.24
  35. ^ דובר צה"ל, הקמת וועדה מייעצת לרמטכ"ל לבחינת תנאי כליאתם של עצורי מלחמת 'חרבות ברזל', באתר דובר צה"ל, ‏28 במאי 2025 (ארכיון)
  36. ^ יואב זיתון, צה"ל יבחן את תנאי הכליאה של מחבלים: "הועלו טענות ביחס להחזקתם", באתר ynet, 28 במאי 2024
  37. ^   ניו יורק טיימס, מוזיקה רועשת ועדויות על התעללות בחקירות: ביקור במתקן המעצר בשדה תימן, באתר הארץ, 6 ביוני 2024
  38. ^   יניב קובוביץ ובר פלג, צה"ל מנהל חקירה פלילית ב-48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, רובם היו עצורים, באתר הארץ, 3 ביוני 2024
  39. ^ יואב זיתון, כ-30 כלי נשק נגנבו מבסיס צה"ל בדרום, חשד שחיילים שיתפו פעולה, באתר ynet, 28 במאי 2017
  40. ^   אלמוג בן זכרי, יותר מ-20 אלף כדורי רובה נגנבו מבסיס צה"ל סמוך לבאר שבע, באתר הארץ, 9 בפברואר 2021
  41. ^ מחדל: גניבת ענק של תחמושת בשדה תימן - בפעם השלישית, באתר br7news.co.il
  42. ^ ממצאי ועדת המומחים בנושא גניבת התחמושת מ"שדה תימן", באתר צה"ל
  43. ^ 70,000 bullets, 70 grenades stolen in massive IDF base heist, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2022-11-12 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ אסף פוזיילוב, גניבת הענק מבסיס שדה תימן: עונש מאסר ל-10 תושבי הפזורה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 במאי 2024 (ארכיון)