מיגל ויטור
מיגל אנז'לו לאונרדו ויטור (בפורטוגזית: Miguel Ângelo Leonardo Vítor; נולד ב-30 ביוני 1989) הוא כדורגלן פורטוגלי-ישראלי[1][2][3][4] שהתאזרח, המשחק בעמדת הבלם וכקפטן בהפועל באר שבע מליגת העל ובנבחרת ישראל.
ויטור במדי לסטר סיטי, 2011 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
30 ביוני 1989 (בן 35) טורס ודראס, מחוז ליסבון שבפורטוגל | |||
שם מלא | מיגל אנז'לו לאונרדו ויטור | |||
גובה | 1.84 מטר | |||
עמדה | בלם | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-30 במאי 2024 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-24 במרץ 2024 |
קריירת מועדונים
עריכהויטור נולד וגדל בטורס ודראס, מחוז ליסבון שבפורטוגל, למשפחה נוצרית.[5] החל לשחק במחלקת הנוער של בנפיקה ליסבון בגיל 11, ובעונת 2007/2008 צורף לסגל הקבוצה הבוגרת של המועדון. בעקבות פציעתו של דוד לואיז בלם בנפיקה ליסבון, ערך באוגוסט 2007 את הופעתו הראשונה במסגרת ליגת העל הפורטוגלית, נגד ויטוריה דה גימארייש, באותו החודש ערך בנוסף הופעה במסגרת ליגת האלופות נגד קופנהגן. בינואר 2008 הושאל ויטור לדפורטיבו אבש מהליגה הפורטוגלית השנייה, במדיה ערך שבע הופעות עד לסוף העונה. לקראת עונת 2008/2009 ויטור חזר לבנפיקה ליסבון כשחקן רוטציה ושותף ב-16 משחקי ליגה, ארבעה משחקים בגביע הליגה ומשחק אחד במסגרת ליגת האלופות.
בעונת 2010/2011 הצטרף לקבוצת לסטר סיטי מליגת המשנה באנגליה, שם שיחק תחת הדרכתו של המאמן הפורטוגלי פאולו סוזה. ב-21 בספטמבר 2010 ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון, בניצחון 1–2 על פורטסמות' בגביע הליגה. ב-6 בנובמבר הבקיע את שערו הראשון בקבוצה, בניצחון 0–2 נגד בארנסלי. ב-19 בדצמבר נפצע במהלך משחק נגד איפסוויץ' כאשר מתח את הגיד בברכו, ובעקבות כך נעדר מהמגרשים במשך שלושה חודשים. ב-12 במרץ 2011 הבקיע שני שערים מול סקנת'ורפ יונייטד ועזר לקבוצתו לשמור על שער נקי ובסיום המשחק נבחר לשחקן המצטיין.
בעונת 2011/2012 חזר ויטור לבנפיקה ליסבון אך לא קיבל קרדיט ושותף רק בשלושה משחקי ליגה ובשני משחקי גביע, וכן בארבעה משחקים במסגרת ליגת האלופות. בעונת 2012/2013 נודה על ידי מאמן בנפיקה, ז'ורז'ה חסוס, מכיוון שסירב להאריך את חוזהו בקבוצה. בעקבות כך שיחק רק בקבוצת המילואים של המועדון עד תום העונה, ובסופה עזב את המועדון.
ב-24 ביוני 2013 חתם ויטור על חוזה לשלוש שנים בפאוק סלוניקי. ב-17 באוגוסט הבקיע את שערו הראשון בליגת העל היוונית, בניצחון ביתי על קסאנטי. בעונת 2014/2015 שותף ויטור ב-33 משחקים וכבש שני שערים. ב-10 ביוני 2016 חוזהו הסתיים לאחר שלוש שנים והצדדים סיכמו על סיום התקשורת בניהם.
ב-26 ביוני 2016, לקראת עונת 2016/2017, הגיע ויטור לישראל ככדורגלן זר פורטוגלי, וחתם על חוזה לשלוש שנים בהפועל באר שבע מליגת העל.[6] ב-19 ביולי ערך ויטור את הופעת הבכורה שלו במועדון, במשחק מול שריף טירספול, וסייע לקבוצתו להעפיל לשלב הבא במוקדמות ליגת האלופות. ב-11 באוגוסט זכה עם הפועל באר שבע בגביע הסופר-קאפ הישראלי, אלוף האלופים, לאחר שניצחה 4–2 את מחזיקת הגביע מכבי חיפה. בהמשך נשר עם הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית, לאחר שהודחה בשלב הפלייאוף של ליגת האלופות מול סלטיק הסקוטית. ב-15 בספטמבר הבקיע ויטור את שערו הראשון במועדון, בניצחון 0–2 על אינטר מילאנו במסגרת המחזור הראשון בשלב הבתים של הליגה האירופית. ב-15 באוקטובר הבקיע צמד בניצחון 5–0 על מכבי פתח תקווה במסגרת ליגת העל.[7] ב-28 בדצמבר זכה ויטור עם הפועל באר שבע בגביע הטוטו לאחר ניצחון 4–1 על עירוני קריית שמונה במשחק הגמר. ב-29 באפריל 2017 זכה ויטור עם הפועל באר שבע באליפות המדינה לאחר ניצחון 2–1 על מכבי תל אביב. על אף שהיה פצוע במשך תקופה ארוכה וערך רק 19 הופעות ליגה בעונה זו, נבחר ויטור לשחקן העונה על ידי מנהלת הליגה,[8] ולתואר "זר העונה" על ידי אתר ONE בשיתוף ארגון שחקני הכדורגל.[9]
ויטור משמש כקפטן של הפועל באר שבע.
בתחילת עונת 2017/2018 שוב זכה עם הקבוצה בגביע הסופר-קאפ הישראלי, אלוף האלופים, כשפתח בהרכב בניצחון 4–2 על מחזיקת הגביע בני יהודה תל אביב. לאחר מכן שוב סבל מפציעות, ושותף רק בשבעה משחקי ליגה, אך בתום העונה זכה עם הקבוצה באליפות נוספת. בעונת 2018/2019 שוב סבל מפציעות, וכבש שער אחד בתשע הופעות בליגת העל.
קריירת נבחרות
עריכהפורטוגל
עריכהבשנים 2006–2011 צבר שלושים ושלוש הופעות ושמונה שערים במדי נבחרות הנוער של פורטוגל, בנבחרת הצעירה עד גיל 21, כולל הופעה אחת בנבחרת האולימפית עד גיל 23 של פורטוגל.[11]
ישראל
עריכהבאוקטובר 2021 בדק מאמן נבחרת ישראל באותה עת, האוסטרי וילי רוטשטיינר, את האפשרות לאזרח כדורגלן זר המשחק בליגה הישראלית בתפקיד בלם, כדי לחזק את חוליית ההגנה של נבחרת ישראל. ויטור היה אחד השמות שעלו ונבדקו לגביו בזכות הישגיו והעובדה שנכון לאותה עת הוא התגורר כבר מעל לחמש שנים בישראל, ולא-שיחק מעולם עבור הנבחרת הבוגרת של מולדתו (כך נדרש על-פי תקנון FIFA), כי רק אז כדורגלן רשאי לייצג מדינה זרה בתנאי שתוענק לו אזרחות או לכל הפחות מעמד של תושב ארעי.[1]
ב-26 במאי 2022 זומן לראשונה לנבחרת ישראל הבוגרת לקראת שלושת משחקיה בליגת האומות 2022/2023 של אופ"א מול איסלנד ואלבניה שנערכים בתחילת חודש יוני 2022 – כשבסופו של דבר ויטור קיבל את האישור הרשמי מ-FIFA ב-31 במאי 2022[12] שמתיר לו לייצג מדינה זרה שהיא אינה מולדתו הפורטוגלית, כך שיוכל להשתתף כבר במשחקה הראשון של נבחרת ישראל בליגת האומות של אופ"א במשחק הבית מול איסלנד ב-2 ביוני 2022,[13][14] בו ויטור לבסוף ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים של נבחרת ישראל כשגם פתח בהרכב במשחק שנגמר בתיקו 2–2.[15]
ב 12 בספטמבר 2023 ענד את סרט הקפטן של נבחרת ישראל החל מהדקה ה-78 במשחק הבית באצטדיון בלומפילד נגד בלארוס.
חיים אישיים
עריכהנשוי לעיתונאית הספורט הפורטוגלית טניה פריירה,[5] ולהם חמישה ילדים.[16][17][18][4][19] מתגוררים בישראל מאז קיץ 2016, ואף רכשו בית ביישוב להבים.[20] פריירה סיפרה שהתרשמה מהתנהלותה של מדינת ישראל במהלך מגפת הקורונה, אמרה שבנותיה מרגישות ישראליות לכל הדבר, והגנה בתקשורת הזרה על ישראל במהלך עימותים עם ארגוני טרור פלסטינים.[16][17][18].[19]
התאזרחות כישראלי
עריכהבאפריל 2022 אושרה לוויטור מעמד של תושב ארעי בישראל.[3] ב-1 במאי 2022 אישרה שרת הפנים איילת שקד,[19] לאחר המלצתו של שר התרבות והספורט חילי טרופר, את הבקשה הרשמית של ההתאחדות לכדורגל שהוגשה על-ידי יושב-הראש אורן חסון, להעניק לוויטור התאזרחות כישראלי .[2][3][4]
בישראל נשמעו גם קולות של ביקורת על מתן אזרחות ישראלית ביתר קלות לספורטאים זרים, ובכללן ויטור, שלא דרך חוק השבות.[21]
תארים
עריכה- אליפות פורטוגל: 2009/2010
- גביע הליגה: 2008/2009, 2009/2010, 2011/2012
- אליפות: 2016/2017, 2017/2018
- גביע המדינה: 2019/2020, 2021/2022
- גביע הטוטו: 2016/2017
- אלוף האלופים: 2016, 2017, 2022
- תארים אישיים
קישורים חיצוניים
עריכה- מיגל ויטור, ברשת החברתית אינסטגרם
- מיגל ויטור, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- מיגל ויטור, באתר Transfermarkt
- מיגל ויטור, באתר Soccerway
- מיגל ויטור, באתר WorldFootball.net
- מיגל ויטור, באתר National Football Teams
- מיגל ויטור, באתר FootballDatabase.eu
- יעקב זיו, מבנפיקה לנגב: ויטור יהפוך למעוז ההגנה?, באתר ספורט1, 28 ביוני 2016
- יגאל ברמן, מסוזה עד בכר: מיגל ויטור בא לשמור על התואר, באתר ONE, 2 ביולי 2016
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 מוטי פשכצקי, פיתרון להגנה? רוטנשטיינר בדק אפשרות לאזרח את מיגל ויטור, באתר ערוץ הספורט, 28 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 משרד הפנים אישר: מיגל ויטור יקבל אזרחות, באתר מאקו, 1 במאי 2022
- ^ 1 2 3 מוטי פשכצקי, משרד הפנים אישר: מיגל ויטור יקבל אזרחות, באתר ערוץ הספורט, 1 במאי 2022
- ^ 1 2 3 ויטור: "מאושר שאחגוג את עצמאות כישראלי", באתר ערוץ הספורט, 2 במאי 2022
- ^ 1 2 https://sheva7.co.il/sport/166349/
- ^ שלמה וייס, מיגל ויטור חתם לשלוש שנים בהפועל באר שבע, ברק בכר: "שמנו עליו עין הרבה זמן", באתר וואלה, 26 ביוני 2016
- ^ ליגת העל: הפועל באר שבע הביסה 0:5 את מכבי פתח תקוה, באתר וואלה, 15 באוקטובר 2016
- ^ מיגל ויטור הוא שחקן העונה בליגת העל!, באתר מנהלת הליגות לכדורגל, 7 במאי 2017
- ^ וואקמה: אפשר להגיע לאלופות, ויטור: נשתפר, באתר ONE, 10 במאי 2017
- ^ שי מוגילבסקי, מיגל ויטור חתם לשנתיים נוספות בהפועל באר-שבע, באתר ynet, 8 במאי 2024
- ^ MIGUEL VITOR, FPF (ב־European Portuguese)
- ^ מוטי פשכצקי, פיפ"א אישרה: ויטור יוכל לשחק מול איסלנד, באתר ערוץ הספורט, 31 במאי 2022
- ^ דורון בן דור, חזן פרסם את סגל הנבחרת: ויטור ואצילי בפנים, באתר ONE, 26 במאי 2022
- ^ מוטי פשכצקי, בשל פציעה: נאתכו שוחרר מסגל הנבחרת, באתר ערוץ הספורט, 29 במאי 2022
- ^ UEFA.com, Israel-Iceland | UEFA Nations League 2023, UEFA.com (באנגלית)
- ^ 1 2 ויטור עולה להתקפה: אישתו של הבלם הפורטוגלי מביעה תמיכה בישראל, באתר mynet באר שבע, 2021-05-10
- ^ 1 2 ירדן בלחסן, "הבנות שאלו את מיגל למה חתם רק לשנה אחת", באתר ONE, 15 ביוני 2021
- ^ 1 2 מיגל וטניה ויטור בראיון מיוחד לאתר של הפועל ב"ש: "החיבור שאנחנו מרגישים הוא הדבר הטוב ביותר", באתר www.b7net.co.il - באר שבע נט, 2022-02-15
- ^ 1 2 3 איציק כלפי, חיזוק לנבחרת ישראל: מיגל ויטור יקבל אזרחות, באתר ONE, 1 במאי 2022
- ^ איציק כלפי, רמז לעתיד? מיגל ויטור רכש בית בלהבים, באתר ONE, 24 במרץ 2023
- ^ Portuguese soccer player Miguel Vitor's play for Israeli citizenship - editorial, The Jerusalem Post | JPost.com, 2022-02-20 (באנגלית)