מטאליק בלוז

סרט קולנוע ישראלי

מטאליק בלוז הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של דני ורטה (נוקיו), שצולם בהמבורג ובתל אביב ויצא לאקרנים בשנת 2004. הסרט דורג במקום השני (אחרי הכלה הסורית) ברשימת הצפייה של סרטי הקולנוע בישראל בשנת 2005 עם כ-50,000 צופים.[3]

מטאליק בלוז
בימוי דני ורטה (נוקיו)
הופק בידי גרהרד שמידט
סוזן ג'ררד
דני (נוקיו) ורטה
תסריט דני (נוקיו) ורטה
שחקנים ראשיים אבי קושניר
משה איבגי
מוזיקה מישל קוסון
מדינה ישראלישראל ישראל
חברה מפיצה יונייטד קינג
הקרנת בכורה 2 בספטמבר 2004
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
גרמנית
אנגלית
סוגה דרמה קומית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב ₪8,370,000[1]
הכנסות כ-₪1,738,500[2]
פרסים פרס אופיר לשחקן משנה (משה איבגי)
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

הסרט עוסק ביחסי גרמניה–ישראל, בטראומת השואה ובזיכרון הקולקטיבי הישראלי דרך סיפור מסעם של שני סוחרי מכוניות ישראלים. שמואל (אבי קושניר), בן לניצולי שואה, ועוזרו סיסו (משה איבגי) רוכשים מערבי המזדמן למגרש המכוניות רכב מפואר מסוג "לינקולן קונטיננטל לימוזין" וזאת לאחר שהתברר להם שהמכונית נדירה ושערכה בגרמניה רב. השניים שחולמים על התעשרות מהירה נוסעים לגרמניה יחד עם המכונית. כשהם מגיעים, סיסו מתקשה להסתדר בלא שום ידע באנגלית או בגרמנית. השניים מגלים לאכזבתם שלא כל רכב שמור ומטופח יכול להחשב לרכב אספנים והמחיר המוצע להם עבורו נמוך משמעותית ממה שקיוו להרוויח. מנקודה זו ואילך הצרות נופלות על השניים בזו אחר זו. שמואל מאבד את הארנק שלו ורכבם מושחת בידי גנבים. כשהם נותרים כמעט חסרי כול, הם מוכנים להיפטר מהמכונית במחיר קנייתה ולו רק כדי להציל את כספם ובעיקר את כבודם.

השתלשלות האירועים מעמידה את חברותם של השניים במבחן ומבהירה לשמואל, בן הדור השני לשואה, שהוא לא מצליח להפריד בין גרמניה של היום לגרמניה הנאצית.

שחקנים עריכה

שחקנ/ית דמות
אבי קושניר שמואל גולדברג
משה איבגי סיסו בן חמו
ריטה שוקרון עדינה בן חמו
תומר בן דוד גבי בן חמו
צופית שפאן פנינה גולדברג

פרסים ופסטיבלים עריכה

בשנת יציאתו היה הסרט מועמד לפרסי אופיר בקטגוריות הסרט, השחקן הראשי, שחקן המשנה, התסריט והעריכה הטובים ביותר. הסרט זכה בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר (משה איבגי). בנוסף, זכה הסרט בפרס התסריט בפסטיבל הקולנוע ירושלים. כמו כן, הסרט פתח את פסטיבל הסרטים הישראלי בפריז והוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, מונטריאול, ורשה, ליסבון, ולנסיה, מוסקבה, סן פרנסיסקו וסיאטל.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אברהם כרמלי, איריס רביד–ימין, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 2004–2005, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פברואר 2008, אדר א' תשס"ח, עמ' 13
  2. ^ אברהם כרמלי, איריס רביד–ימין, קולנוע בישראל, סיכום פעילות שנתית 2004–2005, המרכז למידע ולמחקרי תרבות, פברואר 2008, אדר א' תשס"ח, עמ' 20
  3. ^ גואל פינטו, מראש ידענו שזה סרט גרוע, אז מה?, באתר הארץ, 1 בינואר 2006