פתיחת התפריט הראשי

מיה פארו

שחקנית אמריקאית

מיה פארו (אנגלית: Mia Farrow; נולדה ב-9 בפברואר 1945) היא שחקנית קולנוע אמריקאית.

מיה פארו
Mia Farrow
Pulitzer2018-mia-farrow-20180530-wp.jpg
לידה 9 בפברואר 1945 (בת 74)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maria de Lourdes Villiers Farrow עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק צלמת, פעילת זכויות אדם, אוטוביוגרפית, דוגמנית, שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע, שחקנית טלוויזיה, שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג פרנק סינטרה, אנדרה פרווין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רונאן פארו, Moses Farrow, סון-יי פרווין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.miafarrow.org/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שנים ראשונות ותחילת הקריירהעריכה

פארו נולדה ב-9 בפברואר 1945 בלוס אנג'לס שבקליפורניה, לג'ון פארו (במאי סרטים אוסטרלי) ומורין או'סליבן (שחקנית ממוצא אירי, שמוכרת בעיקר בזכות תפקידה כג'יין בסדרת סרטי "טרזן"). פארו נולדה בשם Maria de Lourdes Villiers-Farrow, גדלה בבית קתולי וקיבלה חינוך דתי. בילדות סבלה ממחלת שיתוק ילדים.

פארו התחילה לשחק בתחילת שנות ה-60 אך זכתה לפופולריות דווקא בזכות תפקידה באופרת הסבון "Peyton Place". היא שיחקה ב-Peyton Place במשך שנתיים ופרשה מהסדרה בעקבות נישואיה לזמר פרנק סינטרה ורצונה להתמקד בקריירה קולנועית. פארו וסינטרה התחתנו כשפארו הייתה בת 21 והזמר היה בן 50. הנישואים לא עלו יפה, והזוג התגרש כעבור שנתיים כאשר סינטרה הגיש לפארו את מסמכי הגירושין מול כל הצוות של הסרט "תינוקה של רוזמרי".

הפריצה הגדולהעריכה

בשנת 1968 השתתפה פארו בתפקיד ראשי בסרטו של הבמאי רומן פולנסקי, "תינוקה של רוזמרי", שבו גילמה אישה המשוכנעת כי התינוק שהיא נושאת ברחמה הוא בנו של השטן. מבקרי הקולנוע שיבחו את משחקה של פארו בסרט זה, גם הקהל אהב את הסרט ואת פארו בפרט. בהמשך שיחקה פארו אצל במאים נחשבים כגון קלוד שברול, רוברט אלטמן ועוד.

בשנת 1970 נישאה למוזיקאי אנדרה פרווין. נולדו להם שלושה ילדים והם אימצו שלושה ילדים נוספים. הזוג התגרש בשנת 1979.

בשנת 1980 פארו הפכה לחברתו לחיים של הבמאי והשחקן וודי אלן. בשנת 1987 נולד בנם סאצ'ל, והם אימצו בן ובת נוספים.

פארו השתתפה בסרטים רבים של וודי אלן, דוגמת "שושנת קהיר הסגולה" (1985), "חנה ואחיותיה" (1986), "ימי הרדיו" (1987), "ספטמבר" (1987), "פשעים ועבירות קלות" (1989), "אליס" (1990), "צללים וערפל" (1992) ו"בעלים ונשים" (1992).

ב-1992 גילתה פארו שאלן ניהל רומן סודי עם בתה המאומצת סון-יי פרווין. פארו האשימה את אלן בפדופיליה (פרווין צעירה מאלן ב-35 שנים) ובניצול מיני של בתם בת השבע דילן. אירועים אלה הזכירו באופן מוזר את עלילת סרטו של אלן שיצא לאקרנים באותם ימים, "בעלים ונשים". בסרט זה מגלמים אלן ופארו זוג שיחסיהם הארוכים מתפרקים, והדמות שמגלם אלן נמשכת לסטודנטית בת 20 שלומדת אצלו. פארו דנה באירועים אלה בספר "What Falls Away: A Memoir" (אלן וסון-יי נשאו ב-1997).

בסך הכול השתתפה פארו ביותר מ-40 סרטים (13 מהם קשורים בצורה זו או אחרת לוודי אלן). היא זכתה בפרס גלובוס הזהב (והייתה מועמדת שבע פעמים נוספות לפרס זה). הייתה מועמדת שלוש פעמים לפרס BAFTA (האקדמיה הקולנוע הבריטית). פארו ידועה גם בזכות פעילותה ההתנדבותית למען ילדים החיים באזורי אסון וכן בעקבות מאבקה במחלת הפוליו (שיתוק ילדים) ממנה ניצלה בילדות. פארו זכתה לתואר שגרירת רצון הטוב מטעם יוניצ"ף.

לקראת סוף שנות ה-90 כמעט הפסיקה להצטלם לסרטים חדשים, אך שנת 2006 מסמלת את חזרתה של השחקנית למסך הגדול. כך היא שיחקה בתפקיד גברת ביילוק בחידוש סרט האימה הידוע "אות משמיים" -"The Omen". הסרט עצמו לא זכה לקבלת פנים אוהדת במיוחד, אך מבקרי הקולנוע ציינו את עבודתה של פארו כ"עולה על הביצוע המקורי". כמו כן, ב-2007 הופיעה בסרטו של הבמאי לוק בסון "Arthur and the Invisibles"בשנת 2008 שיחקה בתפקיד ראשי בקומדיה "קדימה, תריץ אחורה" של הבמאי מישל גונדרי. בנוסף, ב-2011, הופיעה בסרטו של טוד סולונדז Dark Horse.

רשימת סרטים חלקיתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה