מחסום שפה
מחסום שפה הוא ביטוי המתאר את קשיי התקשורת בין אנשים או קבוצות הדוברים שפות שונות.
תיאור כללי עריכה
מחסום שפה נחווה במפגשים בין דוברי שפות שונות. מידת השפעתו על חיי המעורבים תלויה בהקשר בו הוא נחווה, כגון תיירות, הגירה, עסקים.
בהקשר של תיירות, ההתמודדות עם מחסום שפה היא זמנית ומועטת. לעיתים נחצה המחסום על ידי שימוש בשפה שלישית שאינה שפת-האם של אף אחד מהדוברים אך היא לינגואה פרנקה בה שני הצדדים שולטים ברמה מסוימת. דרך אחרת להתגבר על מחסום השפה במפגשים קצרים הדורשים רק שיחה אינסטרומנטלית, היא שימוש בתקשורת בלתי-מילולית, אם כי תקשורת זו מוגבלת מטבעה.
מחסום שפה הוא בעל השפעה מהותית על החיים כאשר נחווה על ידי אדם מבוגר המהגר למדינה בה דוברים בשפה שאינו מכיר. רכישת שפה זרה בגיל מבוגר הוא תהליך קשה ומסורבל. לילדים קל יותר להתגבר על מחסום השפה ולרכוש שפה חדשה. ילדים שהיגרו עד גיל 10 לערך מצליחים לעיתים לרכוש את השפה החדשה ברמת שפת אם.
מהגרי עבודה עשויים להתקשות בהתמודדות המתמשכת שהם חווים עם מחסום השפה, בשל עומס שעות עבודה ומיעוט הזדמנויות להתערות חברתית, המקטינים את הפניות שלהם ללמידת שפה חדשה.
בעולם העסקים, מפגשי עבודה בינלאומיים מזמנים מצבים של מחסום שפה. אם אין שפה משותפת שלישית, או שהשליטה בה אינה מספקת, נעזרים לעיתים במתורגמנים. עובדים המבצעים רילוקיישן ובני משפחותיהם נדרשים להתמודדות יומיומית עם מחסום השפה בדומה למהגרים, אך נתמכים לעיתים על ידי המעסיק המקל על ההשתלבות הבירוקרטית.
שפות מתוכננות כגון אספרנטו או אינטרלינגואה אמורות להוות שפות עזר בין דוברי שפות שונות ולאפשר התגברות על מחסום השפה.[1] שפות אלו בדרך כלל קלות ללימוד, אך בפועל תפוצת דובריהם מעטה.
מחסום שפה אצל סטודנטים זרים עריכה
מספר מחקרים גילו מחסום שפה אצל סטודנטים בארצות הברית שהיגרו אליה ממדינות אחרות. המחקרים גילו מספר תופעות נפוצות:
- רק מיעוט קטן מבין הסטודנטים המהגרים שולט בשפה ברמה הנדרשת ללימודים אקדמיים.
- הם מתקשים לבנות משפטים מורכבים, ואוצר המילים שלהם קטן.
- הם מכירים פחות מילים נרדפות, דבר הגורם לקשיים בחיפוש מילות מפתח, מיומנות הכרחית לעבודות מחקר.
המחקרים גילו שמחסום השפה מתווסף לבעיות חברתיות ותרבותיות עימן מתמודדים הסטודנטים, ומקשה עליהן. בספר "השפה היא החיים", שנכתב על מחסום השפה, נכתב: "שפה היא הרבה יותר מאוצר מילים. שפה היא דרכם של אנשים לבטא רגשות ולהביע אינדיבידואליות."
מחסום שפה והגירה עריכה
מחסום שפה משפיע על ההחלטה להגר למדינה מסוימת. לעיתים קרובות, מהגרים בוחרים לעבור למדינה בה נהוגה שפת האם שלהם. למשל, מהגרים מבריטניה בדרך כלל בוחרים להגר לאוסטרליה, קנדה או ניו זילנד, ואילו מרבית המהגרים מספרד בוחרים במדינות אמריקה הלטינית.
במקרים נדירים יותר, מהגרים בוחרים במדינה בה נהוגה שפה הדומה לשפת האם שלהם, למשל - גרמנית ואנגלית, ספרדית ופורטוגזית, רומנית ואיטלקית. שפה כזו קל יותר ללמוד.
במפגשים בין מהגרים דוברי שפות דומות נוצרת לעיתים ספונטנית שפת פידג'ין - שפת ביניים הנוצרת מעירוב השפות.
בישראל עריכה
מחסום שפה בו נתקלים עולים חדשים בישראל הוא הקושי בלימוד העברית, שפה שאינה שגורה בפיהם. מדינת ישראל מפעילה אולפנים באמצעות המשרד לקליטת עלייה, משרד החינוך והסוכנות היהודית. משרד העלייה והקליטה וגורמים נוספים מקיימים פעילויות נוספות ללימוד השפה, מציאת עבודה והתערות חברתית ותרבותית.[2]
כמו כן קיים מחסום שפה בין דוברי העברית לדוברי הערבית בישראל. אי ידיעת השפה הערבית פלסטינית מהווה מחסום כזה עבור חיילי צה"ל המשרתים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה פלסטינית, שרובה אינו דובר עברית. לוחמים בצה"ל ובמשמר הגבול מקבלים שיחון בסיסי בערבית מדוברת. במקרים מיוחדים - למשל, ביחידות המסתערבים - עוברים חיילי השדה קורס בערבית.[3]
ערבים תושבי ישראל המעוניינים ללמוד או לעבוד בישראל חווים מחסום זה מול העברית. בשנת 2013 נפתח לראשונה במזרח ירושלים אולפן עברית עבור מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי כדי לסייע למתנדבים להשתלב בשרות ובהמשך בלימודים ובעבודה בישראל.[4]
הערות שוליים עריכה
- ^ Andrew Large, "The new Babel: language barriers on the world wide web", Journal of Universal Language 3 (1), 2002, pp. 75-92 (esp. p. 91)
- ^ יוני קמפינסקי, לשבור את מחסום השפה והתרבות, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013
- ^ יהודה ליטני, מחסום השפה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2003
- ^ אליאור לוי, לראשונה: אולפן ללימוד עברית במזרח י-ם, באתר ynet, 1 באוקטובר 2013