מטילדה ג'וסלין גייג'

מטילדה ג'וסלין גייג'אנגלית: Matilda Joslyn Gage;‏ 24 במרץ 182618 במרץ 1898) הייתה סופרג'יסטית, פעילה נגד העבדות ולמען זכויות ילידים אמריקאים. על שמה קרוי "אפקט מטילדה".

מטילדה ג'וסלין גייג'
Matilda Joslyn Gage
לידה 24 במרץ 1826
סיסרו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במרץ 1898 (בגיל 71)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Clinton Liberal Institute עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית Blavatskian theosophy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה היכל התהילה הלאומי לנשים (1995) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

 
דיוקן של גייג', 1887

נולדה בשם מטילדה אלקטה ג'וסלין בשנת 1826 במדינת ניו יורק. הוריה היו חברים בתנועה לביטול העבדות, הם עודדו את בתם לפעול בתחום החברתי וכן לרכוש השכלה[1]. אביה, שהיה רופא, לימד אותה אנטומיה ופיזיולוגיה והיא נהגה להתלוות אליו לנסיעות במסגרת עבודתו[2].

בשנת 1845 נישאה להנרי גייג'. לבני הזוג נולדו חמישה ילדים, אחד מבניה נפטר בינקותו[3]. בתה מוד נישאה לסופר ליימן פרנק באום מחבר הספר המפורסם "הקוסם מארץ עוץ".

ביתם של גייג' ובעלה היה ממוקם בקרבת מסילת הרכבת המחתרתית אשר שימשה למתן מחסה ומסתור לעבדים שחורים בעת הברחתם מבעליהם.

בשנת 1884 מת בעלה ממחלה קשה.

נפטרה בשנת 1898 בשיקגו, בבית ביתה מוד.

פעילות פמיניסטית עריכה

ג'וסלין גייג' הייתה דמות חשובה בהתפתחות התנועה הסופרג'יסטית והתנועה לזכויות הנשים בארצות הברית[4].

בשנת 1852 נאמה את הנאום הראשון שלה בכנס השנתי של הוועידה הלאומית לזכויות נשים בסירקיוז. במשך אותו עשור נכחה במרבית הכנסים השנתיים של הוועידה. תוך זמן קצר הפכה לפעילה משמעותית בתנועה לזכויות הנשים[1].

בשנת 1896 ייסדה את האיחוד לזכות הצבעה לנשים (National Women Suffrage Association) יחד עם סוזן ב. אנתוני ואליזבת קיידי סטנטון[2]. נשות ארגון זה פעלו לתיקון החוקה כדי להבטיח זכות הצבעה לנשים. ג'וסלין גייג' ארגנה מפגשים של הארגון בניו יורק ובשנת 1869 נבחרה למזכירת הסניף הניו יורקי. בשנת 1870 נבחרה לנשיאת הסניף בניו יורק ומילאה תפקיד זה עד שנת 1879[2].

בשנת 1871 ניסתה להצביע בבחירות בפייטוויל, ניו יורק, יחד עם נשים נוספות אולם ניסיון זה נכשל[5]. שנה לאחר מכן סוזן ב. אנתוני הצליחה בניסיונה להצביע ונעצרה בעקבות המעשה, ג'וסלין גייג' הייתה בין התומכות באנתוני וליוותה אותה לאורך המשפט[6].

החל משנת 1876, יחד עם אליזבת קיידי סטנסטון וסוזן ב. אנתוני, עבדה על תיעוד תולדות התנועה למען זכות הצבעה לנשים. כתב היד שעליו עבדו כלל לבסוף שישה כרכים. ג'וסלין גייג' לקחה חלק פעיל בכתיבת שלושת הכרכים הראשונים, שבהם תועדה פעילות התנועה עד שנת 1883. הכרכים הבאים נכתבו לאחר התגלעות סכסוך בין אנתוני וג'וסלין גייג', וכן לאחר מותה של גייג'[7].

הייתה בין מארגנות המחאה ביום חניכת פסל החירות בניו יורק בשנת 1886. הנשים המוחות התנגדו לבחירה בייצוג מושג החירות כאישה, כאשר במציאות בהן חיו לא היה להן חופש הצבעה. הנשים המוחות לא הצליחו להשיג כרטיסים לטקס הפתיחה החגיגי, שכן הגיעו ללא ליווי של גבר. במקום זאת, הן שכרו סירה וארגנו עליה הפגנה שכללה הנפת שלטים וקריאות מחאה[8][9].

בשל הדעות הרדיקליות שלה, התגלעו סכסוכים בינה לבין פעילות אחרות בתנועה הסופרג'יסטית והיא הודרה מתוכה, בעיקר עקב הביקורת שלה כלפי השמרנות של התנועה והביקורת הגלויה שלה נגד הממסד הדתי[4]. כמו כן תרמו להרחקתה מן התנועה דעותיה הלא שגרתיות באותה עת לגבי נושאים כגון סחר בבני אדם, זכויות עובדים ושכר הוגן, זכויות ילידים אמריקאים ושוויון בין גזעי[10].

בין הנושאים המרכזיים בהם עסקה במסגרת פעילותה בתנועה לזכויות הנשים הייתה הדת. היא כתבה ונאמה במסגרות שונות וביקרה את הממסד הדתי הנוצרי על יחסו המפלה כלפי נשים[2]. בשנת 1893 יצא לאור ספרה "האישה, הכנסייה והמדינה" (Woman, Church and State), שגם בו ביקרה את הכנסייה כגוף המשמר את הפטריארכיה, והציעה אפשרויות אלטרנטיביות לרוחניות האישה[11]. היא ייסדה את ארגון הברית הליברלית לנשים (Women’s National Liberal Union) שחברותיו נלחמו בניסיונות לאיחוד דת ומדינה[12]. פעילותה בנושא הדת ליוותה אותה עד ערוב ימיה, במקביל לעשייתה בתחום זכויות הנשים.

פעילות נגד העבדות עריכה

 
שלט שהוצב מחוץ לבית בו התגוררה ג'וסלין גייג'

ג'וסלין גייג' גדלה והתחנכה בבית שבו פעלו לביטול העבדות, המשפחה התגוררה בסמוך לאחת מתחנות מסילת הרכבת המחתרתית והוריה העניקו מחסה לעבדים שנמלטו מבעליהם[13]. גם לאחר שנישאה, המשיכה לסייע לעבדים נמלטים יחד עם בעלה.

לאחר שחוק העבד הנמלט של שנת 1850 חוקק, חתמה ג'וסלין גייג' על עצומה שבה הצהירה כי תישא בעונש מאסר של חצי שנה ותשלם קנס כספי של אלף דולרים על כל עבד שלו תסייע, במקום לציית לחוקים החדשים[3].

חרף ביקורות שהושמעו כלפיה, התעקשה להשמיע את דעותיה נגד העבדות בהזדמנויות רבות[13].

בנאומה בוועידה לזכויות הנשים בשנת 1852 טענה כי העבדות והגבלת זכויותיהן של נשים היו שתיהן תוצרים של הפטריארכיה. עוד הסבירה בנאום כיצד הממשל האמריקאי מנשל נשים ואנשים של צבע מחירותם, עצמאותם ומזכותם לשוויון, אך כל ביקורת המופנית כלפי בעיות אלה גוררת התנגדות והאשמות על זריעת אנרכיה[14].

גם במהלך מלחמת האזרחים המשיכה לפעול לביטול העבדות.

פעילות למען זכויות ילידים עריכה

במקביל לפעילותה בתחום זכות ההצבעה לנשים, גילתה עניין רב בזכויות האירוקוי ובפרט נשות האירוקוי. היא חשה הזדהות עם אורח החיים והפילוסופיה של השבטים וכתבה מספר מאמרים אודות חייהם במדינת ניו יורק, בהם גם ביקרה את היחס האלים והמפלה מצד הממשל האמריקאי כלפי האוכלוסייה הילידית[15]. כמו כן הצביעה על הבדלים בין היחס לנשים וזכויותיהן אצל האירוקוי ובחברה האמריקאית הכללית. בשבטי האירוקוי היה לנשים מעמד שווה לזה של הגברים והן לקחו חלק בקבלת ההחלטות ואף שימושו יועצות לראש השבט. לנשים הייתה בעלות על רכושן, הן קיבלו הגנה מפני אלימות, ובמקרים בהן נפרדו בני הזוג קיבלו חזקה על ילדיהן[16].

ג'וסלין גייג' סברה כי ניתן ללמוד מאורח חיי האירוקוי כיצד להנהיג שווין מגדרי בחברה ושאפה ליצור שיתופי פעולה בין הנשים הילידיות לבין הסופרג'יסטיות.

כהוקרה על פועלה, היא צורפה באופן סמלי לשבט הזאב של המוהוק בשנת 1893 ואף הוענק לה שם ילידי, קה-רון-איאן-הא-וי, שמשמעותו "זו שאוחזת בשמיים"[16].

כתיבתה עריכה

לאורך מרבית חייה עסקה ג'וסלין גייג' בכתיבה. כתבה שירה, יומני מסע, סיפורים קצרים וכתבות עיתונאיות. החל משנות ה-50 של המאה ה-19 החלה לעבוד ככתבת בעיתון. בשנים מאוחרות יותר בחייה כתבה כתבות רבות בהן התנגדה ישירות ליחס הממשל האמריקאי לילידים, בעיקר לנשים ילידות[3]. כמו כן כתבה מספר ספרי עיון במהלך חייה[17].

תרמה רבות לכתיבת שלושת הכרכים הראשונים (מתוך שישה) של הספר "תולדות זכות ההצבעה לנשים" (History of Woman Suffrage) משנת 1881, יחד עם סוזן ב. אנתוני, אליזבת קיידי סטנטון ונשים נוספות[7]. בספר מתוארות קורותיה של התנועה הסופרג'יסטית, בעיקר בארצות הברית דרך הצגת נאומים, מכתבים, מסמכים רשמיים וזיכרונות וחוות דעת של נשים. ציר הזמן המתואר בספר מתחיל בניסיונות המוקדמים של נשים להשיג שוויון זכויות, דרך קום התנועה לזכות הצבעה, אירועים כגון מלחמת האזרחים והישגי הנשים בחקיקה[18].

בספרה משנת 1893 "האישה, הכנסייה והמדינה" (Woman, Church and State), טענה כי הכנסייה תורמת להחלשת אוכלוסיות מוחלשות ולחיזוק קבוצות חזקות, תוך שימת דגש על הדומיננטיות של גברים. במקביל תיארה סוגיות ברוחניות של נשים והציעה אלטרנטיבה שבה תותר להן האפשרות לחקור את הרוחניות שלהן ואת השקפותיהן הדתיות[11].

אפקט מטילדה עריכה

אפקט מטילדה מתייחס להטיה שיטתית נגד נשים במדע, במסגרתה מדעניות מקבלות הכרה פחותה על מחקריהן או שעבודתן מיוחסת לעמיתיהן הגברים[19][20].

המונח נטבע בשנת 1993 על ידי מרגרט רוסיטר, היסטוריונית של המדעים מאוניברסיטת קורנל אשר חקרה את תולדות הנשים במדע. רוסיטר חיפשה שם לתופעה שאותה חקרה ולאחר שנתקלה בסיפור חייה של ג'וסלין גייג' החליטה לקרוא לאפקט על שמה[19]. הבחירה לקרוא לתופעה על שם ג'וסלין גייג' התקיימה בין היתר מתוך זיקה למאמרה משנת 1893 "האישה כממציאה" שבו טענה כי ההגמוניה האמריקאית מפלה נשים מדעניות ואינה כוללת אותן בקרב המדענים והממציאים הנחשבים של האומה[21]. כמו כן הצביעה על נטייתם של מדענים בני התקופה לייחס לעצמם המצאות ותגליות של חוקרות נשים[22][23].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Matilda Joslyn Gage, National Park Service
  2. ^ 1 2 3 4 Gage, Matilda Joslyn, Free Thought Trail
  3. ^ 1 2 3 Who was Matilda Joslyn Gage?, The Matilda Joslyn Gage Foundation
  4. ^ 1 2 Clarissa Hayes, Matilda Joslyn Gage, First Wave Feminists, ‏2019
  5. ^ Civil Disobedience by Voting, 1868-1873, New York Heritage
  6. ^ Matilda Joslyn Gage - Women’s Rights Activist, Women of Courage Profiles
  7. ^ 1 2 Mary E. Corey, Matilda Joslyn Gage: Writing and "Righting" the History of Woman Suffrage, Education and Human Development Faculty Publications 7, 2001
  8. ^ Becky Little, The Statue of Liberty Has Long Been a Magnet for Protest, History Stories, ‏2018
  9. ^ Public Demonstrations, New York Heritage
  10. ^ Donna Ditota, Matilda Joslyn Gage directed the women’s suffrage movement from her Fayetteville home. Then she was written out of history, Syracuse.com, ‏2020
  11. ^ 1 2 Hampton, Hayes, The Crack between Nature Illusory and Nature Real: Matilda Joslyn Gage's Visions of Feminist Spirit., 1995
  12. ^ Matilda Joslyn Gage, National Women's Hall Of Fame
  13. ^ 1 2 Katie Masi, Historical Abolitionist of the Month: Matilda Joslyn Gage, Human Rights First, ‏2015
  14. ^ Susan Ingalls Lewis, Matilda Joslyn Gage: New York’s Neglected Suffragist, New York Rediscovered
  15. ^ Matilda Joslyn Gage, Discovering New York Suffrage Stories
  16. ^ 1 2 Sally Roesch Wagner, How Native American Women Inspired the Women’s Rights Movement, National Park Service
  17. ^ כתבי מטילדה ג'וסלין גייג' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
  18. ^ History of Woman Suffrage, Britannica
  19. ^ 1 2 The Matilda Effect, ‏2019Canadian Association of University Teachers
  20. ^ Susan Dominus, Women scientists were written out of history, it's Margaret Rossiter's lifelong mission to fix that, Smithsonian Magazine, ‏2019
  21. ^ “The Matilda Effect”: How Pioneering Women Scientists Have Been Denied Recognition and Written Out of Science History, Open Culture, ‏2018
  22. ^ The Matilda effect - Where did all the great women go?, Philonomist, ‏2019
  23. ^ Matilda Joslyn Gage, Woman as an Inventor, The North American Review, University of Northern Iowa, עמ' 478-489