פתיחת התפריט הראשי

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תוכן עניינים

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים. למדידת שיעורים אלו במידות של ימינו ישנן כמה שיטות:

  • שיטת רב אברהם חיים נאה (הגר"ח נאה) - מבוססת על שיטת הרמב"ם שאחריו נמשכו שאר הפוסקים הספרדים, כולל מרן השולחן ערוך והגאון החיד"א, מנהג ירושלים ו"מנהג העולם" בלשון המשנה ברורה[1]. הרמב"ם הציג את שיעורי הנפח ביחידות של מטבע הדרהם(אנ'), והרב חיים נאה מצא שמשקלו הוא 3.2 גרם, ומשתיקת הפוסקים הסיק שזה היה משקלו גם בזמן הרמב"ם (שיעורי תורה, סימן א', סעיף ג). גם הרב עובדיה יוסף מצדד בשיטה זו, אם כי לדבריו שיעור הדרהם הוא 3 גרם בדיוק.
  • שיטת החזון איש - מבוססת על מדידת הנודע ביהודה לשיעור הרביעית[2], על פי התחשיב של הגמרא[3] המבוסס על שיעור האצבע מתוך הנחה שהיא נמדדת ברוחב, ולפי מדידת החזון איש שיעורה הוא 2.4 סנטימטרים. ההפרש של 20% בשיעור האורך משמעותו כמעט הכפלה של מידות הנפח, ומכאן הסיק הנודע ביהודה שהביצים קטנו למחצית מגודלן בזמן חז"ל, ויש להניח שהביצים בגודל כפול לשם חישוב השיעורים. הורו כדבריו החתם סופר[4], הגר"א[5], רבי חיים מוולוז'ין[6] ועוד מספר קהילות בגולה[7] וכן נוהג הרב חיים קניבסקי.
  • שיטת הדרהם הקטן (כפי שמופיעה בטבלאות וההגדרות להלן) - מתבססת על התאמת שיעור שיטת רב חיים נאה לכך שמטבעות הדרהם הקדומים שנמצאו הם קטנים יותר ומשקלם כ- 2.8 גרם[8] ולפיכך יש להפחית 5% ממידות האורך של הגר"ח נאה.

ברשימות שלהלן, המידות ממוינות לפי גודלן, מהקטנה לגדולה (וכשיש מחלוקת - על פי הפסיקה המקובלת). למידות המסומנות בכוכבית בטבלה ישנן גרסאות שונות (או מחלוקות בפירושן) המובאות בפירוט לאחר הטבלה. ב"הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת" - הערך ראשון הוא מגדיר עיקרי והשאר מגדירים משניים/נגזרים, או, קירובים מדויקים מקובלים.

מידות אורךעריכה

היחידה הבסיסית של האורך היא אצבע, והיא המגדירה את יתר היחידות.

שם המידה הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
רב חיים נאה חזון אי"ש דרהם קטן
אצבע, אגודל (יחידה בסיסית) 2 ס"מ 2.4 ס"מ 1.9 ס"מ
טפח (טפחא), פשך 4 אצבעות 8 ס"מ 9.6 ס"מ 7.6 ס"מ
סיט* טפח 8 ס"מ 9.6 ס"מ 7.6 ס"מ
זרת (זרתא) 1/2 אמה 24 ס"מ 28.8 ס"מ 22.8 ס"מ
אמה, גומד, גרמידא* 6 טפחים 48 ס"מ 57.6 ס"מ 45.6 ס"מ
ריס   מיל =   אמה 128 מטר 153.6 מטר 121.6 מטר
מיל 2000 אמה = 7.5 ריס 960 מטר 1152 מטר 912 מטר
פרסה (פרסא) 4 מיל = 30 ריס = 8000 אמה 3.84 ק"מ 4608 מטר 3.65 ק"מ

פירוט והרחבה על מידות האורךעריכה

אצבע, אגודלעריכה

אצבע ואגודל, הן מידות תנאיות. משמעות תאורטית מקובלת - רוחב אצבעו של אדם בינוני בחלק הרחב מעל הפרק האמצעי של האגודל. לפי פרופסור לפיזיקה אברהם יהודה גרינפלד המדידה נעשית כשהאגודל נוטה על צידו ולא על פניו. משמע בעובי אצבעו של אדם בינוני- במקום הרחב ביותר בעובי האגודל.[9]

שיטה נוספת לחישוב: 7 גרגרי שעורה בינוניים הדחוקים זה בצד זה, או, אורך 2 גרגרי שעורה זה אחר זה שלא בדוחק. הגדרות אלו עם שעורה של ימינו תואמות את השיטה שקובעת את מידת האצבע ל-1.9 ס"מ. ואם אלו גרגרי שעורה גדולים - 2 ס"מ[10].

שימוש הלכתי לדוגמהעריכה

אורך חוטי הציצית. יש אומרים 4 אגודלים ויש אומרים 12 אגודלים.

טפחעריכה

  ערך מורחב – טפח

טפח (טפחא), פשך – מידה מקראית. בציווי על בניית שולחן לחם הפנים שבמשכן נצטווה משה "ועשית לו מסגרת טפח סביב" (שמות, כ"ה, כ"ה). בארמית לעיתים מכונה 'טפחא', ולעיתים (נדירות) 'פשך'.

משמעות תאורטיתעריכה

רוחב אגרוף קמוץ.

הגדרה הלכתיתעריכה

4 אצבעות.

שימושים הלכתיים לדוגמהעריכה

  • למצוות נטילת ארבעת המינים בסוכות: אורך ערבה והדס מינימלי - 3 טפחים; אורך לולב מינימלי - 4 טפחים.
  • רוחב מינימלי של סוכה - 7 טפחים; גובה סוכה מינימלי - 10 טפחים.

סיטעריכה

מידה תנאית. בשימוש למדידות הקשורות בבגדים ואריגים (אריגה, טוויה, תפירה, צביעה וכיוצא בזה). מובאת בוריאציות שונות "רוחב הסיט", "מלוא רוחב הסיט", "מלוא הסיט".

משמעות תאורטיתעריכה

רוחב מתיחה מסוימת באזור היד; על פי המקובל - המרחק שבין האצבע לאמה כשהן פשוקות. כך היה מקובל למדוד צורכי תפירה בתקופה ההיא.

בהלכה משמשת גם המידה 'מלוא רוחב הסיט כפול' הנמדדת מקצה הבוהן לקצה האצבע במתיחה מקסימלית, ושיעורה שני טפחים.

הגדרה הלכתיתעריכה

ההגדרה המקובלת - המרחק שבין האצבע לאמה במתיחה מקסימלית.

יש מחכמי ישראל המבדילים בין הוריאציות השונות וקובעים ש'רוחב הסיט' ו'מלוא רוחב הסיט' הוא כמקובל, אך 'מלוא הסיט' הוא שיעור שישית זרת שהוא 2 אצבעות (חלק מהגאונים והרמב"ם), או שיעור שליש זרת שהוא 4 אצבעות (גאונים אחרים).

שימושים הלכתיים לדוגמהעריכה

  • גוזז צמר בשבת חייב חטאת אם גזז כמות צמר שאפשר לטוות ממנה חוט שארכו לפחות פעמיים רוחב הסיט.
  • אורג שני חוטים בשבת חייב חטאת אם ארג כמלוא הסיט.

זרת (זרתא)עריכה

מידה מקראית (מידות החושן: "זרת אורכו וזרת רוחבו" (שמות, ל"ט, ט')).

'זרתא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע לעיתים בתלמוד.

משמעות תאורטיתעריכה

המרחק בין האגודל לזרת במתיחת יד מקסימלית. אפשרות נוספת: האמה היא הארוכה באצבעות והזרת היא הקצרה, ע"כ מידת 'זרת' נקבעה להיות חצי ממידת ה'אמה'.

הגדרה הלכתיתעריכה

חצי 'אמה' ('אמה בת ששה טפחים').

שימוש הלכתי לדוגמהעריכה

מידות החושן - "זרת אורכו וזרת רוחבו" (שמות, ל"ט, ט').

אמה, גומד, גרמידאעריכה

  ערך מורחב – אמה (מידת אורך)

מידה מקראית (בציווי ה' לנח על מעשה התיבה: "שלש מאות אמה ארך התבה, חמשים אמה רחבה, ושלשים אמה קומתה" (בראשית, ו', ט"ו)).
אף השם גומד (גומד בוויקימילון) הוא מקראי ("וַיַּעַשׂ לוֹ אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיוֹת, גֹּמֶד אָרְכָּהּ" (שופטים, ג', ט"ז)).
'גרמידא' הוא שמה הארמי של מידה זו, כפי שמופיע (לעיתים נדירות) בתלמוד.

משמעות תאורטיתעריכה

אורך ידו של אדם בינוני מהמרפק ועד לקצה האצבע אמה.

הגדרה הלכתיתעריכה

אמה רגילה - 6 טפחים. ישנן 2 וריאציות על האמה הרגילה: 'אמה שוחקת' ו'אמה עצבה'; כאשר משמעות 'שוחקת' - מרווחת, ומשמעות 'עצבה' - מצומצמת. האופן שבו מעריכים אמה הוא בהנחת ששה אגרופים קמוצים זה בצמידות לזה; האופן שבו מעריכים אמה שוחקת הוא בהרפייתם שלא יהיו צמודים, והאופן שבו מעריכים אמה עצבה הוא בהצמדת האגרופים בדחיקה. שיעור הסטייה של האמה השוחקת והאמה העצבה מהאמה הרגילה הוא בין 1 ס"מ ל-2 ס"מ בערך. בנוסף לאמה הרגילה, ישנה 'אמה בת חמישה טפחים' שאורכה (כפי שמובן משמה) הוא 5 טפחים, מה שמעניק לאמה הרגילה את הכינוי 'אמה בת ששה טפחים'. להלכה: רק האמות שנזכרות בציוויי התורה על כלי המשכן (שלחן לחם הפנם וכדומה) ועל מידות המזבח נמדדות ב־5 טפחים; כל יתר האמות ההלכתיות בכל התורה נמדדות באמה בת ששה טפחים.

שימושים הלכתיים לדוגמהעריכה

  • גובה סוכה מקסימלי - 20 אמה.
  • מידות שלחן לחם הפנים - "אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו".

ריסעריכה

מידה תנאית למדידת מרחקים (חופפת מבחינת סדרי גודל למידה הרומית 'סטדיון' הקטנה מ'ריס'). כ-130 עד 150 מטר.

הגדרה הלכתיתעריכה

1/7.5 מן המיל.

שימושים הלכתיים לדוגמהעריכה

"אין פורסין נשבים (מלכודות) ליונים אלא אם כן היה רחוק מן היישוב 30 ריס" (שלא ילכדו בהם יונים פרטיים השייכים לדיירי הישוב), (משנה, מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה ז').

מילעריכה

  ערך מורחב – מיל

מידה תנאית למדידת מרחקים; מקובל שהיא שווה אלפיים אמה[11].

הגדרה הלכתיתעריכה

2000 אמות.

שימושים הלכתיים לדוגמהעריכה

פרסהעריכה

מידה תנאית למדידת מרחקים; כשמה של מידה רומאית מקבילה (וגדולה ממנה בהרבה).

הגדרה הלכתיתעריכה

4 מילים.

שימוש הלכתי לדוגמהעריכה

  • (במידת זמן הנגזרת מפרסה) - אסור לאדם להתפלל כאשר הוא נזקק לנקביו; אם עבר והתפלל, יצא ידי חובת תפילה בתנאי שהוא יכול היה להתאפק משך זמן כשיעור הליכת פרסה[12].

מידות חריגותעריכה

קנהעריכה

אורכו 6 אמות; על שם קנה המידה שראה יחזקאל בנבואתו שבו נמדד בית המקדש: "וביד האיש קנה המדה, שש-אמות באמה וטפח" (יחזקאל, מ', ה'). משמע לפי התחשיבים שבפסוקים בהמשך (שלעיתים באים באמות ולעיתים בקנים), שאורך הקנה הוא 6 אמות. דבר זה קשה בלשון הפסוק שהבאנו שנכתב בו שקנה הוא "שש אמות באמה, וטפח" (גם בלי השוואה לפסוקים אחרים לשון הפסוק קשה). לפי המפרשים, הפסוק שצוטט לעיל מדבר באמות בנות 5 טפחים, ושיעור הפסוק כך הוא "6 אמות, כאשר כל אמה - היא אמה וטפח", כלומר האמות בפסוק מומרות מבנות 5 טפחים לבנות 6; סה"כ - 6 אמות רגילות. לפי החוקרים, הטפח המוזכר בפסוק משמש לידית אחיזה (ושוב הגענו ל6 אמות). קנה כזה היה, לפי המחקר, כלי מדידה סטנדרטי במסופוטמיה.

חבלעריכה

בהלכות שבת, לעניין תחום שבת (שהוא 2000 אמות), נכתב במשנה (משנה, מסכת ערובין, פרק ה', משנה ד'): "אין מודדין אלא בחבל של חמשים אמה לא פחות ולא יתר", ועל סמך משנה זו נקבע בתלמוד הירושלמי: "כמה הוא מידת התחום? ארבעים חבלים". אין חז"ל משתמשים סתם כך במונח חבל לתאר 50 אמות.

גרופיתעריכה

יש המפרשים (רבינו גרשום, רמב"ם) שאף פירוש המילה 'גרופית' המופיעה במשנה הוא 'טפח', ויש שכותבים (רש"י) שהוא רוחב שונה – 2 אגרופים. ישנם האומרים ש'גרופית' אינה מידת אורך כלל, אלא פירושה 'ענף'.

מידות נפחעריכה

מידות הנפח מחושבות בעיקרן על פי מידות האורך.

דרך אחת לקשר בין מידות הנפח למידות האורך היא בעזרת מידת המקווה, שעל פי חז"ל היא "אמה על אמה ברום 3 אמות" שהם "ארבעים סאה" (סאה בדרך כלל באה למדוד חומרים יבשים, וכאן משמשת למדידת נוזלים); קרי: 3 אמות מעוקבות = 40 סאה. דרך נוספת היא בעזרת אמירת חז"ל כי רביעית הלוג מידתה "אצבעיים על אצבעיים על אצבעיים וחצי [אצבע] וחומש [אצבע]". כלומר 2 אצבעות אורך, כפול 2 אצבעות רוחב, כפול (2+0.5+0.2) 2.7 אצבעות גובה. קרי: רביעית שווה 10.8 אצבעות מעוקבות.

הגאונים נהגו לייחס את שיעורי הנפחים לכפולות של ביצה (שהיא יחידת נפח), וכך מקובל היום. הרמב"ם, לפי הגמרא (פסחים, ק"ט), העדיף לייחס אותם לתיבות שממדיהן נתונים ביחידות של 'אצבע' -על בסיס 10.8 אצבעות מעוקבות שוות לנפח רביעית.

בעזרת כללים אלה, בנו השיטות השונות את כל מידות הנפח, שגם הן מקושרות בינן לבין עצמן באמצעות קבועי הכפלה.

שם המידה הגדרה הלכתית על-פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
אברהם חיים נאה חזון אי"ש הרמב"ם
קורטוב 1/64 לוג 5.4 מ"ל 9.33 מ"ל   מ-  של הרביעית
כגרוגרת 1/3 ביצה 19.2 סמ"ק 33.18 סמ"ק 15 סמ"ק
כזית* מחלוקת:   ביצה בלא קליפתה; פחות מ-  ביצה עם קליפתה; זית כפי שאנחנו מכירים 25.6 סמ"ק 49.77 סמ"ק פחות מ-15 סמ"ק
ככותבת בין שני זיתים לביצה 40-50 סמ"ק
עוכלא   רביעית 43.2 מ"ל/סמ"ק 74.65 מ"ל/סמ"ק 37.5 מ"ל/סמ"ק
שמינית   לוג
כביצה (יחידה בסיסית) והיא   מן הרביעית [13] 57.6 סמ"ק 99.53 סמ"ק 49.4 סמ"ק
רביעית   לוג או   אצבעות מעוקבות 86.4 מ"ל/סמ"ק 149.3 מ"ל/סמ"ק 75 סמ"ק
פרס מחלוקת: 3 ביצים - 4 ביצים
ליטרא 2 רביעיות =   לוג 172.8 מ"ל/סמ"ק 298.6 מ"ל/סמ"ק 150 מ"ל/סמ"ק
לוג 6 ביצים 345.6 מ"ל/סמ"ק 597.2 מ"ל/סמ"ק 300 מ"ל/סמ"ק
רובע, רובע הקב*   קב
רביעית ההין* 1/4 הין 1.037ליטר (1037.5 סמ"ק) 1.79 ליטר (1791.59 סמ"ק) 0.9 ליטר (900 סמ"ק)
קב, שלישית ההין* 24 ביצים (4 לוגים) 1.38 ליטר (1382.4 סמ"ק) 2.39 ליטר (2388.79 סמ"ק) 1.2 ליטר (1200 סמ"ק)
עומר, עשרון   איפה 2.49 ליטר (2488.32 סמ"ק) 4.3 ליטר (4299.81 סמ"ק) 2.16 ליטר (2160 סמ"ק)
הין,תרקב 12 לוג, 3 קבים 4.15 ליטר (4147.2 סמ"ק) 7.17 ליטר (7166.36 סמ"ק) 3.6 ליטר (3600 סמ"ק)
סאה, גריוא, גריוה* 6 קבים 8.3 ליטר (8294.4 סמ"ק) 14.3 ליטר (14332.72 סמ"ק) 7.2 ליטר (7200 סמ"ק)
איפה, בת 3 סאים 24.88 ליטר (24883.2 סמ"ק) 43 ליטר (42998.17 סמ"ק) 21.6 ליטר (21600 סמ"ק)
לתך חצי כור = 15 סאים 124.42 ליטר 214.99 ליטר 108 ליטר
כור, חומר 10 איפות = 30 סאים 248.83~ ליטר (0.25 מ"ק) 429.98 ליטר (0.43 מ"ק) 216 ליטר (0.216 מ"ק)
מקווה מקווה = 40 סאים 332 ליטר (0.33מ"ק) 572 ליטר (0.57 מ"ק) 288 ליטר (0.288 מ"ק)

המנמוניקה "כאס-קלב יגודו" נהוגה כסימן לזכירת היחסים בין מידות הנפח העיקריות: כור, איפה, סאה, קב, לוג, ביצה. ערך הגימטריה של האותיות "יגודו" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: כור מכיל י (10) איפות, איפה מכילה ג (3) סאים, סאה מכילה ו (6) קבים, קב מכיל ד (4) לוגים, לוג מכיל ו (6) ביצים.

פירוט והרחבה על מידות הנפחעריכה

קורטובעריכה

  ערך מורחב – קורטוב

מידה תנאית - שיעור מועט, דומה ל'קורט'.

הגדרה הלכתית
1/64 לוג.
בשיטת הרמב"ם= =המרה בין קורטוב לסמ"ק

כגרוגרתעריכה

  ערך מורחב – כגרוגרת

מידה תנאית - נפח תאנה בינונית.

הגדרה הלכתית
1/3 ביצה.
שימושים הלכתיים לדוגמה

כזיתעריכה

  ערך מורחב – כזית

מידה תנאית - נפחו של זית בינוני.

הגדרה הלכתית
מחלוקת:
יש אומרים (גאונים) כגודל הזיתים בארץ ישראל,
יש אומרים (תוספות[14] ועוד) ששקול ל-1/2 ביצה,
ויש אומרים (בדעת הרמב"ם ועוד, למנהג הספרדים) שהזית קטן מ-1/3 ביצה (מאחר הגרגורת גדולה מהזית ומידתה 1/3 ביצה).
לפי שיטות שונות בהלכה (חזון אי"ש[15] ועוד) הזית אינו מקושר באמצעות קבועי הכפלה לנפחים אחרים, אלא משוער בפני עצמו כגודל זית בינוני.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • שיעור מזערי של מאכל שיש לברך אחר אכילתו ברכה אחרונה הוא כזית.
  • כמות מינימלית של בשר אדם מת כדי לטמא - כזית.
  • ישנם שיעורים רבים נוספים שנמדדים בכזית ובתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א, עמוד ב' נאמר עליו: " 'ארץ זית שמן'- אמר ר' יוסי ברבי חנינא [...] ארץ שרוב שיעוריה כזיתים".

ככותבת הגסהעריכה

  ערך מורחב – ככותבת

מידה תנאית - כתמרה שהחלה להתייבש, נפח תמר גדול.

הגדרה הלכתית
בין שני זיתים[16] לביצה.
שימוש הלכתי לדוגמה

עוכלא, שמיניתעריכה

מידות תנאיות למדידת נוזלים; עוכלא משמשת גם למשקל.

הגדרה הלכתית
1/8 לוג.

כביצהעריכה

  ערך מורחב – כביצה

מידה תנאית; נפח ביצה.

הגדרה הלכתית
נפחה של ביצה בינונית כולל קליפתה.
וריאציה שונה של מידה זו, שמשמשת בכמה הלכות, היא מדידת ביצה בינונית ללא קליפתה; ההפרש ביניהן מועט (כ-5%).
כמו ה'כזית', אף 'כביצה' לשיטות מסוימות, אינו מקושר לשיעורים האחרים. כיום, את כל המידות האחרות נהוג לחשב על פי מידת האצבע בעזרת נוסחת ההמרה מאורך לנפח, כך שבפועל 'כביצה' לא מהווה יחידה יסודית בסקאלת הנפח.
שימוש הלכתי לדוגמה

רביעיתעריכה

  ערך מורחב – רביעית

שם תנאי - רביעית של לוג. משמש למדידת נוזלים שונים.

הגדרה הלכתית
1/4 לוג (נפח של ביצה וחצי)
שימושים הלכתיים לדוגמה

פרסעריכה

חצי ככר לחם סטנדרטית של ימי חז"ל (פירוש מילולי: 'חצי', ולכן משמש לעיתים גם כחציין של מידות אחרות, שנזכרות בסמוך לביטוי. גם המונח 'פלג' משמש לכך).

הגדרה הלכתית
מחלוקת בתלמוד, ואף בפסיקת ההלכה: יש שיטות (רמב"ם ועוד) הפוסקות ששיעורו 3 ביצים, ויש שיטות (רש"י ועוד) הפוסקות ששיעורו 4 ביצים.
שימוש הלכתי לדוגמה
  • שיעור הפרנסה המינימלי המוטל על בני עיר לספק לעני המחזר על הפתחים - פרס - חצי ככר לחם.

ליטראעריכה

מידה תנאית למדידת נוזלים; נגזרת ממידה זו משמשת למשקל - ובה רוב שימוש חז"ל (בתיאורי מקרים של מקח וממכר של ירקות, בשר וכדומה).

הגדרה הלכתית
2 רביעיות לוג.
שימוש הלכתי
לא מובא כשיעור מינימלי או מקסימלי לקיום הלכה כלשהי, אך מוזכר בדיני שקילה, לגבי האופן שבו חנווני צריך לשקול ללקוחותיו; לדוגמה: "תנו רבנן: היה מבקש ממנו שלשה רבעי ליטרא, לא יאמר לו: 'שקול לי שלשה רבעי ליטרא, אחת אחת', אלא שוקל ליטרא ומניח רביע ליטרא עם הבשר".
מוזכר בירושלמי לגבי המבייש תלמיד חכם שחייב לשלם לו ליטרא דדהבא. רמב"ם חובל ומזיק פרק ג הלכה ה ו

לוג, רובעעריכה

  ערך מורחב – לוג (יחידת מידה)

מידות מקראיות ותנאיות; לוג - שם כלי מדידה לנוזלים, רובע - קיצור של "רובע הקב".

הגדרה הלכתית
6 ביצים = 1/4 קב.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • הלוג נזכר פעם אחת בתורה, בתיאור קרבנו של מצורע עני, "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן" (ויקרא, י"ד, כ"ב).
  • מקווה מי גשמים ששיעורו חסר מ-40 סאה, נפסל אם נפלו לתוכו 3 לוגים מים שאובים.
  • כמות מלח סדומית שהיו מערבים בקטורת שהיו מכינים לבית המקדש בכל שנה - רובע הקב.

478 גרם 1 ליטרה

קבעריכה

  ערך מורחב – קב (מידת נפח)

מידה תנאית - שם כלי מדידה (יבש).

הגדרה הלכתית
24 ביצים, 4 לוגים.

עומר, עשרוןעריכה

מידות מקראיות

העשרון נזכר פעמים רבות, למשל: "וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית..." (שמות, כ"ט, מ').

עומר הוא מנת האוכל היומית לאדם, כמו שנאמר על ירידת המן: "וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא" (שמות, ט"ז, ל"ו). נראה שהמידה קרויה על שם עומר שיבולים הנקצרים, ושווה לנפח עומר קצור ממוצע.

הגדרה הלכתית
1/10 איפה.
שימושים הלכתיים לדוגמה
  • הפרשת חלה נעשית משיעור עיסה של עשירית האיפה, עומר.
  • המנחות הוכנו על ידי שיעורים של עשרון, לדוגמה מנחת חביתין הוכנה בשיעור עשרון,

היןעריכה

מידה מקראית לנוזלים - שם כלי מדידה ("מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא, י"ט, ל"ו)).

הגדרה הלכתית
12 לוג.
שימוש הלכתי לדוגמה

סאהעריכה

  ערך מורחב – סאה (מידת נפח)

מידה תנאית - שם כלי מדידה (יבש), נקראת גם גריוא או גריוה.

הגדרה הלכתית
6 קבים.
40 סאה שוות 3 אמות מעוקבות, כגודל מקווה המתאים לאדם בצמצום, לכן סאה שווה   אמות מעוקבות, כאשר   = אמה.

המידה נזכרה בתנ"ך פעמיים - בסיפור אברהם והמלאכים, "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת." (בראשית, י"ח, ו'); ובמצור על שומרון, "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר ה' כֹּה אָמַר ה' כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן" (מלכים ב', ז', א').


שימוש הלכתי לדוגמה
  • כמות מי הגשמים המינימלית במקווה טהרה היא 40 סאה.

איפה, בתעריכה

  ערך מורחב – איפה (מידת נפח)

מידות מקראיות ("לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" (דברים, כ"ה, י"ד); "עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת, וזרע חומר יעשה איפה" (ישעיהו, ה', י'), האיפה שימשה למדידת נפח יבש, ואילו ה'בת' שימשה למדידת נפח לח.

הגדרה הלכתית
3 סאים.

לתךעריכה

מידה מקראית ("וחומר שעורים, ולתך שעורים" (הושע, ג', ב')) למדידת תבואה.

הגדרה הלכתית
חצי כור/חומר.

כור, חומרעריכה

חומר - מידה מקראית ("חומר שעורים" (ויקרא, כ"ז, ט"ז)); כור הוא שמה התנאי של מידה זו. משמשת למדידת תבואה.

הגדרה הלכתית
10 איפות.

מידות חריגותעריכה

כמלוא לוגמיועריכה

כמות הנוזל שאדם יכול להכיל בפיו במילוי לחי אחת. מידה זו לא נמדדת באדם ממוצע, אלא היא מידה אישית לכל אדם.
שיעור מידה זו, עבור אדם ממוצע, הוא פחות מרביעית.

שיעור זה הוא המידה המינימלית עליה מתחייבים באיסור השתייה ביום הכיפורים.

קומץעריכה

כמות הנכנסת בחפינת ידו של אדם. מידה זו לא נמדדת באדם ממוצע, אלא היא מידה אישית לכל אדם.

שיעור הקומץ, עבור אדם ממוצע, הוא יותר מ-2 זיתים.

שיעור זה הוא כמות הסולת או הבלילה (סולת+שמן) שיש להקטיר, מקרבנות מנחה המובאים לבית המקדש.

מלוא תרוודעריכה

שיעור כלי כלשהו מתקופת חז"ל (תרווד, בלשון חז"ל, כעין כף).

שיעורו כשני שיעורי אגרופים קמוצים של אדם בינוני; שיעור כל אגרוף, על פי מדרש בראשית רבה, הוא כשני שיעורי קומץ של אדם בינוני; לפיכך שיעורו כ-8 זיתים, או יותר.

שיעור זה הוא הכמות המינימלית של 'רקב' (רקב - בשר מת שנימוח, או מוהל שיצא מן מת ונקרש) כדי לטמא.

שעלעריכה

ביטוי המופיע בתנ"ך כמה פעמים, כאמצעי מדידה ("מי מדד בשעלו מים"). הפירוש המקובל הוא שזו מידת אגרוף.

מידה זו חסרת שימושים הלכתיים או תורניים כלשהם.

מידות משקלעריכה

מידות המשקל בספרות ההלכה מתייחסות בעיקר למטבעות (למדידת משקלם של נחושת, כסף וזהב), אך גם לצמחים ועוד.

מידות אלו כולן מתייחסות למוסכמות בין בני אדם, ואין בהם מידות של דברים טבעיים (כדוגמת האמה ביחידות האורך והביצה ביחידות הנפח).

הגאונים, ולאחריהם הרמב"ם, ייחסו מידות אלו למשקל שעורים ממוצעות (פרוטה - חצי שעורה, סלע - 384 שעורים, וכן הלאה), ושיטתם התקבלה בכל ישראל. משקל שעורה ממוצע על פי השיטות השונות נע בין 0.044 גרם לבין 0.05 גרם. הרמב"ם ייחס משקלים אלו גם לדרהמים מצריים של תקופתו; וכאשר מצליבים נתונים מגלים שזה מתאים להנחה ששעורה שוקלת 0.05 גרם.

להלן טבלת המרות בין כל המידות השונות, כולל המרה לגרמים, על פי המקובל - ששעורה משקלה 0.05 גרם:

שם המידה פרוטה איסר פונדיון מעה טרעפיק דינר שקל סלע דרכון מנה שעורים גרמים
פרוטה 1 0.125 0.063 0.031 0.010 0.006 0.003 0.001 ⁦6.51×10-4 ⁦5.21×10-5 0.5 0.025
איסר 8 1 0.5 0.25 0.083 0.019 0.009 0.005 0.002 ⁦4.17×10-4 4 0.2
פונדיון 16 2 1 0.5 0.167 0.056 0.028 0.014 0.007 ⁦8.33×10-4⁩ 8 0.4
מעה, גרה 32 4 2 1 0.333 0.167 0.083 0.042 0.021 0.002 16 0.8
טרעפיק, איסתרא, רבעת 96 12 6 3 1 0.5 0.25 0.125 0.063 0.005 48 2.4
דינר, זוז 192 24 12 6 2 1 0.5 0.25 0.125 0.01 96 4.8
שקל (חז"ל), בקע 384 48 24 12 4 2 1 0.5 0.25 0.02 192 9.6
סלע, שקל הקודש 768 96 48 24 8 4 2 1 0.5 0.04 384 19.2
דרכון 1536 192 96 48 16 8 4 2 1 0.08 768 38.4
מנה 19200 2400 1200 600 200 100 50 25 12.5 1 9600 480

המנמוניקה "סדמפאפ דובבח" נהוגה כסימן לזכירת היחסים בין מידות המשקל העיקריות: סלע, דינר, מעה, פונדיון, איסר, פרוטה. ערך הגימטריה של האותיות "דובבח" הן ההכפלות הנדרשות למעבר בין היחידות: סלע מכיל ד (4) דינרים, דינר מכיל ו (6) מעות, מעה מכילה ב (2) פונדיונים, פונדיון מכיל ב (2) איסרים, איסר מכיל ח (8) פרוטות.

פירוט והרחבה על המשקלותעריכה

פרוטהעריכה

  ערך מורחב – פרוטה (חז"ל)

מידה תנאית.

סתם פרוטה בדברי חז"ל, היא משקל פרוטה של נחושת.

מטבע קטן, ומשמש בביטויים בתור ערך זעיר: "דין פרוטה כדין מאה מנה".

שימוש הלכתי לדוגמה:

  • ערך הכסף המינימלי שניתן לקדש בו אשה (לדעת בית הלל, וכך ההלכה) הוא פרוטה.
  • השווי המינימלי של תביעה ממונית בבית דין הוא פרוטה.

איסרעריכה

מידה תנאית.

נקרא גם "איסר האיטלקי" (משנה, קידושין, א, א).

כמו הפרוטה, גם זה מטבע קטן וכך משמש בסיפורים שונים: "שיבר את הפך לפניה, ובו איסר שמן" (משנה, בבא קמא, ח, ו).

שימוש הלכתי
לאיסר יש שימוש הלכתי בהגדרת גודלו של נקב הפוסל את האתרוג (בבלי סוכה לו ע"א).

פונדיוןעריכה

שם תנאי.

שימוש הלכתי
משמש כשיעור פתח המעביר טומאה בין חדר לחדר, כאשר מדובר בחלון המיועד לאורה ולא למעבר. רמב"ם טומאת מת, י"ד ה"א: "חלון שעשה אותו האדם לאורה, כדי שיכנס ממנו האור, שיעורו כפונדיון והטומאה יוצאה ממנו".
מטבע המובאת גם בתיאור מקרים ובסיפורים, וכחלק מחישוב שיעורים אחרים (כגון: נפח ככר לחם סטנדרטית: "ככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע", כלומר: ככר לחם העולה פונדיון, כאשר מחיר ארבע סאים קמח הוא סלע).

מעה, גרהעריכה

גרה - שם מקראי; מעה - שם תנאי.

שימוש הלכתי
אין שימוש הלכתי. מובא רק בתיאור מקרים ובסיפורים.

טרעפיק, איסתרא, רבעתעריכה

דינר, זוזעריכה

  ערך מורחב – זוז

מידות תנאיות.

שימוש הלכתי לדוגמה
  • סכום החיוב בכתובתה של בתולה הוא 200 זוז.
  • מטבע זה היה המטבע העיקרי בתקופת התלמוד ולכן רוב התשלומים בהלכות נזיקין ובנושאים נוספים נמדדים בדינרים.

שקל (חז"ל), בקעעריכה

  ערך מורחב – שקל

בקע - מידה מקראית, מחצית שקל הקודש - ומכאן שמה (בקיעה - שבירה, חלוקה). גם שקל הוא שם מקראי, אך הוא מתאר את מידת שקל הקודש; והשם "שקל" כמתאר יחידת בקע הוא תנאי.

שימוש הלכתי לדוגמה
  • מצוות מחצית השקל (שקל הקודש) נעשית בערך שקל (חז"ל) (או בקע בלשון התורה).

סלע, שקל הקודשעריכה

  ערך מורחב – סלע (מטבע עתיק)

סלע - שם תנאי. "שקל" ו"שקל הקודש" - שמות מקראיים. מודד משקלות מטבעות כסף.

לפי חלק מן השיטות, בשיעור חיובים מן התורה נמדד בכסף טהור, ובשיעור חיובים מדברי חכמים נמדד בסגסוגת של 1/8 כסף ו-7/8 נחושת. שני שלישי השקל המקראי נקראים פים.

בתקופת התנאים, הוסיפו חז"ל למשקל השקל של התורה ("שקל הקודש" או "סלע" בלשון חז"ל) חמישית מערכו. הפסוק קובע "עשרים גרה השקל" - לפי הטבלה לעיל גרה היא 0.8 גרם, ולפיכך שקל הקודש צריך להיות 16 גרם; אולם, כאמור, חז"ל הגדילו את השיעור הזה ב-20%, מה שגורם לכך שיהיה 19.2 גרם. יחד עם הסלע גדלה גם מחציתו - ה'בקע', וכך גדל שיעור הכסף שיש להביא במצוות מחצית השקל. אין מצוות מן התורה שמתייחסות לשיעור הקטן ממחצית שקל הקודש.

שימוש הלכתי לדוגמה

דרכוןעריכה

שם תנאי.

שימוש הלכתי
אין שימוש הלכתי. מובא רק בתיאור מקרים ובסיפורים.

מנהעריכה

  ערך מורחב – מינה (מטבע)

שם תנאי.

שוויו של המנה הוא מאה זוז

שימוש הלכתי לדוגמה
  • סכום החיוב בכתובתה של גרושה או אלמנה הוא מנה.

מידות חריגותעריכה

קשיטהעריכה

מידה מקראית (יעקב אבינו קנה את חלקת השדה אשר לפני שכם ב"מאה קשיטה").

לא ידוע שיעורה של הקשיטה. אבל לפי תרגום אונקלוס לא קנה יעקב את חלקת השדה במאה מטבעות קשיטה אלא במאה כבשות.

ככרעריכה

  ערך מורחב – כיכר (משקל)

מידה מקראית (מנורת המקדש הייתה עשויה מככר זהב אחת).

[18]

הככר היא שלושת אלפים שקלים של תורה. כך למשל, שש מאות אלף חצאי שקלים של מניית העם במדבר נתנו 100 ככר ועוד 'אלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש'. מ-100 הככר עשו את האדנים למשכן, ומהשאר עשו ווים, חישוקים, וציפוי לראשי העמודים (שמות, ל"ח, כ"ה-כ"ח).

עם זאת, יש שטענו שבתקופות מאוחרות יותר היה לה שיעור אחר.

תרטימרעריכה

מידה תנאית (מסכת סנהדרין דף ע. (במשנה: פרק ח, משנה ב)).

שיעורה - חצי מנה (כ-180 גרם בשר).

כמות הבשר המינימלית שעל נער לאכול כדי להיחשב ל"בן סורר ומורה" (בהצטרף תנאים נוספים).

קולבוןעריכה

שם תנאי.

אינו בדיוק שיעור משקל, אלא ערך פריטת מטבע של סלע כסף לשני שקלי כסף. בתקופת בית שני ערך זה היה שווה לפונדיון.

אספרעריכה

מידה תנאית נדירה.

השערות שונות נאמרו לשיעורה.

ליטראעריכה

מידה תלמודית, הנגזרת ממידת הנפח ליטרא, ומהווה משקל של מים בנפח ליטרא; בקירוב 35 דינרים.

עוכלאעריכה

מידה תלמודית, הנגזרת ממידת הנפח עוכלא, ומהווה משקל של מים בנפח עוכלא; בקירוב 8.75 דינרים.

רוטלעריכה

מידה תלמודית נדירה הקרובה למנה (אין להתבלבל עם הרוטל שהרמב"ם מזכיר בחלק מפירושיו, שבהם הוא מדגיש שמדובר במשקל רוטל של זמנו); משקלה 24 סלעים.

לפי שיטת הרמב"ם[19] הרוטל של הרמב"ם

בזמן האימפריה העות'מאנית שימש המונח רוטל לציון משקל השווה בערך ל-2500 גרם, כלומר 2.5 ק'ג. השימוש במידה זו היה רווח מאוד בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי עד שנעלם כליל עם הקמת מדינת ישראל. ויש הנוהגים כסגולה לקבל על עצמם אם בקשתם תתמלא עד ל"ג בעומר. לחלק במירון ליד קבר הרשב"י בהילולה - 18 - ח"י רוטל משקה.

סלע גליליעריכה

מידה תנאית נדירה (משנה, מסכת תרומות, פרק י, משנה ח); 1/50 מרוטל.

זיין (של מדינת יהודה)עריכה

מידה תנאית נדירה (משנה, מסכת תרומות, פרק י, משנה ח); 1/100 מרוטל.

מידות זמןעריכה

נחלקות לכמה סוגים:

משכי מעשיםעריכה

  • כדי הילוך X - הזמן שלוקח לאדם ממוצע ללכת מידת אורך X (כגון מיל, פרסה וכדומה).
  • כדי אכילת פרס - שיעור זמן האכילה של לחם חיטים בנפח 'פרס'[20].
  • תוך כדי דיבור / כדי שאילת תלמיד לרב - שיעור זמן אמירת המילים "שלום עליך רבי ומורי". כ-3 שניות.
  • כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה[21].

פרקי זמן הקשורים למחזוריות היום והלילהעריכה

מידות זמן לחישובים אסטרונומייםעריכה

(שימושיים להלכות קידוש החודש)

  • שעה - שעת שעון רגילה.
  • דקה - דקת שעון רגילה (=18 חלקים, משמש בעיקר בעת הכרזת המולד הממוצע בבית הכנסת בזמן ברכת החודש)
  • חלק - 1/1080 מן ה'שעה'.
  • רגע - 1/76 מן ה'חלק'.

מידות שטחעריכה

מידות השטח ההלכתיות סובלות מ"נחיתות" כלפי מידות האורך והנפח; קרי - ישנן יחידות המוגדרות על ידי אורך וישנן המוגדרות על ידי נפח, אך לא להפך.

שם המידה משמעות תאורטית הגדרה הלכתית על פי יחידה אחרת ערך ביחידה המטרית
רב חיים נאה חזון אי"ש
בית רובע שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח רובע הקב 1/4 מבית קב 24 מ"ר 34.56 מ"ר
בית קב שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח קב 1/6 מבית סאה 96 מ"ר 138.24 מ"ר
בית סאה, בית גריוא, בית גריוה שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח סאה 50 אמה על 50 אמה 576 מ"ר 829.44 מ"ר
בית סאתים שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח סאתים 2 בתי סאה 1152 מ"ר 1658.88 מ"ר
בית כור שטח שבו ניתן לזרוע חיטים בנפח כור 30 בתי סאה 17280 מ"ר (17.28 דונם) 24883.2 מ"ר (24.88 דונם)

מידות חריגותעריכה

גריסעריכה

כשטח גריס הקלקי[22] (גריס הבא ממקום בשם "קלקא"[23], גריס זה צורתו נוטה להיות ריבועית); על עור האדם שקול בערך לריבוע של 6x6 שערות (עם הרווחים שביניהן).
במידות ימינו מקובל לשערו כשטח של עיגול שקוטרו 19 מ"מ (כ-2.84 סמ"ר, או ריבוע שאורך צלעו כ-16.8 מ"מ).
משמש למדידת נגעים, ולדיני כתמים בהלכות נידה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים פ. בניש, מידות ושיעורי תורה, על מידות ושיעורי אורך, נפחים, זמנים, משקלות, ומטבעות בתנ"ך ובש"ס. מקורם ויסודותיהם; דעות הראשונים והאחרונים, ושיעורם על פי מידות זמננו, בני ברק תשמ"ז.
  • אברהם יהודה גרינפלד, התאמת האגודל למידת האמה, תחומין, ה', מכון צמת, תשמ"ה, עמ' 381.
  • אברהם יהודה גרינפלד, ערכי המידות בזמן מתן תורה, תחומין, ט"ז, מכון צמת, תשנ"ו, עמ' 433.
  • עדין שטיינזלץ, מדריך לתלמוד, ירושלים: הוצאת כתר, 1984.
  • יעקב גרשון וייס מדות ומשקלות של תורה הוצאת ח. וגשל ירושלים תשמ"ה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בסימן רע"א סעיף יג.
  2. ^ בספר "ציון לנפש חיה"(צל"ח)
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ט, עמוד א'
  4. ^ שו"ת או"ח קכ"ז.
  5. ^ מעשה רב, סימן ע"ד וק"ה.
  6. ^ שערי רחמים - מנהגי הגר"א ז"ל, אות קס"ה.
  7. ^ הקהילות יעקב בהקדמה לספר שיעורין של תורה)
  8. ^ מידות ומשקלות של תורה, מידות ושיעורי תורה, "מאור ישראל" (פסחים מח.), "הליכות עולם" חלק א' ע"מ רצא, הליכות שלמה ח"ב עמ' צ').
  9. ^ ראו מאמריו: "מידה כנגד מידה" ירחון "מוריה"(שנה יא, גיליון ז-ח(קכז- קכח). תחומין ה, "התאמת האגודל ליתר אמות המידה" עמ' 379-401
  10. ^ משקולות של תורה סוף פרק כב, מדות ומשקולות של תורה פרק כג, עמ' 7 בקונטרס שיעור הרביעית מתוך ספר הידורי מידות
  11. ^ אך לדעת יואל אליצור היא זהה למיל הרומי שהוא ארוך יותר - כ-1,479 מטרים
  12. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ"ב, סעיף א'.
  13. ^ רש"י על שמות, ט"ז, ל"ו ; רמב"ם, מקואות, פרק ו', הלכה י"ג.
  14. ^ תוספות על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ
  15. ^ חלק אורח חיים, סימן לט, סעיף קטן ו.
  16. ^ תלמוד בבלי, כריתות, יד, א
  17. ^ משנה, ביצה, א, א
  18. ^ אם כי האומן שעשה את מנורת הזהב ל'מכון המקדש' בירושלים אמר שעשה אותה ממתכת אחרת ורק ציפה אותה בכמילימטר זהב, וכבר עבר את מידת הכיכר המקובלת).
  19. ^ 60 מנה= רוטל רוטל= גרגרי שעורה משקלות
  20. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"א, עמוד א'
  21. ^ משנה, מסכת נידה, פרק ב', משנה ב' ופרק ב', משנה ג'
  22. ^ משנה, מסכת נגעים, פרק ו', משנה א'
  23. ^ פירוש המשניות לרמב"ם כלים יז יב, וכן הערוך בערך 'קליקא'.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.