קלמנס ונצל פון מטרניך
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
הנסיך קלמנס ונצל לותאר פון מטרניך (בגרמנית: Klemens Wenzel Lothar von Metternich; 15 במאי 1773 – 11 ביוני 1859), מוכר גם בשם הנסיך (פירסט) קלמנס מטרניך, היה פוליטיקאי אוסטרי ודיפלומט. הוא נחשב לדיפלומט החשוב בתקופתו, כיהן כשר החוץ של האימפריה האוסטרית מ-1809 והיה קנצלר (ראש ממשלה) מ-1821 עד מהפכות אביב העמים, שאילצו אותו להתפטר.
 | |||||||
| לידה |
15 במאי 1773 קובלנץ, נסיכות הבוחר מטריר  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 1859 (בגיל 86) וינה, האימפריה האוסטרית | ||||||
| מדינה | האימפריה האוסטרית | ||||||
| מקום קבורה |
 פלאסי (אנ'), צ'כיה | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| בן או בת זוג |
Maria Eleonore von Kaunitz (27 בספטמבר 1795) Maria Antonia, Countess of Beilstein (5 בנובמבר 1827) Gräfin Melanie Zichy-Ferraris de Zich et Vásonykeö (30 בינואר 1831) Catherine Bagration | ||||||
| שושלת House of Metternich | |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
ביוגרפיהעריכה
משימתו החשובה ביותר הייתה לדאוג להרגעת היחסים עם צרפת, במסגרתה הוא שידך את מארי לואיז, בתו של פרנץ השני, קיסר אוסטריה לנפוליאון בונפרטה כדי שתהיה לו לאישה. לאחר מכן, אוסטריה נכנסה לקואליציה האנטי-צרפתית השישית ומטרניך היה ממנסחי הסכם הכניעה שהגלה את נפוליאון. לאחר מכן מטרניך הנהיג את המשלחת האוסטרית אל קונגרס וינה שחילק את אירופה שלאחר מלחמות נפולאון בין המעצמות. באוקטובר 1813 מונה לנסיך. הוא יצר מאזן כוחות שנאכף בקונגרסים בינלאומיים במשך עשור, וחתם על ברית עם רוסיה ופרוסיה. תקופתו נחשבה לשיא הדיפלומטיה האוסטרית. מ-1821 עד 1848 כיהן כקאנצלר, תחת פרנץ השני ובנו, פרדיננד הראשון. לאחר גלות קצרה עד 1851, הוא חזר אל וינה כדי לייעץ לאחיינו של פרדיננד, פרנץ יוזף. מטרניך מת בגיל 86 בשנת 1859.
כמנהיג מחנה השמרנים, מטרניך היה נחוש לשמור על מאזן הכוחות באירופה, בעיקר באמצעות בלימת רצון הרוסים להתפשט אל מרכז אירופה ואל האימפריה העות'מאנית. הוא התנגד נחרצות לליברליזם וחיסל מרידות לאומיות בצפון איטליה האוסטרית ובמדינות הגרמניות, שאיימו על שלמות האימפריה. בתוך האימפריה, הוא השתמש באותה המדיניות שכללה צנזורה חזקה על העיתונות וברשת מרגלים. במסגרת המלחמה בליברליזם הוביל להתקנת תקנות קרלסבאד.
מדיניותו של מטרניך, הידועה בכינויה "שיטת מטרניך", זכתה לשבחים ולביקורות. שיטה זו שימרה את ההגמוניה של אצולה מול הבורגנות ופרולטריון; את ההגמוניה של השלטון המונרכי מול ליברלים, דמוקרטים, סוציאליסטים והלאומנים ואת ההגמוניה של בעלי אדמות מול סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים. שיטת מטרניך הייתה מבוססת על קיום מרכז כוח באוסטריה - בית הבסבורג, והכפפת כל הגרורות באמצעות שלטון רופף של נסיכים ואצילים שונים בעלי קשר לשושלת ההבסבורגית. תומכיו טוענים שמדיניותו מנעה מלחמות באירופה, ושהיה דיפלומט מוכשר. הוא גם התנגד לאימפריאליזם הרוסי. מתנגדיו טענו שהוא כפה ערכים שמרניים בשם האצולה. ניסיונו לבצע רפורמה מנהלית ב-1817 נכשלה, והתנגדותו ללאומיות הגרמנית גרמה לכך שפרוסיה, ולא אוסטריה, איחדה את גרמניה.
בעת תהליך איחוד איטליה במהלך המאה ה-19 מטרניך טען כי איטליה איננה שמה של אומה אלא מושג גאוגרפי בלבד.
קישורים חיצונייםעריכה
- קלמנס ונצל פון מטרניך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קלמנס לותר ונצל פון מטרניך-וינבורג, דף שער בספרייה הלאומית
