פתיחת התפריט הראשי

מטילדהאנגלית: Matilda) הוא סרט קומדיה אמריקני בהפקתו, בימויו ובכיכובו של דני דה ויטו. הסרט מבוסס על הספר מטילדה מאת רואלד דאל.

מטילדה
Matilda
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי דני דה ויטו
הפקה דני דה ויטו
מייקל שאמברג
סטייסי שר
ליסי דאל
תסריט רואלד דאל (ספר)
ניקולס קאזאן
רובין סוויקורד
עריכה ברנט וייט
שחקנים ראשיים מארה וילסון
דני דה ויטו
ריאה פרלמן
אמבת' דוויץ'
פאם פריס
בריאן לווינסון
מוזיקה דייוויד ניומן
צילום סטפן צ'פסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ סרטי טריסטאר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2 באוגוסט 1996
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט פנטזיה, סרט ילדים, סרט קומדיה, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 36 מיליון דולר
הכנסות 33.4 מיליון דולר
הכנסות באתר מוג'ו matilda
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

עלילת הסרטעריכה

  ערך מורחב – מטילדה (ספר)

הסרט מספר את סיפורה של מטילדה וורמווד (באנגלית: Wormwood - תולעת עץ בתרגום חופשי. בספר השם מתורגם לסטמבל), ילדה חכמה באופן מיוחד, בתם של הארי וורמווד, מנהל של מגרש מכירת מכוניות משומשות אשר אינו בוחל באמצעים להרוויח כסף, כולל רמאות הלקוחות, ושל זיניה וורמווד, המכורה לבינגו ואינה דואגת לילדיה. שני הוריה אינם מבחינים בכשרונות של מטילדה, כמו העובדה שהיא יודעת קרוא וכתוב טרם הלכה לבית הספר או יכולתה לחשב מספרים גדולים בעל פה, והם עסוקים בעסקיהם ובצפייה ממושכת בטלוויזיה.

כאשר מגיעה מטילדה לבית הספר לראשונה, היא מתוודעת למנהלת אגאתה טראנצ'בול (בספר השם מתורגם לטרופדרוס), מתעמלת אולימפית בתחומים הדיפת כדור ברזל, יידוי פטיש והטלת כידון, והיא אינה מהססת להשתמש בכישוריה על מנת להעניש תלמידים על לא עוול בכפם (לדוגמה, הסתובבות עם צמות). כמו כן היא ידועה בעונשים יצירתיים נוספים, כמו החנקרון (ארון צר שקירותיו הפנימיים מכוסים בחודי מסמרים ושברי זכוכית, כך שמי שנמצא בתוכו חייב לעמוד דום על מנת לא להיפצע) או לתת לילד שגנב עוגה לאכול עוגה ענקית עד תומה.

כמו כן, היא מכירה את מורתה, ג'ניפר "ג'ני" האני (בספר השם מתורגם למרשמלו), שמנסה לגרום לתלמידיה ליהנות מהלימודים. מטילדה והאני מתחברות, והעלמה האני מגלה למטילדה שהיא אחייניתה של טראנצ'בול, ושלאחר שאביה של האני מת השתלטה טראנצ'בול על הבית והתייחסה אל האני כאל שפחה, ושרק לאחר שנים הצליחה העלמה האני לעבור לבית משלה ובו היא חיה בדלות.

מטילדה מגלה כי היא ניחנה ביכולת טלקינזיס, והיא מלמדת את עצמה לשלוט בה. לאחר שהיא מגיעה לידי שליטה מלאה, היא גורמת לכך שבזמן אחד מהשיעורים בהם טראנצ'בול נוכחת בכיתה, הגיר יכתוב על לוח הכיתה, לכאורה בשם אחיה מגנוס (אביה של האני), שעליה להחזיר להאני את רכושה, או שתתחרט על כך. בסופו של דבר טראנצ'בול משאירה להאני את הבית ואת הכסף ובורחת מהעיר.

בסוף הסרט מסתבר כי הרשויות עלו על מעשי הרמאות של הארי, והוא ומשפחתו צריכים לעזוב את המדינה. מטילדה מבקשת להישאר ולגור אצל העלמה האני, ומשפחתה נעתרת לה ונמלטת מהמדינה בלעדיה.

הבדלים בין עלילת הסרט לעלילת הספרעריכה

  • בעוד שעלילת הספר מתרחשת בבריטניה, עלילת הסרט מתרחשת בארצות הברית (זאת ניתן לדעת עקב הימצאותם של סוכני FBI ובשל השימוש בדולרים במקום בלירות שטרלינג).
  • כאשר הארי נותן לאחיה של מטילדה, מייקל, לחשב את רווחיו באותו יום, הסכום בסרט שונה מהסכום הספר (ניטפוק).
  • בסרט מסרבים הוריה של מטילדה בתחילה לשלוח אותה לבית הספר מפני שהם צריכים שהיא תהיה בבית ותחתום על החבילות שמגיעות לאביה, בעוד שבספר הדבר נובע ככל הנראה מחוסר התייחסות.
  • בעוד שבספר הארי מספר למייקל ומטילדה כיצד הוא מרמה ועושק את לקוחותיו, בסרט הוא לוקח אותם לעזור לו במלאכה זו.
  • בסרט מתגלים כוחותיה של מטילדה בעת שמכריחים אותה לצפות בטלוויזיה והיא גורמת למכשיר להתפוצץ, בעוד שבספר הכוחות מתגלים לראשונה על ידי כך שהיא גורמת לכוס המכילה סלמנדרה להתהפך על טראנצ'בול.
  • בסרט הארי מחליט לשלוח את מטילדה לבית הספר לאחר שהוא מוכר לטראנצ'בול מכונית, ומתרשם שהיא תחנך את מטילדה כיאות, בעוד שבספר טראנצ'בול רק מספרת על פגישתה עם הארי.
  • גם הספר וגם בסרט טראנצ'בול מעלה את ברוס בוגטרוטר אל הבמה על מנת להעניש אותו על כך שגנב פרוסת עוגה, על ידי כך שייאלץ לאכול לבדו עוגה ענקית בשלמותה. אולם בסרט, כשנראה שהוא הולך להתייאש, התלמידים מעודדים אותו, מה שגורם לטראנצ'בול להעניש את כולם, בעוד שבספר כל זה לא מתרחש.
  • בסרט טראנצ'בול כולאת את מטילדה בחנקרון בגלל שאביה מכר לה מכונית רעועה, בעוד שבספר מטילדה לא נענשת בכל שלב שהוא.
  • בסרט נכנסות מטילדה והאני לביתה של טראנצ'בול, בעוד שבספר הן נכנסות רק לאחר שטראנצ'בול עוזבת את העיר.
  • בסרט ניתן לראות כי ה-FBI עוקב אחרי הארי, בעוד שבספר מתברר שהארי פעל בניגוד לחוק רק בסופו.
  • בסרט מטילדה הולכת לביתה של טראנצ'בול על מנת להוציא באמצעות כוחותיה את הבובה שהשאירה שם האני כשעזבה את הבית וגם על מנת לשגע את טראנצ'בול, בעוד שבספר כל אלו אינם קורים ואין שום אזכור לבובה.
  • הן בספר והן בסרט טראנצ'בול מתעלפת לאחר שמטילדה כותבת בשמו של מגנוס את הדרישה לתת להאני את ביתה ואת כספה. אולם בספר התלמידים מנסים לעזור לה להתעורר וברגע שהיא מתעוררת היא בורחת באופן מיידי, בעוד שבסרט היא מתעוררת בעצמה ומנסה להכות תלמידים כדי להישאר בשליטה, מה שמוביל להתעללויות נוספות מצד כוחותיה של מטילדה ובסופו של דבר לנקמה של כל תלמידי בית הספר עד שהיא נסה על נפשה.
  • בסרט האני הופכת למנהלת בית הספר, בעוד שבספר סגן המנהל מר טרילבי זכה בתפקיד זה.
  • בספר, לאחר מנוסתה של טראנצ'בול, מטילדה מועלית לכיתה גבוהה יותר ומכיוון שמוחה מקבל אתגרים היא מאבדת את כוחותיה, בעוד שבסרט העלייה בכיתה לא מוזכרת והיא לא מאבדת את כוחותיה.
  • לאחר שהרשויות עולות על הארי, בספר המשפחה בורחת לספרד, ואילו בסרט היא בורחת לגואם.
  • בספר, כשמטילדה מבקשת להישאר עם העלמה האני, הוריה מסכימים לכך ונוסעים בלעדיה לשדה התעופה ללא שום אימוץ פורמלי, בעוד שבסרט ישנו ויכוח בעניין ובסוף ההורים חותמים על מסמכי אימוץ שמטילדה הוציאה מספר בספרייה.
  • בספר, מסופר כי לגברת האני (מרשמלו בעברית) היו משקפיים באופן קבוע. בסרט, היא מרכיבה אותם פעם אחת בתור משקפי קריאה ותו לא.

שחקניםעריכה

מסרים בסרטעריכה

הסרט מבקר את נקודת ההנחה לפיה מבוגרים חכמים יותר מילדים. הדבר מתבטא בכך שגם הארי וגם טראנצ'בול אומרים למטילדה את המשפט הבא: "אני חכם/ה -את טיפשה; אני גדול/ה - את קטנה; אני צודק/ת - את טועה" (המשפט אינו מצוי בספר). בסופו של דבר מטילדה מוכיחה לשניהם שהיא יכולה להביס אותם.

הסרט גם מבקר את תרבות הצפייה בטלוויזיה. כך למשל, במשפחת וורמווד המצב מגיע עד לכדי קיצוניות, מפני שמלבד מטילדה כולם שם מתנגדים לקריאת ספרים. בנוסף קיימת ביקורת נגד תוכניות הטלוויזיה עצמן. התוכנית שגורמת למטילדה לפוצץ את הטלוויזיה היא שעשועון טלוויזיה בו על המתמודד לענות על שאלות וזוכה בכסף שנדבק על גופו הנמרח בחומר דביק. במאי הסרט דואג להעביר את העובדה שמדובר בסוגה נחותה.

הסרט מבקר גם את ההסתכלות על החיצוניות של האדם במקום על אופיו: כאשר האני מבקרת בבית משפחת וורמווד זיניה אומרת להאני שבגלל שהיא (זיניה) השקיעה ביופיה החיצוני יש לה בעל וילדים, בעוד שהאני השקיעה בפיתוח מוחה וכעת היא רווקה שמלמדת ילדים לקרוא.

ביקורתעריכה

הסרט זכה לביקורות חיוביות, ואף זכה בשלושה פרסים בפסטיבלים שונים: מארה וילסון זכתה בפרס שחקנית הקומדיה הטובה ביותר בטקס פרסים לשחקנים צעירים, ודני דה ויטו זכה בשני פרסי הבמאי הטוב ביותר בטקס פרסי הקהל ובטקס פרסים נוסף. כמו כן הסרט היה מועמד לפרס שחקן המשנה בקומדיה או במחזמר (דני דה ויטו) בטקס פרסי טלוויזיית הלוויין ובשתי מועמדויות בטקס פרסי היוצרים הצעירים: שחקנית ראשית (מארה וילסון) ושחקנית משנה (קירה ספנסר הסר).

למרות הפרסים והביקורות החיוביות, הסרט לא הצליח לכסות את כל ההוצאות ונשאר עם הפסד של כמעט 3 מיליון דולר.

קישורים חיצונייםעריכה